תוכנית יוזמה
תוכנית ממשלתית לעידוד השקעות הון סיכון במדינת ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
תוכנית ממשלתית לעידוד השקעות הון סיכון במדינת ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכנית יוזמה הייתה תוכנית ממשלתית לעידוד השקעות הון סיכון במדינת ישראל. התוכנית נוסדה ב-1992 על ידי שר האוצר דאז אברהם בייגה שוחט והמדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר, יגאל ארליך ויושמה בשנים 1993–1998.
התוכנית נועדה לעודד את צמיחת תעשיית ההיי-טק על ידי השקעה ממשלתית בקרנות הון סיכון. הממשלה השקיעה באופן ישיר כ-100 מיליון דולר ב-10 קרנות הון סיכון, כאשר הקרנות יכלו לבחור להפוך את הממשלה לשותף בקרן או להחזיר לממשלה את הסכום שהשקיעה בתוספת ריבית. הממשלה החזיקה בתחילה ב-40% מכל קרן, אך איפשרה לשותפים הפרטיים לרכוש את חלקה כעבור חמש שנים בתנאים נוחים. אמנם ההשקעה הממשלתית לא הייתה גדולה אך היא היוותה איתות מעודד באמצעותו יכלה הקרן לגייס הון בחו"ל. התוכנית נתנה דחיפה משמעותית לתעשיית הון הסיכון בישראל ויצרה אקלים המעודד השקעות בתחום ההי טק הישראלי.
את הרעיון להקמת תוכנית "יוזמה" הגה יגאל ארליך בשנת 1990, לאחר שחשב שיש להשתמש בכספי המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר בצורה יותר יעילה לעודד השקעה בתעשייה עתירת ידע בישראל[1]. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 נהג משרד התעשייה והמסחר להעניק מענקי מחקר ופיתוח לפיתוח מוצרי תעשייה בישראל[2], ופיתוח מקורות אנרגיה חדשים[3]. אחר כך הוחל ביישום מודל של תמלוגים, כאשר חברות שפיתוח מוצרים בסיוע מענק של התמ"ס נדרשו לשם בין 1–3 אחוז תמלוגים[4].
בשנות ה-80 של המאה ה-20 החל ענף ההיי-טק בישראל להתפתח, יזמים החלו בהקמת חברות בתחומי התוכנה והחומרה שקיבלו מענקים וחלקם אף החלו לשלם תמלוגים[5]. עם זאת, הקריטריונים שעל פי הם עבד משרד המסחר והתעשייה למתן מענקים היו נוקשים, ניתנו לחברות שכבר מבוססות דוגמת תדיראן, אלביט, סאיטקס, ECI Telecom ואלסינט, או להקמת מפעלים מסורתיים עתירי הון בעלי החזר נמוך[1][6]. ארליך חשב שיש לאפשר להשתמש בכספים לתמוך גם בחברות חדשות בעלי רעיונות חדשניים בעלי סיכוי אך סיכון לעיתים גם בסכומים נמוכים[1]. בנוסף שיטת המענקים והתמלוגים הייתה קשה לפיקוח, לדוגמה חברה מקבלת המענק הייתה צריכה להשקיע בעצמה סכום זהה בפרויקט[7], אך לא תמיד היה ניתן לוודא שאכן ההשקעה בוצע או שלא בוצע הונאה
הקמת "יוזמה" כחברת השקעות ממשלתית החלה בשנת 1991[8], המטרה הייתה שחברה תעודד ממציאים יזמים ומשקיעים ותתחלק בסיכון עם יזמים ומשקיעים פרטיים. כך שהדבר יגביר השקעות עם פוטנציאל צמיחה גבוה, וימשוך משקיעים זרים. הוחלט שהחברה תפעל בשני אפיקים מרכזיים: הקמת קרנות השקעה בשיתוף עם חברות השקעה פרטיות, עם עדיפות לשיתוף חברות השקעה זרות והשקעה ישירה בפרויקטים בהתאם ליעדי החברה[9]. אולם הליך ההקמה נתקל בקשיים משפטיים וארגוניים[8]. הוצע שבני פלד או עוזיה גליל ימונו כיושב ראש, אך היה חשש לניגוד עניינים עם תפקידם בקבוצת אלרון[8].
בפברואר 1992 הוגש לאישור הכנסת הצעה לתיקון חוק החברות, שאפשר את התחלת פעולת חברת "יוזמה". ליו״ר החברה מונה איתן רף, ולמנכ״ל - יגאל ארליך[10]. החברה קיבלה מאה מיליון דולר מהממשלה לצורך הקמת שוק הון סיכון בישראל למימון חברות הזנק המפתחות טכנולוגיות חדשניות[11].
באוקטובר 1992 הוקמה הקרן הראשונה במסגרת התוכנית, בשיתוף חברת ההשקעות האמריקאית "אדוונט"(אנ')[12]. קרן שנייה בשיתוף קרן "וולדן" האמריקאית הוקמה בפברואר 1993[13].
כל קרן הון סיכון במסגרת יוזמה הורכבה ממשקיעי הון סיכון ישראלים ("מתלמדים"), חברת הון סיכון זרה וחברת החזקות או בנק ישראלי. אחת מקרנות הון הסיכון הייתה "קרן יוזמה" בהיקף של 20 מיליון דולר עבור השקעה בחממות טכנולוגיות וחברות טכנולוגיה צעירות. בראשית הפרויקט השקיעה הממשלה בקרנות תוכנית יוזמה ביחס של 1:1.5 כלומר אם הקרן הצליחה לגייס עבור חברה מסוימת 12 מיליון דולר, הממשלה השקיעה 8 מיליון נוספים. בהמשך עלה היחס ל-1:2.
בסיכום שערך אתר ynet בשנת 2004, כ-12 שנים לאחר התחלת התוכנית עלה כי קרנות יוזמה השקיעו ב-168 חברות הזנק ("סטארט-אפ"). 13 זרות, ו-153 ישראליות. נכון לעת הסיכום, 30 חברות נרכשו על ידי גופים אחרים (12 מתוכן סגרו את מרכז הפיתוח שלהן בישראל). 26 מהחברות הפכו לחברות ציבוריות, 49 נשארו חברות פרטיות ו-47 חברות נסגרו. 12 שנים לאחר ההשקעה שרדו 103 חברות פעילות מתוך 153 הישראליות (שני שלישים), ynet מציין שזהו שיעור שרידות גבוה מאוד, כשהאחוז המקובל בעולם הוא שליש עד חצי[14].
התוכנית, שזכתה לכינוי "הדגם הישראלי" היוותה השראה לפרויקטים לאומיים במדינות אחרות כגון Innovation Fund באירלנד[15] ו-NKTH בהונגריה[16].
קרן "ג'מני" הייתה הקרן הראשונה שהוקמה במסגרת התוכנית וגייסה עם הקמת 36 מיליון דולר. המשקיעים בקרן כללו את חברת ההשקעות האמריקאית "אדוונט אינטרנשונל" שהשקיעה 20 מיליון דולר, חברת השקעות דיסקונט השקיעה 8 מיליון וקרן יוזמה עצמה 8 מיליון[12]. ליושב הראש הקרן מונה אד מלבסקי וכמנכ"ל יוסי סלע. בשנת 1997 גייסה ג'מיני קרן שנייה בסך 110 מיליון דולר, ובשנת 2000 קרן שלישית שגייסה 200 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים חדשים שכללו את טלסטרה - חברת התקשורת האוסטרלית, טלקום איטליה, חברת טייקו אינטרנשיונל, בנק ההשקעות האמריקאי בר סטרנס וחברת המוליכים למחצה קונקסנט[17].
קרן "וולדן ישראל" גייסה בשנת 1994 סכום של 33 מיליון דולר לקרן הראשונה[18], 60 מיליון דולר ב-1998 לקרן שנייה, וב-2002 הוקמה הקרן השלישית בהיקף של 90 מיליון דולר[19]. "וולדן אינטרנשיונל", קרן הון סיכון וותיקה מסן פרנסיסקו, הייתה משקיע העוגן בקרן הראשונה אך היא לא השתתפה בגיוסי ההון של קרנות ההמשך[20]. המשקיעים הנוספים בקרן כללו את: חברת הטלקום היפנית NTT, אמריקה און ליין, ורייזון תקשורת, קרן הפנסיה של ארגון המורים בארצות הברית, בנק מזרחי, בנק לאומי ומשקיעים פרטיים בעלי הון, כולל קן לוי, מייסד תאגיד הענק KLA[21].
בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 נכשלה וולדן בגיוס הקרן הרביעית שלה הודיעה שהיא מפסיקה את פעילותה ולא תגייס קרן המשך [22]. עם זאת "וולדן אינטרנשיונל" המשיכה להשקיעה בחברות מישראל[23].
קרן קונקורד - הוקמה בשם קרן "ניצנים" וגייסה 20 מיליון דולר מתאגיד Kyocera היפני וחברת הבת האמריקאית שלו AVX, קבוצת "קרדן השקעות" הישראלית ויוזמה עצמה שהשקיעה 4 מיליון דולר[24]. עד 1999 קרן ניצנים הניבה 150 מיליון דולר החזר על 20 מיליון דולר שהושקעו בה[25]. את עיקר הרווח רשמה מהנפקת ומכירת מניות סחירות בחברות בהם השקיעה[26], כולל: "ESC מדיקל"- חברת מיכשור רפואי-קוסמטי שהונפקה ב-1996, "גלילאו" - מפתחת של שבבים עבור מערכות תקשורת שהונפקה ב-1997[27], "רדקום" יצרנית של ציוד בדיקה לרשתות תקשורת שגם שהונפקה ב-1997[29]. רווח גדול נוסף רשמה ניצנים ממכירת חברת "וויבאקסס" (WaveAccess), שעסקה בפיתוח מערכות תקשורת אלחוטיות, לחברת לוסנט תמורת 56 מיליון דולר בשנת 1998[30]. אחר כך גייסה את קרן "קונקורד 1" בהיקף של 75 מיליון שרשמה אקזיט מהיר בהנפקה של חברת קומטאץ'[31]. בין המשקעים בקרן ההמשך היו קרנות הפנסיה של חברת AT&T, חברת קומפאק, בנק ההשקעות CDC מטאיוואן, בנק לאומי, בנק דיסקונט ושטראוס אחזקות. בשנת 2000 גייסה את "קונקורד 2" בהיקף של 180 מיליון דולר[32]. במאי 2001 הודיעה על גיוס קרן נוספת בסך 200 מיליון דולר[33], אולם המשבר בתעשייה עם התפוצצות בועת הדוט-קום, והתדרדרות המצב הביטחוני עם האינתיפאדה השנייה, עיכב את הליכי הגיוס[34].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.