מלאנוקס

מלאנוקס טכנולוגיות בע"מ (באנגלית: Mellanox Technologies Ltd.) הייתה חברת טכנולוגיה ישראלית רב-לאומית שהתמחתה בפיתוח וייצור של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת בטכנולוגיות InfiniBand ואתרנט, שיועדו להעברה מהירה של מידע בין שרתים ומערכות אחסון לשוק מחשוב הענן ולמרכזי נתונים. היא הייתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בנאסד"ק.

מלאנוקס טכנולוגיות בע"מ

מטה מלאנוקס ביקנעם
נתונים כלליים
סוג	חברה ציבורית לשעבר
בורסה	נאסד"ק (8 בפברואר 2007–MLNX)
מייסדים	איל וולדמן, שי כהן, רוני אשורי, מיכאל כגן, אוולין לנדמן, איתן זהבי, שמעון רוטנברג, אודי כץ ואלון וובמן.
תקופת הפעילות	1999–הווה (כ־26 שנים)
חברת אם	Nvidia
חברות בנות	מלאנוקס (ארצות הברית)
מיקום המטה	חיפה
משרד ראשי	ישראל יקנעם עילית, ישראל
ענפי תעשייה	רכיבים אלקטרוניים
מוצרים עיקריים	ציוד רשת
הכנסות	1.3 מיליארד דולר בשנת 2019
רווח	205 מיליון דולר בשנת 2019
יו"ר	אירווין פדרמן
עובדים	כ-3,000
www.mellanox.com

מטה מלאנוקס ביקנעם לאחר שילובה באנבידיה, מרץ 2023

במרץ 2019, הודיעה חברת Nvidia שתרכוש את חברת מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר^[1]. העסקה נסגרה סופית ב-26 באפריל 2020 וכל מניות החברה נרכשו עבור 125$ למנייה ומלאנוקס הפכה ליחידה עסקית נפרדת באנבידיה^[2].

היסטוריה

מלאנוקס טכנולוגיות הוקמה במרץ 1999 על ידי איל וולדמן, שי כהן, מיכאל כגן, רוני אשורי, אוולין לנדמן, איתן זהבי, שמעון רוטנברג, אודי כץ ואלון וובמן^[3]. את שם החברה הגתה אשתו של וולדמן מהמילים מילניום (millennium) והסיומת ox.

החברה החלה את דרכה כספקית של שבבי תקשורת בתקן InfiniBand שנועד להאיץ את תעבורת הנתונים בין שרתים ואביזרים שונים לרשת לפתרונות אחסון. הארכיטקטורה אמורה לגרום לשיפור משמעותי בביצועים, באמינות ובשימוש של שרתי המחשבים.

בפברואר 2007 החברה הונפקה בנאסד"ק לפי שווי של כ-510 מיליון דולר^[4]. ובהמשך השנה נרשמה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב במסגרת רישום כפול^[5]. ביוני 2013 החברה החליטה למחוק את עצמה מהמסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בנימוק של עודף רגולציה בשוק ההון הישראלי^[6][7].

בנובמבר 2010 רכשה מלאנוקס את חברת וולטייר (Voltaire) מרעננה תמורת 218 מיליון דולרים במזומן. וולטייר סיפקה פתרונות תשתית תקשורת ורשתות מחשבים למרכזי נתונים. המיזוג של מלאנוקס ווולטייר יצר ספקית מובילה של פתרונות קישוריות^[8].

בשנת 2016, נסחרה החברה לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר.

ב-30 בספטמבר 2015 פורסם שמלאנוקס רוכשת את חברת השבבים הישראלית איזיצ'יפ, השוכנת אף היא ביוקנעם^[9].

בשנת 2017 רכשה הקרן האקטיביסטית Starboard Value LP 10.7% ממניות מלאנוקס^[10]. בינואר 2018 שלחה Starboard Value מכתב למחזיקי המניות, בו היא דורשת להחליף את כל הדירקטוריון. אולם במאי, לאחר חודשים של עימות מתוקשר, הגיעו מלאנוקס ו-Starboard Value להסכם^[11].

ב-11 במרץ 2019 הושג הסכם על רכישת החברה על ידי ענקית המחשוב האמריקאית Nvidia, בסכום של 6.9 מיליארד דולר^[12], והרכישה הושלמה באפריל 2020^[13].

ב-11 בנובמבר 2020 עזב וולדמן, המייסד, את מלאנוקס ואנבידיה^[14].

ארגון

מטה החברה היה ביקנעם עילית. בנוסף למלאנוקס היו שישה מרכזי פיתוח בישראל: בתל חי, תל אביב, רעננה, ירושלים, באר שבע וקריית גת. למלאנוקס יש גם שלושה מרכזי פיתוח בשלוש ערים פלסטיניות: בעזה, בשכם וברוואבי^[15]. המרכז הראשון בין השלושה הוקם ב-2010, ובעזה החלה החברה להעסיק עובדים ב-2016. בסך הכל מעסיקה החברה כ–100 עובדים פלסטינים, באמצעות קבלני משנה^[16].

באפריל 2017, שכרה כ-15 קומות בצמד המגדלים "תאומי רובינשטיין" בתל אביב, בעת שעוד היו בבנייה^[17].

בעולם היו למלאנוקס משרדים ומרכזי פיתוח בארצות הברית, סין, הודו, דנמרק, סינגפור, ואוקראינה.^{[דרוש מקור]}

מלאנוקס הייתה חברת פאבלס, כשאת הייצור עצמו של רכיבי החומרה שאותם מפתחת החברה היא מייצאת לקבלני ייצור, כדוגמת TSMC^[18].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלאנוקס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מלאנוקס
• ניר צליק, מלאנוקס עלתה בכ-8% על רקע הערכות כי תהיה יעד רכישה לאורקל, באתר TheMarker‏, 24 בספטמבר 2010
• אסא ששון וחגי עמית, מנכ"ל מלאנוקס: "לא הסכמנו שיקנו אותנו - אנחנו שווים יותר", באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2012
• חגי עמית, השגיאות שחתכו 11 מיליארד שקל משוויה של מלאנוקס, באתר TheMarker‏, 11 בינואר 2013
• טלי ציפורי, ‏איל ולדמן: "מלאנוקס הופכת את העולם לטוב יותר", באתר גלובס, 10 ביולי 2015
• חגי עמית, מאחורי הקלעים: כל הדרך לעסקה המפתיעה של השנה בהיי-טק הישראלי, באתר TheMarker‏, 9 באוקטובר 2015
• עמרי זרחוביץ', "זה קצב חיים ממכר, אבל אתה משלם על זה את המחיר האישי", באתר TheMarker‏, 13 באפריל 2017
• קישוריות חכמה: פתרונות להאצת נתונים, באתר "חדשנות ישראלית"