Loading AI tools
אחד הענפים המרכזיים של כלכלת ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההיי-טק הוא אחד מהענפים המרכזיים של כלכלת ישראל. נכון ל-2023, על פי דו"ח רשות החדשנות, חברות ההיי־טק מעסיקות יותר מ-10% מכוח העבודה בישראל (כ-400,000 בני אדם), אחראיות ל-18% מהתמ"ג ול-48% מהייצוא הישראלי, כמו גם ל-40% משווי החברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. חברות הזנק ישראליות גייסו בין השנים 2013–2022 95 מיליארד דולר, נתון הממקם את האב החדשנות הישראלי במקום השישי בעולם במונחי גיוס הון. נכון לאפריל 2023, פעלו בישראל 9,093 חברות טכנולוגיה, שגייסו במהלך חייהן כסף ממשקיעים. נתון זה ממקם את ההאב הישראלי כשלישי בעולם, אחרי ניו יורק וסן פרנסיסקו[1]. בשנת 2023 דווחה רשות החדשנות כי הפריון בענפי ההייטק הוא כמעט כפול מהפריון בכלל המשק. 65% מהכנסות המדינה ממיסים הם ממיסוי תעשיית ההייטק[2].
שיתוף הפעולה בין מוסדות המחקר הישראליים והתעשייה, יצר מספר רב של המצאות ופיתוחים טכנולוגיים ישראליים שזכו לתהודה עולמית.
ראשית תעשיית ההיי־טק בישראל הייתה במסגרות ממשלתיות, בחיל המדע שלימים הפך לרשות לפיתוח אמצעי לחימה, בתעשייה האווירית לישראל ובגופים נוספים. אבן הדרך הראשונה של התעשייה הפרטית הייתה הקמתה של חברת אלרון בשנת 1961 על ידי עוזיה גליל[3], ובתמיכתו של דן טולקובסקי. בהמשך הוקם המדען הראשי
ענף ההיי טק החל להתפתח בשנות ה-60 של המאה ה-20, עם היווסדן של מספר חברות, כמו ECI Telecom, תדיראן ואלרון. האמברגו הצרפתי שהוטל על ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, גרם להתפתחותה של תעשייה צבאית שמטרתה הייתה להשיג יתרון טכנולוגי על מדינות ערב. בשלבים מאוחרים יותר החל חלק מתעשיות צבאיות אלה לפתח גם יישומים אזרחיים. יתרונה היחסי של ישראל בא לידי ביטוי כאשר תעשיית המחשוב העולמית החלה שמה דגש רב יותר על תוכנה ביחס לחומרה, וחברות ישראליות החלו מתבלטות בשוק הבין-לאומי. בשנות ה-80 של המאה ה-20 קמו בישראל חברות היי טק שאיתרו ופיתחו תחומי ייצור שלא כוסו על ידי חברות אמריקאיות מקבילות, ובין 1984 ל-1991 גדל שווי ייצוא מוצרי התוכנה מישראל מ-5 מיליון ל-110 מיליון דולר.
בשנות ה-80 של המאה ה-20 קמו בישראל חברות היי טק שאיתרו ופיתחו תחומי ייצור שלא כוסו על ידי חברות אמריקאיות מקבילות, ובין 1984 ל-1991 גדל שווי ייצוא מוצרי התוכנה מישראל מ-5 מיליון ל-110 מיליון דולר.
עם זאת, הפריצה המהותית של ההיי טק הישראלי התרחשה בשנות ה-90 של המאה ה-20, בעקבות השקעות של קרנות הון סיכון ותמיכה ממשלתית באמצעות "תוכנית יוזמה" וכן תוכנית החממות הטכנולוגיות שנוסדו בתמיכת המדען הראשי (כיום רשות החדשנות).
בשנים אלו הענף זכה להכרה מקצועית ותקשורתית בין-לאומיות עם הקמה וצמיחה של חברות היי טק בולטות כגון אמדוקס, קומברס, צ'קפוינט, קבוצת רד-בינת, רדווין, מרקורי, אורבוטק וגילת רשתות לווין. חברות בין-לאומית, כדוגמת Yahoo!, גוגל, מיקרוסופט, HP ועוד פתחו מרכזי פיתוח בישראל, וחברות ותיקות כגון יבמ, אינטל, ומוטורולה הגדילו את פעילותן, בין היתר לאחר רכישת חברות הזנק ישראליות. בתל אביב לבדה פעלו בסוף 2019 מרכזי פיתוח של 107 חברות רב-לאומיות[4].
כן פועלות בישראל חברות הייטק ישראליות שנמכרו לחברות זרות, שהותירו בישראל את מרכזי הפיתוח. בולטות בקטגוריה זו חברת מיראביליס, יצרנית ICQ וחברת "Waze Mobile", יצרנית אפליקציית הניווט Waze שנמכרה לגוגל עבור כמיליארד דולר, Conduit, בבילון ועוד.
שנת 2021 הייתה שנת שיא להיי־טק הישראלי, עם היווצרותן של 30 חדי-קרן חדשים[5], ומעל 70 הנפקות – כולל 21 הנפקות בשווי של מיליארד דולר ויותר[6]. אולם, בראשית 2022 חברות רבות שהונפקו ראו ירידת ערך חדה בשווי שלהן[7]. המשבר החוקתי בשנת 2023 גרם לא וודאות שפגעה בהשקעות בענף ההייטק ולחיפוש אלטרנטיבות של יזמים ועובדי הייטק מחוץ לישראל[2].
על פי דוח רשות החדשנות לשנת 2023, ב-2022 היו 508.4 אלף שכירים ושכירות בהייטק ובתפקידי טק בענפים שאינם טכנולוגיים – סך הכול 14% מהשכירים ומהשכירות בישראל. מתוכם כ-400 אלף בהייטק, והיתר בתפקידי טק בענפים שאינם טכנולוגיים. ב-2014 עמד השיעור על 10.6%, כלומר עלה בקצב משמעותי של 32%.[8]
בשנים 2012 ועד תחילת 2023 קצב הצמיחה השנתי הממוצע במספר המועסקים בענף ההייטק היה 6.3%, בהשוואה לקצב של 2.2% בשנה במספר המועסקים בכלל המשק. כלומר, ההייטק צמח בקצב מהיר פי 3 בהשוואה למספר המועסקים במשק. השכר הממוצע בהיי-טק ב-2022 עמד על 28,385 ש"ח – גבוה פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר המשק (10,452 ש"ח).
פריון העבודה בהייטק, שמחושב כתוצר שעתי לעובד או לעובדת בענף, עמד ב-2022 על 337 ש"ח לשעה – כמעט פי 2 מהתוצר לשעת עבודה בכלל המשק (178 ש"ח).[8]
חברות הייטק פועלות בכל רחבי ישראל, אך ריכוזן המרכזי הוא באזור גוש דן, בחיפה ובירושלים. אזור זה זכה לכינוי "סיליקון ואדי". נכון ל-2021, העיר בעלת המספר הגדול ביותר של חברות היי־טק, בפער רב, הייתה תל אביב עם 2,383 חברות. שנייה ירושלים עם 437 חברות, שלישית הרצליה עם 380 חברות, ולאחריהן רחובות-נס ציונה (301), פתח תקווה (300), רמת גן (277), חיפה (253), רעננה (204), ונתניה (159). בבאר שבע 98 חברות הייטק, עליה מ-68 בשנת 2015[9].
כוח האדם העיקרי לתעשיית היי־טק מגיע מהאוניברסיטאות ומהמכללות (בעיקר מהחוגים למתמטיקה, מדעי המחשב, הנדסת חשמל, הנדסת תוכנה, מערכות מידע, ותעשייה וניהול) מהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל (ממר"ם, יחידה 8200, יחידה 81, מצו"ב, מצפ"ן ועוד) ומבתי ספר למפתחי תוכנה.
במועצה להשכלה גבוהה פועלים להעלאת מספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההיי-טק וההנדסה בישראל. בין היתר מתמקדים במתן תמריצים למוסדות לימוד ללימוד מסלולים במקצועות ההיי־טק ופיתוח של תשתיות ההוראה[10]. במל"ג אושר גם תואר ראשון בלימודי היי־טק, מסלול לתואר אקדמי שבו מקבלים הסטודנטים הכשרה למקצועות ההיי־טק, שפותח מתוך שאיפה להגדיל את מספר הסטודנטים למקצועות מדעי החברה המשתלבים בתעשיית הטכנולוגיה העילית[11].
בישראל מתקיימים גם לימודי תעודה להכשרת עובדים למקצועות ההיי־טק. בקורסים אלה ניתן לרכוש כלים בתחומים הנדרשים בתעשיית ההיי־טק כגון תכנות, רשתות מחשבים, אבטחת מידע, מערכות מידע, חומרה ועוד[12]. לימודי התעודה נערכים במכללות פרטיות ובחברות תוכנה שבהן פועל גם מערך הכשרת עובדים.
מתוך צורכי התעשייה בעובדים צמחו גם מסלולי הכשרה אינטנסיביים, הידועים גם בשם בוטקאמפ (Bootcamp)[13]. ההכשרות מתקיימות במקרים רבים על ידי חברות תוכנה, אורכן הוא כמה חודשים מרוכזים, לאחר תקופת ההכשרה הסטודנטים משתלבים בשורות החברות בתפקידי מפתחים[14][15][16][17].
שם | שנת הקמה | יזמים | תחום | מוצרים | הערות | |
---|---|---|---|---|---|---|
יבמ ישראל | 1949 | IBM העולמית | מערכות מידע | חומרה תוכנה יועץ והטמעה | ||
טלרד | 1951 | כור תעשיות | טלקומוניקציה | ציוד תקשורת | נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב | |
מלם תים | 1952 | מערכות מידע | במקור "המרכז למיכון משרדי" נוסדה כיחידת סמך של משרד האוצר, בשנת 1982 הפכה לחברה ממשלתית בשם "מלם מערכות" שמוזגה עם "תים מחשבים ומערכות" ב-2007 | |||
תדיראן | 1960 | אלקטרוניקה | מוצרי חשמל, אלקטרוניקה ותקשורת | הוקמה ממיזוג של שני מפעלים מפעל האלקטרוניקה "תדיר" ומפעל הסוללות "ראן" שהוקם בשנת 1933 | ||
ECI Telecom | 1961 | טלקומוניקציה | ציוד תקשורת | הוקמה ממיזוג של החברות רדיו קליפר, שייצרה מקלטי רדיו, וחברת אלקטרוניקה לישראל | ||
אלרון | 1961 | עוזיה גליל | אלקטרוניקה | הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב | ||
מוטורולה ישראל | 1964 | משה בסין ומוטורולה העולמית | טלקומוניקציה | ציוד תקשורת | הייתה ממובילות טכנולוגיית התקשורת בישראל, החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה[18]. | |
אלביט | 1966 | אלרון ומשרד הביטחון | אלקטרוניקה | מערכות מחשוב, מערכות צבאיות, טלוויזיות | בשנת 1996 פוצלה לאלביט מערכות, אלביט הדמיה רפואית ואלביט | |
סאיטקס | 1968 | אפי ארזי | אלקטרוניקה | מערכות קדם דפוס, מכונות דפוס | פעילות הקדם-דפוס נמכרה לחברת "קריאו" ובהמשך לקודאק, פעילות ההדפסה בפורמט רחב, נמכרה לחברת היולט פקארד | |
טכם | 1969 | תוכנה | נוסדה בשם "טכנולוגיה מתקדמת בע"מ" והייתה הבסיס שעליו הוקמה חברת המחשוב "נס טכנולוגיות" בשנת 1999 | |||
אלסינט | 1972 | אברהם סוחמי ואלרון | מיכשור רפואי | מערכות להדמיה רפואית, טומוגרפיה ממוחשבת, ודימות תהודה מגנטית | חטיבת הטומוגרפיה נמכרה לחברת פיליפס פעילויות הדמיית תהודה מגנטית והרפואה הגרעינית נמכרה לג'נרל אלקטריק | |
דיגיטל ישראל | 1973[19] | DEC | מערכות מידע | מחשבים ותוכנה | ב-1998 נרכשה החברה העולמית על ידי קומפק | |
אינטל ישראל | 1974 | דב פרוהמן ואינטל | מוליכים למחצה | מיקרו־מעבדים ומעגלים משולבים | ייצוא אינטל היווה כ־10% מכלל הייצוא של ישראל ב-2012[20]. | |
קבוצת רד-בינת | 1975 | יהודה וזהר זיסאפל | טלקומוניקציה | קבוצת חברות העוסקת באלקטרוניקה ותקשורת | במסגרת הקבוצה הוקמו כ-30 חברות היי־טק עצמאיות | |
אינדיגו | 1977 | בני לנדא | אלקטרוניקה | מכונות דפוס דיגיטלי | נמכרה לחברת היולט פקארד | |
אורבוטק | 1981 | אלקטרוניקה | מערכות אופטיות אוטומטיות לבדיקת מעגלים מודפסים | מיזוג של חברת "אורבוט" ו"אופטרוטק", נרכשה על ידי חברת KLA בשנת 2018 | ||
אמדוקס | 1982 | תוכנה | תוכנה למערכות בילינג ולמדריכים מסווגים ("דפי זהב") | נסחרת בבורסה לניירות ערך בניו יורק | ||
קומברס | 1982 | בועז משעולי, קובי אלכסנדר ויחיעם ימיני | תוכנה | תאים קוליים לרשתות טלפוניה | החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה, או נמכרה | |
סאפיינס | 1982 | צבי מסיני, שי סולה, רון צוקרמן ושאול שני | תוכנה | פיתוח תוכנה לתעשיית הביטוח | נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק | |
מג'יק תעשיות תוכנה | 1983 | דויד אסיא, יקי דוניץ | תוכנה | כלים לפיתוח יישומים ארגונים ואינטגרציה בין מערכות מידע | נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק | |
פורמולה מערכות | 1985 | דני גולדשטיין | תוכנה | הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שמחזיקה במטריקס חברת שירותי טכנולוגיית מידע הגדולה בישראל | ||
נייס מערכות | 1986 | תוכנה | פיתוח וייצור של מערכות תקשורת ממוחשבת | נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק | ||
גילת רשתות לווין | 1987 | טלקומוניקציה | פיתוח והתקנה של תחנות לוויין זעירות לתקשורת | נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק | ||
מרקורי | 1989 | אריה פיינגולד | תוכנה | פתרונות לבדיקה אוטומטית של תוכנה ואופטימיזציה של טכנולוגיה לעסקים | נמכרה לחברת היולט פקארד | |
מיקרוסופט ישראל | 1989 | תוכנה | ||||
צ'קפוינט | 1993 | גיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר | תוכנה | מפתחת תוכנת פיירוול להגנה על רשתות מחשבים | נסחרת בנאסד"ק | |
מלאנוקס | 1999 | אלקטרוניקה | פיתוח וייצור של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת | נסחרת בנאסד"ק | ||
HP ישראל | 1998 | מערכות מידע | חומרה תוכנה יועץ והטמעה | |||
גוגל ישראל | 2005 | אינטרנט | שירותי חיפוש מידע ופרסום באינטרנט, רשתות חברתיות מקוונות ("גוגל+") ומערכת הפעלה אנדרואיד | |||
וויקס.קום | 2006 | אבישי אברהמי, ד"ר אורית מוסינזון, נדב אברהמי וגיורא קפלן | אינטרנט | מפתחת ומספקת פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט | נסחרת בנאסד"ק | |
אפל ישראל | 2011 | מוצרי אלקטרוניקה, תוכנות מחשב ומחשבים אישיים | ||||
Monday.Com | 2012 | רועי מן וערן זינמן | תוכנה | מפתחת, משווקת ומנהלת מערכות ניהול משימות ופרויקטים | נסחרת בנאסד"ק |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.