תוכנית יוזמה

תוכנית יוזמה הייתה תוכנית ממשלתית לעידוד השקעות הון סיכון במדינת ישראל. התוכנית נוסדה ב-1992 על ידי שר האוצר דאז אברהם בייגה שוחט והמדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר, יגאל ארליך ויושמה בשנים 1993–1998.

התוכנית נועדה לעודד את צמיחת תעשיית ההיי-טק על ידי השקעה ממשלתית בקרנות הון סיכון. הממשלה השקיעה באופן ישיר כ-100 מיליון דולר ב-10 קרנות הון סיכון, כאשר הקרנות יכלו לבחור להפוך את הממשלה לשותף בקרן או להחזיר לממשלה את הסכום שהשקיעה בתוספת ריבית. הממשלה החזיקה בתחילה ב-40% מכל קרן, אך איפשרה לשותפים הפרטיים לרכוש את חלקה כעבור חמש שנים בתנאים נוחים. אמנם ההשקעה הממשלתית לא הייתה גדולה אך היא היוותה איתות מעודד באמצעותו יכלה הקרן לגייס הון בחו"ל. התוכנית נתנה דחיפה משמעותית לתעשיית הון הסיכון בישראל ויצרה אקלים המעודד השקעות בתחום ההי טק הישראלי.

Remove ads

את הרעיון להקמת תוכנית "יוזמה" הגה יגאל ארליך בשנת 1990, לאחר שחשב שיש להשתמש בכספי המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר בצורה יותר יעילה לעודד השקעה בתעשייה עתירת ידע בישראל^[1]. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 נהג משרד התעשייה והמסחר להעניק מענקי מחקר ופיתוח לפיתוח מוצרי תעשייה בישראל^[2], ופיתוח מקורות אנרגיה חדשים^[3]. אחר כך הוחל ביישום מודל של תמלוגים, כאשר חברות שפיתוח מוצרים בסיוע מענק של התמ"ס נדרשו לשם בין 1–3 אחוז תמלוגים^[4].

בשנות ה-80 של המאה ה-20 החל ענף ההיי-טק בישראל להתפתח, יזמים החלו בהקמת חברות בתחומי התוכנה והחומרה שקיבלו מענקים וחלקם אף החלו לשלם תמלוגים^[5]. עם זאת, הקריטריונים שעל פי הם עבד משרד המסחר והתעשייה למתן מענקים היו נוקשים, ניתנו לחברות שכבר מבוססות דוגמת תדיראן, אלביט, סאיטקס, ECI Telecom ואלסינט, או להקמת מפעלים מסורתיים עתירי הון בעלי החזר נמוך^[1]^[6]. ארליך חשב שיש לאפשר להשתמש בכספים לתמוך גם בחברות חדשות בעלי רעיונות חדשניים בעלי סיכוי אך סיכון לעיתים גם בסכומים נמוכים^[1]. בנוסף שיטת המענקים והתמלוגים הייתה קשה לפיקוח, לדוגמה חברה מקבלת המענק הייתה צריכה להשקיע בעצמה סכום זהה בפרויקט^[7], אך לא תמיד היה ניתן לוודא שאכן ההשקעה בוצע או שלא בוצע הונאה

Remove ads

הקמת "יוזמה" כחברת השקעות ממשלתית החלה בשנת 1991^[8], המטרה הייתה שחברה תעודד ממציאים יזמים ומשקיעים ותתחלק בסיכון עם יזמים ומשקיעים פרטיים. כך שהדבר יגביר השקעות עם פוטנציאל צמיחה גבוה, וימשוך משקיעים זרים. הוחלט שהחברה תפעל בשני אפיקים מרכזיים: הקמת קרנות השקעה בשיתוף עם חברות השקעה פרטיות, עם עדיפות לשיתוף חברות השקעה זרות והשקעה ישירה בפרויקטים בהתאם ליעדי החברה^[9]. אולם הליך ההקמה נתקל בקשיים משפטיים וארגוניים^[8]. הוצע שבני פלד או עוזיה גליל ימונו כיושב ראש, אך היה חשש לניגוד עניינים עם תפקידם בקבוצת אלרון^[8].

בפברואר 1992 הוגש לאישור הכנסת הצעה לתיקון חוק החברות, שאפשר את התחלת פעולת חברת "יוזמה". ליו״ר החברה מונה איתן רף, ולמנכ״ל - יגאל ארליך^[10]. החברה קיבלה מאה מיליון דולר מהממשלה לצורך הקמת שוק הון סיכון בישראל למימון חברות הזנק המפתחות טכנולוגיות חדשניות^[11].

באוקטובר 1992 הוקמה הקרן הראשונה במסגרת התוכנית, בשיתוף חברת ההשקעות האמריקאית "אדוונט"(אנ')^[12]. קרן שנייה בשיתוף קרן "וולדן" האמריקאית הוקמה בפברואר 1993^[13].

Remove ads

כל קרן הון סיכון במסגרת יוזמה הורכבה ממשקיעי הון סיכון ישראלים ("מתלמדים"), חברת הון סיכון זרה וחברת החזקות או בנק ישראלי. אחת מקרנות הון הסיכון הייתה "קרן יוזמה" בהיקף של 20 מיליון דולר עבור השקעה בחממות טכנולוגיות וחברות טכנולוגיה צעירות. בראשית הפרויקט השקיעה הממשלה בקרנות תוכנית יוזמה ביחס של 1:1.5 כלומר אם הקרן הצליחה לגייס עבור חברה מסוימת 12 מיליון דולר, הממשלה השקיעה 8 מיליון נוספים. בהמשך עלה היחס ל-1:2.

בסיכום שערך אתר ynet בשנת 2004, כ-12 שנים לאחר התחלת התוכנית עלה כי קרנות יוזמה השקיעו ב-168 חברות הזנק ("סטארט-אפ"). 13 זרות, ו-153 ישראליות. נכון לעת הסיכום, 30 חברות נרכשו על ידי גופים אחרים (12 מתוכן סגרו את מרכז הפיתוח שלהן בישראל). 26 מהחברות הפכו לחברות ציבוריות, 49 נשארו חברות פרטיות ו-47 חברות נסגרו. 12 שנים לאחר ההשקעה שרדו 103 חברות פעילות מתוך 153 הישראליות (שני שלישים), ynet מציין שזהו שיעור שרידות גבוה מאוד, כשהאחוז המקובל בעולם הוא שליש עד חצי^[14].

התוכנית, שזכתה לכינוי "הדגם הישראלי" היוותה השראה לפרויקטים לאומיים במדינות אחרות כגון Innovation Fund באירלנד^[15] ו-NKTH בהונגריה^[16].

Remove ads

קרן ג'מני

קרן "ג'מני" הייתה הקרן הראשונה שהוקמה במסגרת התוכנית וגייסה עם הקמת 36 מיליון דולר. המשקיעים בקרן כללו את חברת ההשקעות האמריקאית "אדוונט אינטרנשונל" שהשקיעה 20 מיליון דולר, חברת השקעות דיסקונט השקיעה 8 מיליון וקרן יוזמה עצמה 8 מיליון^[12]. ליושב הראש הקרן מונה אד מלבסקי וכמנכ"ל יוסי סלע. בשנת 1997 גייסה ג'מיני קרן שנייה בסך 110 מיליון דולר, ובשנת 2000 קרן שלישית שגייסה 200 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים חדשים שכללו את טלסטרה - חברת התקשורת האוסטרלית, טלקום איטליה, חברת טייקו אינטרנשיונל, בנק ההשקעות האמריקאי בר סטרנס וחברת המוליכים למחצה קונקסנט^[17].

וולדן ישראל

קרן "וולדן ישראל" גייסה בשנת 1994 סכום של 33 מיליון דולר לקרן הראשונה^[18], 60 מיליון דולר ב-1998 לקרן שנייה, וב-2002 הוקמה הקרן השלישית בהיקף של 90 מיליון דולר^[19]. "וולדן אינטרנשיונל", קרן הון סיכון וותיקה מסן פרנסיסקו, הייתה משקיע העוגן בקרן הראשונה אך היא לא השתתפה בגיוסי ההון של קרנות ההמשך^[20]. המשקיעים הנוספים בקרן כללו את: חברת הטלקום היפנית NTT, אמריקה און ליין, ורייזון תקשורת, קרן הפנסיה של ארגון המורים בארצות הברית, בנק מזרחי, בנק לאומי ומשקיעים פרטיים בעלי הון, כולל קן לוי, מייסד תאגיד הענק KLA^[21].

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 נכשלה וולדן בגיוס הקרן הרביעית שלה הודיעה שהיא מפסיקה את פעילותה ולא תגייס קרן המשך ^[22]. עם זאת "וולדן אינטרנשיונל" המשיכה להשקיעה בחברות מישראל^[23].

קרן קונקורד

קרן קונקורד - הוקמה בשם קרן "ניצנים" וגייסה 20 מיליון דולר מתאגיד Kyocera היפני וחברת הבת האמריקאית שלו AVX, קבוצת "קרדן השקעות" הישראלית ויוזמה עצמה שהשקיעה 4 מיליון דולר^[24]. עד 1999 קרן ניצנים הניבה 150 מיליון דולר החזר על 20 מיליון דולר שהושקעו בה^[25]. את עיקר הרווח רשמה מהנפקת ומכירת מניות סחירות בחברות בהם השקיעה^[26], כולל: "ESC מדיקל"- חברת מיכשור רפואי-קוסמטי שהונפקה ב-1996, "גלילאו" - מפתחת של שבבים עבור מערכות תקשורת שהונפקה ב-1997^[27], "רדקום" יצרנית של ציוד בדיקה לרשתות תקשורת שגם שהונפקה ב-1997^[29]. רווח גדול נוסף רשמה ניצנים ממכירת חברת "וויבאקסס" (WaveAccess), שעסקה בפיתוח מערכות תקשורת אלחוטיות, לחברת לוסנט תמורת 56 מיליון דולר בשנת 1998^[30]. אחר כך גייסה את קרן "קונקורד 1" בהיקף של 75 מיליון שרשמה אקזיט מהיר בהנפקה של חברת קומטאץ'^[31]. בין המשקעים בקרן ההמשך היו קרנות הפנסיה של חברת AT&T, חברת קומפאק, בנק ההשקעות CDC מטאיוואן, בנק לאומי, בנק דיסקונט ושטראוס אחזקות. בשנת 2000 גייסה את "קונקורד 2" בהיקף של 180 מיליון דולר^[32]. במאי 2001 הודיעה על גיוס קרן נוספת בסך 200 מיליון דולר^[33], אולם המשבר בתעשייה עם התפוצצות בועת הדוט-קום, והתדרדרות המצב הביטחוני עם האינתיפאדה השנייה, עיכב את הליכי הגיוס^[34].

Remove ads

סיליקון ואדי

דן סינור ושאול זינגר, מדינת הסטארט אפ, כנרת זמורה-ביתן דביר והוצאת מטר, 2011 עמ' 150–161

גיל אבנימלך, פרופ' מוריס תובל, מדיניות אבולוציונית לעידוד תעשיית הון הסיכון: לקחים מניתוח התפתחות תעשיית הון הסיכון בישראל ( STE-WP-25), מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה

[1]
אסתר גולדברשט, הון סיכון ממשלתי - למדען הראשי של משרד התעשיה והמסחר, יגאל ארליך, יש אוצר לחלוקה: 100 מיליון דולר. אולס משרד ממשלתי אינו יכול למשקיע כמו חברה פרטית להון סיכון., מעריב, 3 באפריל 1990
[2]
רבע מיליארד ל"י הושקעו במחקר ופיתוח תעשייה - בר־לב: המטרה להגדיל יצוא מוצרים פרי פיתוח מקומי, על המשמר, 21 במאי 1976
[3]
100 מיליון ל"י — לחקר האנרגיה, על המשמר, 8 באוגוסט 1977
[4]
"קרן תמורה" תסייע למחקר ופיתוח לתעשיה, מעריב, 25 בספטמבר 1977
[5]
יגאל קוצר, המיליון שר פיברוניקס, חדשות, 4 במרץ 1991
לשכת המדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר קיבלה תמלוגים ראשונים מחברת טלדטק, מעריב, 21 במרץ 1988
[6]
אברם צהר, מאיפה כל הכסף הזה, חדשות, 10 בינואר 1989
[7]
הדר חורש, תעשייה בלי מחקר, כל העיר, 26 באוקטובר 1984
[8]
נווית זומר, פלד וגליל לא יכהנו ב" יוזמה" בגלל חשש לניגוד אינטרסים, חדשות, 16 ביולי 1991
[9]
יוסי גרינשטיין, הממשלה תשקיע 125 מיליון ש"ח בחברת ההשקעות יוזמה הון־סיכון, מעריב, 29 באפריל 1992
[10]
נווית זומר, "הממשלה גרמה למיתון בצמיחת תעשיות מו"פ", חדשות, 19 בפברואר 1992
[11]
יגאל ארליך, יוזמה, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2001
[12]
החברה הממשלתית יוזמה חתמה על הסכם ראשון להקמת קרן הון סיכון, בשיתוף עם קבוצת אדבנט האמריקאית, חדשות, 21 באוקטובר 1992
[13]
רוני חסיד, חברת יוזמה הממשלתית תקים קרן הון סיכון, חדשות, 16 בפברואר 1993
[14]
גילאי דולב, הסיכון השתלם, ובגדול, באתר ynet, 3 בנובמבר 2004
[15]
Cowen's Innovation Fund Ireland, jobs, Irish start-ups and failed entrepreneurs
[16]
Israeli-Hungarian Technology Incubation and Technology Transfer Seminar
[17]
אלה יעקבי-בשן, ‏משקיעים אסטרטגיים חדשים בג'מיני: קונקסנט, טלסטרה האוסטרלית, טלקום איטליה ובנק ההשקעות בר סטרנס, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2000
[18]
עמי גינזבורג, ‏וולדן הקימה קרן בהיקף של 50 מ' ד' להשקעות בתחומי המדיה בארץ, באתר גלובס, 10 באוגוסט 1997
[19]
איי אונליין, וולדן ישראל גייסה 80 - 75 מיליון דולר לקרן הון סיכון שלישית; צפויה להשלים גיוס כולל של 150 מיליון דולר באפריל, באתר TheMarker‏, 13 בפברואר 2001
[20]
בתיה פלדמן, ‏משקיעים במשקיעים; וולדן ישראל לא משתתפת בחגיגת הגיוסים, באתר גלובס, 11 באוגוסט 2004
[21]
בתיה פלדמן, ‏סגרו את הקרן, באתר גלובס, 5 במרץ 2008
[22]
בתיה פלדמן, ‏וולדן קיוותה לגייס 125 מ' ד' אבל כשלה, באתר גלובס, 2 במרץ 2008
גיא גרימלנד, קרן וולדן נכשלה בגיוס הקרן הרביעית שלה, באתר הארץ, 2 במרץ 2008
[23]
גיא גרימלנד, הזדמנות ליזמים: קרן וולדן חוזרת להשקיע בסטארט אפים ישראלים, באתר TheMarker‏, 21 באפריל 2010
[24]
עידן סולומן, חברת יוזמה וקבוצת ניצנים יקימו קרן הון סיכון חדשה, חדשות, 5 בנובמבר 1993
[25]
אלה יעקבי, ‏קונקורד מגייסת 150 מיליון ד' לקרן הון סיכון חדשה, באתר גלובס, 26 באוגוסט 1999
[26]
שי שלו, ‏בוננזת ההיי-טק של קרפ וקרדן: רווח של כ-150 מיליון דולר בקרן ניצנים, באתר גלובס, 13 ביולי 2000
[27]
מאת עמי גינזבורג, ‏גלילאו גייסה 51 מיליון דולר לפי שווי חברה של 334 מיליון דולר, באתר גלובס, 30 ביולי 1997
[28]
עמי גינזבורג, ‏רדקום מקבוצת רד-בינת גייסה 22 מ' ד' לפי שווי חברה של 91 מ' ד', באתר גלובס, 28 בספטמבר 1997
[29]
^[28]
[30]
תעוזה - הושלמה מכירת וויבאקסס, באתר גלובס, 27 בינואר 1999
[31]
מאת שי שלו, ‏חברת האינטרנט הישראלית קומטאץ' גייסה הון לפי שווי של 150 מיליון דולר, באתר גלובס, 25 באפריל 1999
[32]
מאת צפריר בשן, ‏קונקורד ונצ'רס תגייס קרן חדשה בהיקף מוערך של 180 מיליון דולר, באתר גלובס, 20 בפברואר 2001
[33]
קרן ההון סיכון קונקורד החלה בגיוס הון לקרן הרביעית שלה; מקווה לגייס 200 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 24 במאי 2001
[34]
עודד חרמוני, קונקורד הפסיקה גיוס קרן ההון השלישית - עקב המצב הביטחוני, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2001
מורן בר כוכבא, ‏המצב הבטחוני מכה בקונקורד; נאלצה לדחות את הסגירה הראשונה של קרן בהיקף 150 מיליון דולר, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2001

[מעריב-1] [1]
אסתר גולדברשט, הון סיכון ממשלתי - למדען הראשי של משרד התעשיה והמסחר, יגאל ארליך, יש אוצר לחלוקה: 100 מיליון דולר. אולס משרד ממשלתי אינו יכול למשקיע כמו חברה פרטית להון סיכון., מעריב, 3 באפריל 1990

[2] [2]
רבע מיליארד ל"י הושקעו במחקר ופיתוח תעשייה - בר־לב: המטרה להגדיל יצוא מוצרים פרי פיתוח מקומי, על המשמר, 21 במאי 1976

[3] [3]
100 מיליון ל"י — לחקר האנרגיה, על המשמר, 8 באוגוסט 1977

[4] [4]
"קרן תמורה" תסייע למחקר ופיתוח לתעשיה, מעריב, 25 בספטמבר 1977

[5] [5]
יגאל קוצר, המיליון שר פיברוניקס, חדשות, 4 במרץ 1991
לשכת המדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר קיבלה תמלוגים ראשונים מחברת טלדטק, מעריב, 21 במרץ 1988

[6] [6]
אברם צהר, מאיפה כל הכסף הזה, חדשות, 10 בינואר 1989

[7] [7]
הדר חורש, תעשייה בלי מחקר, כל העיר, 26 באוקטובר 1984

[זומר-8] [8]
נווית זומר, פלד וגליל לא יכהנו ב" יוזמה" בגלל חשש לניגוד אינטרסים, חדשות, 16 ביולי 1991

[9] [9]
יוסי גרינשטיין, הממשלה תשקיע 125 מיליון ש"ח בחברת ההשקעות יוזמה הון־סיכון, מעריב, 29 באפריל 1992

[10] [10]
נווית זומר, "הממשלה גרמה למיתון בצמיחת תעשיות מו"פ", חדשות, 19 בפברואר 1992

[11] [11]
יגאל ארליך, יוזמה, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2001

[אדוונט-12] [12]
החברה הממשלתית יוזמה חתמה על הסכם ראשון להקמת קרן הון סיכון, בשיתוף עם קבוצת אדבנט האמריקאית, חדשות, 21 באוקטובר 1992

[13] [13]
רוני חסיד, חברת יוזמה הממשלתית תקים קרן הון סיכון, חדשות, 16 בפברואר 1993

[14] [14]
גילאי דולב, הסיכון השתלם, ובגדול, באתר ynet, 3 בנובמבר 2004

[15] [15]
Cowen's Innovation Fund Ireland, jobs, Irish start-ups and failed entrepreneurs

[16] [16]
Israeli-Hungarian Technology Incubation and Technology Transfer Seminar

[17] [17]
אלה יעקבי-בשן, ‏משקיעים אסטרטגיים חדשים בג'מיני: קונקסנט, טלסטרה האוסטרלית, טלקום איטליה ובנק ההשקעות בר סטרנס, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2000

[18] [18]
עמי גינזבורג, ‏וולדן הקימה קרן בהיקף של 50 מ' ד' להשקעות בתחומי המדיה בארץ, באתר גלובס, 10 באוגוסט 1997

[19] [19]
איי אונליין, וולדן ישראל גייסה 80 - 75 מיליון דולר לקרן הון סיכון שלישית; צפויה להשלים גיוס כולל של 150 מיליון דולר באפריל, באתר TheMarker‏, 13 בפברואר 2001

[20] [20]
בתיה פלדמן, ‏משקיעים במשקיעים; וולדן ישראל לא משתתפת בחגיגת הגיוסים, באתר גלובס, 11 באוגוסט 2004

[21] [21]
בתיה פלדמן, ‏סגרו את הקרן, באתר גלובס, 5 במרץ 2008

[22] [22]
בתיה פלדמן, ‏וולדן קיוותה לגייס 125 מ' ד' אבל כשלה, באתר גלובס, 2 במרץ 2008
גיא גרימלנד, קרן וולדן נכשלה בגיוס הקרן הרביעית שלה, באתר הארץ, 2 במרץ 2008

[23] [23]
גיא גרימלנד, הזדמנות ליזמים: קרן וולדן חוזרת להשקיע בסטארט אפים ישראלים, באתר TheMarker‏, 21 באפריל 2010

[24] [24]
עידן סולומן, חברת יוזמה וקבוצת ניצנים יקימו קרן הון סיכון חדשה, חדשות, 5 בנובמבר 1993

[25] [25]
אלה יעקבי, ‏קונקורד מגייסת 150 מיליון ד' לקרן הון סיכון חדשה, באתר גלובס, 26 באוגוסט 1999

[26] [26]
שי שלו, ‏בוננזת ההיי-טק של קרפ וקרדן: רווח של כ-150 מיליון דולר בקרן ניצנים, באתר גלובס, 13 ביולי 2000

[27] [27]
מאת עמי גינזבורג, ‏גלילאו גייסה 51 מיליון דולר לפי שווי חברה של 334 מיליון דולר, באתר גלובס, 30 ביולי 1997

[28] [28]
עמי גינזבורג, ‏רדקום מקבוצת רד-בינת גייסה 22 מ' ד' לפי שווי חברה של 91 מ' ד', באתר גלובס, 28 בספטמבר 1997

[29] [29]
^[28]

[30] [30]
תעוזה - הושלמה מכירת וויבאקסס, באתר גלובס, 27 בינואר 1999

[31] [31]
מאת שי שלו, ‏חברת האינטרנט הישראלית קומטאץ' גייסה הון לפי שווי של 150 מיליון דולר, באתר גלובס, 25 באפריל 1999

[32] [32]
מאת צפריר בשן, ‏קונקורד ונצ'רס תגייס קרן חדשה בהיקף מוערך של 180 מיליון דולר, באתר גלובס, 20 בפברואר 2001

[33] [33]
קרן ההון סיכון קונקורד החלה בגיוס הון לקרן הרביעית שלה; מקווה לגייס 200 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 24 במאי 2001

[34] [34]
עודד חרמוני, קונקורד הפסיקה גיוס קרן ההון השלישית - עקב המצב הביטחוני, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2001
מורן בר כוכבא, ‏המצב הבטחוני מכה בקונקורד; נאלצה לדחות את הסגירה הראשונה של קרן בהיקף 150 מיליון דולר, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2001

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[28]

תוכנית יוזמה

קרן ג'מני

וולדן ישראל

קרן קונקורד

Wikiwand in your browser!

קרן ג'מני

וולדן ישראל

קרן קונקורד

Wikiwand in your browser!

רקע היסטורי

הקמת "יוזמה"

מבנה התוכנית

קרנות יוזמה

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים