Loading AI tools
חברת היי-טק ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאיטקס קורפוריישן בע"מ (באנגלית: .Scitex Corporation Ltd) הייתה חברת היי-טק ישראלית שעסקה בפיתוח, יצור ושיווק טכנולוגיות שונות לתעשיית הדפוס, הסריגה, דפוס הטקסטיל והמעגלים המודפסים. סאיטקס הייתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב. בשנת 2005 נמכרה כל פעילות החברה, כולל המותג "סאיטקס", והחברה הפכה לשלד בורסאי בשם "סקיילקס"[1] . סאיטקס כיום מוכרת בגלגולה הנוכחי כ-HP Scitex, לאחר שעברה החברה סדרה של רכישות ומיזוגים ובשנת 2005 נמכרה סאיטקס ויז'ן לחברת היולט פקארד (HP) האמריקאית, כולל שם המותג תמורת 230 מיליון דולר.[2]
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| מייסדים | אפי ארזי |
| תקופת הפעילות |
1968 – 2005 (הפכה לשלד בורסאי בשם סקיילקס) (כ־37 שנים) |
| מיקום המטה | הרצליה |
| בעלות | השקעות דיסקונט |
| ענפי תעשייה | דפוס |
| מוצרים עיקריים | מערכות קדם דפוס, מכונות דפוס |
| הכנסות | 690 מיליון דולר בשנת 1999 |
| רווח | 54 מיליון דולר בשנת 1999 |
| מנכ"ל |
אפי ארזי (1968-1988) אריה רוזנפלד (1988–1996) יואב שלוש (1996–2001) |
| עובדים | כ-3,400 בשנת 1999 |
  | |
במשך כ-30 שנה נחשבה סאיטקס כאחת מספינות הדגל של תעשיית היי-טק בישראל, המוצרים של החברה היו מרכזיים בפיתוח ענף הדפוס הדיגיטלי העולמי. בנוסף טיפחה דור שלם של עובדים שהפכו בעצמם ליזמים, שהקימו חברות היי-טק רבות בישראל[3].
סאיטקס נוסדה בשנת 1968 על ידי אפי ארזי, בוגר המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בהנדסת אלקטרוניקה, כחברת "טכנולוגיה מדעית בע"מ" ועסקה בייצור מכונות ממוחשבות לענף הטקסטיל ברחובות.[4]
במהלך לימודיו במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס עבד אפי ארזי בנאס"א, ונטל חלק בפיתוח מערכת שידור תמונות טלוויזיה מהחלל, ב-1963 הצטרף ארזי לחברת ITEK, במטרה לבנות לוויין צילום אלקטרו אופטי. ארזי היה המהנדס הראשי בפרויקט, שעסק בטלסקופ לראייה בחלל. בשנת 1967 רצה ארזי לחזור לישראל והציע ל-ITEK להקים מרכז מחקר ופיתוח בישראל. אך בעקבות פריצת מלחמת ששת הימים כמעט בוטלה התוכנית. לבסוף יצאה ההשקעה לפועל כאשר ITEK השקיעה 600,000 דולר והשקעות דיסקונט 200,000 דולר בחברה.[5]
בתחילת שנות ה-70 החלה החברה למכור את מכונות הטקסטיל בארצות הברית והגיעה למכירות שנתיות של 6 מיליון דולר בשנת 1971. באותה שנה הוחלט לשנות את שם החברה ל"סאיטקס" (השם נבחר בגלל הדמיון למילה טקסטיל, השוק העיקרי של החברה באותה עת) ולהעביר את משרדי החברה למבנה תעשייתי באזור התעשייה של הרצליה. "סאיטקס" הייתה חברת ההיי טק הראשונה שהתמקמה באזור זה בשנת 1972[6], שהיה באותה עת אזור של בתי מלאכה ובתי חרושת, במתחם של "תעשיות עתירות מדע" שהקימה חברת גב-ים.[7]
בשנת 1979 החליט ארזי, לאחר ביקור בבתי הוצאה לאור בארצות הברית, לפתח מערכות ממוחשבות לעיבוד תמונות צבע כך שיהפוך את תהליך הקדם דפוס (Prepress) ובעיקר את תהליך ייצור הלוחות לדיגיטלי (Computer to plate (אנ')). בשנת 1980 הונפקו מניות החברה בבורסת הנאסד"ק בעזרתו של איש הכספים של החברה ארתור לאו ופרד אדלר, משקיע אמריקאי מאבות תעשיית הון הסיכון. סאיטקס החליטה שכדי להמשיך ולצמוח היא חייבת להיכנס לתחום פעילות חדש המבוסס על הטכנולוגיות שלה (הדפסה וסריקה מדויקים בפורמט גדול ובהרבה שכבות צבע). שוק היעד שנבחר היה הנדסת מכונות, והמוצר העיקרי היה אמור להיות מכונה הקוראת שרטוטי נייר ומתרגמת אותם אוטומטית לקובצי תיב"מ. הוקם צוות לפיתוח היכולת הזו, וכעבור שנה התברר שחברה אחרת (Optigraphics)[8] יצאה לשוק עם מכונה דומה. סאיטקס נטשה את המוצר הזה, ובחרה במוצר אחר המבוסס על הטכנולוגיות שלה ומשרת את מהנדסי המכונות – המדפסת התלת־ממדית.
בשנת 1983 החלה לפתח מוצרים גם לתעשיית המעגלים המודפסים. בשנת 1984 הגיעו המכירות השנתיות של החברה לסכום של 104 מיליון דולר.[9]
בשנת 1985 נכנסה "סאיטקס" למשבר קשה, אמנם היה לה כסף בקופה אחרי ההנפקה בנאסד"ק, אך הפסדיה נאמדו בכמה עשרות מיליוני דולרים, זאת בעקבות המשבר הכלכלי בישראל ותוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 כשהבנקים עצרו את האשראי לחברה. בחברה בוצע רה-ארגון, עובדים פוטרו והוצאות צומצמו.[10]
בסוף שנת 1988, אחרי שהצליח לייצב את "סאיטקס", פרש אפי ארזי מהחברה[11].
החברה פיתחה, יצרה ומכרה תחנות עבודה, תכנה, סורקים ותוויינים לשוק קדם הדפוס הממוחשב.[12] ב-1992 סאיטקס שלטה ב-45% משוק קדם הדפוס העולמי.[12]
במחצית הראשונה של שנות ה-90 של המאה ה-20, בעקבות קריסת שוק המוצרים לקדם דפוס (עם כניסתו של המחשב האישי לתעשייה, ובעיקר מחשבי המקינטוש בעלי היכולות הגרפיות הגבוהות), צמחה החברה על ידי רכישות של חברות בתחום הדפוס הדיגיטלי בטכנולוגיית הזרקת דיו.[13] רכישות אלו כללו את חברת אייריס, שפיתחה מדפסות הגהת צבע (Color proofing) איכותיות לתחום האופסט, ואת חברת SDP, שפיתחה מדפסות הזרקת דיו מהירות לתחום הטפסים והחשבונות. בשנת 1995 מכירותיה השנתיות הגיעו לרמה של 730 מיליון דולר אך הפסדיה היו כ-30 מיליון דולר. לאחר רכישתן של אייריס ו-SDP החליטו בסאיטקס להעמיק את הידע בתחום הזרקת הדיו, ולפתח את הטכנולוגיה באופן עצמאי, ובשנת 1999 הוקמה על בסיס ההטכנולוגיה שפותחה חברת "אפריון דיגיטל"[14].
בשנת 1998 רכשה סאיטקס עוד שתי חברות ישראליות, עידנית ומתן, המתמחות בייצור מכונות דפוס לפורמט רחב, כאשר גם חברות אלו מבוססות על טכנולוגיית הזרקת הדיו[15][16]. החברות אוחדו לחברה אחת תחת השם "סאיטקס ויז'ן" (Scitex Vision). בתחילת 2003 מוזגה גם חברת "אפריון דיגיטל" לתוך "סאיטקס ויז'ן"[17].
בשנת 1996 איש העסקים דוידי גילה ניסה להוביל מהלך של השתלטות על החברה. גילה הגיש הצעת רכש לקבוצת אי די בי, בעלת השליטה ב"סאיטקס" לרכישת החברה במחיר של 20 דולר למניה במזומן, כ-44 אחוז מעל מחיר המניה באותה עת. הצעת הרכש שיקפה שווי של כמיליארד דולר לסאיטקס, אך היא נתקלה בהתנגדות של בעלי השליטה שטענו שכל מטרתו היא למכור את כל החברות-הבנות של סאיטקס ברווח ולפרק את החברה. לאחר פקיעתה של הצעת הרכש מחיר המניה קרס והנהלת החברה חזרה לחפש יעד ליתרות המזומנים הגדולות שהצטברו בקופתה. לאחר כחמש שנים בהן לא נמצא יעד להשקעה, החל תהליך בו כל החברות-הבנות של סאיטקס נמכרו או נסגרו על ידי בעלי השליטה בעצמם.[18]
בשנת 2000 חברת "קריאו", מתחרה קנדית של סאיטקס שמייסדיה הם ישראלים, עמוס מיכלסון ודן גלברט, רכשה את פעילות הקדם-דפוס של סאיטקס, והפעילות במסגרת המשותפת נקראה קריאו-סאיטקס.[19] בשנת 2005 נמכרה קריאו עצמה לחברת קודאק.[20] העסקה בוצעה במניות, שסאיטקס קיבלה 27% ממניות קריאו, שהיו שוות באותה עת כ-450 מיליון דולר. ומאז החלה סאיטקס לפעול כחברת החזקות[21], כשנה אחר כך החלה למכור את כל המניות של קריאו שהיו בבעלותה, מכירה שהביאה בפעול לירידה במחירן.[22].
בינואר 2001 רשמה סאיטקס את מניותיה למסחר גם בבורסה התל אביבית, כמניה דואלית,[23] ונכללה במדד מדד תל-טק.[24]
בינואר 2004 נמכרה חברת הבת "סאיטקס דיגיטל פרינטינג" (SDP) תמורת 250 מיליון דולר במזומן לחברת קודאק.[25] ובנובמבר 2005 נמכרה חברת הבת סאיטקס ויז'ן, שעסקה בפיתוח פתרונות ההדפסה בפורמט רחב, לחברת היולט פקארד האמריקנית, כולל שם המותג תמורת 230 מיליון דולר[26]. לאור זאת, החברה האם סאיטקס, שינתה את שמה לסקיילקס בינואר 2006[27][28]. במקביל באותה תקופה הפכה חברת סאני אלקטרוניקה, שהייתה בשליטת איש העסקים אילן בן דב לבעלת עניין בחברה, לאחר שרכשה בהדרגה כ-10% ממניותיה[29].
במאי 2006 מכרו קבוצת דיסקונט השקעות וכלל תעשיות, שחזיקו כל אחת ב-24.5% ממניות סקיילקס, את השליטה בחברה לידי חברת מפעלים פטרוכימיים בישראל שהייתה בשליטת איש העסקים דייוויד פדרמן, תמורת 165 מיליון דולר[30]. מיד אחר כך נכנס גם איש העסקים יעקב לוקסנבורג להשקעה בחברה באמצעות חברת לפידות קפיטל[31]. בנוסף לאילן בן דב שהיה כבר בעל מניות בחברה[32]. בשלב זה הנכס היחיד של החברה הייתה קופת מזומנים של 245 מיליון דולר. באמצעות קופת המזומנים החלה החברה לרכוש מניות של בתי זיקוק לנפט[33]. בנוסף רכשה מניות של בתי זיקוק לנפט שהחזיק תאגיד גלנקור[34]. באפריל 2008 בוצעה עסקה סיבובית כאשר חברת סאני אלקטרוניקה, שבשליטת אילן בן דב, רכשה 50% מסקיילקס מהמפעלים הפטרוכימיים. אך ההחזקה של סקיילקס ב-15% ממניות בתי הזיקוק עברה למפעלים הפטרוכימיים תמורת 1.14 מיליארד שקל, כך שבן דב נשאר עם חברת סקיילקס וללא בז"ן, שהפכה שוב שלד בורסאי עתיר מזומנים[35].
במהלך השנים השקיעה סאיטקס והחזיקה במניות של מספר חברות, חלקן הוקמו בתוך החברה כספין-אוף, בנוסף שורה של חברות הזנק הוקמו על ידי יוצאי סאיטקס, ביניהן:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
