Remove ads
תיאטרון בובות הוא תחום באמנות התיאטרון בו משתמשים בבובות להצגת הצגה. קיימים סוגים רבים של תיאטרוני בובות, ומגוון גדול של בובות המופיעות בהם. בדרך כלל, הבובות מפוסלות או יצוקות, לעיתים אלה בובות פשוטות ביותר ולעיתים יצירות מורכבות. מפעיל הבובות עשוי להפעילן ישירות על ידי אחיזתן בידיו, בעקיפין בעזרת חוטים, בעזרים מכניים אחרים ואף בשלט רחוק אלקטרוני. בובות-על-חוט מכונות בשם מריונטות, כינוי שמקורו במחזה נוצרי דתי מימי הביניים על חיי מרים הצעירה, אם ישו.
ההבדל הכללי בין תיאטרון בובות לבין מופע בובות אוטומטי הוא בכך שהמופע התיאטרון מופעל על ידי בני אדם, בעוד שהמופע האוטומטי מתוכנת מראש.
Remove ads
ישנם תיאורים רבים של מופעי בובות שהיו קיימים ביוון העתיקה.[1] ב"סעודה" (פרק 4, סעיף 55) של קסנופון (המאות החמישית עד הרביעית לפני הספירה) מסופר, כי בין האורחים שהוזמנו על ידי קליאס הובאה בובה שנעה באמצעות חוטים. במשל המערה (הרפובליקה, ספר 7) של אפלטון (המאה הרביעית לפני הספירה), כדי להמחיש את מחשבותיו על האופי ההזוי של החושים, הוא מתייחס גם ל"יצר פלאים" ול"נפלאותיו", לאלה שמבצעים מיומנויות, שמתוארות כ"מופעי בובות". ב"נשף הסופיסטים" (ספר 1, 35), אתנאיוס (המאה ה-3 לספירה) מתוארת בובה שהופיעה בתיאטרון דיוניסוס באתונה. בבתי קברות ביוון וברומא העתיקה נמצאו חלקי בובות על חוט.[2] גם בקברים במצרים העתיקה נמצאו חלקי בובות עם חוט (אנ').
תיאטרוני בובות באסיה
תיאטרוני בובות היו נפוצים מאוד בסין, במיוחד תיאטרוני צלליות. בטאיוואן מקובלים מאוד תיאטרוני בובות-כפפה. ביפן סוגים שונים של תיאטרוני בובות. המפורסם שבהם הוא כנראה תיאטרון בונרקו, שבו הבובות מפועלות על ידי שלושה מפעילים הגלויים לעיני הקהל בעת המופע.
אף בהודו, ג'אווה ותאילנד קיימת מסורת ארוכת שנים של תיאטרוני בובות. בתאילנד תיאטרון הבובות הנפוץ ביותר הוא הון קרבוק, שבו הבובות מופעלות על ידי מקלות. בווייטנאם ידוע תיאטרון מואה רוי נוק, שבו מופיעות בובות עץ על פני בריכת מים (ראו תמונה). בג'אווה נפוץ תיאטרון צלליות של בובות, בשם וויאנג קוליט.
תיאטרון צללים בשם קאראגוז היה נפוץ מאוד באימפריה העות'מאנית במיוחד במהלך המאה ה-16.
תיאטרוני בובות באירופה
שורשי תיאטרוני הבובות האירופאיים מצויים במסורת הקומדיה דל'ארטה. אמנים נודדים אשר ביצעו מופעי "תרבות זולה", והופיעו פעמים רבות במסכה המכסה מחצית הפנים ובידיהם בובות.
המסורת האיטלקית העשירה של מריונטות פרחה במאה השמונה עשרה ובה הועלו מחזות רבים. רבות מן המריונטות הללו שרדו עד לימינו ומהן יכולים ללמוד תלמידי אמנות על המורכבות והמיומנות הנדרשת להפעלתן.
במאה התשע עשרה הפכו המריונטות של האומן פייטרו רדילו למורכבות יותר. במקום מוט בודד ושני חוטים, כפי שהופעלו בעבר, הוא בנה מריונטות שחלקן הופעלו על ידי שמונה חוטים. באופן כזה יכול היה המפעיל לשלוט בצורה טובה יותר בחלקי גוף רבים יותר של הבובה.
במאה התשע עשרה החלה מסורת עשירה נוספת של אופרת הבובות (ראו תמונה מעלה). תיאטרון בובות שהפך מקובל מאוד בסיציליה ובו המריונטות מופעלות במוט ובחוטים מעליהן. נושא ההצגות בתיאטרון זה שאב את השראתו מסיפורי אבירי ימי הביניים של קרל הגדול. סיפוריהם נפרסו על פני מחזות רבים.
Remove ads
- מריונטה – בובה תלויה המופעלת על ידי מספר חוטים על ידי המפעיל הנמצא מעליה.
- סופר-מריונטה – גרסה אלקטרונית לבובה-על-חוט שבה הבובה מכילה מנועים זעירים ומופעלת בשלט רחוק.
- מוטיונטה - פיתוח חדש יחסית של בובה המופעלת באמצעות מוט אחד בלבד, שנועדה להקל על ילדים את מלאכת הפעלת הבובה. מקורה בהודו, נפוצה כיום גם בצ'כיה.[3]
- בובת כפפה – הבובה "מתלבשת" על כף ידו של המפעיל. בגרסאות גדולות של בובות אלה, כף ידו של המפעיל מפעילה את הראש בלבד ואילו גוף הבובה תלוי על פני הזרוע כולה. איברים אחרים של הבובה, כגון זרועותיה, עשויים להיות מופעלים על ידי אחרים, או בידו השנייה של המפעיל. בובות כפפה קטנות עשויות שלא להכיל כלל חלקים זזים. בובת גרב היא גרסה פשוטה ביותר של בובת כפפה, העשויה מגרב. ה"חבובה" קרמיט הצפרדע, מאוסף הבובות של חברת ג'ים הנסון, היא בובת כפפה אשר התפרסמה במופע החבובות.
- תיאטרון בובות שחור – זהו סוג של תיאטרון בובות שבו הבמה שחורה ומוארת באור על סגול בלבד, הגורם להסתרת המפעילים ומבליט את צבעי הבובות.
- בובות מסך אור – תיאטרון בובות שבו המפעילים לבושים בשחור ומופיעים על במה שרקעה שחור. התאורה חוצה את הבמה כך שהמפעילים נותרים בחשיכה בעוד שהבובות מופיעות באור. במופעים מסוג זה נעשה שימוש בבובות מסוגים שונים.
- צלליות - דמויות שטוחות העשויות מקרטון או מחומר קשיח אחר ובעזרת תאורה מאחור משתקפות על בד לבן. תיאטרון הצלליות מאו נפוץ בסין ומזרח אסיה.
- בונרקו – תיאטרון בובות שמקורו ביפן והוא בעל מסורת בת אלפי שנה ובה מפעילי הבובות לבושים בשחור ומופיעים על רקע שחור, בעוד שלפידים מאירים את הבובות המגולפות מעץ.
- בובות פיתום – בובה המופעלת בידי "מדבר מתוך הבטן", פעיל המיומן בדיבור ללא הנעת שפתיו, בעודו מניע את שפתי הבובה, דבר היוצר אשליה כאילו קול הדיבור מגיע מן הבובה.
- בובת מוט[4] – בובות שלהן גפים מפרקיות, אולם בניגוד למריונטות, אלה מופעלות במוטות מתחת למישור הבמה ולא בחוטים מעליה.
- בובת מרוט – בובת מוט פשוטה המורכבת מראש ולעיתים גוף עשוי מקשה אחת, על מוט.
- בובת אצבע[5] - בובה המולבשת ומופעלת על ידי אצבע אחת.
מריונטה
בובת כפפה
בובות מוט מאינדונזיה
בובת מרוט
Remove ads
ב-1939 ייסד פאול לוי את תיאטרון הבובות הראשון בארץ ישראל – "להקת העץ".[6]
בחולון, שוכן מרכז תיאטרון בובות חולון,[7] ובו בית ספר לתיאטרון בובות (בתחומי הבמה, החינוך והטיפול), מוזיאון לאמנות תיאטרון הבובות, שני אולמות תיאטרון וחנות וכן מתקיימות במקום סדנאות למפעילי בובות וחוגים לילדים. המרכז, בניהולו של הבובנאי אילן סביר, מפיק מדי שנה את הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ולסרטי בובות ומיני-פסטיבלים בסוכות, חנוכה ופסח.
בחיפה, ברחוב הנאמנים 12 בית 9 פועל - בית ספר לתיאטרון בובות ומשחק, ומרכז ארצי לחריטת בובות עץ.[8] אשר מהווה בית ספר לתיאטרון בובות ומשחק ומקיים מתכונת הצגות חודשית לילדים ולכל המשפחה. בבית 9 ניתן למצוא מגוון רחב של קורסים בתחומי המשחק, במה, ויצירה. המוסד קיים משנת 2005 ומנוהל על ידי יעל ארליך מורג שייסדה אותו.
כמו כן, בחיפה פועל מרכז האומנויות קסטרא מוזיאון בובות,[9] המציג את מורשת העם היהודי מראשית ימיו ועד להסכמי השלום. הבובות מוצגות בתוך מבני תיאטרון קטנים, המשווים לצופים חוויית תיאטרון אינטימית.
בירושלים מתקיים מדי שנה, בתיאטרון הקרון, פסטיבל בינלאומי לתיאטרון בובות. בשנת 2006 התקיים הפסטיבל ה-15 במסורת זו. בפסטיבל מועלה מגוון רחב של הצגות לילדים ולמבוגרים על ידי תיאטראות מישראל ומאירופה.
בתל אביב ממוקמת "העמותה לקידום ופיתוח תיאטרון בובות בישראל", בניהולה של דבורה צפריר. בין מטרות העמותה: לפתח ולטפח אמנות לקהל ילדים ומבוגרים, לשלב את תיאטרון הבובות במסגרות החינוכיות הקהילתיות והטיפוליות, בין השאר באמצעות בית הספר לתיאטרון בובות ודרמה[10] המכשיר אמני תיאטרון בובות בתחום העיצוב, הבניה, ההפעלה, הבימוי והפקת ההצגות.
תיאטרון זיקית הוא תיאטרון רב תחומי ורב תרבותי הפועל מתפן שבגליל ומופיע בכל הארץ וברחבי העולם. כל חברי הקבוצה הם אנשי תיאטרון מקצועיים, תושבי הגליל, יהודים וערבים. התיאטרון פונה במובהק אל שני הקהלים. השימוש בשפה חזותית אוניברסלית והשימוש המועט במלל, מאפשרים לדוברי שפות שונות ליהנות מההצגה באותה מידה. התיאטרון בניהולו של פבלו אריאל.
נועה אריאל הייתה שחקנית ויוצרת תיאטרון בובות, בעלת תיאטרון בובות "דומם מדבר", זוכת פרס תרבות יהודית ע"ש אורי אורבך.
Remove ads
- הדס עפרת, שיחות עם בובה, על תיאטרון בובות בן-זמננו, סדרת "מפתחות" תיאטרון / הוצאת סל תרבות ארצי.
- מרית בן ישראל ורוני מוסנזון נלקן, חפץ לב - יסודות תיאטרון הבובות האמנותי, הוצאת כרמל בשיתוף עם תיאטרון הקרון
- יהודית יחזקאלי, תיאטרון בובות, הוצאת מודן, מושב בן-שמן, 1988; מהדורה שנייה 2009.
- דורית ירושלמי, תהומות העלבון של מי שמגלה שאין לו קול משלו, באתר הארץ, 26 במרץ 2008
- תמר רותם, תחייתן של הבובות, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2009
- אסתי סגל, ממשלת בובות, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2009
- שחר גולן סריג, מהבוידם למוזיאון: הבובות רוצות לצאת מהזכוכית, באתר nrg, 19 ביולי 2012
- תיאטרון בובות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בובת טרקוטה עתיקה, מהמאה החמישית או הרביעית לפני הספירה במוזיאון הארכאולוגי הלאומי באתונה.
תיאטרון בובות, דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads