Loading AI tools
חברת טכנולוגיה ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גילת רשתות לווין בע"מ (באנגלית: Gilat Satellite Network), היא חברה ציבורית ישראלית (הבורסה לניירות ערך בתל אביב: GILT; נאסד"ק: GILT).[2] גילת היא ספקית עולמית בטכנולוגיה לרשתות תקשורת לווייניות ועיקר התמחותה הוא בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות ותחנות לווין קרקעיות לתקשורת גלובאלית על לוויינים.[3]
 | |
 | |
| בית גילת בפתח תקווה | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית, נאסד"ק: GILT |
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| סימול | גילת |
| מייסדים | יואל גת, יהושע לוינברג, עמירם לוינברג, שלמה תירוש, גידי קפלן |
| תקופת הפעילות |
1987–הווה (כ־37 שנים)  |
| מיקום המטה |
פתח תקווה |
| משרד ראשי | פתח תקווה |
| ענפי תעשייה | תקשורת לווינית |
| מוצרים עיקריים | מוצרי תקשורת פס רחב מבוססי לוויין |
| שווי שוק | 1.12 מיליארד ש"ח (21 בנובמבר 2024) |
| הכנסות | 266 מיליון דולר (2023)[1] |
| רווח תפעולי | 28.1 מיליון דולר (2023)[1] |
| רווח | 23.5 מיליון דולר (2023)[1] |
| הון עצמי | 275 מיליון דולר (2023)[1] |
| סך המאזן | 427 מיליון דולר (2023)[1] |
| עובדים | 1,100 (2023) |
|
www | |
  | |
החברה מעסיקה נכון לשנת 2023 כ־1100 עובדים. יו"ר הדירקטוריון הוא עמירם בוהם והמנכ"ל הוא עדי צפדיה.[4] את שנת 2022, סיימה החברה עם הכנסות בסך 240 מיליון דולר.[5]
גילת נוסדה בשנת 1987, על ידי יואל גת, עמירם ויהושע לוינברג, שלמה תירוש וגידי קפלן. כולם, למעט האחרון, הכירו במהלך השירות הצבאי, שהיו שותפים לפרויקט סודי, שזיכה אותם בפרס ביטחון ישראל ובהמשך סייעו ליתר חברות הכבלים שהוקמו באותה עת.[6]
מטרת מקימי החברה הייתה לפתח מוצרים לשוק האזרחי וההזדמנות הגיעה כאשר חברת "ספייסנט" מארצות הברית (Spacenet), שהפעילה רשת של לוויינים לתקשורת נתונים, שכרה את שירותיהם לתכנון מערכות Very Small Aperture Terminal או בקיצור VSAT, תחנת בסיס זעירה לתקשורת נתונים דו-כיוונית. "ספייסנט" ביקשה שיפתחו פתרון קטן וזול יחסית.[6] כאשר הושלם הפיתוח, הם יצאו להדגים אותו לחברה ולמרות שפעל בהצלחה, "ספייסנט" החליטה תחילה לא לקנות את המוצר והם נדרשו לגייס מימון חיצוני להמשך הפעילות. את המימון החיצוני הראשון קיבלה גילת מקרן ההון סיכון היחידה שפעלה אז בישראל, קרן אתנה[7] וחברת השקעות דיסקונט.
בשנת 1991, השיקה גילת VSAT, אותו מכרה לרשת בתי המרקחת Rite Aid, שתפעלה כ-2700 סניפים ברחבי ארצות-הברית. בשנת 1993, היא הונפקה בנאסד"ק וגייסה כ-28 מיליון דולר. בשנת 1994, השיקה את מערכת Faraway לשירותי טלפוניה באמצעות לווין למקומות מרוחקים. בשנת 1997, השיקה את מערכת Dial Away. בשנת 1998, מנהלי גילת רכשו את חברות ספייסנט תמורת 225 מיליון דולר באמצעות החלפת מניות. בעקבות העסקה החזיקה ג'נרל אלקטריק ב-30% ממניותיה של גילת, והייתה לבעלת המניות הגדולה ביותר בחברה[8][9] שנמכרו ברובן תוך שנים ספורות ברווח גדול.[10]
בינואר 1999,הגישה גילת תשקיף לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להנפקה של מניות שההיקף הכספי שלה היה כ-275 מיליון דולר. גיוס ההון הגדול בכל הזמנים של חברה ישראלית בוול-סטריט עד אז.[11] זה היה הגיוס הרביעי שגילת ביצעה בוול-סטריט עד אז, וסך ההון שגייסה הגיעה באותה עת לכ-400 מיליון דולר.[12] את השנה סיימה החברה עם הכנסות של כ-338 מיליון דולר.
בפברואר 2000, בשיא בועת הדוט-קום נסחרה בשווי של קרוב לארבעה מיליארד דולר.[13] את שנת 2000, סיימה עם הכנסות שיא של 504.6 מיליון דולר, גידול של כ-49% מ-1999.[14]
בשנת 2002, לאחר התפוצצת בועת הדוט-קום, חוותה גילת ירידה בהכנסות, וכישלון מיזם StarBand (מיזם ענק להקמת רשת לוויינים לאספקת שירותי אינטרנט מהיר דו כיווני). גילת צברה חוב של כחצי מיליארד דולר (350 מיליון לבעלי איגרות חוב ו-150 מיליון לבנקים, בעיקר לבנק הפועלים[13]) ונכנסה להליך של הסדר חוב.[15][16]
במרץ 2003, לאחר 16 שנה בהן שימש כמנכ"ל ויו"ר החברה פרש יואל גת מהתפקיד, בעקבות המשבר הפיננסי החריף אליה נקלעה החברה והסדר הנושים בעקבותיו. גם עמירם לוינברג, נשיא החברה, פרש מניהול החברה, אך המשיך לכהן כדירקטור. אורן מוסט, לשעבר המשנה למנכ"ל סלקום, מונה למנכ"ל ונשיא גילת, ואילו שלמה רודב מונה ליו"ר.[17] מוסט עזב את תפקידו לאחר כ-15 חודשים.[18]
בשנת 2004, השיקה גילת את הדור הראשון של מערכת SkyEdge המספקת תקשורת נתונים אינטראקטיביים בפס רחב. בשנת 2010 רכשה גילת את חברת Wavestream – מתכננת ומייצרת מגברים לרשתות לווין ובאותה שנה רכשה את חברת RAYSAT מתכננת ומייצרת אנטנות לתקשורת לוויינית.[19][20][21] באוגוסט 2013, מכרה גילת את חטיבת השירותים של " Spacenet" לחברת – Sagenet.[22]
בשנים 2015 ו-2018, חתמה גילת פרו על מספר חוזים עם "FITEL" (כיום PRONATEL) להקמת רשת תקשורת אזורית בפרו בסכום כולל של 550 מיליון דולר.[23][24] חברת גילת פרו ממשיכה בהקמה ותפעול של רשתות באזורים נרחבים בפרו ומאז מכרה עסקאות רבות נוספות על גבי רשת זו.[25] בשנת 2016, השיקה גילת פתרון מוגן פטנט[26] לקישור תחנות תקשורת סלולרית באמצעות לווין שהיה הראשון מסוגו עבור רשתות הדור הרביעי, ובהמשך מכרה את פתרונות הסלולר לחברות רבות כמו "Optus" שבאוסטרליה,[27] T-Mobile בארצות הברית,[28] Softbank ביפן, TIM ברזיל, EE ב-UK,[29]Telefonica Global ועוד. בשנת 2016, נבחרה החברה לספק פתרונות תקשורת לוויינית למטוסים על ידי חברת Gogo[30][31] (נרכשה בהמשך על ידי חברת Intelsat) - רשת זו מספקת כיום תקשורת לוויינית למעל 2000 מטוסים מסחריים בכל העולם.
בינואר 2020, הוסכם על מכירת החברה לחברת Comtech Telecommunications האמריקאית, לפי שווי של כ-577 מיליון דולר. לפני עסקה זו היו 34.1% ממניות "גילת" בידי קרן פימי ו-9.7% בידי מבטח שמיר אך בצל משבר הקורונה בוטלה[32] העסקה וגילת פוצתה על ידה ב – 70 מיליון דולר שחולקו כדיבידנד.[33]
בשנת 2022, השיקה גילת את מערכת SkyEdge IV[34][35] – ראשונה מסוגה עבור לוויינים עם קיבולת גבוהה מאד (VHTS) ובשנת 2023, המערכת החלה לספק תקשורת עבור חברת SES בטכנולוגיית GEO ו.-MEO עוד באותה השנה, בדצמבר 2022, נכנסה לשותפות עם ענקית לוויני התקשורת Intelsat[36] עבור לוויין IS-E40. גילת הרחיבה את הסכם השותפות עם חברת Intelsat והחלה לספק לה פתרונות תמסורת סלולרית בלוויין. במקביל הרחיבה את השותפות האסטרטגית עם חברת SES להפעלת לווין SES-17.[37][38]
במרץ 2023, השיקה גילת באמצעות Wavestream את מוצר Endurance (מגברי כוח בעלי הספק גבוה) ואף הרחיבה את הפעילות העסקית עם חברת Hispasat,[39] במסגרתו היא מספקת לה גישה לפלטפורמת SkyEdge IV אשר מתממשקת עם לוויין Amazonas Nexus.[40] באותה שנה רכשה גילת את חברת DataPath האמריקאית העוסקת במתן פתרונות תקשורת לוויינית לשוק הצבאי האמריקאי.[41]
גילת רשתות לווין מייצרת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים בתחום תקשורת לווינית ומתמחה בפיתוח לצד ייצור מערכות תקשורת מבוססי לוויינים. פעילות החברה מושתתת על שלושה מגזרים משלימים והם חטיבת תקשורת רשתות לווין האמונה על פיתוח ייצור ושיווק מוצרי תקשורת לוויינים, חטיבת פתרונות מוכללים הכוללת את Wavestream וחטיבת השירותים באמצעותה מספקת החברה תשתיות לטלפון ולאינטרנט באזורים מרוחקים על ידי תקשורת לוויינית.
החברה מתבססת על טכנולוגיה חדשנית ופועלת באמצעות פלטפורמה מבוססת ענן ומסופי רשת תקשורת לוויינית, אשר עובדת בסינרגיה עם קבוצות לוויינים בקיבולת גבוהה (VHTS), עם לוויינים מוגדרי-תכנה (SDS) ובמספר מסלולים; אנטנות תקשורת לוויינית בתנועה,Solid State Amplifiers (SSPA) וממירי תדרים (BUC). החברה פעילה בשווקים רבים ברחבי העולם. במשך השנים, סיפקה החברה יותר מ-1,000,000 תחנות לווין זעירות (VSAT-Very Small Aperture Terminal), ביותר מ-80 מדינות על פני 6 יבשות, בין היתר עבור מערכות צבאיות, ממשל וארגונים.
רשתות החברה כוללות צלחת לווין קטנה ואלקטרוניקת רשתות ותוכנה, ומשמשות חברות טלפונים, ספקי אינטרנט וממשלות כדי לספק תשתית תקשורת על גבי לווין. הטכנולוגיה של גילת מספקת קישור לווין - Very Small Aperture Terminal) VSAT end-to-end) אמין, ומאפשרת להתחבר כאשר האלטרנטיבות הן יקרות מדי, מוגבלות, או לא קיימות.
מטה החברה של גילת ממוקם בישראל, בנוסף, לגילת יש 16 משרדים מקומיים, 7 מרכזי פיתוח ו-3 מרכזי שירות ברחבי העולם.[42]
חברות בת עיקריות של גילת הן Gilat Peru S.A, Gilat Wavestream, Gilat Raysat, Data Path Inc. במשך השנים הקימה גילת רשתות לווין מספר חברות בת כספין-אוף או כמיזמים משותפים בתחומים טכנולוגיים המשקים לתחומי פעילותה, בין השאר:
סטארבנד קומיוניקשן (StarBand Communications) היה מיזם לאספקת אינטרנט מהיר באמצעות לוויין לשוק הצרכני בארצות הברית. המיזם הושק בדצמבר 1999 בשם Gilat2Home. החברה הכריזה שתספק לצרכנים חיבור לאינטרנט באמצעות תקשורת לוויינים, בקצב מהיר פי 400 מקווי טלפון עם חיבור ISDN, שהיה אז הטכנולוגיה הנפוצה לקישור לאינטרנט. שוק המטרה היה בעיקר קהל של 30 מיליון בתי אב שנמצאים רחוק משירותי ה-ADSL והאינטרנט בכבלים מפני שהם ממוקמים בפריפריה ובאזורים הרריים. גילת הודיעה כי היא צופה שלמיזם יהיו 2.7 מיליון מנויים כבר בשנת 2005. על פי התכנון גילת לא השקיע במיזם ישירות, אלא מכרה את ציוד ה-VSAT שלה במחיר נמוך מאוד כדי לאפשר תמחור תחרותי לצרכנים. ובעתיד, תוכל להוזיל את עלויות הייצור עקב היתרון לגודל.[43]
בפברואר 2000 הודיע חברת מיקרוסופט כי היא מצטרפת למיזם עם השקעה של 50 מיליון דולר.[44] ובאפריל 2000 חברת אקוסטאר, ספקית שידורי לוויין השנייה בגודלה בארצות הברית, ובנק ההשקעות ING ברינגס הצטרפו למיזם עם השקעות של 50 ו-25 מיליון דולר בהתאמה.[45] באוקטובר 2000 Gilat2Home שינתה את שמה ל"סטארבנד" והגישה טיוטת תשקיף לגיוס של 287.5 מיליון דולר לפי שווי של כ-900 מיליון דולר בנאסד"ק.[46] אך התפוצצות בועת הדוט-קום הביא לעיכוב בביצוע ההנפקה ובמרץ 2001 היא בוטלה. עם זאת המיזם זכה להצלחה יחסית וגייס ל-25,000 לקוחות עד סוף שנת 2000. עם זאת בתחילת 2001 הוא ניזקק לגיוס הון נוסף, אך כאמור הנפקתו בוטלה.[14][15]
במאי 2001, הודיעה אקוסטאר על כוונתה להתמזג עם יוז, ספקית שידורי הלוויין הגדולה בארצות הברית והמתחרה הבולטת של גילת. וביולי 2001, אקוסטאר הזרימה לסטארבנד 50 מיליון דולר נוספים תמורת הגדלת החזקותיה ל-34%, ומקבלת, למעשה את השליטה במיזם. בנוסף הודיעה כי היא מתחייבת לשגר תוך שנה לוויין שיקל על שירותי החברה, בעלות של כ-350 מיליון דולר, במקביל להעלאת החזקותיה במיזם ל-60%.[47] באפריל 2002, הודיעה אקוסטאר כי היא נוטשת את המיזם ושלא תבצע בו השקעות נוספות.[48] במאי 2002, גילת מוסרת כי סטארבנד זקוקה להון נוסף של כ-30 מיליון דולר כדי להגיע לאיזון, אך ביוני 2002 הוחלט להגיש למיזם סטארבנד בקשה להגנה מפני נושים (צ'פטר 11). בנובמבר 2003, לאחר ארגון מחדש של חובות המיזם, הוא יצא מהסדר צ'פטר 11. במסגרת תוכנית הארגון מחדש המירה גילת חוב של 90 מיליון דולר של סטארבנד למניות, בנוסף למימון של 7 מיליון דולר לרכישת חומרה וטכנולוגיה. בתמורה קיבלה גילת 49% מהחברה. הבנקים לאומי, דיסקונט והבינלאומי המירו 113 מיליון דולר של חוב ל-51% ממניות סטארבנד.[49] במרץ 2005, רכשה גילת את יתרת מניות סטארבנד מידי הבנקים ומיזגה אותה עם חברת לוויין השנייה שהחזיקה בארצות הברית, ספייסנס (Spacenet).[50]
גילת תקשורת הוקמה בשנת 1990 על ידי קבוצת המייסדים של חברת גילת רשתות לוויין. שלמה תירוש מונה למנכ"ל עם היווסדה. החברה עסקה במכירת שירותי לוויין והשכרת קווי תקשורת להעברת נתונים באמצעות לוויין, כתחליף לתשתית התקשורת של בזק. אספקת שירותי לוויין דו כיווניים לגורמים המשתמשים בתקשורת נתונים כגון ספקי אינטרנט, או ארגונים שלהם מספר משרדים בפיזור גאוגרפי, שהיו מעוניינים להתחבר למחשב המרכזי של הארגון. חלק מהציוד שבו השתמשה החברה נרכש מהחברה האחות, גילת רשתות לוויין, וחלק נוסף נרכש מספקים אחרים. גילת תקשורת גם החזיקה גם ב-25% ממניות חברת חלל תקשורת, אשר באותן שנים החזיקה בזכויות השיווק לשירותים של לוויין התקשורת הישראלי הראשון "עמוס 1". בנוסף לחמשת המייסדים, החזיקה חברת הביטוח מגדל 17% ממניות החברה ודיסקונט השקעות 10%, ונעם פינק, סמנכ"ל החברה החזיק 6.5%.[51]
בדצמבר 1997 גייסה החברה בהנפקת מניות בבורסת נאסד"ק 21.3 מיליון דולר לפי שווי חברה של 77 מיליון דולר.[52] בפברואר 1998, רכשה רכשה הבעלות המלאה בחברת ישראסט, תמורת 5 מיליון דולר בעסקה של החלפת מניות.[53]
בהמשך החלה גילת תקשורת לספק שירותי לימוד מרחוק - E-learning - באמצעות לוויין, שירות שכלל גם את תוכנת התקשורת עצמה. תחום זה הפך לתחום הפעילות העיקרי שלה. הפתרון שהציעה כלל שירותי ייעוץ, תכנות ושירותי אחסון שרתים. השירות אפשר לארגונים ממשלתיים ומסחריים לקיים קורסים אקדמיים או סדנאות והשתלמויות לעובדים ממקומות מרוחקים. תוכנות החברה היו בין הראשונות שאפשרו לנהל דיאלוג בזמן אמת (Real-time) בין הצדדים ולעקוב אחר התקדמות התלמידים. החברה הרחיבה את פעילותה בתחום על ידי רכישה של מספר חברות. בינואר 1999 רכשה 30% ממניותיה של חברת RTN) Rehab Training Network) האמריקנית תמורת 4 מיליון דולר במזומן. חברה שעסקה באספקת תכנים ושירותי הדרכה באמצעות לווין למגזר הרפואי.[54] בנובמבר 1999 רכשה את חברת ג'ון ברייס הדרכה מידי חברת ICTS, תמורת 20 מיליון דולר בעסקה של החלפת מניות,[55] מיד אחר כך נרכשו החברות האמריקניות אלן קומיוניקיישנס, המפתחת הדרכות לפי דרישת הלקוח, תמורת 23 מיליון דולר[56]; ו-LearnLinc, שפועלת גם היא בתחום ה"כיתות הווירטואליות", תמורת 38 מיליון דולר.[57] כמו כן נרכשו עסקי ההדרכה של חברת אריס בבריטניה ובגרמניה, תמורת 12 מיליון דולר.[58]
בשיא של בועת הדוט-קום, במרץ 2000, נסחרה החברה בשווי של כ-540 מיליון דולר. החברה תכננה לבצע הנפקה שנייה בנאסד"ק, ולגייס 100 מיליון דולר שיכסו את החובות שנוצרו בעקבות שורת הרכישות שמימנה באשראי בנקאי (בעיקר מבנק הפועלים ובנק לאומי).[59] אלא שההנפקה תוכננה להתבצע בחודש אפריל 2000, אך אז החלה הצניחה במניות הטכנולוגיה וההנפקה בוטלה. במהלך שנת 2000 הציגה החברה הפסדים ושווי החברה בבורסה צנח תוך חצי שנה ב-90% מהשיא לכ-40 מיליון דולר.[60] בדצמבר 2000, מכרה את החזקותיה בחברת חלל תקשורת לחברת יורוקום תמורת כ-5 מיליון דולר.[61] בתחילת 2001 הוחלט בחברה להחליף את צוות ההנהלה הקודם, ולמנות את ערן לסר וזיו מנדל, שהגיעו מחברת ג'ון ברייס הדרכה, כמנכ"לים משותפים.[62] במאי 2001, הודיעה על שינוי שמה למנטרג'י, כשמה של חברת הבת שלה בצפון אמריקה.[63]
ביולי 2001, הגיש בנק הפועלים בקשת פירוק לחברה, אבל חזר בו. זאת עקב חוב של 30 מיליון דולר של החברה כלפי הבנק.[64] באוקטובר 2001, לאחר דיונים של כמעט שנה, הגיעה החברה להסדר פריסת חובות, שכלל המרה של חלק מהחוב למניות.[65]
במהלך שנת 2002, המשיכו הקשיים העסקיים של החברה, היא המשיכה להפסיד ולא יכלה להחזיר את חובותיה. בספטמבר 2002 פנתה לבית המשפט בבקשה להגנה מפני נושיה, לצורך גיבוש תוכנית הבראה שבמרכזה מכירת רוב הפעילות, ארגון מחדש וצמצום מספר העובדים.[66] בינואר 2003 הגישו הבנקים הנושים בקשה למינוי כונס נכסים לחברה.[67] כיום אין לגילת חלק בחברה זו.
גילת די.בי.אס (DBS) הייתה חברה בת של גילת תקשורת, שהוקמה לצורך החזקת חלקה של החברה באחת מהקבוצות שהתמודדה וזכתה במכרז שידורי טלוויזיה בלוויין בישראל (תחת המותג YES).[68] הקבוצה - חברת די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ - הוקמה בשנת 1998 על ידי איש העסקים עזרא הראל והחברות ישפאר, בזק וגילת תקשורת שהחזיקה 15%.[69] אך בינואר 1999, אסר משרד התקשורת על גילת תקשורת להמשיך ולהחזיק במניות, בגלל חשש לניגוד אינטרסים. החשש נובע מכך שדיסקונט השקעות, שהחזיקה 19% ממניות גילת תקשורת, שלטה גם בחברת הכבלים תבל. בעקבות הוראה זו, הקימה גילת את "גילת די.בי.אס", לה הועברו מניותיה ב-YES בעלי המניות בגילת למעט דיסקונט השקעות קיבלו מניות בחברה החדשה.[70] בספטמבר 2000 חתמה "גילת די.בי.אס", על הסכם עם שאול אלוביץ' לרכישת מניותיה ב-YES, במטרה שיהפוך לבעל השליטה. הקבוצה ביקשה תמורתן לא יותר מסכום ההשקעה בהן, כ-70 מיליון ש"ח. על פי ההסכם הייתה העסקה אמורה להיות מושלמת בתוך 180 יום ממועד החתימה, אך אלוביץ' לא עמד בהתחייבות לבצע את העסקה ולפעול להשלמתה, והחל סכסוך משפטי.[71] במרץ 2010 רכש לבסוף אלוביץ' את השליטה ב-yes מכל בעלי המניות האחרים, למעט בזק שהמשיכה להחזיק 49%.[72] כיום אין לגילת חלק בחברה זו.
יו"ר הדירקטוריון הנוכחי הוא עמירם בוהם. המנכ"ל הנוכחי הוא עדי צפדיה. מנכ"לים בעבר: יואל גת, אורן מוסט, שלמה רודב, עמירם לוינברג, ארז ענתבי, דב בהרב, יונה עובדיה.
אתר האינטרנט הרשמי של גילת רשתות לוויןSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
