ממשלת ישראל השלושים ושתיים

ממשלת ישראל השלושים ושתיים, המכונה גם ממשלת נתניהו השנייה, הייתה הממשלה של מדינת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-18 והושבעה ב-31 במרץ 2009^[1]. הממשלה כיהנה עד 18 במרץ 2013, לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה. זו הממשלה השלישית - מאז קום המדינה, והראשונה - במשך שלושים השנים הקודמות לסיום כהונתה, אשר כיהנה לפחות ארבע שנים עבריות רצופות (למעשה מיום ו' בניסן ה'תשס"ט עד יום ז' בניסן ה'תשע"ג).

ממשלת ישראל השלושים ושתיים

ממשלת ישראל ה-32 בראשות בנימין נתניהו בבית נשיא המדינה שמעון פרס. יושבים מימין לשמאל: שמעון פרס ובנימין נתניהו. עומדים בשורה הראשונה, מימין לשמאל: זאב בנימין בגין, מזכיר הממשלה צבי האוזר, גדעון סער, יוסי פלד, שלום שמחון, ישראל כ"ץ, בנימין בן אליעזר, יובל שטייניץ, יעקב מרגי, גלעד ארדן, יצחק הרצוג, דניאל הרשקוביץ, דן מרידור, יולי אדלשטיין ומיכאל איתן. עומדים בשורה השנייה, מימין לשמאל: עוזי לנדאו, אריאל אטיאס, סילבן שלום, אבישי ברוורמן, יצחק אהרונוביץ', משה יעלון, יעקב נאמן, לימור לבנת, אביגדור ליברמן, סופה לנדבר, אלי ישי, אהוד ברק, משולם נהרי, משה כחלון וסטס מיסז'ניקוב.
מידע כללי
31 במרץ 2009 – 18 במרץ 2013 (4 שנים)
תחום שיפוט	ישראל ישראל
ראש ממשלה	בנימין נתניהו
מפלגה שולטת	הליכוד
סיעות הקבינט	הליכוד (27) מפלגת ש"ס (11) מפלגת העצמאות (5) מפלגת העבודה הישראלית (13) קדימה (28) ישראל ביתנו (15) הבית היהודי (3)
מספר שרים	30
הקבינט הקודם	ממשלת ישראל השלושים ואחת
הקבינט הבא	ממשלת ישראל השלושים ושלוש
אתר רשמי

במקור, הבחירות היו אמורות להיערך ב-22 באוקטובר 2013 (י"ח בחשוון תשע"ד), אך הן הוקדמו בתשעה חודשים בעקבות חקיקת חוק פיזור הכנסת השמונה עשרה^[2] אותו יזמה הממשלה.

תוצאות הבחירות לכנסת השמונה עשרה

ערך מורחב – הבחירות לכנסת השמונה עשרה

מנדטים	מספר קולות	שם המפלגה	סימן	מושב	יו"ר הרשימה	שינוי במנדטים	אחוז מכלל הקולות
28	758,032	קדימה	כן	אופוזיציה	ציפי לבני[א]	1-	22.47
27	729,054	הליכוד-אח"י	מחל	קואליציה	בנימין נתניהו	15+[ב]	21.61
15	394,577	ישראל ביתנו	ל	קואליציה	אביגדור ליברמן	4+	11.70
13	334,900	העבודה	אמת	קואליציה	אהוד ברק	6-	9.93
11	286,300	התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה	שס	קואליציה	אלי ישי	1-	8.49
5	147,954	יהדות התורה	ג	קואליציה	יעקב ליצמן	1-	4.39
4	113,954	רע"ם-תע"ל	עם	אופוזיציה	אבראהים צרצור	0	3.38
4	112,570	האיחוד הלאומי	ט	אופוזיציה	יעקב כץ (כצל'ה)	0[ג]	3.34
4	112,130	חד"ש	ו	אופוזיציה	מוחמד ברכה	1+	3.32
3	99,611	התנועה החדשה מרצ	מרצ	אופוזיציה	חיים אורון	2-	2.95
3	96,765	הבית היהודי	ב	קואליציה	דניאל הרשקוביץ	0[ד]	2.87
3	83,739	בל"ד	ד	אופוזיציה	ג'מאל זחאלקה	0	2.48

הקמת הממשלה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קדימה, בראשות ציפי לבני, קיבלה בבחירות 28 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה בכנסת, אולם גוש הימין-חרדים התחזק משמעותית והגיע ל-65 חברי-כנסת, כשבראשו הליכוד עם 27 מנדטים. כמו כן, התבררה קריסת השמאל הישראלי: העבודה קיבלה 13 מושבים ומרצ נותרה עם 3 מנדטים בלבד. מפלגתו של אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו, הפכה לסיעה השלישית בגודלה בכנסת עם 15 מושבים, ואילו הסיעות החרדיות נחלשו מעט – 11 מנדטים לש"ס וחמישה מנדטים ליהדות התורה. מפלגת הגמלאים, שזכתה בבחירות הקודמות ל-7 מנדטים, לא עברה את אחוז החסימה.

לאחר הבחירות, עם פרסום המדגמים, נאמו בנימין נתניהו, יו"ר הליכוד, אשר הפך לסיעה השנייה בגודלה, וציפי לבני. שניהם טענו לניצחון. כעשרה ימים לאחר הבחירות, הטיל הנשיא שמעון פרס את מלאכת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. זאת לאחר ש-65 חברי כנסת המליצו בפני הנשיא על נתניהו כמי שראוי להטיל עליו את הרכבת הממשלה, לעומת 28 חברי כנסת (ממפלגתה בלבד), שהמליצו על ציפי לבני, ולאחר שמפלגת העבודה החליטה שלא להמליץ על אף אחד מחברי הכנסת.

ציוני דרך ומדיניות

הממשלה ה-32 כללה בראשית דרכה 30 שרים ו-9 סגני שרים, 8 בעלי תפקידים יותר מאשר הממשלה ה-31. הממשלה כללה 4 שרים בלי תיק ועוד מספר משרדים חדשים שהוקמו במיוחד כגון "המשרד לענייני מודיעין" ו"משרד ההסברה והתפוצות". במספר שריה, ממשלה זו היא הגדולה ביותר שהוקמה בישראל עד אז (הממשלה ה-35 גדולה ממנה).

ב-17 בינואר 2011 פרשה מפלגת העבודה מהקואליציה והשרים בנימין בן אליעזר, יצחק הרצוג ואבישי ברוורמן התפטרו. סיעת העצמאות שהתפצלה ממפלגת העבודה נשארה בקואליציה ומטעמה התמנו סגני השרים מתן וילנאי ואורית נוקד לשרים. בכך מנתה הממשלה 29 שרים ו-7 סגני שרים.

ב-8 במאי 2012 התרחבה הקואליציה, עם הצטרפותה של מפלגת קדימה בראשות שאול מופז, וכחודשיים לאחר מכן, ב-17 ביולי 2012, פרשה המפלגה מן הממשלה וחזרה לספסלי האופוזיציה.

קווי היסוד

קווי יסוד של ממשלת ישראל ה-32^[3]:

• הממשלה תפעל באופן אקטיבי כדי לבצר את הביטחון הלאומי ולהקנות ביטחון אישי לאזרחיה, תוך מאבק נחרץ ונחוש באלימות ובטרור.
• הממשלה תקדם את התהליך המדיני ותפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל.
• הממשלה תקדם תוכנית להתמודדות עם המשבר הכלכלי ותפעל ליצירת התנאים הכלכליים שיאפשרו צמיחה בת קיימא, וכן יצירה ושמירה על מקומות העבודה במשק.
• הממשלה תחתור לצדק חברתי על ידי צמצום הפערים החברתיים ומאבק בלתי מתפשר בעוני באמצעות חינוך, תעסוקה והגברת הסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה.
• הממשלה תעמיד את נושא העלייה והקליטה בראש מעייניה ותפעל בנחרצות להגברת העלייה מכל מדינות תבל.
• הממשלה תעמיד את החינוך במרכז סדר העדיפות הלאומי ותפעל לקידום רפורמות במערכת החינוך.
• הממשלה תשמור על צביונה ומורשתה היהודי של המדינה, ובד בבד תכבד את הדתות והמסורות של בני הדתות האחרות במדינה, בהתאם לערכי מגילת העצמאות.
• הממשלה תפעל לקידום רפורמות ממשליות לשיפור היציבות והמשילות.
• הממשלה תפעל לביצור שלטון החוק בישראל.
• הממשלה תפעל להגנה על איכות הסביבה בישראל, לשיפור איכות החיים של תושבי המדינה ולהשתתפות ישראל בתרומה למאמץ הגלובלי בנושאי אקלים.

אירועים מרכזיים

שרי הממשלה השלושים ושתיים במהלך ישיבת ממשלה חגיגית.

לקראת סוף 2009 החליטה הממשלה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות ל-10 חודשים, בתגובה ללחץ אמריקאי וסירובה של הרשות הפלסטינית להיכנס למשא ומתן עם מדינת ישראל כל עוד לא תופסק הבנייה בשטחים.^[4] למרות זאת, נתניהו לא הפסיק את הבנייה בירושלים (כולל במזרח ירושלים) והדבר גרם למספר התנגשויות עם הממשל האמריקאי בראשותו של ברק אובמה.

ב-3 בנובמבר 2009 עצר חיל הים את אוניית המשא פרנקופ ומצא עליה כמות גדולה של כלי נשק ותחמושת שהעבירה איראן לחזבאללה.

ב-19 בינואר 2010 בוצעה התנקשות בחייו של מחמוד אל-מבחוח, בכיר בחמאס, שנמצא מת בחדרו שבמלון בדובאי. החמאס, משטרת דובאי ורוב ממשלות העולם ייחסו את ההתנקשות למוסד הישראלי.

ב-10 במאי 2010 ישראל הוזמנה להצטרף לארגון ה-OECD^[5], והפכה לחברה מלאה בארגון ב-7 בספטמבר 2010^[6].

ב-31 במאי 2010 השתלט חיל הים של צה"ל על אוניות שנטלו חלק במשט לעזה שנועד לשבור את הסגר על רצועת עזה^[7]. ההשתלטות על אחת האוניות, המאווי מרמרה הטורקית, לוותה בעימות אלים בין חיילי שייטת 13 לבין פעילים אלימים שהסתיים ב-9 פעילים הרוגים. יחסי טורקיה–ישראל התדרדרו באופן ניכר בעקבות המשט^[8].

בספטמבר 2010 התנהל משא ומתן ישיר בין ישראל לפלסטינים בוושינגטון ובשארם א-שייח'. לקראת השיחות הוקפאה הבנייה בהתנחלויות למשך עשרה חודשים. עם תום ההקפאה, ב-26 בספטמבר, פרשו הפלסטינים מן השיחות.

ב-17 בינואר 2011 הודיעו אהוד ברק וארבעה חברי כנסת נוספים (מתן וילנאי, עינת וילף, אורית נוקד ושלום שמחון) במכתב לחברי מפלגת העבודה על פרישתם מהמפלגה והקמת סיעה עצמאית בשם "העצמאות". ועדת הכנסת אישרה את המהלך^[9]. בתגובה למהלך, השרים יצחק הרצוג, אבישי ברוורמן ובנימין בן אליעזר הודיעו על התפטרותם מהממשלה^[10].

שנת 2011 התאפיינה בהוצאה לפועל של רפורמות רבות במגוון תחומים, אשר העיקריות שבהן: הרפורמה במערכת החינוך, הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל^[11], הרפורמה במיסוי הגז, הרפורמה בשוק הסלולר^[12] והרפורמה בבריאות השיניים לילדים^[13].

באוקטובר 2011 אושרה העסקה לשחרורו של גלעד שליט תמורת שחרור למעלה מאלף אסירים ביטחוניים, בהם רבים אשר הורשעו ברצח.^[14]

ב-8 במאי 2012 עברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק מטעם הממשלה לפיזור הכנסת^[15], אך לאחר מכן, עוד באותו היום, נחתם הסכם בין הליכוד לקדימה על כניסת "קדימה" לקואליציה, דבר שייתר את הצעת החוק לפיזור הכנסת. בהסכם נקבע בין השאר שהממשלה תיזום חוק לשינוי שיטת הממשל ויו"ר קדימה, שאול מופז, יתמנה לשר^[16].

אולם, ב-17 ביולי 2012, עשרה שבועות לאחר כניסתה לקואליציה, הודיע יו"ר מפלגת "קדימה" שאול מופז על פרישת סיעתו מהקואליציה, בטענה שסיעתו לא הגיעה להסדר עם ראש הממשלה לגבי חוק שירות חובה לחרדים^[17].

ב-13 באוגוסט 2012 נענה אבי דיכטר, עד אז חבר הכנסת בסיעת קדימה אשר באופוזיציה, לבקשת ראש הממשלה להצטרף אל הממשלה כשר להגנת העורף. זאת במקום מתן וילנאי, אשר נבחר לכהן כשגריר ישראל בסין. ב-16 באוגוסט התפטר דיכטר מהכנסת והושבע לשר^[18]. את מקומו בכנסת תפס אחמד דבאח^[19].

אירועים עיקריים

• פרשת המרמרה
• השרפה בכרמל
• הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון
• המחאה החברתית
• מבצע ארבעת המינים
• מתקפת הטרור בדרום ישראל
• תקיפת שגרירות ישראל בקהיר
• מבצע עמוד ענן

פעולות עיקריות

• חתימה על הסכם שכר חדש מול ארגון המורים, על ידי שר החינוך גדעון סער.
• הקמת ועדת ששינסקי לבחינת המיסוי על גז ונפט, קבלת מסקנותיה והעברתן כחוק בכנסת, על ידי שר האוצר, יובל שטייניץ.
• פתיחת תדרי הסלולר לשתי חברות נוספות – הוט מובייל וגולן טלקום, תוך מתן אישורים גם למפעיל סלולר וירטואלי להגברת התחרות בשוק הסלולר. המהלך הובל על ידי שר התקשורת משה כחלון.
• המשך ההשקעה בפיתוח תשתיות תחבורה וקידום תוכנית החומש לרכבת ישראל, על ידי שר התחבורה ישראל כץ.
• בניית גדר הגבול ישראל-מצרים
• מבצע כנפי יונה
• ביצוע הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן
• הקמת הוועדה לקידום השוויון בנטל
• הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, שמטרתה לקצר את הליכי האישור של תוכניות בניה^[20].
• בעקבות לקחי השריפה בכרמל הוקמה יחידת הכיבוי האווירי.
• מכללת אריאל הוכרזה כאוניברסיטה.

סיעות הקואליציה

סיעה		מושבים בכנסת	שרים בממשלה	סגני שרים	משרדי השרים	משרדי סגני השרים	כניסה לממשלה	יציאה מן הממשלה
	הליכוד	27	15	4	משרד ראש הממשלה, משרד החינוך, המשרד לנושאים אסטרטגיים, משרד האוצר, משרד התקשורת, המשרד להגנת הסביבה, משרד התרבות והספורט, משרד התחבורה, משרד הבריאות, משרד ההסברה והתפוצות, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד לאזרחים ותיקים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לענייני מודיעין, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החוץ ו-3 שרים בלי תיק	משרד ראש הממשלה, המשרד לאזרחים ותיקים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל	31 במרץ 2009	18 במרץ 2013
	ישראל ביתנו	15	5	1	משרד החוץ, משרד האנרגיה והמים, המשרד לקליטת עלייה, משרד התיירות והמשרד לביטחון הפנים	משרד החוץ
	העבודה	13	5	3	משרד הביטחון, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החקלאות ושר בלי תיק	משרד הביטחון, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה		17 בינואר 2011
	ש"ס	11	4	1	משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, משרד לשירותי דת ושר בלי תיק	משרד האוצר		18 במרץ 2013
	יהדות התורה	5	0	2	—	משרד הבריאות[ה],משרד החינוך
	הבית היהודי	3	1	0	משרד המדע והטכנולוגיה	—
	העצמאות	5	4	0	משרד הביטחון, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, משרד החקלאות והמשרד להגנת העורף	—	17 בינואר 2011
	קדימה	28	1	0	המשנה לראש הממשלה	—	8 במאי 2012	17 ביולי 2012

מספר הח"כים החברים בקואליציה:

• 74 ח"כים לפני פרישת סיעת העבודה; פלג שלה, סיעת העצמאות, נשאר בקואליציה (31 במרץ 2009 – 17 בינואר 2011).
• 66 ח"כים עד להצטרפות סיעת קדימה (17 בינואר 2011 - 8 במאי 2012).
• 94 ח"כים בזמן חברות סיעת קדימה בקואליציה (8 במאי 2012 - 17 ביולי 2012).
• 66 ח"כים לאחר פרישת סיעת קדימה (17 ביולי 2012 – 18 במרץ 2013).

הרכב הממשלה

עם כינונה, כללה הממשלה 30 שרים. בינואר 2011, התפלגה מפלגת העצמאות ממפלגת העבודה, שלושה שרים ממפלגת העבודה עזבו את הממשלה ושני שרים של עצמאות הצטרפו אליה. בין מאי ליולי 2012 הצטרף שאול מופז לממשלה שחזרה למנות 30 שרים. בספטמבר ובדצמבר 2012 התפטרו יוסי פלד ואביגדור ליברמן ומספר השרים ירד ל-27.

בממשלה זו כיהנו לראשונה 12 שרים חדשים - יובל שטייניץ, גלעד ארדן, גדעון סער, דניאל הרשקוביץ, משה יעלון, סופה לנדבר, יעקב מרגי, משה כחלון, סטס מיסז'ניקוב, אבישי ברוורמן, יוסי פלד ואורית נוקד.

22 שרים כיהנו בעבר בממשלה - בנימין נתניהו, עוזי לנדאו, אהוד ברק, יצחק אהרונוביץ', אריאל אטיאס, מתן וילנאי, יולי אדלשטיין, אביגדור ליברמן, שלום שמחון, דן מרידור, יעקב נאמן, סילבן שלום, אלי ישי, יצחק הרצוג, ישראל כ"ץ, בנימין בן אליעזר, לימור לבנת, מיכאל איתן, זאב בנימין בגין, משולם נהרי, שאול מופז ואבי דיכטר.

השרים ומשרדיהם

הליכוד

ישראל ביתנו

העבודה

ש"ס

יהדות התורה

הבית היהודי

העצמאות

קדימה

פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה

ממשלת ישראל השלושים ושתיים
ו' בניסן ה'תשס"ט – ז' בניסן ה'תשע"ג | 31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013

משרד/ תואר	שר/ה		סיעה		כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה		ראש הממשלה בנימין נתניהו		הליכוד	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לאזרחים ותיקים
משרד הבריאות[ו]
השר לאסטרטגיה כלכלית
המשנה לראש הממשלה[ז]		שאול מופז[ח]		קדימה	9 במאי 2012 - 19 ביולי 2012
משרד האוצר		יובל שטייניץ		הליכוד	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד האנרגיה והמים		עוזי לנדאו		ישראל ביתנו	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד הביטחון		סגן ראש הממשלה אהוד ברק		העבודה	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
				העצמאות
המשרד לביטחון הפנים		יצחק אהרונוביץ'		ישראל ביתנו	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד הבינוי והשיכון		אריאל אטיאס		ש"ס	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד להגנת הסביבה		גלעד ארדן		הליכוד	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
השר המקשר בין הממשלה לכנסת
המשרד להגנת העורף		מתן וילנאי		העצמאות	19 בינואר 2011 - 15 באוגוסט 2012
		אבי דיכטר		הליכוד לא ח"כ	16 באוגוסט 2012 - 18 במרץ 2013
משרד ההסברה והתפוצות		יולי אדלשטיין		הליכוד	31 במרץ 2009 - 17 במרץ 2013
משרד החוץ		סגן ראש הממשלה אביגדור ליברמן		ישראל ביתנו	31 במרץ 2009 - 18 בדצמבר 2012
		ראש הממשלה בנימין נתניהו		הליכוד	20 בדצמבר 2012 - 18 במרץ 2013
משרד החינוך		גדעון סער		הליכוד	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד החקלאות ופיתוח הכפר		שלום שמחון		העבודה	31 במרץ 2009 - 19 בינואר 2011
		אורית נוקד		העצמאות	19 בינואר 2011 - 18 במרץ 2013
משרד המדע והטכנולוגיה		דניאל הרשקוביץ		הבית היהודי	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לענייני מודיעין		סגן ראש הממשלה דן מרידור		הליכוד	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד המשפטים		יעקב נאמן		עצמאי לא כיהן בכנסת	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לנושאים אסטרטגיים		המשנה לראש הממשלה משה יעלון		הליכוד	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד העלייה והקליטה		סופה לנדבר		ישראל ביתנו	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לפיתוח הנגב והגליל		המשנה לראש הממשלה סילבן שלום		הליכוד	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לשיתוף פעולה אזורי
משרד הפנים		סגן ראש הממשלה אלי ישי		ש"ס	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד הרווחה והשירותים החברתיים		יצחק הרצוג		העבודה	31 במרץ 2009 - 19 בינואר 2011
		משה כחלון		הליכוד	19 בינואר 2011 - 18 במרץ 2013
משרד התקשורת					31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לשירותי דת		יעקב מרגי		ש"ס	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים		ישראל כ"ץ		הליכוד	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד התיירות		סטס מיסז'ניקוב		ישראל ביתנו	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה		בנימין בן אליעזר		העבודה	31 במרץ 2009 - 19 בינואר 2011
		שלום שמחון		העצמאות	19 בינואר 2011 - 18 במרץ 2013
שר בלי תיק לענייני מיעוטים
משרד התרבות והספורט		לימור לבנת		הליכוד	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
שר בלי תיק לענייני מיעוטים		אבישי ברוורמן		העבודה	31 במרץ 2009 - 19 בינואר 2011
שר בלי תיק הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור		מיכאל איתן		הליכוד	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
שר בלי תיק לענייני חברה ומורשת ישראל		משולם נהרי		ש"ס	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
שר בלי תיק		זאב בנימין בגין		הליכוד	31 במרץ 2009 - 18 במרץ 2013
		יוסי פלד		הליכוד	31 במרץ 2009 - 27 בספטמבר 2012
סגני השרים
משרד האוצר		יצחק כהן		ש"ס	1 באפריל 2009 - 18 במרץ 2013
המשרד לאזרחים ותיקים		לאה נס		הליכוד	1 באפריל 2009 - 5 בפברואר 2013
משרד הביטחון		מתן וילנאי		העבודה	1 באפריל 2009 - 19 בינואר 2011
משרד הבריאות		יעקב ליצמן		יהדות התורה	6 באפריל 2009 - 18 במרץ 2013
משרד החוץ		דני אילון		ישראל ביתנו	1 באפריל 2009 - 5 בפברואר 2013
משרד החינוך		מאיר פרוש		יהדות התורה	6 באפריל 2009 - 6 בפברואר 2011
		מנחם אליעזר מוזס		יהדות התורה	9 בפברואר 2011 - 18 במרץ 2013
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה		אורית נוקד		העבודה	1 באפריל 2009 - 19 בינואר 2011
המשרד לפיתוח הנגב והגליל		איוב קרא		הליכוד	1 באפריל 2009 - 5 בפברואר 2013
משרד ראש הממשלה		גילה גמליאל		הליכוד	1 באפריל 2009 - 18 במרץ 2013

חילופי שרים וסגני שרים

תפקיד	השר / סגן השר היוצא				עילת סיום התפקיד	השר / סגן השר הנכנס
	שם	מפלגה		סיום כהונה		שם	מפלגה		תחילת כהונה
שר הרווחה והשירותים החברתיים	יצחק הרצוג		העבודה	19 בינואר 2011	פרישת הסיעה מהקואליציה	משה כחלון		הליכוד	19 בינואר 2011
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה	בנימין בן אליעזר					שלום שמחון		העצמאות
השר לענייני מיעוטים	אבישי ברוורמן
שר החקלאות ופיתוח הכפר	שלום שמחון		העצמאות		מונה לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה	אורית נוקד		העצמאות
סגן שר הביטחון	מתן וילנאי		העצמאות		מונה לשר להגנת העורף	לא מונה מחליף
סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה	אורית נוקד		העצמאות		מונתה לשרת החקלאות	לא מונה מחליף
סגן שר החינוך	מאיר פרוש		יהדות התורה	6 בפברואר 2011	התפטר במסגרת הסכם רוטציה	מנחם אליעזר מוזס		יהדות התורה	9 בפברואר 2011
המשנה לראש הממשלה	שאול מופז		קדימה	19 ביולי 2012	פרישת הסיעה מהקואליציה	לא מונה מחליף
השר להגנת העורף	מתן וילנאי		העצמאות	15 באוגוסט 2012	מונה לשגריר ישראל בסין	אבי דיכטר		הליכוד (לא ח"כ)	16 באוגוסט 2012
שר ללא תיק	יוסי פלד		הליכוד	27 בספטמבר 2012	מונה ליושב ראש חברת קו צינור אילת אשקלון	לא מונה מחליף
שר החוץ	אביגדור ליברמן		ישראל ביתנו	18 בדצמבר 2012	התפטר עקב הגשת כתב אישום נגדו	בנימין נתניהו		הליכוד	18 בדצמבר 2012
סגן שר החוץ	דני אילון		ישראל ביתנו	5 בפברואר 2013	לא נבחרו לכנסת ה-19	לא מונה מחליף
סגן השר לפיתוח הנגב והגליל	איוב קרא		הליכוד			לא מונה מחליף
סגנית השר לאזרחים ותיקים	לאה נס		הליכוד			לא מונה מחליף
שר ההסברה והתפצות	יולי אדלשטיין		הליכוד	17 במרץ 2013	התפטר לקראת התמודדותו על תפקיד יו"ר הכנסת	לא מונה מחליף

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים ושתיים
• ממשלת ישראל השלושים ושתיים, באתר הכנסת
• הממשלה ה-32: קווים לדמותה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• ירון דרוקמן, שלושים מי יודע: פני הממשלה, באתר ynet, 31 במרץ 2009
• מזל מועלם, הכנסת אישרה: ממשלת נתניהו השנייה יוצאת לדרך, באתר הארץ, 31 במרץ 2009
• ההסכם הקואליציוני עם ש"ס, באתר בחדרי חרדים
• שוקי שדה וצבי זרחיה, מה עושים שרים בלי תיק, וכמה זה עולה לנו?, באתר TheMarker‏, 12 באוקטובר 2012

ביאורים

1. בהמשך הקדנציה של הכנסת ה-18 החליף אותה שאול מופז בראשות המפלגה.
2. לליכוד היו בכנסת היוצאת 12 מנדטים. מפלגת אח"י, לה היו 2 מנדטים במסגרת רשימת איחוד לאומי-מפד"ל, הצטרפה לליכוד לפני הבחירות ונציגיה הוצבו במקומות לא ריאליים ברשימה המשותפת.
3. בכנסת הקודמת היו למפלגות מולדת ותקומה 4 מנדטים במסגרת רשימת איחוד לאומי-מפד"ל.
4. בכנסת ה-17 היו למפד"ל, המרכיב העיקרי בגוף החדש שנקרא "הבית היהודי", 3 מנדטים במסגרת רשימת איחוד לאומי-מפד"ל.
5. סגן שר במעמד שר
6. יעקב ליצמן ששימש כסגן שר הבריאות, כיהן כשר הבריאות בפועל.
7. כיהנו עוד מספר משנים לראש הממשלה בתפקיד שר ביצועי
8. כיהן כשר בלי תיק