Loading AI tools
ועדת חקירה ממלכתית לחקר האסון בהילולת הרשב"י בהר מירון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון הייתה ועדת חקירה ממלכתית לחקירת האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי. על הקמתה החליטה ממשלת ישראל השלושים ושש בישיבתה השנייה, ב-20 ביוני 2021. בראש הוועדה עמדה, עד לפטירתה, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור, ומראשית פברואר 2022 עמדה בראשה השופטת בדימוס דבורה ברלינר. חברי הוועדה האחרים היו איש הציבור החרדי מרדכי קרליץ והתעשיין האלוף במילואים שלמה ינאי.
 | |
| מושב ועדת החקירה: האלוף במיל' שלמה ינאי, השופטת דבורה ברלינר, הרב מרדכי קרליץ | |
| ייסוד הוועדה | 20 ביוני 2021 |
|---|---|
| פירוק הוועדה | 6 במרץ 2024 |
| יו"ר |
מרים נאור (עד 24 בינואר 2022. נפטרה) דבורה ברלינר (מ-1 בפברואר 2022) |
| תחומי שיפוט | חקירת אסון הר מירון |
| חברים | |
| אתר רשמי | |
בליל ל"ג בעומר (י"ח באייר) ה'תשפ"א (30 באפריל 2021) אירע אסון תדחוקת קהל בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, ונהרגו בו 45 בני אדם.
לאחר האסון החלו קריאות בציבור ובתקשורת להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירתו. שר הביטחון ושר המשפטים, בני גנץ, הנחה את משרד המשפטים להכין הצעה להחלטת ממשלה שתקים ועדה כזו[1]. מספר חברי כנסת העלו גם הם דרישה כזו[2], והיא זכתה לתמיכת חלק ממשפחות הנספים באסון[3][4]. מלבד הקריאות להקמת ועדת חקירה, ב-3 במאי הודיע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי בכוונתו לפתוח בביקורת מדינה מיוחדת בעקבות האסון[5].
בשלהי כהונת ממשלת ישראל השלושים וחמש הגיש השר בני גנץ הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר האסון, אך זו לא נידונה. ההחלטה על הקמת הוועדה נתקבלה לבסוף ב-20 ביוני[6], בישיבה השנייה של ממשלת ישראל השלושים ושש[7].
בראש הוועדה מונתה לעמוד נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופטת בדימוס מרים נאור. לחברי הוועדה מונו ראש עיריית בני ברק לשעבר, הרב מרדכי קרליץ, ואלוף במילואים שלמה ינאי[8]. ישיבתה הראשונה התקיימה ביום 22 באוגוסט, ובה העיד מפקד המחוז הצפוני של משטרת ישראל, ניצב שמעון לביא.
ב-24 בינואר 2022 נפטרה יושבת ראש הוועדה, מרים נאור[9]. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, מינתה ב-1 בפברואר 2022 את נשיאת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו לשעבר, השופטת בדימוס דבורה ברלינר, לעמוד במקומה של נאור בראש הוועדה[10][11].
בחלק הראשון של עבודת הוועדה התקיימו 45 דיונים, במהלכם העידו כ-140 עדים. הדיונים התקיימו בדלתיים פתוחות באולם הוועדה אשר בגן הטכנולוגי בירושלים, שודרו בשידור חי באתר האינטרנט של הוועדה, ועלו לערוץ היוטיוב הרשמי של הוועדה לצפייה חוזרת.
העדים בוועדה כללו עדי ראייה שהיו במקום, סדרנים באירוע, מהנדסי בטיחות ובנייה, שוטרים וקציני משטרה שהיו במקום, קציני משטרה בדימוס, אנשי מקצוע ואנשי דת שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות ביחס לתכנון האירוע ותפעולו (כולל קציני משטרה, מומחים, רבנים, יועצים, אנשים מחברות מסחריות), ומקבלי החלטות מהדרג הפוליטי, במיוחד מהממשלה, כולל שרים וראש הממשלה.
| בפני הוועדה העידו העדים הבאים:[12] | ||
|---|---|---|
|
ב-22 בנובמבר 2021 פרסמה הוועדה המלצות ביניים להיערכות בטוחה להילולה בשנת תשפ"ב. ההמלצות נגעו לאופן קיום ההילולה בלבד, זאת נוכח הצורך הדחוף בשינויים שיקטינו סיכונים לשלום המשתתפים בהילולה. בין המלצות הוועדה העיקריות היו:
עם פרסום המלצות הביניים, אישרה אותן הממשלה בישיבתה השבועית[14], והחלה ביישומן:
ב-18 באוקטובר 2022 פרסמה הוועדה המלצות ביניים לצורך היערכות להילולות הבאות. זאת אחרי שלאחר הילולת תשפ"ב שמעה הוועדה את עדותו של ממונה ההילולה, ואספה חומרים בנוגע להיערכות לאירוע והפקת הלקחים שנעשו בעקבותיו. לאור החשיבות הרבה שייחסה הוועדה לעריכת שינויים שיאפשרו את קיום הילולת תשפ"ג ואת ההילולות הבאות באופן בטוח, פרסמה הוועדה המלצות ביניים נוספות עוד לפני השלמת הדו"ח הסופי של הוועדה, על מנת לאפשר היערכות מיטבית לאירוע. הוועדה המליצה להמשיך ולפעול לקיום ההילולות הבאות על בסיס המלצות הביניים מחודש נובמבר 2021, תוך הפקת הלקחים מיישומן ועריכת שינויים בהתאם.
בנוסף, המליצה הוועדה על:
ב-30 באוגוסט 2022 שלחה הוועדה הודעות אזהרה ל-18 אישים, לפי סעיף 15 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968. משמעות ההודעות היא שהנמען עלול להיפגע מן החקירה או מתוצאותיה[18]. הנמענים היו:
לאישים המוזהרים עמדה זכות להעיד פעם נוספת בפני הוועדה, וכן להסתייע בעורך דין, ולהביא עדים מטעמם או ראיות חדשות באישור הוועדה. הדו"ח הסופי של הוועדה עלול לכלול המלצות אישיות ביחס למוזהרים[19].
במסקנותיה ציינה הוועדה כי נתניהו לא פעל כמצופה מראש ממשלה וכי מי שכיהן כראש הממשלה במשך יותר מ-12 שנה, ידע – או שהיה עליו לדעת – כי אתר קבר הרשב"י במירון מטופל במשך שנים בצורה לקויה, שעלולה ליצור סיכון למשתתפים הרבים.
על אוחנה נכתב כי הוא לא פעל כמצופה מהשר לביטחון הפנים וכי כשהיה בפניו המידע בנוגע לסכנות הצפויות לא נתן משקל ראוי לחומרת הסכנות, לא שאל מספיק שאלות ולא ביקש לבחון מחדש את ההחלטה שלא להגביל את הקהל.
בנוגע לשבתאי נכתב כי הוא אישר את תוכנית המבצע שגובשה במחוז צפון של המשטרה, וזאת על אף שידע שמתחם ההר, והמתחמים המשמשים בו להדלקות, אינם יכולים להכיל בבטחה את כמות המבקרים הצפויה במקום במהלך ההילולה, ותוך התעלמות מהסכנות הנלוות לכך.
על יעקב אביטן נכתב כי הוא לא מילא את תפקידו כשר לשירותי דת בכל הנוגע לניהול והסדרת אתר קבר הרשב"י במירון, וזאת על אף שמדובר בנושא מרכזי, בעל חשיבות רבה, המצוי בתחום אחריותו של המשרד שבראשו עמד.
בנוגע לניצב שמעון לביא, אשר לקח אחריות והתפטר אחר האסון, צוין כי הוא אישר את התוכנית תוך התעלמות מהסכנות הנלוות לכך[20].
ב-6 במרץ 2024 פרסמה הוועדה דו"ח מסכם אשר בו נכתב כי מקור האסון בניהול לקוי של האתר עצמו ושל האירוע.
הועדה התרשמה כי לחצים פוליטיים השפיעו לרעה על הליך קבלת ההחלטות ומנעו ניסיונות לשפר את מצבו.
בנוסף התגלו כשלים בהימנעות מקבלת החלטות: "גורמים רבים עסקו באתר, אך חלוקת הסמכויות העמומה ביניהם הייתה כר למחלוקות רבות והובילה לשיתוק ולהזנחת המקום בפועל. צוין העדר משילות - בנייה בלתי חוקית ומסוכנת נפוצה במקום כמעט באין מפריע והעדר ניסיון לאכוף חוק וסדר. תוארה התנהלות של "מראית עין"- "מסמכים רבים נכתבו ונחתמו בלי שהייתה שום כוונה ליישם את הכתוב בהם".
תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות ובקרב שליחי ציבור – נבחרים וממונים, שהציבור הפקיד בידיהם את שלומו ואת ביטחונו. מצאנו תרבות רעה של הצגת דברים למראית עין בלבד, של התעלמות מהתרעות חוזרות ונשנות, של שאננות ושל קיבעון מחשבתי בעניינים משמעותיים הנוגעים לבטיחות הציבור ולשמירה על חיי אדם. תרבות רעה של היעדר משילות ושלטון החוק ודפוס פעולה של דחיינות ושל הימנעות מקבלת החלטות. מציאות של התנהלות המושפעת לרעה מאינטרסים פוליטיים ומשיקולים זרים. תרבות רעה של "ראש קטן", של מזעור האחריות ושל התחמקות ממנה.
תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון בל"ג בעומר התשפ"א. "הכתובת הייתה על הקיר", ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה הייתה למונעו.
כדי למנוע את האסון נדרשה תרבות מתוקנת. נדרשו נושאי משרה וגופים הפועלים בראש ובראשונה מתוך חובת נאמנות להיותם שליחי ציבור – באחריות ובמקצועיות, נושאי משרה הנוהגים לפי הכלל הבסיסי ש"במקום שאין איש – השתדל להיות איש". נושאי משרה הפועלים בחרדת קודש כדי לממש כראוי את האחריות ואת הסמכות שניתנו בידם לטובת הציבור ולשלומו.
זוהי עת לחשבון נפש, אך גם שעת רצון והזדמנות לתיקון ולשיפור. אל לנו להחמיצה! כך, בנוגע לאתר קבר הרשב"י וכך בנוגע למקומות אחרים ולנושאים אחרים שהדברים בדוח זה נכונים להם.
ארבעים וחמישה גברים, נערים וילדים קיפחו את חייהם. רבים אחרים נפצעו. משפחותיהם שילמו מחיר כבד מנשוא. לא נוכל להקל על כאבן. אך החובה המוסרית המונחת לפתחנו היא לעשות כל שבידנו כדי למנוע אובדן חיי אדם. אנו תקווה שהדוח שיצא תחת ידינו יביא לתרומה ניכרת לבניינה של חברה מתוקנת וישמש מצפן ומפת דרכים לגופי השלטון השונים, לנושאי משרה ציבורית – ולנושאי משרה בכירים בפרט – באשר להתנהלות המצופה מהם בהיותם נאמני הציבור ושליחיו.
לא תשים דמים בביתך, סור מרע ועשה טוב.
— דו"ח ועדת החקירה לאסון מירון, עמ' 274[21]
על בנימין נתניהו, שכיהן כראש הממשלה בעת האסון, הטילה הוועדה אחריות אישית. היא ציינה כי נתניהו ידע, או לכל הפחות היה עליו לדעת, על הטיפול הלקוי באתר קבר הרשב"י ועל הסיכונים שטמונים בכך למבקרים במקום והיה עליו לפעול לתיקון הדברים. הוועדה החליטה שלא להמליץ המלצה אופרטיבית בעניינו של נתניהו - היות שתפקיד ראש הממשלה הוא במהותו תפקיד נבחר, בעל מאפיינים ייחודיים. בנוגע לטענתו כי לא ידע על הליקויים באתר קבר הרשב"י קבעה הוועדה כי "רה"מ ידע שאתר קבר הרשב"י מטופל במשך שנים טיפול לקוי, ושהליקויים עלולים ליצור סיכון להמוני המשתתפים בהילולה שנערכת במקום בל"ג בעומר. אין לקבל את טענת נתניהו לפיה 'לא תפסו אותו בדש המעיל'"[22][23].
על השר לביטחון הפנים בזמן האסון, אמיר אוחנה, הטילה הוועדה אחריות אישית, והמליצה כי לא ימונה בעתיד לתפקיד השר לביטחון הפנים.
על השר לשירותי דת בעת האסון, הרב יעקב אביטן, הטילה הוועדה אחריות אישית, והמליצה כי לא ימונה בעתיד לתפקיד שר בממשלת ישראל.
על המפקח הכללי של משטרת ישראל בעת האסון, רב ניצב יעקב שבתאי, הטילה הוועדה אחריות אישית והמליצה על פיטוריו, עם סייג בנוגע למועד - בשל מלחמת חרבות ברזל[24].
על ניצב שמעון לביא, מפקד מחוז הצפון במשטרה בעת האסון, הטילה הוועדה אחריות אישית, וציינה כי קיבל על עצמו אחריות מיד לאחר האירוע, בהמשך אף הסיק מסקנות אישיות והתפטר מתפקידו, בכך נהג כמצופה ממפקד ועל פי ערכי הפיקוד של המשטרה.
על תנ"צ שלום אביטן, מפקד מרחב עמקים במשטרת ישראל, ומי שפיקד על "גזרת ההר" במהלך ההילולה, הטילה הוועדה אחריות אישית וציינה כי הוא פרש מהמשטרה בשנת 2022.
על תנ"צ מוריס חן, ראש חטיבת אבטחה ורישוי במשטרת ישראל, הטילה הוועדה אחריות אישית, והמליצה כי הכשלים שנעשו תחת פיקודו יובאו בחשבון בכל דיון על קידום בדרגה או על שיבוץ לתפקידים בהמשך שירותו במשטרה.
על סנ"צ אסף מנצור, מפקד תחנת נוף הגליל במשטרת ישראל, הטילה הוועדה אחריות אישית וציינה כי הוא פרש מהמשטרה בשנת 2023.
על רפ"ק שמואל פיאמנטה, ראש ענף אבטחה ורישוי במחוז הצפון במשטרה, הטילה הוועדה אחריות אישית, ציינה כי הממצאים לגביו חמורים במיוחד, ועל כן המליצה על סיום מיידי של שירותו במשטרה. בנוסף, המליצה כי לא יועסק בשום תפקיד הנוגע להילולה או למתחם מירון.
על פקד אסף שייך, ששימש כקצין המודיעין והבילוש של תחנת נוף הגליל ובעת האירוע פיקד על רחבת תולדות אברהם וחלקו התחתון של מעבר גשר דב, הטילה הוועדה אחריות אישית והמליצה כי לא יקודם בתפקידים במשך ארבע שנים.
על ראש המועצה אזורית מרום הגליל עמית סופר, הטילה הוועדה אחריות אישית ולא נתנה המלצה אופרטיבית בשל היותו נבחר ציבור, מתוך ציון: "אנו משאירים את העניין לצו מצפונו ולמבחן הציבור".
על מנכ"ל המשרד לשירותי דת עודד פלוס, החליטה הוועדה שלא להטיל אחריות אישית.
על מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, יוסף שוינגר, הטילה הוועדה אחריות אישית וציינה כי הממצאים לגביו חמורים במיוחד, ועל כן המליצה על סיום כהונתו מיידית. בנוסף, המליצה כי לא יועסק בשום תפקיד הנוגע להילולה או למתחם מירון.
על הרב שמואל רבינוביץ, ששימש במשך שנים רבות נציג המדינה בוועדת החמישה ויושב הראש שלה, החליטה הוועדה שלא להטיל אחריות אישית וציינה כי נקט פעולות לשיפור המצב.
על המהנדס עאמר ח'ליליה, שהיה מהנדס הבטיחות בהילולה, הטילה הוועדה אחריות אישית וציינה כי הממצאים לגביו חמורים במיוחד, המליצה כי לא יועסק בשום תפקיד הנוגע להילולה או למתחם מירון, ואף המליצה כי רשם המהנדסים והאדריכלים יבחן את המשך זכאותו לרישוי מהנדס. בנוסף, המליצה כי היועצת המשפטית לממשלה תידרש לממצאים הנוגעים לגביו ולשאלת חידוש החקירה הפלילית בעניינו.
על מנהל האבטחה הראשי שנשכר להילולה ראובן בן גל, הטילה הוועדה אחריות אישית, והמליצה כי לא יוכל למלא בעתיד תפקיד של מנהל אבטחה באירועים המוניים.
על מנהל האבטחה של גזרת החניונים שמעון מלכה, הטילה הוועדה אחריות אישית, והמליצה כי לא יוכל למלא בעתיד תפקיד של מנהל אבטחה באירועים המוניים.
על המנהל של עמותת "הכנסת אורחים" מאיר קרליבך, הטילה הוועדה אחריות אישית.
בנוסף, המליצה כי היועצת המשפטית לממשלה תידרש לממצאים שנוגעים להתנהלות שקשורה באבטחה באירוע וכיצד להמשיך בדיקה או חקירה בעניינם ותחדש חקירות פליליות עד למיצוין.
בפרק עשירי בשער השלישי הוועדה פירטה את המלצות הרוחב שלה.
הוועדה קבעה כי יש להסדיר בחקיקה ייעודית את כל היבטי הניהול של מתחם הקבר ואת האירועים בו והקמת תאגיד ציבורי או אגף ממשלתי.
הוועדה קבעה ברוב דעות כי על הממשלה להפקיע את החלקות במתחם הקבר במירון מידי ההקדשות הפרטיות, כך שהבעלות על הקרקע תעבור לידי המדינה שתנהל את כל האתר, כראוי לאתר קדוש בעל חשיבות לכל העם היהודי שהמדינה משקיעה בו משאבים רבים. מרדכי קרליץ כתב בדעת מיעוט שאין צורך בהפקעה שעלולה לפגוע בשיתוף הפעולה בין גורמים חרדיים והרשויות, ובכך לפגוע בבטיחות.
בעקבות מעורבות שוטרים באירוע, פתחה המחלקה לחקירות שוטרים בחקירת האירוע[25]. ב-6 במאי, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הודיע על מתווה, שבמסגרתו צוות משולב של המחלקה לחקירות שוטרים והמשטרה יחקור את האסון[26]. ב-7 בנובמבר אותה שנה הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי החליט להשעות את החקירות הפליליות.[27] לאחר סיום עבודת ועדת החקירה הממלכתית, במרץ 2024, היא המליצה שהיועצת המשפטית לממשלה תידרש לשאלת חידוש החקירות הפליליות ומיצוין. ובאופן כללי יותר כי גופים חקירה רלוונטיים נוספים כגון אגף המשמעת במשטרת ישראל, גופי משמעת אחרים וגופים המסדירים תחומים מקצועיים, יבחנו את הצורך בהפעלת סמכויותיהם, שכן פעילות הוועדה אינה תחליף לעבודת גופי חקירה במישור הפלילי.[27]
אתר האינטרנט הרשמי של ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון
בישיבת הממשלה הראשונה: אושרה הקמת ועדת חקירה לאסון מירון, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 2:14) וידיאו: המושב הראשון של ועדת נאור, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 5:00:17)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
