שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

חממה טכנולוגית

גוף עסקי דרכו יכולים יזמים בשלבים התחלתיים ("Seed") להקים חברה או עסק, לרוב על סמך טכנולוגיה חדשה שנמצאת בשלבי מחקר ופיתוח מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads
Remove ads

חממה טכנולוגית היא גוף עסקי דרכו יכולים יזמים בשלבים התחלתיים ("פרה-סיד" (Pre-Seed) ו "סיד" (Seed)) להקים חברה על סמך טכנולוגיה חדשה שנמצאת בשלבי מחקר ופיתוח. בחממה מקבלים היזמים לתקופה קצובה, מימון וכן סיוע בניהול, בשיווק ובאדמיניסטרציה (לרוב כולל מקום פיזי), עד שיוכלו להגיע למוצר מסחרי עצמאי או לגייס הון ממשקיעים נוספים. כמו כן מסייעת החממה ביצירת קשרים עסקיים ואסטרטגיים עבור היזמים ובגיוס השקעת ההמשך. כל זאת תמורת למניות בחברה.

בתקופת השהות בחממה אמור היזם לבנות תוכנית עסקית מסודרת, להוכיח היתכנות טכנולוגית ושיווקית (כולל אבטיפוס או גרסת בטא של המוצר הסופי), ולהביא את המיזם למצב שבו הוא בשל לגיוס לקוחות ראשונים, להשקעה מסחרית או להצטרפות קרנות הון סיכון ושותפים אסטרטגיים.

רעיון החממות פותח בארצות הברית, שם החלו בשנות ה-60 להקים חממות עסקיות (Business incubators), שמטרתן הייתה לקדם יזמות עסקית. בשנות ה-80 נפוץ דגם החממות גם לבריטניה ואירופה. איגוד החממות האמריקאי מעריך כי יש כ-5000 חממות ברחבי העולם, מתוכן כ-1400 בארצות הברית, 270 בבריטניה ו-900 בשאר רחבי אירופה. לאחרונה, החלו להקים חממות עסקיות גם במדינות מתפתחות, בסיוע הבנק העולמי.

Remove ads

תוכנית החממות הטכנולוגיות בישראל

סכם
פרספקטיבה
Thumb
חממת ניות ביקנעם עילית

בדצמבר 1990, בשיאה של עליית יהודי ברית המועצות, התקבלה החלטה במשרד התעשייה והמסחר בשיתוף משרד האוצר, להשתמש במודל החממות העסקיות (Business Incubators), שהיה נהוג במספר מקומות בעולם, לצורך קליטת מדענים מקרב העולים החדשים מברית המועצות, ולהקים חממות המדגישות את הפן הטכנולוגי-חדשני ולא רק זה העסקי.

החממות הראשונות נוהלו על ידי לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והוקמו בדימונה, אופקים, רמת הגולן, פארק המדע קריית ויצמן[1] ובטכניון. תקציב הפרויקט בשנת פעילותו הראשונה היה מיליון שקל.

תוך שנה מתחילת הפרויקט פעלו כבר 10 חממות בכל רחבי ישראל, בעיקר באזורי פריפריה. ראשית הפרויקט בוצעה ההשקעה בישראל באמצעות "קרן יוזמה" ותוכנית יוזמה. תוך 3 שנים צמח הפרויקט להיקף של 28 חממות. בכל שנה נקלטו בחממות בין 80 ל-100 פרויקטים חדשים וסה"כ כ-2000 פרויקטים עד שנת 2009.

בראשית שנות ה-2000 הופרטו חממות רבות, וב-2010 כל 24 החממות הטכנולוגיות הפזורות בארץ עברו מהלך של הפרטה, כשתחתיהן פעלו כ-150–200 חברות הזנק בכל זמן נתון. בנוסף אליהן פעלו 2 חממות תעשייתיות, המשקיעות במיזמים מוטי טכנולוגיה, הנדסה ועיצוב תעשייתי. ב-2009 הסתכם תקציב החממות ב-186 מיליון שקל.[2] ב-2012 נבחרו 5 חממות חדשות לתקופה של 8 שנים.[3]

המודל הייחודי שפותח בישראל, המוכר לעיתים בעולם בתור "המודל הישראלי"[4] מתמקד בתמיכה בפיתוח טכנולוגיה חדשנית, בשלב שבו הסיכון גבוה, ולכן מרבית המשקיעים הפרטיים אינם מוכנים להשקיע מכספם, ולכן המדינה מוכנה לקחת במקומם את רוב הסיכון. במודל הישראלי רוב כספי ההשקעה מגיעים לפרויקטים עצמם, בשונה מהמודל האמריקאי, שם חלקה העיקרי של ההשקעה מגיע לחממה עצמה לצורכי תפעול.[5]

ראש מנהלת החממות מ-1990 ועד 2008 הייתה עו"ד רנה פרידור, ואחריה מונה יוסי סמולר, ומ-2014 ועד 2021 אניה אלדן.[6] מ-2022 מנהל חטיבת הזנק הוא חנן ברנד, ומנהל תוכנית החממות בחטיבת הזנק הוא חי אביטל.[7] החברות שזוכות בתמיכת החממות ובאישור רשות החדשנות, מקבלות מימון משותף של עד 5 מיליון שקלים לתקופה של כשנתיים, כשההשקעה וכן השקעות נוספות בסיבובים מאוחרים יותר, שגם בהם ניתן לזכות בהשתתפות הרשות בסבב ההשקעה בעזרת קרן ההזנק, פתוחות למשא ומתן עסקי חופשי.[8]

בין החברות המוצלחות שקמו בחממות הטכנולוגיות ניתן למנות את חברת מזור רובוטיקס (שפיתחה רובוטים מיניאטוריים לניתוחי עמוד שדרה, ונרכשה ב–2018 על ידי מדטרוניק בסכום של כ–1.6 מיליארד דולר), צ'קמרקס (שנרכשה ב-2020 תמורת 1.15 מיליארד דולר במזומן), נוירודרם (המפתחת תכשירים לטיפול במחלות במערכת העצבים המרכזית uנרכשה ב–2017 על ידי מיצובישי בכ–1.1 מיליארד דולר), וכן החברות פרוטליקס, קומפיוג'ן, יוטפו, מומנטיס (ממיק), וולטק קרדיו, סופווייב מדיקל ועוד.[9] מחקר של הרשות שבדק ב-2020 את 212 החברות שקמו בחממות בין השנים 2013 ל–2017, מצא כי 159 מהחברות (75%) עדיין פעילות, והן מעסיקות כ–1,730 עובדים, וכי ביחס להשקעה הממשלתית בחברות מצטברת של כ-151 מיליון דולר, 74% מחברות החממה הצליחו לגייס הון ממשקיעים פרטיים, ובסך הכל גייסו עד 2020 כ–643 מיליון דולר, מינוף של קרוב ל-5X.[9] ב-2024 פורסם כי עד שנה זו אותן חברות מהשנים 2013-2017 גייסו מעל 1.3 מיליארד דולר, מה שמעלה את המינוף ל-6.5X ביחס להשקעת המדינה בתוכנית.[10]

החממות הטכנולוגיות כיום

התכנית מנוהלת כיום על ידי חטיבת ההזנק ברשות החדשנות, ובמסגרתה פועלים כ-13 חממות טכנולוגיות בכל רחבי הארץ המתמקדות בהקמה ובתמיכה בחברות בשלבים מוקדמים בתחומי "דיפ-טק" מבוססי מחקר ועתירי טכנולוגיה וסיכון, כגון מכשור רפואי, פארמה, ביו-קונברג'נס (טכנולוגיות שמתבססות על שילוב בין הנדסה לביולוגיה), קלינטק, פודטק, חקלאות, אנרגיה, חלל, חומרה ועוד. כמחצית מהחברות שמתחילות בחממות מקורן ממסחור של ידע שנוצר באוניברסיטאות בישראל. הזיכיון לניהול חממה ניתן ל-5 שנים ונקבע על ידי מכרז תחרותי המפוקח על ידי רשות החדשנות.

ב-2022 הודיעה רשות החדשנות על בחירת 5 חממות חדשות, שזכו בהליך התחרותי. החממות שזכו פועלות בתחומי הפודטק (The Kitchen), מכשור רפואי (NGT), ביו-קונברג'נס (Incentive), טכנולוגיות חומרה וחלל (Earth & Beyond) ואנרגיה מתחדשת (Net Zero).[11] באותה שנה גם החלה לפעול חממת AION Labs, בשיתוף ענקיות הפארמה העולמיות אסטרהזניקה, מרק, פייזר, טבע ועוד, העוסקת בשימוש בבינה מלאכותית לטובת גילוי תרופות.[12]

רשימת חממות טכנולוגיות פעילות בזיכיון רשות החדשנות 2024

בריאות:

מזון, מים וחקלאות:

אנרגיה, תעשייה ודיפטק:

Remove ads

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חממה טכנולוגית בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads