Loading AI tools
ממשלת נתניהו החמישית (2020–2021) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממשלת ישראל השלושים וחמש (מכונה גם: ממשלת נתניהו–גנץ,[1] או ממשלת נתניהו החמישית) הייתה ממשלת ישראל בראשותם של בנימין נתניהו ובני גנץ שקיבלה ב-17 במאי 2020 את אמונהּ של הכנסת העשרים ושלוש. ממשלה זו היא הראשונה בתולדות ממשלות ישראל אשר כוננה במודל של ממשלת חילופים, המקנה את האפשרות לכהונתם של שני ראשי ממשלה לסירוגין: בנימין נתניהו ובני גנץ.
 | |
.jpg) | |
| מימין לשמאל: ראש הממשלה החלופי בני גנץ, נשיא המדינה, ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| 17 במאי 2020 – 13 ביוני 2021 (שנה) | |
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| ראש ממשלה | בנימין נתניהו |
| ראש הממשלה החלופי | בני גנץ |
| מפלגה שולטת |
הליכוד כחול לבן |
| סיעות הקבינט |
הליכוד כחול לבן ש"ס יהדות התורה העבודה דרך ארץ גשר הבית היהודי |
| מספר שרים | 34 בעת הקמה הממשלה, 28 בעת סוף כהונת הממשלה |
| הקבינט הקודם | ממשלת ישראל השלושים וארבע |
| הקבינט הבא | ממשלת ישראל השלושים ושש |
| אתר רשמי | |
עם הקמת הממשלה מונה בנימין נתניהו לראש הממשלה, ובני גנץ לראש הממשלה החלופי, כאשר החילוף ביניהם אמור היה להתקיים ב-17 בנובמבר 2021.[2] אולם, הכנסת התפזרה אוטומטית ב-23 בדצמבר 2020 עקב אי העברת תקציב המדינה לשנת 2020, בהתאם להסכם הקואליציוני בין הליכוד למפלגת כחול-לבן.[3] תקציב המדינה לשנת 2020 לא הוגש על ידי שר האוצר, ישראל כ"ץ, וראש הממשלה, בנימין נתניהו.
לאחר התפזרות הכנסת נערכו הבחירות לכנסת ה-24. ב-13 ביוני 2021 קיבלה הממשלה ה-36 את אמון הכנסת וממשלת ישראל ה-35 סיימה את כהונתה. מכיוון שהממשלה סיימה את כהונתה לפני מועד החילופים המיועד, החילופים בין נתניהו לגנץ לא יצאו לפועל.
ממשלה זו הוקמה לאחר התפתחותו של משבר פוליטי חריף בישראל, אשר נמשך 508 יום (כשנה וחצי), ובמהלכו הוקדמו הבחירות לכנסת ה-21, והכנסות ה-21 וה-22 התפזרו ללא הקמת ממשלה. רק לאחר הבחירות לכנסת ה-23, ועל רקע התפרצות נגיף הקורונה בישראל, הגיעו ראשי המחנות היריבים בנימין נתניהו ובני גנץ להסכמה על הקמת ממשלת אחדות לאומית לשעת חירום, דבר שהוביל לפירוקה של מפלגת כחול לבן, ולהקמת ממשלת חילופים לראשונה בתולדות ממשלות ישראל.
ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022) ערך מורחב – הכנסת העשרים ואחת| רשימה | ראש הרשימה | מושבים בכנסת | קולות | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | ± | מס' | אחוז | |||
| הליכוד | בנימין נתניהו | 35 |  5 |
1,140,370 | 26.46% | |
| כחול לבן | בני גנץ | 35 | 24 |
1,125,881 | 26.13% | |
| ש"ס | אריה דרעי | 8 | 1 |
258,275 | 5.99% | |
| יהדות התורה | יעקב ליצמן | 8 | 2 |
249,049 | 5.78% | |
| חד"ש-תע"ל | איימן עודה | 6 | 1 |
193,442 | 4.49% | |
| מפלגת העבודה | אבי גבאי | 6 |  12 |
190,870 | 4.43% | |
| ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 5 |  |
173,004 | 4.01% | |
| איחוד מפלגות הימין | רפי פרץ | 5 | |
159,468 | 3.70% | |
| מרצ | תמר זנדברג | 4 | 1 |
156,473 | 3.63% | |
| כולנו | משה כחלון | 4 | 5 |
152,756 | 3.54% | |
| רע"מ-בל"ד | מנסור עבאס | 4 | |
143,666 | 3.33% | |
לאחר פרסום תוצאותיהן של הבחירות לכנסת העשרים ואחת שנערכו ב-9 באפריל 2019, נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין נפגש ב-15 וב-16 באפריל עם נציגי הרשימות הנבחרות, כאשר לראשונה בהיסטוריה, הדיונים שודרו בשידור חי.[4] 65 חברי כנסת ("הליכוד", "ש"ס", "יהדות התורה", "ישראל ביתנו", "איחוד מפלגות הימין" ו"כולנו") המליצו לנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו, בעוד 45 חברי כנסת ("כחול לבן", "העבודה" ו"מרצ") המליצו על חבר הכנסת בני גנץ.[5] פרט לאלו, חברי הכנסת מטעם "חד"ש-תע"ל" ו"רע"מ-בל"ד" נמנעו מלהמליץ על מועמד כלשהו. בתום סבב התייעצויות זה, ב-17 באפריל, ריבלין החליט להעניק את המנדט להרכבת הממשלה לנתניהו.[6]
לאחר שלא הצליח להרכיב ממשלה במשך 28 הימים שעמדו לרשותו, נתניהו ביקש מהנשיא ארכה של 14 יום נוספים, לפי סעיף 8 לחוק יסוד: הממשלה, וזו ניתנה לו ב-13 במאי.[7] ב-30 במאי, עם תום הארכה, ולאחר שלא הצליח לגשר על הפערים האידיאלוגיים בין "יהדות התורה" ו"ש"ס" ל"ישראל ביתנו" בנושאי דת ומדינה וגם כשל בניסיונו לצרף את "העבודה" של אבי גבאי לממשלה, נתניהו השיג עם "הליכוד" רוב לפיזור הכנסת, באמצעות המפלגות הערביות "חד"ש-תע"ל" ו"רע"מ-בל"ד", וחקיקת חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת עברה, מבלי שהוא החזיר את המנדט לנשיא.[8] בעקבות זאת פסקו ההליכים להרכבת הממשלה, והם התחדשו לאחר הבחירות הבאות.
ערך מורחב – הכנסת העשרים ושתיים| רשימה | ראש הרשימה | מושבים בכנסת | קולות | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | ± | מס' | אחוז | |||
| כחול לבן | בני גנץ | 33 | 2 |
1,148,700 | 25.93% | |
| הליכוד | בנימין נתניהו | 31 | 8 |
1,111,535 | 25.09% | |
| הרשימה המשותפת | איימן עודה | 13 | 3 |
470,611 | 10.62% | |
| ש"ס | אריה דרעי | 9 | 1 |
329,834 | 7.44% | |
| ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 8 | 3 |
309,688 | 6.99% | |
| יהדות התורה | יעקב ליצמן | 8 | |
268,688 | 6.06% | |
| ימינה | איילת שקד | 7 | 2 |
260,339 | 5.88% | |
| העבודה-גשר | עמיר פרץ | 6 | |
212,529 | 4.80% | |
| המחנה הדמוקרטי | ניצן הורוביץ | 5 | 1 |
192,261 | 4.34% | |
לאחר פרסום תוצאותיהן של הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, שנערכו ב-17 בספטמבר, נפגש הנשיא ריבלין ב-22 וב-23 בספטמבר עם נציגי הרשימות הנבחרות. 55 חברי כנסת ("הליכוד", "ש"ס", "יהדות התורה" ו"ימינה"), שהתקבצו כ"בלוק הימין", המליצו לנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו, בעוד 54 חברי כנסת ("כחול לבן", "הרשימה המשותפת" ללא מפלגת "בל"ד", "העבודה-גשר" ו"המחנה הדמוקרטי") המליצו על גנץ. פרט לאלו, חברי הכנסת מטעם "בל"ד" ו"ישראל ביתנו" נמנעו מלהמליץ על מועמד כלשהו.[9]
עוד בטרם הודיע הנשיא על החלטתו בעניין הענקת המנדט להקמת הממשלה, הוא הציג מתווה להקמת ממשלת אחדות לאומית – משרדי הממשלה יחולקו באופן שווה בין שני הגושים (מבלי להתחשב בגודלן האלקטורלי), סמכויות ממלא מקום ראש הממשלה יוגדלו בשינוי בחוק וראש הממשלה יוכל לצאת לנבצרות ללא הגבלת זמן, כשסמכויותיו יועברו לממלא מקומו.[10] עם זאת, המגעים לכינונה של ממשלת אחדות מסוג זה כשלו, וב-25 בספטמבר ריבלין הודיע כי הוא החליט להעניק את המנדט לנתניהו, לאחר שזה התחייב לו כי ישיב את המנדט אם ייכשל ולא יוביל לפיזור הכנסת כמו בפעם הקודמת.[11][12] מעיוון שלא עלה בידו להרכיב ממשלה, הוא החזיר את המנדט לנשיא ב-21 באוקטובר.[13] יומיים לאחר מכן, ב-23 באוקטובר, הטיל הנשיא ריבלין את מלאכת הרכבת הממשלה על גנץ.[14] במקביל למאמצים לכינון ממשלת אחדות, נשקלה האפשרות לכינון ממשלת מיעוט בתמיכה חיצונית של "הרשימה המשותפת". לאחר כישלון המאמצים לכינון ממשלת אחדות בעקבות אי ההסכמה על זהות זה שיהיה ראשון ברוטציה בראשות הממשלה, ולאחר שהניסיון לכינון ממשלת מיעוט סוכל, גנץ החזיר את המנדט לנשיא ב-20 בנובמבר.[15]
בעקבות כישלון שני המועמדים בניסיונם להרכיב ממשלה, עמדה לרשות הכנסת תקופה בת 21 ימים, בהתאם לסעיף 10 בחוק יסוד: הממשלה, בטרם הכנסת תתפזר באופן אוטומטי ויוכרזו בחירות נוספות.[16] עם זאת, במהלך תקופה זו לא עלה בידו של אף חבר כנסת להשיג המלצה כתובה מצד 61 חברי כנסת, וב-11 בדצמבר הכריזה הכנסת העשרים ושתיים על פיזורה.[17] בעקבות זאת פסקו ההליכים להרכבת ממשלה, והם התחדשו לאחר הבחירות הבאות.
ערך מורחב – הכנסת העשרים ושלוש| רשימה | ראש הרשימה | מושבים בכנסת | קולות | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | ± | מס' | אחוז | |||
| הליכוד | בנימין נתניהו | 36 | 5 |
1,352,449 | 29.46% | |
| כחול לבן | בני גנץ | 33 | |
1,220,381 | 26.59% | |
| הרשימה המשותפת | איימן עודה | 15 | 2 |
581,507 | 12.67% | |
| ש"ס | אריה דרעי | 9 | |
352,853 | 7.69% | |
| יהדות התורה | יעקב ליצמן | 7 | 1 |
274,437 | 5.98% | |
| העבודה-גשר-מרצ | עמיר פרץ | 6 | 4 |
267,480 | 5.83% | |
| ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 7 | 1 |
263,365 | 5.74% | |
| ימינה | איילת שקד | 6 | 1 |
240,689 | 5.24% | |
לאחר פרסום תוצאותיהן של הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שנערכו ב-2 במרץ, הנשיא ריבלין נפגש ב-15 במרץ עם נציגי הרשימות הנבחרות. 61 חברי כנסת ("כחול לבן", "הרשימה המשותפת", "ישראל ביתנו" ו"העבודה-גשר-מרצ" ללא אורלי לוי-אבקסיס) המליצו לנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על גנץ, בעוד 58 חברי כנסת ("הליכוד", "ש"ס", "יהדות התורה" ו"ימינה") המליצו על נתניהו. פרט לאלו, ביקשה חברת הכנסת לוי-אבקסיס להתפצל לסיעת היחיד "גשר" ונמנעה מלהמליץ על מועמד כלשהו.[18] למחרת, ב-16 במרץ, ריבלין העניק את המנדט להקמת הממשלה לגנץ.[19]
עם קבלת המנדט מן הנשיא, החלו בכחול לבן בקידום חקיקה שתאסור על ראש ממשלה לכהן מעל שתי קדנציות ולכהן תחת כתבי אישום, והציבו את ח"כ מאיר כהן כמועמד להחלפת יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, שנבחר במהלך השבעת הכנסת העשרים ואחת מטעם "הליכוד" ומאז המשיך לכהן מבלי שנבחר מחדש.[20][21] במקביל, צוותי המשא ומתן של "הליכוד" ו"כחול לבן" המשיכו לדון בהקמתה של ממשלת אחדות על רקע התפרצות נגיף הקורונה בישראל והאתגרים הבריאותיים והכלכליים שהציבה המגפה בפני המדינה.[22] בשלב זה התגלעו חילוקי דעות בהנהגת כחול לבן, בעוד יאיר לפיד ומשה יעלון התנגדו בתוקף לישיבה עם נתניהו בכל מצב, ודחפו להמשך החקיקה נגד נתניהו ולמיצוי האפשרות להקים ממשלת מיעוט, גנץ וגבי אשכנזי נטו להסכים להצעת נתניהו להצטרף לממשלת חירום, בה תהיה חלוקה שווה של המשרדים לשרים, ותתקיים רוטציה על ראשות הממשלה.[23]
לאחר פסיקת בג"ץ בעניין בחירת היושב ראש, התפטר אדלשטיין מתפקידו ובג"ץ הוציא צו המורה לכנסת לקיים בחירות לתפקיד.[24] בעקבות כך, העביר נתניהו מסר לכחול לבן כי בחירתו של כהן תשים קץ למגעים לכינון ממשלה.[25] בשל כך, עם כינוס מליאת הכנסת לבחירת יושב הראש ב-26 במרץ, הגיש גנץ את מועמדותו לתפקיד על מנת להותיר פתח להקמת ממשלה.[26] בתגובה, לפיד ויעלון הודיעו כי הם רואים מינוי זה כהסכמתו של גנץ להצטרף אל נתניהו, והכריזו על פירוק השותפות עימו. "יש עתיד" ו"תל"ם" התפצלו מהסיעה לרשימת "יש עתיד – תל"ם", בעוד "חוסן לישראל" שמרה על שמה "כחול לבן".[27][28] לאחר בחירתו של גנץ לתפקיד יושב הראש, ועם פירוק השותפות עם לפיד ויעלון, הצהיר גנץ על כוונתו להקים יחד עם נתניהו ממשלת אחדות.[29] חילוקי הדעות בגוש המרכז-שמאל לגבי הישיבה עם נתניהו הובילו לשינויים נוספים במבנה הסיעות בכנסת – חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר התפצלו מ"תל"ם" לסיעה עצמאית בשם "דרך ארץ" במטרה להצטרף אל הקואליציה הנבנית,[30] חברות הכנסת פנינה תמנו-שטה ור'דיר מריח התחלפו במעברה של זו הראשונה מ"יש עתיד – תל"ם" אל "כחול לבן" והשניה בכיוון ההפוך,[31] ועמיר פרץ ואיציק שמולי יצאו מרשימת "העבודה-מרצ" בחזרה אל מפלגתם "העבודה" על מנת להצטרף לממשלה (ללא מרב מיכאלי).[32]
בליל ה-28 במרץ, נועד גנץ עם נתניהו בבית ראש הממשלה כשבע שעות.[33] ובמהלך פגישה זו הושגו מרבית ההסכמות על חלוקת משרדי הממשלה, הרוטציה על ראשות הממשלה, מדיניותה וקווי היסוד שלה.[34] על מנת למצות את הזמן לסיכום ההסכם בין הצדדים, גנץ ביקש מהנשיא ב-11 באפריל אורכה של שבועיים למנדט שניתן לו לצורך הקמת הממשלה,[35] אולם הנשיא הודיע כי אין בכוונתו להיענות לבקשה זו, וכי אם לא ייחתם הסכם קואליציוני עד למועד פקיעת המנדט ולא תשתנה תמונת הממליצים - יועבר המנדט אל הכנסת, ותיפתח תקופה בת 21 ימים בה חברי הכנסת יוכלו לגבש רוב להמלצה על מועמד מוסכם.[36] רק לאחר שנתניהו הצטרף אל גנץ בבקשתו, הסכים הנשיא ב-13 באפריל להאריך את תקופת המנדט, וגם זאת רק ל-48 שעות נוספות בלבד.[37] בחצות ה-15 באפריל, פקע המנדט של גנץ, והנשיא הודיע לכנסת כי לא מצא מועמד להטיל עליו את הרכבת הממשלה, ובכך שב המנדט אל חברי הכנסת.[38]
ב-20 באפריל, נחתם ההסכם הקואליציוני בין הגושים של נתניהו וגנץ.[39] הסכם זה קבע את הקמתה של ממשלת חילופים, בה נתניהו וגנץ יעמדו בראשות הממשלה יחד כראש הממשלה וראש הממשלה החלופי, ותהיה חלוקה שווה של משרדי הממשלה בין שני הגושים. נוסף על כך, בהסכם זה עוגנו דרכי העבודה המשותפת בין הגושים בממשלה. נקבע כי נתניהו וגנץ יישבעו אמונים יחד לתפקידיהם, והם יתחלפו באופן אוטומטי שנה וחצי בדיוק לאחר כינון הממשלה.[40][41][42] הוחלט כי מספר השרים הכולל יהיה 36, ומספר סגני השרים 16.[43]
הממשלה הוגדרה כממשלת חירום למשך חצי שנה, שבה לא תועלה חקיקה שאינה קשורה לקורונה ללא הסכמה. עם זאת, נתניהו יוכל לקדם ריבונות החל מ-1 ביולי. נתניהו מחויב, לפי ההסכם, להתייעץ עם גנץ. כמו כן, הוגדר חוק הגיוס, לפיו יעדי הגיוס ייקבעו על ידי הממשלה ולא ייכללו בבסיס החוק כפי שדרשו בעבר לפיד וליברמן בחוקים השונים שהגישו.[43][44]
לאחר חתימת ההסכם הוגשו עתירות לבג"ץ נגד הרכבת הממשלה על ידי נתניהו, הנאשם בפלילים.[42] בג"ץ דן בעתירות אלו בהרכב של 11 שופטים.[45][46][47] בעקבות העתירות, שונו מקצת מסעיפי ההסכם, כך שהתאפשרה חקיקה שאינה קשורה למגפת הקורונה ונקבע שתקופת החירום תימשך כחצי שנה.[48] בג"ץ דחה את העתירות פה אחד ב-6 במאי,[49][50] והודיע שחלק מהטענות יוכלו להיטען שוב לאחר שתושלם החקיקה לגביהם. על פי ההסכם אם בג"ץ יתערב בסעיפיו השונים במהלך החצי שנה הראשונה לכהונת הממשלה, יוכל נתניהו לפרק את הממשלה וללכת לבחירות, ולהישאר ראש הממשלה בתקופת המעבר.[51]
ב-7 במאי, אישרה מליאת הכנסת את תיקון חוק יסוד: הממשלה ברוב של 72 תומכים מול 36 מתנגדים. הוגשו עתירות נגד החוק.[52] מיד לאחר מכן, חתמו 72 חברי כנסת על בקשה לנשיא להטיל על בנימין נתניהו את הרכבת הממשלה בהתאם לחוק יסוד: הממשלה. והנשיא הקציב לנתניהו 14 יום להקמת הממשלה.[53] בכך בפעם הראשונה בתולדות המדינה נעשה שימוש בסעיף 10 לחוק יסוד הממשלה, המקנה לחברי הכנסת את האפשרות להקים ממשלה בדרך זו.
ב-13 במאי, הודיעה סיעת ימינה שהמשא ומתן מול הליכוד כשל, ופניה לאופוזיציה.[54] עם זאת, המשיכו בליכוד במגעים עם השר רפי פרץ במטרה לפלג את ימינה ולהכניס אותו לממשלה.[55] ב-14 במאי נחתם הסכם בין הליכוד לבין הרב פרץ בראשות הבית היהודי, כאשר פרץ קיבל בתמורה תפקיד שר בממשלה.[56] ב-13 במאי הודיע נתניהו לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלה,[57] והממשלה קיבלה את אמון הכנסת ב-17 במאי.[58]
| רשימה | ראש הסיעה | מושבים | |
|---|---|---|---|
| הליכוד | בנימין נתניהו | 36 | |
| יש עתיד – תל"ם | יאיר לפיד | 16 | |
| כחול לבן | בני גנץ | 15 | |
| הרשימה המשותפת | איימן עודה | 15 | |
| ש"ס | אריה דרעי | 9 | |
| יהדות התורה | יעקב ליצמן | 7 | |
| ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 7 | |
| ימינה | נפתלי בנט | 7 | |
| העבודה | עמיר פרץ | 3 | |
| מרצ | ניצן הורוביץ | 3 | |
| דרך ארץ | יועז הנדל | 2 | |
| גשר | אורלי לוי-אבקסיס | 1 | |
| ↓ | ||
| 73 | 1 | 46 |
| בעד | נגד | |
מדינת ישראל נקלעה, יחד עם שאר העולם, למשבר רפואי וכלכלי בממדים היסטוריים עקב התפשטות נגיף הקורונה, ועל כן הוקמה ממשלת אחדות וחירום של פיוס לאומי אשר תפעל בתחומים הבאים:
בנוסף, ומתוך אמונה כי לעם היהודי זכות בלתי ניתנת לערעור למדינה ריבונית בארץ ישראל, מולדתו הלאומית וההיסטורית של העם היהודי, תטפל הממשלה גם בכלל הסוגיות הנוגעות לשלומה, לביטחונה ולשגשוגה של ישראל, בין השאר בתחומים הבאים:
מספר חברי הכנסת החברים בקואליציה:
בממשלה זו 17 שרים חדשים כיהנו לראשונה - בני גנץ, מיכאל ביטון, גבי אשכנזי, אורלי לוי-אבקסיס, אלון שוסטר, יזהר שי, אבי ניסנקורן, אורית פרקש-הכהן, איציק שמולי, פנינה תמנו-שטה, מירב כהן, יעקב אביטן, אסף זמיר, עומר ינקלביץ', יועז הנדל, חילי טרופר ואיתן גינזבורג
20 שרים כיהנו בעבר בממשלה - בנימין נתניהו, ישראל כ"ץ, יובל שטייניץ, אמיר אוחנה, יעקב ליצמן, יולי אדלשטיין, גילה גמליאל, יואב גלנט, זאב אלקין, רפי פרץ, עמיר פרץ, דודי אמסלם, ציפי חוטובלי, אלי כהן, אריה דרעי, גלעד ארדן, מירי רגב, צחי הנגבי, אופיר אקוניס ויצחק כהן
תרשים הרכב הממשלה בפילוח סיעתי וגושי בסוף כהונתה:
תרשים הרכב הממשלה בפילוח סיעתי וגושי בעת הקמתה:
בהתאם לחוק יסוד הממשלה, כל שר וסגן שר מזוהה כבעל זיקה לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי. כלומר, כל שר הוא חלק מגוש כחול לבן או חלק מגוש הליכוד, כשמספר השרים בעלי כל זיקה שווה. אם מספר השרים לא שווה, הממשלה תקבע מנגנון הצבעה בו כוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה יהיה שווה לכוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי ("ממשלה פָּרִיטֶטִית"). בפועל, גוש הליכוד החזיק ברוב, ולא אושר תקנון עבודתה של הממשלה כמתואר, כשתחת כן אושר תקנון זמני שלא עיגן את מנגנון הפריטטיות. כינוס ממשלה היה תלוי באישור שני ראשיה.[82][83] הצבעה שיש בה מחלוקת בין הגושים (להבדיל ממחלוקת בין שרים מסוימים) נפסלה במקרה שגוש אחד תמך במלואו והשני התנגד.[84]
| הליכוד | כחול לבן | ש"ס | יהדות התורה | העבודה | דרך ארץ | גשר | הבית היהודי | ||||||||
| פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי, בהתאם לזיקה | |||||||||||||||
| משרד | שר/ה | סיעה | כהונה | ||
|---|---|---|---|---|---|
| שרי הממשלה | |||||
| משרד ראש הממשלה | .jpg) |
ראש הממשלה | הליכוד | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| משרד ראש הממשלה החלופי | .jpg) |
ראש הממשלה החלופי | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| משרד הביטחון | |||||
| משרד האוצר | .jpg) |
ישראל כץ | הליכוד | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| שר נוסף במשרד האוצר |  |
יצחק כהן | ש"ס | 14 באוקטובר 2020 - 19 בנובמבר 2020 | |
| משרד האנרגיה |  |
יובל שטייניץ | הליכוד | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| שר נוסף במשרד הביטחון |  |
מיכאל ביטון | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| המשרד לביטחון הפנים | .jpg) |
אמיר אוחנה | הליכוד | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| משרד הבינוי והשיכון |  |
יעקב ליצמן | יהדות התורה | 17 במאי 2020 - 15 בספטמבר 2020
18 בנובמבר 2020 - 13 ביוני 2021 | |
|
יצחק כהן | ש"ס | 14 באוקטובר 2020 - 15 בנובמבר 2020 | ||
| משרד הבריאות | .jpg) |
יולי אדלשטיין | הליכוד | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| משרד הדיגיטל הלאומי |  |
דודי אמסלם[85][86] | הליכוד | 15 ביוני 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| המשרד להגנת הסביבה |  |
גילה גמליאל | הליכוד | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה | .png) |
זאב אלקין | הליכוד | 1 ביוני 2020 - 27 בדצמבר 2020 | |
_(cropped).jpg) |
יואב גלנט | הליכוד | 8 בינואר 2021 - 8 באפריל 2021 (מ"מ)
3 במאי 2021 - 13 ביוני 2021 | ||
| משרד החינוך | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||||
| משרד ההתיישבות |  |
ציפי חוטובלי | הליכוד | 1 ביוני 2020 - 2 באוגוסט 2020 | |
 |
צחי הנגבי | הליכוד | 3 באוגוסט 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
| ללא תיק | 17 במאי 2020 - 3 באוגוסט 2020 | ||||
| משרד החוץ | _(cropped)_(cropped).jpg) |
גבי אשכנזי | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| המשרד לחיזוק וקידום קהילתי |  |
אורלי לוי-אבקסיס | גשר | 15 ביוני 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| הליכוד | |||||
| משרד החקלאות ופיתוח הכפר |  |
אלון שוסטר | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| משרד ירושלים ומורשת |  |
רפי פרץ | הבית היהודי | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| משרד הכלכלה והתעשייה |  |
עמיר פרץ | העבודה | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| כחול לבן
לא ח"כ | |||||
| משרד המדע והטכנולוגיה |  |
יזהר שי | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 12 בינואר 2021 | |
 |
חילי טרופר | כחול לבן | 24 בינואר 2021 - 24 באפריל 2021 (מ"מ)
3 במאי 2021 - 13 ביוני 2021 | ||
| משרד התרבות והספורט | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||||
| משרד המודיעין |  |
אלי כהן | הליכוד | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| משרד משאבי המים | |
זאב אלקין | הליכוד | 1 ביוני 2020 - 27 בדצמבר 2020 | |
|
יובל שטייניץ | הליכוד | 8 בינואר 2021 - 8 באפריל 2021 (מ"מ)
3 במאי 2021 - 13 ביוני 2021 | ||
| משרד המשפטים | _(cropped).jpg) |
אבי ניסנקורן | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 1 בינואר 2021 | |
 |
ראש הממשלה החלופי | כחול לבן | 1 בינואר 2021 - 1 באפריל 2021 (מ"מ)
28 באפריל 2021 - 13 ביוני 2021 | ||
| המשרד לנושאים אסטרטגיים |  |
אורית פרקש הכהן | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 30 בנובמבר 2020 | |
|
מיכאל ביטון | כחול לבן | 30 בנובמבר 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
| משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים | .jpg) |
איציק שמולי | העבודה | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| כחול לבן
לא ח"כ | |||||
| משרד העלייה והקליטה |  |
פנינה תמנו-שטה | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל |  |
אריה דרעי | ש"ס | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| משרד הפנים | |||||
| המשרד לשוויון חברתי |  |
מירב כהן | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 8 בינואר 2021 | |
|
איציק שמולי
ממלא מקום |
העבודה | 8 בינואר 2021 - 8 באפריל 2021 | ||
| כחול לבן
לא ח"כ | |||||
|
מיכאל ביטון | כחול לבן | 3 במאי 2021 - 13 ביוני 2021 | ||
| המשרד לשירותי דת |  |
יעקב אביטן | ש"ס
לא ח"כ |
17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| המשרד לשיתוף פעולה אזורי | _(cropped).jpg) |
גלעד ארדן | הליכוד | 17 במאי 2020 - 5 ביולי 2020 | |
 |
אופיר אקוניס | הליכוד | 6 ביולי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
| משרד התחבורה והבטיחות בדרכים | .jpg) |
מירי רגב | הליכוד | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| משרד התיירות | ![Thumb](#/media/קובץ:אסף_זמיר_באירוע_שבתרבות_עם_רועי_כ"ץ_בבאר_שבע_(cropped).jpg) |
אסף זמיר | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 6 באוקטובר 2020 | |
|
אורית פרקש-הכהן | כחול לבן | 14 באוקטובר 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
| משרד התפוצות |  |
עומר ינקלביץ' | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| משרד התקשורת | _(cropped).jpg) |
יועז הנדל | דרך ארץ | 17 במאי 2020 - 16 בדצמבר 2020 | |
|
ראש הממשלה החלופי
ממלא מקום |
כחול לבן | 16 בדצמבר 2020 - 16 במרץ 2021 | ||
 |
איתן גינזבורג | כחול לבן | 3 במאי 2021 - 13 ביוני 2021 | ||
| שרים ללא תיק | |
זאב אלקין | הליכוד | 17 במאי 2020 - 1 ביוני 2020 | |
|
דודי אמסלם | הליכוד | 17 במאי 2020 - 15 ביוני 2020 | ||
|
ציפי חוטובלי | הליכוד | 17 במאי 2020 - 15 ביוני 2020 | ||
|
אורלי לוי-אבקסיס | גשר | 17 במאי 2020 - 1 ביוני 2020 | ||
| סגני השרים | |||||
| משרד האוצר | |
יצחק כהן | ש"ס | 25 במאי 2020 - 14 באוקטובר 2020
23 בנובמבר 2020 - 6 באפריל 2021 | |
| המשרד לביטחון הפנים |  |
גדי יברקן | הליכוד | 25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| משרד הבריאות | .jpg) |
יואב קיש | הליכוד | 25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| משרד החינוך |  |
מאיר פרוש | יהדות התורה | 25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים | _(cropped).jpg) |
משולם נהרי | ש"ס | 25 במאי 2020 - 6 באפריל 2021 | |
| המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל |  |
יואב בן צור | ש"ס | 25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| משרד הפנים | |||||
| משרד התחבורה והבטיחות בדרכים |  |
אורי מקלב | יהדות התורה | 25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
| משרד ראש הממשלה |  |
פטין מולא | הליכוד | 25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | |
אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים וחמש אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים וחמש (באנגלית)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
