שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

ממשלת ישראל השלושים ואחת

ממשלת אהוד אולמרט (2006-2009) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ממשלת ישראל השלושים ואחת
Remove ads

ממשלת ישראל השלושים ואחת בראשות אהוד אולמרט, הייתה ממשלה שהורכבה לאחר הבחירות לכנסת ה-17 וכיהנה מ-4 במאי 2006 עד 31 במרץ 2009.

עובדות מהירות מידע כללי, תחום שיפוט ...
Remove ads
Remove ads

תוצאות הבחירות לכנסת השבע עשרה

מידע נוסף מנדטים, מספר קולות ...
Remove ads

הקמת הממשלה

ביום כינונה הורכבה הממשלה מ-4 מפלגות והתבססה על קואליציה של 67 חברי כנסת. הממשלה כללה 24 שרים (לא כולל ראש הממשלה). עקב הביקורת על גודלה של הממשלה, הוחלט כי לא יכהנו בה סגני שרים. בממשלה זו מונה לראשונה בתולדות ישראל שר מוסלמי, ראלב מג'אדלה, מטעם סיעת העבודה.

ציוני דרך ומדיניות

סכם
פרספקטיבה

קווי היסוד

בקווי היסוד הצהירה הממשלה על תוכניותיה בכמה תחומים: עיצוב גבולות הקבע של המדינה כמדינה עם רוב יהודי, תוך שמירה על ביטחון תושביה; הוחלט כי אם משא ומתן עם הפלסטינים לא יצלח, ישראל תבצע צעדים חד צדדיים; במישור האזרחי הוצהר על כוונות לפעול לצמצום הפערים החברתיים ולהיאבק בשחיתות הציבורית.

אירועים מרכזיים

עם פעולותיה המרכזיות של הממשלה במישור הכלכלי נמנות העלאת שכר המינימום, הורדת המע"מ ל-15.5% ושמירה על שיעור הצמיחה הגבוה.[דרוש מקור]

ב-4 ביולי 2007 נערך סבב מינויים נוסף ובו בין היתר מונה חיים רמון לתפקיד המשנה לראש הממשלה.

מיום הקמתה, נאלצה הממשלה להתמודד עם ירי טילי הקסאם הבלתי פוסק מרצועת עזה לעבר יישובים ישראלים, ללא הצלחה. ב-25 ביוני 2006 נחטף מתוך שטח ישראל רב"ט גלעד שליט. ממשלת ישראל החליטה לצאת למבצע גשמי קיץ על מנת לשחררו. למרות פעילות צבאית אינטנסיבית, צה"ל לא הצליח לשחרר אותו בכוח וגם המשא ומתן לא נשא פירות. מנגד, לאחר הפעילות הצבאית הוכרזה הפסקת אש וירי הקסאמים כמעט והופסק, יחסית למצב שקדם לפעילות.

ב-12 ביולי 2006 נחטפו שני חיילי מילואים של צה"ל בגבול לבנון על ידי ארגון החזבאללה: אהוד גולדווסר ואלדד רגב. הממשלה מצאה בכך עילה למלחמת לבנון השנייה, שנמשכה כחודש ימים. תושבי צפון הארץ ספגו מטחי טילים מדי יום, עד להפסקת האש שהוצעה מטעם האו"ם. הפסקת האש כללה כניסת כוחות או"ם מתוגברים לדרום לבנון, ויצירת חיץ בין ארגון החזבאללה לבין הגבול עם ישראל. שני החיילים החטופים לא הוחזרו, אך ממשלת ישראל ראתה הישג בהרחקת חזבאללה מהגבול.

עם זאת, דעת הציבור על אופן המלחמה ואורכה, הייתה שלילית בעיקרה, ונשמעו קריאות להחלפת ההנהגה, ובפרט להתפטרות שלושת חברי הצמרת הביטחונית, ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל דן חלוץ. אף על פי שהשלושה הודיעו שהם מתכוונים להמשיך בתפקידם תוך התרכזות בתיקון הליקויים שנתגלו, ב-17 בינואר 2007 הכריז הרמטכ"ל על התפטרותו, והוא הוחלף במנכ"ל משרד הביטחון גבי אשכנזי. ב-15 ביוני 2007, לאחר בחירתו של אהוד ברק לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה, הודיע גם שר הביטחון, עמיר פרץ, על התפטרותו מהתפקיד, תוך שהוא מסרב ליטול תפקיד אחר בממשלה. שלושה ימים לאחר מכן הושבע אהוד ברק לתפקיד שר הביטחון. ב-24 בספטמבר 2007 הצטרף לממשלה עמי אילון, כשר בלי תיק, ובכך הוסרה כמעט לגמרי כל התנגדות פנים מפלגתית ליושב-ראש מפלגת העבודה, אהוד ברק.

ב-13 ביוני 2007 נבחר שמעון פרס, מועמד "קדימה", לנשיאה התשיעי של מדינת ישראל. לפי החוק, פרס חדל מלכהן בתפקיד המשנה לראש הממשלה עם בחירתו.

תקיפת הכור הגרעיני בסוריה, מבצע צבאי שבוצע על ידי חיל האוויר הישראלי ב-6 בספטמבר 2007 ובו הושמד כור גרעיני בסוריה.

עיקרי פעילות הממשלה:[1]

בתחומי החברה והכלכלה:

  • גיבוש התוכנית הממשלתית לסיוע לניצולי שואה ולקשישים עניים
  • גיבוש התוכנית לקידום קליטת בני העדה האתיופית
  • גיבוש התוכנית הממשלתית לטיפול בילדים ונוער בסיכון
  • הקמת מנהלת השירות האזרחי-לאומי בישראל
  • הובלת מהלך להכרה והוקרה לניצולי השואה
  • התוכנית לטיפוח מנהיגות צעירה בחברה הישראלית
  • בנייתה מחדש של תוכנית "ויסקונסין" הישראלית ("אורות לתעסוקה")
  • טיפול ביוצאי גוש קטיף וצפון השומרון והבאתם ליישובי הקבע
  • תחילת הפעלתו של מס הכנסה שלילי
  • בחינת מערכת ההשכלה הגבוהה
  • קידום מערכת החינוך והורדת מספר התלמידים בכיתה
  • קידום הסיוע לנפגעים מסגירת כלובי הדגים באילת
  • קידום פרויקט אקספו 2010

הביטחון והטיפול בעורף:

  • בחינת תקציב מערכת הביטחון
  • הטיפול בתופעת ההסתננות מהגבול המערבי
  • הטיפול בעורף במצבי חירום
  • מיגון בתי תושבים בשדרות ועוטף עזה[2][3]
  • סיוע אזרחי לשדרות ועוטף עזה
  • תוכנית מיגון מוסדות חינוך שדרות ועוטף עזה

בתחום עבודת הממשלה:

  • הכנת תוכניות העבודה הממשלתיות
  • הובלת התהליך לגיבוש הערכות מצב במשרדי הממשלה
  • הובלת המהלך לחיזוק היחסים בין הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי
  • הקמת מערך של "שולחנות עגולים" כפלטפורמה קבועה לניהול שיח בין-מגזרי
  • קידום פטור ממכרז לחברות ממשלתיות
  • טיוב מערך ושיטות קליטת וקידום העובדים במשרדי הממשלה
  • קידום מכרז כלל ממשלתי לחברות מלוות בתחום התכנון, המדידה והבקרה
  • גיבוש שינוי באופן הגשת הצעות ההחלטה לממשלה, כך שיוגדרו בהן תפוקות ותוצאות
  • גיבוש קורס הכשרה מיוחד למנכ"לי משרדי ממשלה, בשיתוף אלכ"א
  • הובלת נושא המשילות בתהליך הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD
  • מיסוד מערכת היחסים בין ממשל מרכזי והממשל המקומי עם הרשויות המקומיות בפורום ה-15
  • טיפול בעניין אירועי השישים למדינה

התכנון והפיתוח:

  • פיתוח מזרח חבל לכיש[4]
  • חיזוק מעמדה של ירושלים כבירת העם היהודי
  • ועדה בין-משרדית להסדרת אזור רמת חובב לטובת הקמת עיר הבה"דים

המיעוטים:

  • הקמת הרשות לפיתוח כלכלי למגזר המיעוטים
  • הקמת הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב[5].
  • יסודה וקיומה, לראשונה, של ועידת ראש הממשלה למגזר הערבי בישראל

סיום כהונת הממשלה

ב-30 ביולי 2008, לאחר קביעת מועד לבחירות מקדימות על ראשות קדימה, הודיע ראש הממשלה אולמרט במסיבת עיתונאים כי אינו מתכוון להתמודד בפריימריז של מפלגתו, וכי אחרי שייבחר יו"ר חדש למפלגה בכוונתו להגיש את התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה[6]. ב-17 בספטמבר 2008 נבחרה ציפי לבני ליו"ר "קדימה".

ב-21 בספטמבר הגיש אולמרט את מכתב התפטרותו לנשיא המדינה שמעון פרס. עם כניסת ההתפטרות לתוקף החלה הממשלה לכהן כממשלת מעבר[7].

ב-27 בדצמבר 2008 החל "מבצע עופרת יצוקה", שנועד לשבור את רוחו של ארגון החמאס ולהרתיעו מלהמשיך לירות רקטות לעבר יישובי הדרום. במהלך המבצע תקף צה"ל מהאוויר ומהקרקע את רצועת עזה, והסב אבדות קשות לפלסטינים.

בעקבות יוזמת הממשלה להקדמת הבחירות לפברואר 2009 והיא סיימה כהונתה עם הקמת ממשלה חדשה, במרץ 2009, על ידי בנימין נתניהו.

Remove ads

סיעות הקואליציה

מספר הח"כים החברים בקואליציה
Remove ads

הרכב הממשלה

סכם
פרספקטיבה

עם כינונה כללה הממשלה 25 שרים.

מבין 32 השרים שכיהנו בממשלה, 19 כיהנו בעבר בממשלה (אולמרט, פרס, בן אליעזר, מופז, לבני, ליברמן, שטרית, שמחון, רמון, בר און, הירשזון, בוים, אדרי, הרצוג, פינס, עזרא, תמיר, ישי, כהן) ו-13 שרים כיהנו לראשונה בממשלה כלשהי (דיכטר, איתן, כבל, אברהם, אפללו, מג'אדלה, אטיאס, פרץ, פרידמן, אילון, בן יזרי, נהרי, אהרונוביץ')

השרים ומשרדיהם

קדימה העבודה - מימד ש"ס הגמלאים ישראל ביתנו
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
מידע נוסף משרד/ תפקיד, שם ...

חילופי שרים

מידע נוסף תפקיד, השר / סגן השר היוצא ...
Remove ads

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. בתחילת כהונת הממשלה הסיעה מנתה 7 מנדטים, לאחר מכן 4 מנדטים ולבסוף 6 מנדטים.
  2. כיהן כשר לפיתוח הנגב והגליל כאשר בתקופת כהונתו המשרד נקרא "משרד המשנה לראש הממשלה"

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads