Remove ads
משרד ממשלתי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משרד ירושלים ומסורת ישראל הוא משרד ממשלתי בישראל.
המשרד לענייני ירושלים הוקם על פי החלטת הממשלה ה-24 מיום 18 בנובמבר 1990, שאושרה על ידי הכנסת כעבור תשעה ימים. לאורך תקופת פעילותו בממשלה ה-24 עמד בראשו ראש הממשלה יצחק שמיר והופקד על קידום ענייניו סגן השר לענייני ירושלים, חבר הכנסת אברהם ורדיגר. ראש הממשלה יצחק רבין עמד בראש המשרד מיולי 1992 ועד לביטולו.
המשרד הוקם במטרה לפעול למימוש חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל ולקדם בעיר עדיפויות מיוחדות לפיתוח בנושאי משק וכלכלה.[1] סמכויותיו כללו תיאום וקידום פעולות לפיתוח העיר, על פי סעיף 4 לחוק, והוא היווה מטה לוועדת השרים לענייני ירושלים.[2] בחודש יולי 1991 סקר סגן השר את פעילות המשרד בפני הכנסת והציג את תוכניותיו העתידיות. בחוברת שהוצגה בפני חברי הכנסת שורטטו יעדים לעשור הבא ובהם: קליטת רבע מיליון תושבים, פיתוח תשתיות מגורים ותעסוקה, מינוף התעשייה והקמת גני תעשייה, וכן קידום התיירות בעיר.[3] בחודש מאי 1992 קיים המשרד טקס ציבורי שבו הוקראה אמנת ירושלים הכוללת הצהרת אמונים לעיר כבירת ישראל הנצחית.[4] טקס זה היה חלק ממסכת טקסים שקיים המשרד לציון 25 שנים לשחרור העיר ואיחודה מחדש, ובין תוכניות המשרד נכללו כנס הזדהות של יהדות העולם עם העיר ורתימת קהילות יהודיות ברחבי העולם לקיום טקסים בנושא ירושלים.
בממשלה הוקמה גם ועדת שרים לענייני ירושלים, בראשות ראש הממשלה שמיר, ובתקופת פעילותו של המשרד התקבלו בה החלטות להגדלת מספר העולים המכוונים להתיישב בעיר, וכן אושרה הפקעת כאלף דונם בדרום מזרח העיר לשם הקמת שכונות מגורים. כן אושרה בוועדת השרים הענקת מעמד אזור פיתוח א' לאזור התעשייה עטרות והוקם צוות משותף למספר משרדים ממשלתיים ולכוחות הביטחון בנושא העברת מחנות צה"ל ומשטרת ישראל מפנים העיר לאזור התעשייה.[3] על שולחן הכנסת הונחו שתי הצעות חוק ממשלתיות מטעם המשרד בנוגע לאזור התעשייה עטרות.[5]
המשרד עבד בשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים, וקיים קשרים הדוקים עם הסתדרות העובדים הכללית, התאחדות התעשיינים, התאחדות המלונות, איגוד לשכות המסחר ולשכת התיאום העירונית של הארגונים הכלכליים.[3] המשרד השתתף בתוכניות לקליטת העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים וגיבש תוכנית לקליטת רופאים עולים, בשיתוף בית החולים הדסה ובתמיכת משרד האוצר.[5] המשרד קיים קשרים עם תעשיינים מיפן במטרה לקדם פיתוח תעשיית ידע בעיר, כפתרון למחסור באנשי מדע ביפן. כמו כן קודמו במשרד תוכניות להקמת מרכז למחקר רפואי בעיר, בו ייקלטו מדענים עולים ועל פי תוכנית רב-שנתית יהוו בסיס לקידום תשתית מחקרית בירושלים. נוסף לכך החל המשרד בבחינת תוכניות לשיקום שכונות ותיקות בעיר וקיים שיתוף פעולה עם מנהלת מבני הדת בעירייה להרחבת פריסתם של בתי הכנסת והמקוואות בעיר.[3]
חודשים ספורים לאחר הקמת הממשלה ה-25 הוחלט על ביטול המשרד והעברת הטיפול בענייני ירושלים למשרדי הממשלה השונים. ביטול המשרד הובא לאישור הכנסת ביום 30 בדצמבר 1992, "הן מטעמים ענייניים הקשורים בנושאי ירושלים, והן מטעמי חיסכון".[6]
במרץ 2013, עם הקמתה של הממשלה ה-33 הועברו סמכויותיו של המשרד למשרד ההסברה והתפוצות, ששמו שונה למשרד לירושלים והתפוצות.[7]
עם הקמת הממשלה ה-34 המשרד הוקם מחדש בשם משרד ירושלים ומורשת.
בינואר 2023, לאחר הקמת הממשלה ה-37 שמו של "משרד ירושלים ומורשת" שונה ל"משרד המורשת" וכלל תחומי האחריות הקשורים בירושלים עברו ל"משרד ירושלים ומסורת ישראל".
לאחר ביטול המשרד, ב-31 בדצמבר 1992, פוזרו סמכויותיו בין משרדי הממשלה השונים. ועדת השרים לענייני ירושלים נותרה לפעול ומופקדת מאז בידי אחד מחברי הממשלה, ראשות הוועדה הופקדה בידי שרים שונים לצד סמכויותיהם בראש משרד ממשלתי אחר.
מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
המשרד לענייני ירושלים | |||||||
1 | ראש הממשלה
(1915-2012) |
הליכוד | 26 בנובמבר 1990 | 13 ביולי 1992 | העשרים וארבע | ||
2 | ראש הממשלה
(1922-1995) |
העבודה | 13 ביולי 1992 | 31 בדצמבר 1992 | העשרים וחמש | ||
המשרד פורק ב-1992, נושא ירושלים הופקד במשרד ראש הממשלה ונמסר מעת לעת לשרים שהחזיקו בתיקים אחרים עד שהוקם מחדש ב-2015 | |||||||
- | אליהו סויסה
(1956-) |
ש"ס | 7 במרץ 2001 | 23 במאי 2002 | העשרים ותשע | ||
3 ביוני 2002 | 28 בפברואר 2003 | ||||||
- | נתן שרנסקי
(1948-) |
ישראל בעליה
לא ח"כ |
3 במרץ 2003 | 4 במאי 2005 | השלושים | ||
הליכוד
לא ח"כ | |||||||
- | צחי הנגבי
(1957-) |
הליכוד | 4 במאי 2005 | 4 במאי 2006 | |||
קדימה | |||||||
- | יעקב אדרי
(1950-) |
4 במאי 2006 | 22 ביולי 2007 | השלושים ואחת | |||
- | רפי איתן
(1926-2019) |
גיל | 22 ביולי 2007 | 31 במרץ 2009 | |||
- | ראש הממשלה
(1949-) |
הליכוד | 31 במרץ 2009 | 29 באפריל 2013 | השלושים ושתיים | ||
הליכוד - ישראל ביתנו הליכוד |
השלושים ושלוש | ||||||
- | נפתלי בנט
(1972-) |
הבית היהודי | 29 באפריל 2013 | 19 במאי 2015 | |||
השלושים וארבע | |||||||
- | ראש הממשלה
(1949-) |
הליכוד | 19 במאי 2015 | 1 ביוני 2015 | |||
משרד ירושלים ומורשת | |||||||
3 | זאב אלקין
(1971-) |
הליכוד | 1 ביוני 2015 | 17 במאי 2020 | השלושים וארבע | ||
4 | רפי פרץ
(1956-) |
הבית היהודי | 17 במאי 2020 | 13 ביוני 2021 | השלושים וחמש | ||
(3) | זאב אלקין
(1971-) |
תקווה חדשה | 13 ביוני 2021 | 29 בדצמבר 2022 | השלושים ושש | ||
5 | עמיחי אליהו
(1979-) |
עוצמה יהודית | 29 בדצמבר 2022 | 22 בינואר 2023 | השלושים ושבע | ||
משרד ירושלים ומסורת ישראל | |||||||
6 | מאיר פרוש
(1955-) |
יהדות התורה | 22 בינואר 2023 | מכהן | השלושים ושבע |
תמונה | סיעה | תואר | תחילת כהונה | סיום כהונה | ממשלה | |
---|---|---|---|---|---|---|
אברהם ורדיגר[8]
(1921-2013) |
אגודת ישראל | 27 בנובמבר 1990 | 13 ביולי 1992 | העשרים וארבע | ||
יהדות התורה אגודת ישראל |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.