היי-טק בישראל

ההיי-טק הוא אחד מהענפים המרכזיים של כלכלת ישראל. נכון ל-2023, על פי דו"ח רשות החדשנות, חברות ההיי־טק מעסיקות יותר מ-10% מכוח העבודה בישראל (כ-400,000 בני אדם), אחראיות ל-18% מהתמ"ג ול-48% מהייצוא הישראלי, כמו גם ל-40% משווי החברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. חברות הזנק ישראליות גייסו בין השנים 2013–2022 95 מיליארד דולר, נתון הממקם את האב החדשנות הישראלי במקום השישי בעולם במונחי גיוס הון. נכון לאפריל 2023, פעלו בישראל 9,093 חברות טכנולוגיה, שגייסו במהלך חייהן כסף ממשקיעים. נתון זה ממקם את ההאב הישראלי כשלישי בעולם, אחרי ניו יורק וסן פרנסיסקו^[1]. בשנת 2023 דווחה רשות החדשנות כי הפריון בענפי ההייטק הוא כמעט כפול מהפריון בכלל המשק. 65% מהכנסות המדינה ממיסים הם ממיסוי תעשיית ההייטק^[2].

שיתוף הפעולה בין מוסדות המחקר הישראליים והתעשייה, יצר מספר רב של המצאות ופיתוחים טכנולוגיים ישראליים שזכו לתהודה עולמית.

היסטוריה

ראשית תעשיית ההיי־טק בישראל הייתה במסגרות ממשלתיות, בחיל המדע שלימים הפך לרשות לפיתוח אמצעי לחימה, בתעשייה האווירית לישראל ובגופים נוספים. אבן הדרך הראשונה של התעשייה הפרטית הייתה הקמתה של חברת אלרון בשנת 1961 על ידי עוזיה גליל^[3], ובתמיכתו של דן טולקובסקי. בהמשך הוקם המדען הראשי

ענף ההיי טק החל להתפתח בשנות ה-60 של המאה ה-20, עם היווסדן של מספר חברות, כמו ECI Telecom, תדיראן ואלרון. האמברגו הצרפתי שהוטל על ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, גרם להתפתחותה של תעשייה צבאית שמטרתה הייתה להשיג יתרון טכנולוגי על מדינות ערב. בשלבים מאוחרים יותר החל חלק מתעשיות צבאיות אלה לפתח גם יישומים אזרחיים. יתרונה היחסי של ישראל בא לידי ביטוי כאשר תעשיית המחשוב העולמית החלה שמה דגש רב יותר על תוכנה ביחס לחומרה, וחברות ישראליות החלו מתבלטות בשוק הבין-לאומי. בשנות ה-80 של המאה ה-20 קמו בישראל חברות היי טק שאיתרו ופיתחו תחומי ייצור שלא כוסו על ידי חברות אמריקאיות מקבילות, ובין 1984 ל-1991 גדל שווי ייצוא מוצרי התוכנה מישראל מ-5 מיליון ל-110 מיליון דולר.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 קמו בישראל חברות היי טק שאיתרו ופיתחו תחומי ייצור שלא כוסו על ידי חברות אמריקאיות מקבילות, ובין 1984 ל-1991 גדל שווי ייצוא מוצרי התוכנה מישראל מ-5 מיליון ל-110 מיליון דולר.

עם זאת, הפריצה המהותית של ההיי טק הישראלי התרחשה בשנות ה-90 של המאה ה-20, בעקבות השקעות של קרנות הון סיכון ותמיכה ממשלתית באמצעות "תוכנית יוזמה" וכן תוכנית החממות הטכנולוגיות שנוסדו בתמיכת המדען הראשי (כיום רשות החדשנות).

בשנים אלו הענף זכה להכרה מקצועית ותקשורתית בין-לאומיות עם הקמה וצמיחה של חברות היי טק בולטות כגון אמדוקס, קומברס, צ'קפוינט, קבוצת רד-בינת, רדווין, מרקורי, אורבוטק וגילת רשתות לווין. חברות בין-לאומית, כדוגמת Yahoo!, גוגל, מיקרוסופט, HP ועוד פתחו מרכזי פיתוח בישראל, וחברות ותיקות כגון יבמ, אינטל, ומוטורולה הגדילו את פעילותן, בין היתר לאחר רכישת חברות הזנק ישראליות. בתל אביב לבדה פעלו בסוף 2019 מרכזי פיתוח של 107 חברות רב-לאומיות^[4].

כן פועלות בישראל חברות הייטק ישראליות שנמכרו לחברות זרות, שהותירו בישראל את מרכזי הפיתוח. בולטות בקטגוריה זו חברת מיראביליס, יצרנית ICQ וחברת "Waze Mobile", יצרנית אפליקציית הניווט Waze שנמכרה לגוגל עבור כמיליארד דולר, Conduit, בבילון ועוד.

שנת 2021 הייתה שנת שיא להיי־טק הישראלי, עם היווצרותן של 30 חדי-קרן חדשים^[5], ומעל 70 הנפקות – כולל 21 הנפקות בשווי של מיליארד דולר ויותר^[6]. אולם, בראשית 2022 חברות רבות שהונפקו ראו ירידת ערך חדה בשווי שלהן^[7]. המשבר החוקתי בשנת 2023 גרם לא וודאות שפגעה בהשקעות בענף ההייטק ולחיפוש אלטרנטיבות של יזמים ועובדי הייטק מחוץ לישראל^[2].

תעסוקה בהייטק

על פי דוח רשות החדשנות לשנת 2023, ב-2022 היו 508.4 אלף שכירים ושכירות בהייטק ובתפקידי טק בענפים שאינם טכנולוגיים – סך הכול 14% מהשכירים ומהשכירות בישראל. מתוכם כ-400 אלף בהייטק, והיתר בתפקידי טק בענפים שאינם טכנולוגיים. ב-2014 עמד השיעור על 10.6%, כלומר עלה בקצב משמעותי של 32%.^[8]

בשנים 2012 ועד תחילת 2023 קצב הצמיחה השנתי הממוצע במספר המועסקים בענף ההייטק היה 6.3%, בהשוואה לקצב של 2.2% בשנה במספר המועסקים בכלל המשק. כלומר, ההייטק צמח בקצב מהיר פי 3 בהשוואה למספר המועסקים במשק. השכר הממוצע בהיי-טק ב-2022 עמד על 28,385 ש"ח – גבוה פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר המשק (10,452 ש"ח).

פריון העבודה בהייטק, שמחושב כתוצר שעתי לעובד או לעובדת בענף, עמד ב-2022 על 337 ש"ח לשעה – כמעט פי 2 מהתוצר לשעת עבודה בכלל המשק (178 ש"ח).^[8]

חברות הייטק פועלות בכל רחבי ישראל, אך ריכוזן המרכזי הוא באזור גוש דן, בחיפה ובירושלים. אזור זה זכה לכינוי "סיליקון ואדי". נכון ל-2021, העיר בעלת המספר הגדול ביותר של חברות היי־טק, בפער רב, הייתה תל אביב עם 2,383 חברות. שנייה ירושלים עם 437 חברות, שלישית הרצליה עם 380 חברות, ולאחריהן רחובות-נס ציונה (301), פתח תקווה (300), רמת גן (277), חיפה (253), רעננה (204), ונתניה (159). בבאר שבע 98 חברות הייטק, עליה מ-68 בשנת 2015^[9].

הכשרת עובדי היי־טק

כוח האדם העיקרי לתעשיית היי־טק מגיע מהאוניברסיטאות ומהמכללות (בעיקר מהחוגים למתמטיקה, מדעי המחשב, הנדסת חשמל, הנדסת תוכנה, מערכות מידע, ותעשייה וניהול) מהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל (ממר"ם, יחידה 8200, יחידה 81, מצו"ב, מצפ"ן ועוד) ומבתי ספר למפתחי תוכנה.

במועצה להשכלה גבוהה פועלים להעלאת מספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההיי-טק וההנדסה בישראל. בין היתר מתמקדים במתן תמריצים למוסדות לימוד ללימוד מסלולים במקצועות ההיי־טק ופיתוח של תשתיות ההוראה^[10]. במל"ג אושר גם תואר ראשון בלימודי היי־טק, מסלול לתואר אקדמי שבו מקבלים הסטודנטים הכשרה למקצועות ההיי־טק, שפותח מתוך שאיפה להגדיל את מספר הסטודנטים למקצועות מדעי החברה המשתלבים בתעשיית הטכנולוגיה העילית^[11].

בישראל מתקיימים גם לימודי תעודה להכשרת עובדים למקצועות ההיי־טק. בקורסים אלה ניתן לרכוש כלים בתחומים הנדרשים בתעשיית ההיי־טק כגון תכנות, רשתות מחשבים, אבטחת מידע, מערכות מידע, חומרה ועוד^[12]. לימודי התעודה נערכים במכללות פרטיות ובחברות תוכנה שבהן פועל גם מערך הכשרת עובדים.

מתוך צורכי התעשייה בעובדים צמחו גם מסלולי הכשרה אינטנסיביים, הידועים גם בשם בוטקאמפ (Bootcamp)^[13]. ההכשרות מתקיימות במקרים רבים על ידי חברות תוכנה, אורכן הוא כמה חודשים מרוכזים, לאחר תקופת ההכשרה הסטודנטים משתלבים בשורות החברות בתפקידי מפתחים^{[14][15][16][17]}.

חברות בולטות

שם	שנת הקמה	יזמים	תחום	מוצרים	הערות
יבמ ישראל	1949	IBM העולמית	מערכות מידע	חומרה תוכנה יועץ והטמעה
טלרד	1951	כור תעשיות	טלקומוניקציה	ציוד תקשורת	נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב
מלם תים	1952		מערכות מידע		במקור "המרכז למיכון משרדי" נוסדה כיחידת סמך של משרד האוצר, בשנת 1982 הפכה לחברה ממשלתית בשם "מלם מערכות" שמוזגה עם "תים מחשבים ומערכות" ב-2007
תדיראן	1960		אלקטרוניקה	מוצרי חשמל, אלקטרוניקה ותקשורת	הוקמה ממיזוג של שני מפעלים מפעל האלקטרוניקה "תדיר" ומפעל הסוללות "ראן" שהוקם בשנת 1933
ECI Telecom	1961		טלקומוניקציה	ציוד תקשורת	הוקמה ממיזוג של החברות רדיו קליפר, שייצרה מקלטי רדיו, וחברת אלקטרוניקה לישראל
אלרון	1961	עוזיה גליל	אלקטרוניקה		הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב
מוטורולה ישראל	1964	משה בסין ומוטורולה העולמית	טלקומוניקציה	ציוד תקשורת	הייתה ממובילות טכנולוגיית התקשורת בישראל, החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה[18].
אלביט	1966	אלרון ומשרד הביטחון	אלקטרוניקה	מערכות מחשוב, מערכות צבאיות, טלוויזיות	בשנת 1996 פוצלה לאלביט מערכות, אלביט הדמיה רפואית ואלביט
סאיטקס	1968	אפי ארזי	אלקטרוניקה	מערכות קדם דפוס, מכונות דפוס	פעילות הקדם-דפוס נמכרה לחברת "קריאו" ובהמשך לקודאק, פעילות ההדפסה בפורמט רחב, נמכרה לחברת היולט פקארד
טכם	1969		תוכנה		נוסדה בשם "טכנולוגיה מתקדמת בע"מ" והייתה הבסיס שעליו הוקמה חברת המחשוב "נס טכנולוגיות" בשנת 1999
אלסינט	1972	אברהם סוחמי ואלרון	מיכשור רפואי	מערכות להדמיה רפואית, טומוגרפיה ממוחשבת, ודימות תהודה מגנטית	חטיבת הטומוגרפיה נמכרה לחברת פיליפס פעילויות הדמיית תהודה מגנטית והרפואה הגרעינית נמכרה לג'נרל אלקטריק
דיגיטל ישראל	1973[19]	DEC	מערכות מידע	מחשבים ותוכנה	ב-1998 נרכשה החברה העולמית על ידי קומפק
אינטל ישראל	1974	דב פרוהמן ואינטל	מוליכים למחצה	מיקרו־מעבדים ומעגלים משולבים	ייצוא אינטל היווה כ־10% מכלל הייצוא של ישראל ב-2012[20].
קבוצת רד-בינת	1975	יהודה וזהר זיסאפל	טלקומוניקציה	קבוצת חברות העוסקת באלקטרוניקה ותקשורת	במסגרת הקבוצה הוקמו כ-30 חברות היי־טק עצמאיות
אינדיגו	1977	בני לנדא	אלקטרוניקה	מכונות דפוס דיגיטלי	נמכרה לחברת היולט פקארד
אורבוטק	1981		אלקטרוניקה	מערכות אופטיות אוטומטיות לבדיקת מעגלים מודפסים	מיזוג של חברת "אורבוט" ו"אופטרוטק", נרכשה על ידי חברת KLA בשנת 2018
אמדוקס	1982		תוכנה	תוכנה למערכות בילינג ולמדריכים מסווגים ("דפי זהב")	נסחרת בבורסה לניירות ערך בניו יורק
קומברס	1982	בועז משעולי, קובי אלכסנדר ויחיעם ימיני	תוכנה	תאים קוליים לרשתות טלפוניה	החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה, או נמכרה
סאפיינס	1982	צבי מסיני, שי סולה, רון צוקרמן ושאול שני	תוכנה	פיתוח תוכנה לתעשיית הביטוח	נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
מג'יק תעשיות תוכנה	1983	דויד אסיא, יקי דוניץ	תוכנה	כלים לפיתוח יישומים ארגונים ואינטגרציה בין מערכות מידע	נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
פורמולה מערכות	1985	דני גולדשטיין	תוכנה		הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שמחזיקה במטריקס חברת שירותי טכנולוגיית מידע הגדולה בישראל
נייס מערכות	1986		תוכנה	פיתוח וייצור של מערכות תקשורת ממוחשבת	נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
גילת רשתות לווין	1987		טלקומוניקציה	פיתוח והתקנה של תחנות לוויין זעירות לתקשורת	נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
מרקורי	1989	אריה פיינגולד	תוכנה	פתרונות לבדיקה אוטומטית של תוכנה ואופטימיזציה של טכנולוגיה לעסקים	נמכרה לחברת היולט פקארד
מיקרוסופט ישראל	1989		תוכנה
צ'קפוינט	1993	גיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר	תוכנה	מפתחת תוכנת פיירוול להגנה על רשתות מחשבים	נסחרת בנאסד"ק
מלאנוקס	1999		אלקטרוניקה	פיתוח וייצור של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת	נסחרת בנאסד"ק
HP ישראל	1998		מערכות מידע	חומרה תוכנה יועץ והטמעה
גוגל ישראל	2005		אינטרנט	שירותי חיפוש מידע ופרסום באינטרנט, רשתות חברתיות מקוונות ("גוגל+") ומערכת הפעלה אנדרואיד
וויקס.קום	2006	אבישי אברהמי, ד"ר אורית מוסינזון, נדב אברהמי וגיורא קפלן	אינטרנט	מפתחת ומספקת פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט	נסחרת בנאסד"ק
אפל ישראל	2011			מוצרי אלקטרוניקה, תוכנות מחשב ומחשבים אישיים
Monday.Com	2012	רועי מן וערן זינמן	תוכנה	מפתחת, משווקת ומנהלת מערכות ניהול משימות ופרויקטים	נסחרת בנאסד"ק

ראו גם

• מדע וטכנולוגיה בישראל
• ננוטכנולוגיה בישראל
• המצאות בישראל
• צרות בהייטק

לקריאה נוספת

• גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש – סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018
• סופי שולמן, ישראל - ארץ קטנה, סיפור גדול, ידיעות ספרים, 2023, הפרק "הייטק", עמ' 25–41.
• יוסי שובל־שוחטמן, בחכמה ובדעת ובכשרון – התפתחות התעשייה עתירת הידע בישראל, הוצאת כרמל, 2021.
• ערן פישר, בן פישר, "שיח התאגדויות עובדי הייטק בישראל 2014–2018", סוציולוגיה ישראלית, כרך כ(2), דצמבר 2019, עמ' 10–33.

קישורים חיצוניים

• חדשנות ישראלית, באתר רשות החדשנות
• שלמה גרדמן, כיצד נשמור על אימפריית השכל?, באתר כלכליסט, 18 ביוני 2008
• ענבל אורפז‏, DNA של יזמות: סוד ההצלחה של ההי-טק בישראל, באתר וואלה, 18 בינואר 2012
• עופר מתן, הצד האפל של ההיי–טק, באתר "ידיעות אחרונות", 18 באפריל 2019
• גלובס DUNS 100 ענף ההייטק והטכנולוגיה 2015
• איגוד ההיי-טק הישראלי באתר התאחדות התעשיינים בישראל
• ההיי-טק בישראל, 2019 – צמיחה ושגשוג לצד קשיים וחסמים, באתר רשות החדשנות
• אדריאן פילוט, תוך שש שנים: יצוא שירותי ההייטק הישראלי הוכפל, באתר כלכליסט, 18 באוקטובר 2021
• קורין דגני, "בנט הקים סטארט-אפ כשלמד באוניברסיטה, אבל מימש אותו בחוץ. למה בעצם?", באתר TheMarker‏, 5 בדצמבר 2021

הערות שוליים

1. מצב ההיי-טק 2023.pdf, באתר Google Docs
2. תעסוקה בענפי ההייטק בישראל: עבר, הווה ועתיד
3. עוזיה גליל, תעשיית ההיי-טק הישראלית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
4. בילי פרנקל, ת"א הפכה למעצמת הייטק: יותר מ-100 חברות רב לאומיות פועלות בה, באתר ynet, 26 בפברואר 2020
5. קורין דגני, יותר מ-30 חדי קרן חדשים מתחילת השנה: המספרים מאחורי הגאות בהיי־טק, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2021
6. "אקזיטים ב-82 מיליארד דולר": ההייטק הישראלי ממשיך לשבור שיאים ב-2021, באתר ynet, 15 בדצמבר 2021
7. שירי חביב ולדהורן, ‏חברות ההייטק הישראליות משלמות את מחיר המפולת בוול סטריט, באתר גלובס, 24 בינואר 2022
8. מצב ההיי-טק 2023.pdf, באתר Google Docs
9. עידן ארץ, ‏בירת ההייטק: בת"א יש יותר חברות מאשר ב־9 הערים שאחריה, ביחד, באתר גלובס, 7 ביוני 2022
10. מהפכת לימודי ההנדסה וההייטק, באתר המועצה להשכלה גבוהה
11. לראשונה: תואר ראשון בלימודי הייטק, באתר המועצה להשכלה גבוהה
12. הכשרות למקצועות ההייטק, אתר לימודים בישראל
13. דרור גלוברמן ודני פלד, ‏מדריך הכניסה להייטק: כך תרוויחו 40 אלף שקל בחודש, באתר ‏מאקו‏, 18 בפברואר 2022
14. דפנה ברמלי גולן, ‏ברוכים הבאים לטירונות הייטק: שוק הבוטקאמפס תופס תאוצה, באתר גלובס, 4 ביולי 2019
15. רותי לוי, שלוש שאלות שכדאי לשאול לפני שבוחרים בבוטקאמפ לתכנות, באתר TheMarker‏, 6 במרץ 2018
16. מייקי לוי‏, תשכחו מתואר: זו הדרך הנוספת לעבוד בתעשיית ההיי-טק, באתר וואלה, 12 באוקטובר 2020
17. מסלול סיירות תכנות Coding Bootcamps, באתר רשות החדשנות
18. אור הירשאוגה, מוטורולה סולושנס ישראל מפטרת עשרות עובדים, באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2013 – "הפעילות של מוטורולה בישראל הצטמצמה בשנים האחרונות כחלק מתהליך המיקוד של החברה העולמית."
19. שאול אברון, מחשבים ומיכון משרדי, מעריב, 22 בפברואר 1981
20. ייצוא אינטל ישראל נסק בשנת 2012 ל-4.6 מיליארד דולרים