מעון יום
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מָעוֹן יוֹם או פָּעוֹטוֹן הוא מסגרת טיפול וטיפוח לתינוקות ופעוטות מגיל לידה ועד בערך גיל 3 שנים. לאחר המעון ממשיכים הילדים אל גן הילדים. שעות הפעילות במעון יום הן שעות הבוקר או שעות הבוקר והצהריים.
מעון יום בישראל
סכם
פרספקטיבה
מעון יום בישראל הוא מקום המיועד לשמירה על ילדים בגילאי 3 חודשים עד 3 שנים, כעידוד נשים לא להישאר בבית ולצאת להשתלב בשוק העבודה. המעון מופעל על ידי תאגיד כגון ארגון נשים, עמותה, מלכ"ר, חברה בע"מ או רשות מקומית, המקבלים "סמל מעון" מטעם משרד הכלכלה. מעונות היום בישראל נתונים לפיקוח המשרד, אך בעשר השנים הקרובות הם צפויים לעבור בהדרגה לפיקוח משרד החינוך ככל מערכת החינוך.
רישום למעונות היום השונים נעשה באמצעות משרד העבודה תחת זרוע העבודה עידוד תעסוקת הורים "רישום וקבלה למעונות ולמשפחתונים"[1], אלא אם מדובר במשפחתון פרטי של עד 5 תינוקות הקישור שונה. ניתן למצוא במשרד העבודה את רשימת כלל המסגרות לגיל הרך המוכרים תחת משרד העבודה.[2] קיים איסור בחוק האוסר על אפליית מועמדים על בסיס אלרגיה, ובמידה והורי הילד בחרו במסגרת מסוימת דרך משרד העבודה, המעון מחויב להתאים עצמו לילד וצרכיו התזונתיים, ואף קיים תקצוב ממשלתי לשילוב סייעת פרטית לפעילות המעון.[3] קיים איסור אפליה גם על בסיס מגדר או סטטוס אישי של הורים.
הפעילויות במעונות כוללות פעילויות סנסומוטורית לפיתוח המערכת המוטורית: מוטוריקה עדינה ומוטוריקה גסה, קואורדינציה, תיאום עין-יד. כמו פיתוח קוגנטיבי הכולל פעילויות לויסות רגשי הכוללים ציור, צבעי גואש, קריעת עיתון, משחק בבצק, משחק במים, משחק בקצף. והקשבה פעילה בשירה וסיפור סיפורים לפיתוח אוצר מילים, שליפה, תקשורת וקשב. במעון היום אחראים גם על זיהוי מצבי עיכוב התפתחותי.
שעות הפעילות במעון הן 7:00-16:00, לעיתים גם עד 17:00 (כדי לתת מענה לצרכים של הורים עובדים), ובימי שישי עד 13:00. בנוסף לפעילות כגן ילדים בחלקו הראשון של היום, כוללת הפעילות במעון גם מתן ארוחת צהריים לילדים, ולאחריה שנת צהריים. עם זאת, בחלק ממעונות היום בישראל קיימת אפשרות עבור הורים המעוניינים בכך, לאסוף את ילדיהם מהמעון כבר בשעות הצהריים.
חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות נחקק ב-2018 בעקבות מקרי התעללות של מטפלות בפעוטות שתועדו ופורסמו.[4] עיקרו התקנת מצלמות במעונות יום לילדים בגילאי 0–3 והוא נועד למנוע אלימות של מטפלות כלפי פעוטות ובכך להגן על שלומם הנפשי והגופני.[5] המצלמות מופעלות לכל אורך שעות פעילות המעון, אך איש אינו עובר על הצילומים כבקרה, אלא אם עולה חשד סביר להתעללות והתקבל אישור לבדיקת הצילומים.
בכדי לעודד את שילובם של הורים בשוק העבודה, המדינה, באמצעות משרד הכלכלה, מסייעת במימון מעונות יום ומשפחתונים מוכרים. הסיוע במימון מוגבל למשפחות העומדות בקריטריונים לזכאות וגובהו נקבע בהתאם לרמת ההכנסה לנפש במשפחה. בשנת 2021 שר האוצר אביגדור ליברמן רצה לבטל סבסוד זה עבור אברכים. בעקבות פסיקת בג"ץ החלטה זו בוטלה.
באוגוסט 2024 הורתה היועמ"שית לממשלה גלי בהרב מיארה להפסיק את הסיוע במימון המעונות למשפחות אברכים המיועדים לגיוס[6]. איגוד מעונות היום חלמיש הודיע כי יגיש בג"ש כנגד עמדת היועמש"ית[7].
מבנה הכיתות
החלוקה הגילאית לכיתות של בני גיל הינקות במעונות בישראל כיום מתחלקים ל-3, כשקיימים כללים גם לגבי עד כמה תינוקות יכולים להיות תחת מטפלת אחת, כמה תינוקות באותה הכיתה ושטח וגודל הכיתה מבחינת שטח מינימלי:[8]
- תינוקות (מגיל 3 חודשים עד חצי שנה) - מטפלת אחת ל-5 תינוקות.
- תינוקות גדולים (מגיל חצי שנה עד שנה וחצי) - מטפלת אחת ל-7 תינוקות.
- פעוטות (מגיל שנה עד שנתיים) - מטפלת אחת ל-7 תינוקות.
- בוגרים (מגיל שנה וחצי עד 3 שנים) - מטפלת אחת לעד 11 תינוקות.
משרד העבודה מעודד ערבוב גילאי כמו חלוקה שווה של מספר הבנים והבנות (אלא אם מדובר במסגרת דתית) בכל כיתה ובשטחי הכיתות השונות, לעידוד התפתחות תקינה כחיקוי ומודל לחיקוי של תינוקות קטנים יותר בכיתה את התינוקות הגדולים יותר בכיתה. ועל סמך זה מספרי המטפלות ומספר התינוקות תחת כל מטפלת שונה בפועל.
עובדי מעונות היום
מנהלת המעון אחראית על תהליך הקבלה למעון וניהול קשרי לקוחות, קביעת יעדי החינוך ורכישת משחקי ההתפתחות במעון בהתאם לעונות השנה וחגי השנה, כמו על פיקוח רציף על המתרחש בו.
המבשלת אחראית על הזמנת ורכש המזון, בישולו וחלוקתו בהתאם להכרת צרכיו של כל ילד במעון.
המטפלות אחריות על החלפת חיתולים, לבוש, האכלה, דאגה להתפתחות תקינה של התינוקות תחתן, וניקיון הכיתה לאחר כל ארוחה ובסוף היום. המטפלות מחויבות לעבור הכשרת עזרה ראשונה והכשרת מחנכת/מטפלת לפעוטות במעונות יום - סוג 1 או 2, בהתאם לוותק. ההכשרה כוללת היכרות עם התפתחות הילד, צרכים התפתחותיים, שיטות פיתוח במשחק ופעילות, וזיהוי בעיות התפתחותיות. בנוסף אחריות המטפלות על סידור הכיתה והמעון תוך שמירה על אסתטיקה ובטיחות במעונות מבחינת הרחקת חפצים וחומרי ניקוי מסוכנים.[9]
קיימת ביקורת חריפה של עובדות המעונות בהתייחס לשכר העובדות בתחום שלרוב שכר מינימום למועסקות במשרה מלאה, ולהרכבי הכיתות הבלתי אפשריים - מעל 7 תינוקות למטפלת. מה שמהווה תירוץ במשפטי התעללות מטפלות כסיבה, עילה פסיכולוגית ונסיבות מקלות לנפילה למצבי התעללות בחסרי ישע.
פיקוח במסגרות
הפיקוח ממונה ומתוקצב דרך משרד החינוך או הרשות המוניציפאלית, ומועבר דרך המסגרת המדוברת בתקצוב ישיר ממנה למפקח המסגרת. במסגרות פרטיות כמו נעמת או ויצ"ו הפיקוח הוא תקן פנים ומינוי של העמותה.[10] מה שלא פעם מעלה שאלה בעניין אפקטיביות הפיקוח.
פעילויות העשרה במעונות
לכל מעון תקציב חינוך והעשרה נוסף לתינוקות המתחנכים בו ובכלל זה נכללים שילוב חוגים של: טיפול בטבע, ריתמיקה, תיאטרון בובות ועוד.
אלימות במעונות יום
 |
ראו גם – חשיפה להזנחה והתעללות בגיל הרך בישראל, חובת דיווח על עבירה בקטין או בחסר ישע |
האלימות במעונות יום נחשבת בעיה קשה שנמצאת בפרופיל תקשורתי גבוהה, למרות שבפועל אין למדינה נתונים על כמות הפעוטות במעונות היום, ולא על מקרי האלימות במעונות. חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות נחקק ב-2018 בעקבות מקרי התעללות של מטפלות בפעוטות, המוגדרים כחוסים חסרי ישע במעונות היום, שתועדו ופורסמו. עיקרו התקנת מצלמות במעונות יום לילדים בגילאי ינקות 0–3 והוא נועד למנוע אלימות של מטפלות כלפי פעוטות ובכך להגן על שלומם הנפשי והגופני.[11]
התמודדות הציבור
בעיות האלימות במעונות היום יוצרות תגובות מהציבור הרחב, חלקן מהורי הפעוטות אשר מעבירים ביקורת קשה כלפי הגננות והממשלה. לאור הפגיעה הקשה והשלכות לעתיד בהתפתחות הילד של ההתעללות בתקופת הפעוטות. הורים רואים את ילדיהם כחסרי ישע אשר חווים אלימות מילולית ופיזית, ופועלים במספר דרכים על מנת להגן על הפעוטות כגון: הפגנות, פוסטים ברשתות החברתיות, הגשת תלונה במשטרה והקנטות. בעקבות תלונות הציבור המדינה ניסתה לתת מענה לבעיה ולמגר אותה, אך הציבור מרגיש שלא התחולל שינוי.[12]
רבים לא לוקחים סיכון בחשיפת ילדיהם לאפשרות הרווחת להתעללות ואלימות במעונות היום ונשארים בבית לגידול הילדים באופן עצמאי כעקרת בית, כתופעה הולכת ורווחת.[13]
מעונות יום בתקופת הקורונה
בעקבות התפרצות נגיף קורונה ובמסגרת המדיניות של הגבלות פעילות, תנועה וריחוק חברתי, החליטו בישראל על סגירת מסגרות טיפול וחינוך לילדים. ב-15 במרץ 2020 פורסם צו בריאות העם, נגיף הקורונה החדש שקבע כי לא תתקיים כל פעילות במעונות היום.[14]
הנחות תמ"ת
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
משפחות מרובות ילדים, מקבלות קצבאות, חד-הוריות ועולים חדשים זכאים להנחות בתשלום למעונות היום.[15]
ראו גם
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.