הנדסת תעשייה וניהול

הנדסת תעשייה וניהול (או הנדסה תעשייתית, באנגלית: Industrial Engineering) היא תחום הנדסי, אשר עוסק בתורות מעולם התעשייה והניהול. התפתחותה של הנדסת התעשייה והניהול וגיבושה למקשה אחת נוצרו בד בבד עם תהליך המודרניזציה שהחל בעקבות המהפכה התעשייתית. הצורך במציאת פתרונות לבעיות אשר צצו בארגונים יצר פיתוח שיטות מחקר חדשות, אשר שמו להן למטרה להגביר את קצב התפוקה ובאותה נשימה להוזיל את עלויות הייצור והתפעול. שיטות המחקר מתבססות על מודלים מתמטיים ומדעיים, ועל-כן תחום זה הוא הנדסי גרידא.

עם התפתחות התיעוש ויצירת ארגונים העוסקים גם במתן שירות, התרחב התחום לא רק לענף היצרני, כי אם גם לענף הפנים ארגוני. הפתרונות אשר התאימו לתהליכים יצרניים הוסבו גם לתחומי השירות והניהול והתרומה לכך הייתה שיפור התהליכים הארגוניים, אשר בא לידי ביטוי בחסכון בעלויות התפעול וכפועל יוצא לרווחיות הארגון.

תחום התעשייה והניהול הוא תחום דינמי שממשיך ומתפתח, תוך התאמה לצורכי המשק וחתירה מתמדת לייעול ושיפור התהליכים הארגוניים והגדלת פריון העבודה בייצור.

מהנדסי תעשייה וניהול משולבים בכלל ענפי המשק מאחר שהם הכרחיים לתפקוד ארגונים, וכן לצורך יצירת אינטגרציה פנים ארגונית. במקביל להתפתחותו של התחום, קמו בעולם ובארץ חברות ייעוץ (כדוגמת סקר יועצים לניהול, מרטנס הופמן ורבות אחרות) העוסקות במכירת שירותי ידע בתחום, לארגונים מכול הסוגים. חברות אלה, המעסיקות מהנדסים והנדסאי תעשייה וניהול, יועצים ארגוניים, מנתחי מערכות, חוקרי ביצועים ומומחים אחרים, מעמידות לרשות לקוחותיהן ידע וניסיון במגוון רחב של נושאים הדרושים לניהול אפקטיבי ויעיל של ארגונים.

בישראל, התחום נלמד לתואר ראשון ולתארים מתקדמים במוסדות אקדמיים הכוללים מכללות ואוניברסיטאות^[1], וכמו כן, נלמד במסגרת לימודי הנדסאים במגמת תעשייה וניהול^[2], במוסדות המוכרים על ידי מה"ט. בחלק ממוסדות הלימוד, מהנדסי תעשייה וניהול יכולים לבחור התמחות בין תחומי התפעול לבין תחומי מערכות המידע וניהול המידע בארגון, ותחומים נוספים כגון ייצור, מדעי הנתונים, ניתוח נתוני עתק ואנליטיקה עסקית, ניהול פרויקטים, סייבר ואבטחת מידע, קבלת החלטות, ועוד^[3].

ציוני דרך בהתפתחות הנדסת התעשייה

באופן כללי ניתן לומר כי יסודותיה של הנדסת התעשייה כפי שהיא נראית היום, החלו להיבנות בראשית מאה העשרים. חציה הראשון של המאה התאפיין במתן דגש על הגברת יעילות הארגונים התעשייתיים והפחתת עלויותיהם.

בשנת 1909 פרסם פרדריק טיילור את תורת הניהול המדעי, אשר כללה ניתוחים מדויקים של עבודת האדם, הגדרה מסודרת של שיטות עבודה, כלי עבודה והכשרה של עובדים. טיילור עסק בחקר הזמן באמצעות שעוני עצר, קבע זמני תקן והצליח להגדיל תפוקה תוך הקטנת עלויות כוח האדם והעלאת המשכורות של העובדים.

בשנת 1912 פיתח הנרי לורנס גאנט את תרשים גאנט אשר מתאר פעולות בארגון יחד עם הקשרים ביניהן. תרשים זה פותח מאוחר יותר לצורתו המוכרת לנו כיום על ידי וולאס קלארק.

קווי ההרכבה הנעים במפעל המכוניות של הנרי פורד (1913) היוו קפיצת מדרגה משמעותית בתחום. פורד הוריד את זמן ההרכבה של מכונית מיותר מ-700 שעות ל-1.5 שעות. בנוסף, הוא היה חלוץ של כלכלת הרווחה הקפיטליסטית ("welfare capitalism") ודגל במתן תמריצים כספיים לעובדים במטרה להגדיל את התפוקה.

שיטת ניהול האיכות הכוללני (TQM) שפותחה בשנות הארבעים תפסה תאוצה לאחר מלחמת העולם השנייה והיוותה חלק מתהליך ההתאוששות של יפן לאחר המלחמה.

בשנים 1960 עד 1975, עם פיתוחן של מערכות תמיכה בקבלת החלטות בתחום האספקה כגון ה-MRP, ניתן דגש רב לנושא התזמון (מלאי, ייצור, הרכבה, שינוע ועוד) בארגון התעשייתי. המדען הישראלי ד"ר יעקב רובינוביץ התקין את תוכנת CMMS שפותחה בחברת קונטרול דאטה (ישראל) בשנת 1976 בדרא"פ.

בשנות השבעים, עם חדירתן של תורות ניהול יפניות כגון קאיזן וקנבן למערב, הועבר הדגש לנושאי האיכות, זמן האספקה, והגמישות.

בשנות התשעים, בעקבות תהליך הגלובליזציה בתעשייה העולמית הועבר הדגש לניהול שרשראות אספקה, מוכוונות ללקוח ועיצוב תהליכים עסקיים. תורת האילוצים שפיתח המדען הישראלי אליהו מ. גולדרט (1985) מהווה גם היא ציון דרך משמעותי בתחום.

תחומי עיסוקו של מהנדס התעשייה והניהול כוללים קשת רחבה של נושאים ותחומי-דעת:

• הנדסת ייצור - שיטות ומתודות לתפ"י (תכנון פיקוח ייצור), תכנון מערכי מפעל, תפעול מערכי ייצור, שיבוץ, תזמון, רכש ומלאי.
• ניהול פרויקטים
• או"ש - ארגון ושיטות
• ניהול האיכות והנדסת איכות
• בינה עסקית
• תקינה (הנדסת תעשייה וניהול) תקינה - תקינת כוח אדם ומכונות
• מערכות ייצור משולבות מחשב (CIM)
• כלכלה ומימון
• ניתוח מערכות מידע - תכנון, הקמה וניהול כל תחומי הארגון באמצעות מחשוב
• שיטות לקביעת מדדים כמותיים ואיכותיים - חקר ביצועים, סטטיסטיקה בענפי התעשייה
• ייעוץ ארגוני ומבנים ארגוניים
• התנהגות ארגונית
• ייעוץ אסטרטגי וקבלת החלטות בניהול
• מתודולוגיית סרגל הישגים מאוזן
• רובוטיקה
• ארגונומיה פיזיולוגית והכרתית
• ניהול השירות וקשרי הארגון עם לקוחותיו

לקריאה נוספת

• Eliyahu M. Goldratt, Jeff Cox: The Goal” (1984). North River Press; 2nd Rev edition (1992). ISBN 0-88427-061-0; 20th Anniversary edition (2004) 0-88427-178-1
• Badiru, A. (Ed.) (2005): Handbook of industrial and systems engineering. CRC Press. ISBN 0-8493-2719-9
• Blanchard, B. and Fabrycky, W. (2005): Systems Engineering and Analysis (4th Edition). Prentice-Hall. ISBN 0-13-186977-9
• Salvendy, G. (Ed.) (2001): Handbook of industrial engineering: Technology and operations management. Wiley-Interscience. ISBN 0-471-33057-4
• Turner, W. et al. (1992): Introduction to industrial and systems engineering (Third edition). Prentice Hall. ISBN 0-13-481789-3

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הנדסת תעשייה וניהול בוויקישיתוף

• הנדסת תעשייה וניהול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הנדסה תעשייתית, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. מוסדות ללימודי הנדסת תעשייה וניהול, באתר המועצה להשכלה גבוהה
2. הנדסת תעשייה וניהול, באתר משרד העבודה
3. לימודי הנדסת תעשייה וניהול, באתר לימודים בישראל