Loading AI tools
סקירת הגדודים של חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל מפעיל גדודי הנדסה קרבית (גדחה"ן) המהווים את עיקר כוחו של החיל בעת שגרה. ייעוד הגדודים הוא סיוע ופתיחת הדרך לכוחות החי"ר והשריון בלחימה רגלית וממוכנת בתחום השטח הבנוי והפתוח, וסיוע הנדסי בתחום החבלה וההנדסה לצד הכוחות. כל גדוד הנדסה פועל תחת חטיבת שריון והחטיבה כפופה לאוגדה. מדובר בגדודי פלסים לוחמים המשלבים פלוגות רובאיות (הנקראים פלסים), מחלקות סיור ופלוגת צמ"ה. בנוסף למשימות הנדסה קרבית מוכשרים הפלסים כלוחמי חי"ר ומבצעים תפיסת מוצב ובה מבצעים משימות של חי"ר כגון ביטחון שוטף, מארבים, מעצרים ופשיטות על בתי מבוקשים, לאחר זאת עוברים לתקופה של אימון מבצעי האורך כ-4 חודשים גם כן, ושומרים על כשירות מבצעית בתחום הלחימה הרגלית בשטח הבנוי והפתוח, חיילות פרט, על חבלה והנדסה, ועל שימוש ברק"ם לצורך דימוי מלחמה.
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
.jpg){kind=spacer}
.jpg)
ישנם שלושה גדודי הנדסה בשירות סדיר, גדוד הכשרה (מורכב מחיילים בסדיר), שלושה גדודי צמ"ה פיקודיים במילואים ועוד מספר רב יותר של גדודי הנדסה בשירות מילואים.
ערך מורחב – חיל ההנדסה הקרביתהגדודים הם האחראים על הפעילות של החיל בגזרות השונות ועל סיוע הנדסי של פריצה, חבלה ופינוי שדות מוקשים לכוחות היבשה בזמן מלחמה. ייעוד נוסף של הגדודים הוא לחימה אורבנית בשטח בנוי באופן רגלי וממוכן לסיוע לכוחות החי"ר והשריון. הגדודים עוסקים גם בחבלה והשמדת תשתיות טרור (למשל פיצוץ מעבדות נפץ והשמדת משגרי רקטות וטילים חמושים[1]). בהתאם, כלי הנשק והפק"לים שעומדים ברשות כל גדוד זהים לאלה הנמצאים בחטיבות החי"ר וכוללים מקלעים, קלעי סער, רובי צלפים ומטולי רקטות. הגדודים נלחמים ומתאמנים ומוכשרים גם בלחימת חי"ר רגלית, רכובה (כלומר: על גבי רכבי שטח) וממוכנת (כלומר: על גבי רכב קרבי משוריין). בנוסף, הגדודים מפעילים את נגמ"ש הפומ"ה הייחודי לחיל ההנדסה, ואת הנמ"ר ההנדסי, נגמ"ש הנדסה מתקדם ביותר על בסיס נגמ"ש מרכבה. כל גדוד מחזיק ב-2 פלוגות רובאיות מבצעיות, פלוגת מסלול, מחלקת סיור ופלוגת צמ"ה.
בנוסף למשימותיהם ההנדסיות, מבצעים הגדודים משימות בט"ש (ביטחון שוטף) ופעולות של חי"ר על מנת להקל על העומס של חטיבות החי"ר. משימות אלה כוללות מעצרים, מארבים, ומאיישים מחסומים ועמדות שמירה, סיורים, תצפיות, תפיסה ואיתור אמל"ח, בנוסף למשימות הנדסיות יותר של פיצוץ וחבלה בתשתיות הטרור בגזרות הקיימות. כל גדוד כולל מחלקת סיור - מחס"ר - המורכבת מהחיילים והמפקדים המצטיינים בגדוד. תפקידה בגדוד דומה לתפקידה של הפלס"ר בחטיבה. בזמן מלחמה מטרתם לסרוק את השטח ולאתר מכשולים בעוד מועד ולתת מודיעין הנדסי, בעת שגרה ועימות מוגבל תפקידם כולל פעולות חי"ר כגון מעצרים ומארבים. בנוסף הכח משמש את הגזרה ככוח הנדסי איכותי ונקרא למשימות מיוחדות. כל גדוד כולל גם פלוגת צמ"ה המפעילה דחפורים משוריינים וכלים הנדסיים שפועלים בתחום ההנדסה באופן שונה מהשאר. שאר הפלוגות בגדודים בנויות על מבנה אורגני ופעילות זהה לשל חיל רגלים.
מבנה המחלקות של הפלוגות הרובאיות בגדודי חיל ההנדסה הקרבית, מתחלק לכמה ייעודים עיקריים וזהים:
ציוד הלחימה (בנוסף לציוד ההנדסי) כולל ציוד חי"ר מלא המתבטא ברובי סער מסוג M4A1 קרבין, מקלעי נגב, מאג ובראונינג 0.5, מטול רימונים מדגמי M203 ו־GL40, רימוני יד, רימוני עשן והלם, כוונות השלכה וכוונות קלעים, אמצעי חבלה והנדסה ואמצעי עזר, אמצעי חי"ר, תיקי לאו ומנשאים וכדומה.
חיילי הגדודים מוסמכים כרובאי 05-חה"ן וכפלס 05 אחרי טירונות בסיסית, שבסיומה הם זוכים לענוד את סיכת הפלס. אחרי האימון המתקדם הם מוסמכים כרובאי 07 וכפלס 06, וזוכים לחבוש את הכומתה הכסופה ולענוד את סיכת "לוחם ההנדסה".[2] לאחר מכן ממשיכים הלוחמים לתעסוקה מבצעית של 4 חודשים, שבסיומה הם מסיימים את המסלול. אחריו הם ממשיכים את שירותם באחת מן הפלוגות הרובאיות או יוצאים לקורס מ"כים. מ"כים של הנדסה מוסמכים כפלס 08 ורובאי 08 ואילו קציני הנדסה מוסמכים כרובאי 12 ופלס 12.
הלוחמים בגדודים מחולקים למחלקות אורגניות בדומה לגדודי החי"ר, כאשר מחלקה כוללת מפקד מחלקה (מ"מ, דרגת סג"ם או סגן) סמל מחלקה (סמל ראשון) ומפקדי כיתות. בכל מחלקה קיימים לרוב תפקידים לכל לוחם. הפק"לים שקיימים בנוסף לפלס ורובאי הם: קלע סער, חובש קרבי, נגביסט, קשרים, שו״ביסטים, מרגמות, מטול רימונים M-203, נהגי רק"ם (נגמ"ש M113, פומ"ה או נמ"ר הנדסי) וכדומה. בעבר החיל הפעיל גם צלפים. כמו כן קיימים גם קורסים רבים כמו קורס מתשאלים, קורס קטלן (מפעיל עמדת קטלנית), קורס דרקוניסט (מפעיל עמדת דרקונית) דרקונית (אמצעי לחימה), קורס מפעיל בארט, קורס מדריכי קרב מגע וקורסים שונים בתחום הלחימה במתקן אדם.
זמן קצר לאחר תחילת הגיוס ושרשרת החיול, חיילי ההנדסה משובצים באחת מפלוגות ההכשרה בבסיס האימונים וההכשרות של החיל, כאשר כל פלוגה משויכת לאחד מגדודי החיל. טרם תהליך ההכשרה, החיילים מתחילים בשלב הראשון - הטירונות, שנערכת כ-4 חודשים בה היא כוללת קליטת חיול, חיילות פרט, תרגילי סדר ומסדרים, שגרה צבאית, כושר, קליעה בנשק סער, הכשרה ושימוש במגוון כלי נשק, רימוני יד ומקלעים, הפעלת ציוד קשר, עזרה ראשונה, קרב מגע בסיסי, מסעות הליכה עם משקלים, שדאות והישרדות בשטח בתנאי מזג אוויר מסוימים ולבסוף אימונים מסכמים של התקפה כקבוצה מסתערת פרט, חוליה, כיתה, מחלקה ופלוגה. לאחר מכן, הם עוברים לשלב השני והסופי - ההכשרה ונערכת גם היא 4 חודשים נוספים ובמהלכה עוברים אימוני חבלה, שימוש באמצעי הנדסה ומטענים, לחימה בשטח בנוי ופתוח, לחימה ושימוש ברק"ם, אימונים ושיתוף פעולה עם כוחות יבשה נוספים כגון חיל השריון וחיל הרגלים, והעלת המיומנות בתחום הקליעה והכושר. טרם סוף ההכשרה, החיילים עוברים מסע כומתה רגלי שאורך כ-40 ק"מ, חלקם עם משקלים ובסוף המסע מקבלים את כומתת החיל בטקס סיום. כל תהליך ההכשרה אורך כ-8 חודשים סך הכל.
במהלך תקופת ההכשרה, החיילים יוצאים לקורסים שונים כגון קלעים, חובשים, נגביסטים, נהגים, נהגי רק"ם, קורסים שונים בתחום ההנדסה, קורס מפקדים וקורס קצונה (פיקוד). קורס הקצינים נערך בבה"ד 1.
לאחר סיום מסלול ההכשרה, הלוחמים מתחלקים לגדודים בפלוגות שונות ועולים כיחידות אורגניות כמחלקות, ומתחלקים לפי פלוגות או קורסים פיקודיים של פיקוד וקצונה. כל גדוד הנדסה נמצא תחת פיקוד חטיבת שריון, ובנוי כגדוד על הפלוגות. הפלוגות הן פלוגה רובאית (פלסים), מחלקת סיור (מחס"ר) או פלוגת צמ"ה. פלוגת פלסים מכילה את אותו מבנה אורגני וכמות מספרים של חיילים באופן זהה לפלוגת חי"ר. מחלקת הסיור היא צוות קטן יותר של חיילים ומבצעים משימות של תחום הנדסי וסיור ומודיעין ופועלים על גבי האמרים, ופלוגת הצמ"ה פועלת עם ציוד מכני הנדסי בלבד ופועלת להריסת בתים, הכנת צירים וסוללות עפר וכדומה, ללא פריקה מהכלי ועבודה בלבד בתחום הציוד המכני ההנדסי. הפלוגות הרובאיות (הפלסים) הן הפלוגות היחידות שמשתמשות ונלחמות עם כלי רק"ם מסוג נגמ"ש, נמר"ה ופומ"ה.
חיילי הגדוד נלחמים בצורה רגלית (לחימה בשטח בנוי ולחימה בשטח פתוח), ובצורה ממוכנת (על גבי נגמ''שים, פומ''ה, נמרות, וציוד מכני הנדסי), על מנת הגברת כוח האש.
לוחמי פלוגות הצמ''ה הם היחידים אשר נלחמים עם ציוד מכני הנדסי, אלו כלי עבודה אשר הוכשרו למשימות צבאיות ואינם פורקים מהכלים.
המבנה האורגני של הפלוגות זהה למבנה של חיל הרגלים. כל גדוד מכיל- פלוגות הנדסיות קרביות, מחלקות סיור, פלוגות צמ''ה ופלוגות מפקדה.
| תג | גדוד | מספר | פלוגות | כפוף לחטיבה | מורשת (באתר עמותת חה"ן) |
|---|---|---|---|---|---|
 |
אסף | 601 | אדיר, בז, גרזן, דקל, חתולי הרעם, פלס"מ ״הוריקן״ |  חטיבה 401 |
גדוד 601 - אסף |
 |
להב | 603 | ארז, ברקן, גדעון, דוהר, ציפורני החתול |  חטיבה 7 |
גדוד 603 - להב |
 |
המח"ץ | 605 | אשד, בזלת, געש, דולב, חתולי הפרא |  חטיבה 188 |
גדוד 605 - המח"ץ |
 |
היובל/הפיקוד | 614 | חץ, נץ, שחף, חתולי הצוקים, פלס"מ נשר |  חטיבה 460 |
[3] |
| תג | גדוד ומספר | כינוי | כפוף ל- | עוצבה |
|---|---|---|---|---|
| גדוד 271 |  חטיבת המחץ |
 עוצבת סיני | ||
 |
גדוד 710 |  עוצבת ראם |
 אוגדה 99 | |
 |
גדוד 749 |  חטיבת ביסלמ"ח |
 עוצבת געש | |
| גדוד 924 | "חתולי המדבר" |  חטיבת הראל |
עוצבת סיני | |
 |
גדוד 5067 | "שוברי הארזים" |  פיקוד הצפון |
|
| גדוד 5280 |  חטיבת אלכסנדרוני |
 עוצבת הגליל | ||
| גדוד 5832 | "תמסחי הצפון" | פיקוד הצפון |
||
| גדוד 7071 |  חטיבת קרייתי |
 עוצבת המפץ | ||
| גדוד 7086 | "אלון" |  חטיבת גולני |
עוצבת געש | |
![תג גדחה"ן 7107](#/media/קובץ:תג_גדחה"ן_7107.png) |
גדוד 7107 | "רז" |  חטיבת הנח"ל |
 עוצבת הפלדה |
 |
גדוד 8170 |  חטיבת גבעתי |
עוצבת הפלדה | |
 |
גדוד 8173 | "הגליל" |  חטיבת עציוני |
עוצבת געש |
| גדוד 8219 | "פלסי האש"[4] |  עוצבת חצי האש |
 עוצבת האש | |
 |
גדוד 9227 | "פלסי הבזלת" |  עוצבת יפתח |
 עוצבת הבשן |
ראו גם: מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית.
| תג/סמל | גדוד | כינוי | כפוף ל- | פיקוד מרחבי |
|---|---|---|---|---|
 |
גדוד צמ"ה 7058 | "מבקיעי המרכז" |  י"פ חה"ן 802 |
 פיקוד המרכז |
 |
גדוד צמ"ה 7064 | "דובי הצפון" |  י"פ חה"ן 801 |
פיקוד הצפון |
 |
גדוד צמ"ה 8163 |  י"פ חה"ן 803 |
 פיקוד הדרום |
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
גדוד אסף (601) הוא גדוד של חיל ההנדסה הקרבית המוכפף מבצעית לחטיבת השריון "עקבות הברזל" (חטיבה 401). הגדוד כולל פלוגות פלסים המפעילים נגמ"שי הנדסה כבדים מדגם נמ"ר הנדסי ופלוגת צמ"ה המפעילה דחפורי די-9 משוריינים, מחפרים ממוגנים, כלי צמ"ה ממוגנים אחרים ואמצעי גישור שונים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא סיוע לכוחות השריון והח"יר בנושא הלחימה בשטח הבנוי והפתוח ובנוסף לפלס את הדרך לטנקי החטיבה דרך שדות מוקשים, תעלות נ"ט, סוללות עפר, זירות מטענים ועוד. כמו כן, הגדוד בונה עמדות ירי ועמדות מגנן לטנקים, וכן מחלץ טנקים וכלי רכב פגועים או תקועים בסיוע חיל החימוש.
גדוד 601 היה גדוד ההנדסה הראשון בצה"ל והוקם על בסיס פלוגות הנדסה מחטיבת גולני, חטיבת גבעתי וחטיבה 7 ב-1947. הפלוגות אוחדו לגדוד סדיר ב-1954. הגדוד עזר בסלילת "שביל הנחש" למצדה. בשנת 1956 הוקמה פלוגת הצמ"ה של הגדוד. הגדוד נטל חלק פעיל בכל מלחמות ישראל. בשנת 1956 זכה בצל"ש רמטכ"ל גדודי (הראשון בסוגו בצה"ל) על מבצע עמורה להרס התשתיות המצריות בחצי האי סיני. בשנים 1967–1969 פעל הגדוד בבניית ואחזקת ביצורי קו בר-לב תחת הפגזות מצריות כבדות. בזכות פעילות זאת זכה חיל ההנדסה בפרס ביטחון ישראל ב-1969. ב-1979–1980, בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים והחזרת חצי האי סיני למצרים, היה הגדוד אחראי לפיצוץ מתקני מודיעין, בקרה אווירית ואחרים, כגון אום חשיבה ויב"א 511. בתקופה זו היה הגדוד תחת אוגדה 252 ותג היחידה שלו היה התג ששיך היום לגדוד 603.
עם פינוי סיני עבר הגדוד לבקעת הירדן ובסיס הגדוד היה אז על גבעה שולטת[5] מעל המושב גיתית. המג"ד אלי יצחקי הגה את השם "מחנה אסף" לאור הפסוק "לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף" (תהלים פ"א, א'), וזה הפך לשמו של הגדוד.
בשנת 1982 נטל הגדוד תחת פיקודו של פיני דגן חלק חשוב במבצע שלום הגליל והגיע עד לביירות, שם טיהר רחוב ממולכד ועמוס מחבלים באמצעות ירי צפע שריון. ב-7 באוקטובר 2000 נחטפו 3 מחיילי הגדוד על ידי חזבאללה בחטיפת חיילי צה"ל בהר דב. בפרוץ מלחמת לבנון השנייה ב-2006 היה גדוד אסף בפיקודו של אמיר אולו כוח ההנדסה הראשון שנכנס ללבנון, וזאת על מנת לחשף מוצבי חזבאללה ולנקות זירות מטענים שהטמין חזבאללה על הגבול, חלקן כללו מטעני גחון של מאות ק"ג חומר נפץ.
ב-2014, הגדוד לקח חלק במבצע צוק איתן, נלחם בגזרת בית חאנון תחת פיקוד חטיבת הנח"ל והשמיד 4 מנהרות טרור.
בתחילת המאה ה-21 הוכפף מפיקוד המרכז לחטיבה 401. בשנת 2012 הייתה פלוגת הצמ"ה של גדוד אסף, הראשונה לקלוט דחפורי די-9 חדשים עם מיגון משופר מדור רביעי. בשנת 2021 החל גדוד 601 בקליטת הנמ"ר ההנדסי, שיחליף את הפומ"ה.
במלחמת חרבות ברזל, הגדוד נלחם ברצועת עזה, פרץ צירים, פוצץ מבני טרור, איתר והשמיד פירי מנהרות, וחיסל מחבלים.[6] לוחמי הגדוד לקחו חלק בכיבוש כיכר פלסטין בשכונת רימאל בעזה והשמדת תשתיות חמאס בכיכר ומסביב לה. דחפורי D9 משוריינים חישפו את הכיכר ואת הכבישים, ולוחמי ההנדסה פוצצו תשתיות ומבני חמאס. לאחר מכן הניפו את דגל ישראל במרכז הכיכר וב-7 בדצמבר 2023 הדליקו נר ראשון של חנוכה עם מפקד חטיבה 401.[7] הגדוד נלחם בקרב רפיח (2024) במסגרת צק"ח 401. ב-15 ביוני 2024 במהלך פעולה בתל א-סולטאן, נמ"ר הנדסי של גדוד 601 של חיל ההנדסה הקרבית נפגע ממטען גחון או טיל נ"ט ששיגר חמאס וכתוצאה מהפגיעה נהרגו שמונה לוחמים.[8]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אורי צייטלין | ||
| אליעזר פירון | ||
| נח גנץ | ||
| ראובן קולנשר | ||
| מיכאל רייצ'וק | ||
| דוד ברין | ||
| משה שהם | ||
| זאב לבנון | ||
| אורי געש | לימים סגן קצין הנדסה ראשי | |
| טוביה לביא | ||
| אברהם כהן | ||
| משה פלד (חדד) | 1970–1973 | מפקד הנדסה בפיקוד צפון במלחמת יום הכיפורים |
| אביגדור אשל | ||
| אורי גלבוע | ||
| עומרי לולב | ||
| ארנון גולן | ||
| ישי דותן | בעל עיטור המופת, לימים קצין הנדסה ראשי | |
| שלמה אהרונישקי | מפקד הגדוד במבצע ליטני, לימים מפכ"ל המשטרה ה-14 | |
| אלי יצחקי | 1979–1981 | |
| דני ביטון | 1981–1982 | |
| פיני דגן | 1982– | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה, לימים מפקד בית הספר להנדסה צבאית |
| דני שחף (אובלס) | ||
| ליאור ריסין | 1988–1990 | |
| חיים אלמליח | 1990–1991 | |
| יעקב יעקבי | 1991 | |
| אברהם בן דוד | 1991–1993 | לימים קצין הנדסה ראשי |
| אהרון צברי | 1993–1994 | |
| שמעון דניאל | 1994–1996 | לימים קצין הנדסה ראשי |
| יהודה קטורזה | 1996–1998 | |
| בנימין שיק | 1998–2000 | |
| יוסי רפאלוב | 2000–2001 | מפקד הגדוד בעת חטיפת חיילי צה"ל בהר דב, לימים מפקד יהל"ם |
| איתן דהן | 2001–2003 | לימים מבקר מערכת הביטחון |
| ירון בית-און | 2003–2005 | לימים מפקד חטיבת הבקעה ומפקד יהל"ם |
| אמיר אולו | 2005–2006 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה, לימים מפקד יהל"ם |
| דביר פלג | 2006–2008 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה |
| סהר אברג'יל | 2008–2010 | לימים מפקד יהל"ם |
| עידו מזרחי | 2010–2012 | לימים מפקד יהל"ם וקצין הנדסה ראשי |
| מנור ינאי | 2012–2014 | מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים מפקד יהל"ם וראש מטה פיקוד הדרום |
| זיו נמני | 2014–2016 | לימים מפקד בית הספר להנדסה צבאית |
| גלעד אברלינג'י | 2016–2018 | לימים מפקד גדוד דקל, נציג זרוע היבשה ב־TRADOC וראש מחלקת תורת חיל ההנדסה במפקדת קצין הנדסה ראשי |
| מעוז סלומון | 2018–2020 | לימים סגן מפקד חטיבה 7, מהנ"פ צפון ומפקד בהל"צ |
| אבשלום דדון | 2020–2022 | לימים מהנ"פ דרום |
| שמעון עורקבי | 2022–2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
| ישגב ישראלי | 2024–היום | [9] |
גדוד להב (603) הוא גדוד של חיל ההנדסה הקרבית המוכפף מבצעית לחטיבה 7. הגדוד כולל פלוגות פלסים המפעילים נגמ"שי הנדסה כבדים מדגם נמ"ר הנדסי, ופלוגת צמ"ה ("ציפורני החתול") המפעילה דחפורי D9 משוריינים, מחפרים ממוגנים, כלי צמ"ה ממוגנים אחרים (כגון שופלים וטאטרה-דרילר) ואמצעי גישור שונים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא סיוע לכוחות השריון והח"יר בנושא הלחימה בשטח הבנוי והפתוח, לפלס את הדרך לטנקי החטיבה דרך שדות מוקשים, תעלות נ"ט, סוללות עפר, זירות מטענים ועוד. כמו כן, הגדוד בונה עמדות ירי ועמדות מגנן לטנקים, וכן מחלץ טנקים וכלי רכב פגועים או תקועים בסיוע חיל החימוש.
גדוד להב הוקם ב-1993 על-מנת לסייע בהחזקת רצועת הביטחון בדרום לבנון. קדם לגדוד זה גדחה"ן מילואים בשם זה שפעל בפיקוד הדרום עקב מחסור בכוחות הנדסה באזור זה. במהלך האינתיפאדה השנייה לחם הגדוד ביהודה ושומרון (עד מבצע חומת מגן) ולאחר מכן תפס קו ברצועת עזה.[10] תחת פיקודו של סא"ל אילן סבג (לימים קצין ההנדסה הראשי) בשנים 2003–2005 הצטיין הגדוד בלחימה בטרור בגזרת עזה. סבג החליט להשתמש במחלקת הסיור (מחס"ר, בפיקודו של סגן אדם קימה) לפעילות התקפית נגד המחבלים ולא רק לביטחון שוטף. לוחמי המחס"ר התאמנו למשימה זאת, בין השאר בצליפה ביום ובלילה, ופיתחו טקטיקות ללוחמה זעירה ומארבים. האימונים נשאו פרי ובתקופה זו חיסלה המחס"ר עשרות מחבלים (לפי ההערכות: למעלה מ-70), רבים מהם על ידי צלפי היחידה במארבים ובאמצעות טקטיקות שפיתחה, וזאת ללא נפגעים למחס"ר. על הישג זה זכתה המחס"ר בצל"ש אלוף פיקוד הדרום.[11] תחת פיקודו הגביר הגדוד את השימוש בדחפורי D9 משוריינים לפתיחת צירים בעקבות השימוש הרב במטעני גחון שהצליחו להשמיד 4 טנקים ישראליים. על כך אמר
במלחמה הקשה מול מטעני הצד ברצועה בא לידי ביטוי ה־'די-9', אותו דחפור ענק שפותר כל בעיה בשדה, 'מלך' הקרב, ללא ספק. בעזה המפלצת הזו פשוט רמסה את הקרקע ואת כל מה שניצב מולה. החיילים שהפעילו את הדחפורים האלה עשו עבודה מקצועית, הם דרסו כל בית חשוד שבו התבצרו מחבלים והצילו חיים של הרבה חיילים. כי הייתה לנו בעיה קשה עם מטעני הגחון, שטנקים ונגמ"שים עלו עליהם. מכיוון שהגחון לא ממוגן כמו שאר כלי הרכב היו לא פעם נפגעים רבים, עד שהגיעו ה'די-9' ופשוט הורידו כף פלדה לקרקע ונסעו כשהם מגרדים את האדמה ומפוצצים כל מטען שהיה בדרך ושהיה מיועד לפוצץ טנק או נגמ"ש. ראיתי לא מעט כפות כאלו עפות באוויר עם פיצוץ מטעני הצד.
בנוסף, סייעו כוחות הגדוד למיגון הכוחות בגזרה ועסקו בבניית ביצורים לכוחות צה"ל וההתנחלויות ברצועה.
הגדוד השתתף גם במלחמת לבנון השנייה ושם פרץ צירים והשמיד תשתיות חזבאללה. הגדוד השתתף במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן ברצועת עזה. במבצע צוק איתן (קיץ 2014) זכו שלושה מלוחמי הגדוד לצל"ש על לחימתם. ב-2017, בעת שהגדוד תפס קו באיו"ש, הוא הגדיל באופן ניכר את כמות תפיסת האמל"ח שהחביאו מחבלים פלסטינים באמצעות שימוש מאולתר במגלה מוקשים.[13]
בתחילת המאה ה-21 הוכפף מפיקוד הדרום לחטיבה 7. ב-2016 היה הגדחה"ן הראשון שהצטייד בנמ"ר ההנדסי, רכב הנדסה קרבית על בסיס נגמ"ש מרכבה. ב-2018 נכלל הגדוד במסגרת צק"ח גדעון הניסיוני ביחד עם חטיבה 7 וחטיבת גולני. ב-2022 החל בקליטת הפנדה - דחפור D9T רובוטי נשלט מרחוק.[14]
הגדוד לקח חלק גם במבצע שובר גלים ובלחימה בטרור ביהודה ושומרון. ב-25 ביולי שלושה מחבלים משכם פתחו בירי לעבר כוח לוחמים מהגדוד בשכונת השומרונים שבהר גריזים, שהשיבו אש והרגו את המחבלים ללא נפגעים.[15] ב-29 באוגוסט 2023 איתרו לוחמי הגדוד אמל"ח רב שהוסתר בגן ילדים פלסטיני בעיירה דיר סאמת בנפת חברון.[16] גם כן בסוף אוגוסט הגדוד חיסל מחבל אשר ניסה לדרוס חיילים בעמדה של צה"ל בנמצא בצומת 200 שנמצאת מתחת ליישוב בית חגי.
בטבח שבעה באוקטובר כוח של 14 לוחמים מגדוד 603 בפיקוד המג"ד גלעד מילס הוקפצו להילחם בעוטף עזה, כולל בקיבוץ בארי. הם הרגו והדפו עשרות מחבלים והצילו מאות בני אדם. בקרבות נהרג סמ"ר נריה בן דוד.[17]
במלחמת חרבות ברזל, השתתף הגדוד בתמרון הקרקעי ברצועת עזה כחלק מצק"ח גדעון ת"פ חטיבה 7. ב-16 בנובמבר 2023 פורסם כי לוחמים של גדוד 603 איתרו בסמוך לבית החולים שיפא את גופת אחת החטופות, יהודית וייס, שנחטפה מבארי ב-7 באוקטובר.[18] למחרת איתר הגדוד את גופתה של החטופה נועה מרציאנו במבנה בסמוך לבית החולים שיפא.[19]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| מרסל אביב | 1993–1995 | לימים מפקד חטיבת עציון |
| חובב צברי | 1995–1997 | לימים מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף |
| איתן יצחק | 1997–1999 | |
| ישי עפרוני | 1999–2000 | לימים סגן מפקד חטיבה 300 |
| יובל מור | 2000–2002 | לימים מפקד בית הספר להנדסה |
| אילן סבג | 2002–2004 | לימים קצין הנדסה ראשי |
| ארי חוזה | 2004–2006 | |
| מני אחיטוב | 2006 | |
| ערן פאוקר | 2006–2008 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה |
| ערן קריסי | 2008–2010 | |
| שחר בק | 2010–2012 | לימים מפקד יהל"ם |
| צחי ארואטי | 2012–2013 | |
| רועי זילברברג | 2013–2015 | מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים ראש מחלקת תורה ואימונים של חיל ההנדסה |
| מקס נודלמן | 2015–2017 | לימים קצין הנדסה של פיקוד המרכז |
| עידו ג'ורנו | 2017–2019 | |
| אורי רון | 2019–2021 | תחת פיקודו זכה הגדוד בפרס "כוכב הצפון"[20] |
| אביב אמיר | יולי 2021 – יוני 2023 | תחץ פיקודו זכה הגדוד בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות, אות מבצעי של הרמטכ"ל והצטיינות פיקודית ב"שובר גלים״. לימים מפקד חטיבת הבקעה |
| גלעד מילס | יוני 2023 - היום | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
גדוד המח"ץ (605) (ראשי תיבות של "הבקעה, מיקוש, חבלה, צליחה") הוא גדוד של חיל ההנדסה הקרבית הכפוף מבצעית לחטיבה 188. הגדוד מפעיל פלוגות פלסים שלהן נגמ"שי הנדסה כבדים מדגמי פומ"ה ופלוגת הצמ"ה "חתולי הפרא" המפעילה דחפורי D9 משוריינים, מחפרים ממוגנים, אמצעי גישור וכלי צמ"ה ממוגנים אחרים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא סיוע לכוחות השריון והח"יר בנושא הלחימה בשטח הבנוי והפתוח ולפרוץ את הדרך לכוחות השריון והחי"ר, לפלס דרך תעלות ושדות מוקשים, לנקות זירות מטענים, לחלץ כלים פגועים ולהכשיר עמדות ירי וסוללות מגן לטנקים ולרק"ם.
הגדוד הוקם אחרי מלחמת יום הכיפורים על בסיס גדוד צליחה במילואים שהוקם ב-1967 ונקרא גם הוא "גדוד 605". הגדוד הכשיר את גדודי הצליחה במילואים 630 ו-634 והשתתף בפעולת כראמה. הגדוד לקח חלק במבצע אבירי לב לצליחת תעלת סואץ. ב-1977 הוצב תחת פיקוד הצפון וב-1978 הפך לגדוד הנדסה משוריין. הגדוד לקח חלק במבצע ליטני ובמלחמת לבנון הראשונה. בשנת 2002 זכה הגדוד בצל"ש הרמטכ"ל גדודי על לחימתו בטרור במהלך אירועי גאות ושפל, בהם פגע הגדוד בעשרות מחבלים וסייע במאמצי ההתבצרות והמיגון ביהודה ושומרון, ולחימתו במבצע חומת מגן.
ב-2006 השתתף הגדוד תחת פיקודו של אושרי לוגסי במלחמת לבנון השנייה ועסק בפריצת צירים, חילוץ כוחות פגועים ואף לחם ככוח חיל רגלים בשטח פתוח ובכיבוש כפרים בדרום לבנון בהם התבצר חזבאללה. הגדוד פרץ תוך לילה אחד ציר הכרחי באורך 16 ק"מ לכפר ע'נדוריה והשתתף בקרב בוואדי סלוקי בו נפגעו טנקים רבים מטילי נ"ט. הגדוד פרץ צירי עומק והשתתף בחילוץ הנפגעים והכלים שניזוקו, ובמהלך הלחימה נהרגו 2 לוחמי צמ"ה של הגדוד מטיל נ"ט שפגע בדחפור בו שהו. הגדוד השתתף ונלחם במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן ברצועת עזה נגד ארגון הטרור חמאס, בהם פעל כחלק מצוות קרב משולב חטיבתי (צק"ח).
בפרוץ מלחמת חרבות ברזל הוקפץ הגדוד אל הגליל המערבי בו החזיק כקו ולאחר שבועיים נכנס לתמרון בצפון הרצועה.
בתחילת המאה ה-21 הוכפף מפיקוד הצפון לחטיבה 188.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אבי זהר | 1967–1970 | מפקד הגדוד הראשון |
| יגאל וולק | 1970–1971 | |
| מרדכי הוד | 1971–1972 | |
| משה לשם | 1972–1974 | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים |
| דביר (דויטש) דוד | 1974–1975 | |
| יעקב שבתאי | 1975–1977 | |
| חיים קול | 1977 | |
| אריה שדה | 1977–1978 | |
| גדעון גולני | 1978–1979 | |
| איזי ענבר | 1979–1980 | |
| מיכה גילדור | 1980–1981 | |
| איתן לידור | 1981–1983 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה, לימים קהנ"ר |
| אלי טולדנו | 1983–1984 | לימים קהנ"ר |
| אבי דוד | 1984–1985 | |
| קובי שמעון | 1985–1987 | |
| גיורא סגל | 1987–1989 | |
| שוקי שרון | 1989–1991 | |
| מוקי גרוסברג | 1991–1993 | |
| אלי פרץ | 1993–1994 | |
| אפי כהן | 1994–1996 | |
| משה שלי | 1996–1998 | לימים קהנ"ר |
| מוטי אלמוז | 1998–2000 | לימים אלוף, דובר צה"ל וראש אגף כוח אדם |
| יוסי מורלי | 2000–2002 | מפקד הגדוד באינתיפאדה השנייה, לימים קהנ"ר |
| אמיר אביבי | 2002–2004 | מפקד הגדוד באינתיפאדה השנייה, לימים ראש לשכת הרמטכ"ל, משה יעלון ומייסד הביטחוניסטים |
| אושרי לוגסי | 2004–2006 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה, לימים קהנ"ר |
| דייוויד סולומון | 2006–2009 | |
| זכי יפת | 2009–2011 | |
| יואב טורחנסקי | 2011–2013 | לימים מפקד יהל"ם קצין הנדסה פיקוד הדרום, מפקד בהל"צ וקצין הנדסה ראשי |
| רועי נהרי | 2013–2015 | |
| יובל משה | 2015–2017 | |
| אדיר ריינס | 2017–2019 | כיום מפקד ההנדסה של פיקוד מרכז |
| עומרי טלר | 2019–2021 | לימים מונה לקצין ההנדסה של פיקוד צפון |
| אור תובל | 2021–2023 | |
| יחיאב אמסלם | 2023-היום | מפקד הגדוד הנוכחי
נפצע במלחמת חרבות ברזל בגזרה הצפונית, אך לאחר תקופה קצרה, שב להילחם בעזה. |
גדוד 614, שנקרא בעבר גדוד היובל וכיום מכונה גדוד הפיקוד, הוא גדוד הנדסה הקרבית המורכב מסגל הפיקוד וחניכי ההכשרות המתקדמות בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ, בה"ד 14). בשגרה הגדוד עוסק בהכשרת לוחמי חיל ההנדסה הקרבית ומדי פעם בפעילות מבצעית, אך בחירום הגדוד מגויס לקרב והופך לגדוד לוחם שכולל 5 פלוגות מבצעיות: 4 פלוגות פלסים ופלוגת צמ"ה. תפקיד הגדוד במלחמה הוא סיוע לכוחות השריון והח"יר בנושא הלחימה בשטח הבנוי והפתוח.
הגדוד הוקם ב־1998 ונקרא גדוד "היובל" על שם חגיגות היובל למדינת ישראל. הגדוד משמש כעתודה מבצעית ומדי פעם יוצאים לוחמיו לבצע פעולות בט"ש ומסייעים לכוחות בשטח. כמו כן, משמש הגדוד כעתודה הנדסית בעת מלחמה ושעת חירום. כוחות מגדוד זה פוצצו את בנייני התאומים בצומת נצרים במהלך האינתיפאדה השנייה.[21] בשנת 2010 אוחדו פלוגות קורסי מפקדי הכיתות וקורס הקצינים של חיל ההנדסה הקרבית תחת גדוד אחד ושמו שונה לגדוד הפיקוד וב־2014 לחמו במבצע צוק איתן.[22] ב-2023 עבר הגדוד שדרוג במעמדו והוכרז כ"גדוד לוחם" מן המניין, ולא רק במצבי חירום.[23]
גדוד 614 לוקח חלק בלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל תחת פיקוד חטיבה 460.
הגדוד מורכב מהפלוגות הבאות:
בשעת חירום מצטרפת אליהם פלוגת "חתולי הצוקים", שבשגרה משמשת את מדור הצמ"ה בבהל"ץ.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| ניר לוי | 2001–2002 | המג"ד האופרטיבי הראשון |
| ערן פאוקר | 2002–2004 | |
| מני אחיטוב | 2004–2006 | |
| משה מור | 2006–2008 | |
| זכריה יפת | 2008–2009 | מבצע עופרת יצוקה |
| עידו מזרחי | 2009–2010 | לימים קצין הנדסה ראשי |
| ערן כריסי | 2010–2012 | |
| דייוויד סולומון | 2012–2014 | מבצע צוק איתן |
| אופיר בן דוד | 2014–2016 | |
| היתאם חוסייסי | 2016–2018 | לימים קצין אג"ם של הגיס הצפוני |
| מתן לבו | 2018–2020 | |
| רן מור | 2020–2022 | |
| אדונירם שרעבי | 2022 - 2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
| זאב כהן | 2024 - מכהן |
גדחה"ן 710 הוא גדוד הנדסה קרבית במילואים. הגדוד כולל מספר פלוגות פלסים ופלוגת צמ"ה המפעילה דחפורים משוריינים.
הגדוד הוקם ב-1974 מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים והחל את דרכו כגדחה"ן האוגדתי של אוגדה 880 - עוצבת עידן. הגדוד ביצע פעילות מבצעית ומשימות הנדסיות רבות, השתתף בכל הגזרות במאמץ הבט"ש, בין היתר באירועים הבולטים הבאים:
ב-2020 הוכפף הגדוד לעוצבת השרון (חטיבה 5) וב-2022 הוכפף לעוצבת ראם באוגדה 99.[24]
גדחה"ן 7107 רז הוא גדוד הנדסה קרבית במילואים. כיום הוא כפוף לחטיבת הנח"ל.
בשנת 2023 זכה בתעודת הצטיינות מנשיא המדינה. בנימוקים לזכייה נכתב: "גדוד הנדסה של חטיבת הנח"ל, בעל עבר מבצעי עשיר. הגדוד נטל חלק בכל מלחמות ומערכות ישראל מהקמתו ועד היום כאשר הוא מתאפיין במקצועיות, יוזמה ויצירתיות של אנשי מילואים חדורי שליחות ומחויבות. השנה חוגג הגדוד 50 שנה להיווסדו. הלב הפועם של הגדוד הוא אנשיו, הפועלים במצוינות, מסירות ומחויבות יוצאת דופן".[25] ב-29 באוקטובר כחלק ממלחמת חרבות ברזל היה גדוד המילואים הראשון שחצה את הגבול בהובלת ההתקפה על צפון רצועת עזה. בליל 31בדצמבר, נפל רס"ל ליאב סעדה ז"ל
גדחה"ן 7086 אלון הוא גדוד הנדסה קרבית במילואים. בחודש אוגוסט 2020 קלטה חטיבת גולני את הגדוד, הכולל 6 פלוגות ופלוגת סיור. הגדוד קיבל את השם גדחה"ן אלון על השם הגדוד הראשון של חטיבת גולני במלחמת העצמאות.
במלחמת חרבות ברזל ב-2023 הגדוד פרץ צירים בעזרת פלוגת הצמ"ה בצפון-מרכז הרצועה (נפת עזה) וסייע בהשמדת תשתיות מחבלים. בין היתר הובילה פלוגת הצמ"ה בסיוע של עוד כוחות הנדסיים את חטיבת גולני לצליחת כל מכשול אפשרי שהיה בדרך ולמעשה גדוד 7086 היה הכוח הראשון להגיע ל"כביש החוף" (Al Rashid) ונכנס לשכונת שיח' עג'לין ובכך פתח בפני צה"ל את האפשרות והביטחון להמשך התמרון. בהמשך לקח חלק משמעותי בפריצת הצירים וכיתור בית החולים שיפא עד כניסת כוחות מיוחדים של צה"ל, השמיד תשתיות טרור ופרץ צירים קריטיים בשכונת זייתון.[דרוש מקור]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| שחף אלחיאני | 2020–2021 | |
| שי טובול | 2021–היום | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
גדחה"ן 749 הוא גדוד הנדסה קרבית במילואים. הגדוד הוקם ב-1976 ושירת תחת 4 אוגדות מאז הקמתו. בחודש ספטמבר 2020 קלטה חטיבת ביסלמ"ח את הגדוד, הכולל 4 פלוגות פלסים, פלוגת צמ"ה, מחס״ר, פלס"מ ומכלול מבצעים.
במלחמת חרבות ברזל ב-2023 הגדוד פרץ צירים בצפון-מרכז הרצועה (נפת עזה) וסייע בהשמדת תשתיות מחבלים[26] במסגרת צק"ח 828 בין היתר פלוגת הצמ"ה של הגדוד הייתה הכוח הנדסה הראשון שפרץ את כביש 749 מבארי ועד הים תחילה כציר לוגיסטי לאוגדה 36 ובכך סייע לכוחות צה"ל לשנע כוחות והספקה להמשך התמרון דרך ציר זה. הגדוד לקח חלק משמעותי באבטחת הנקז להוצאת תושבי צפון הרצועה לדרומה, שהה תקופה במתחם אוניברסיטת אל-אזהר בעזה והשמיד את מבנה האוניברסיטה ביציאתו מהמתחם.[27] השמיד עשרות מבנים[28] ופירי מנהרות בשכונת שג'אעייה.[29] וכן השתתף בתמרון במרכז הרצועה במחנה אל-בורייג׳. הגדוד השתחרר מלחימה בעזה בינואר 2024 ושב והתגייס מחדש בחודש אפריל 2024 לקחת חלק בלחימה בחזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל. עם שחרור הגדוד מהלחימה בחזית הצפונית, המשיכה פלוגת הצמ"ה של הגדוד וחברה לאוגדה 162 לסיוע במשימות הנדסיות בתמרון ברפיח.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| בנימין בנג'י קופלנד | 2005–2014 | |
| סער דיין | 2022-2015 | |
| גיא טייב | 2023 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל במהלך התמרון בעזה |
| הראל מימון | 2024–היום | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל בזמן הלחימה בחזית הצפונית |
גדחה"ן 8170 הוא גדוד הנדסה קרבית במילואים. במרץ 2014 עבר הגדוד מחטיבה 27 שנסגרה, והוכפף לחטיבת גבעתי.[30]
הגדוד השתתף תחת פיקוד החטיבה במבצע צוק איתן.[31] בנוסף, גדוד 8170 לחם תחת פיקוד צק"ח חטיבה 401 בגזרת בית חאנון, ולצד סיוע הנדסי לחם גם ככוח חיל רגלים. הגדוד העביר לטובת צוות הקרב של חטיבה 261 את פלוגה א', ובמקומה קיבל פלוגת פומ"ות מגדוד 601.
ב-2018 זכה הגדוד בפרס הרמטכ"ל ליחידות מילואים מצטיינות.[32]
הגדוד לחם במלחמת חרבות ברזל. במהלך המלחמה הוקמה בגדוד פלוגת צמ"ה שהוכפפה ישירות לחטיבת גבעתי.[33]
מפקדי הגדוד: אודי אלבז, מני בראונשטיין, אמיר זרגרי, יובל נתנאל
גדחה"ן 8173 "הגליל" הוא גדוד הנדסה קרבית במילואים, הכפוף לחטיבת עציוני.[34]
הגדוד הוקם כגדוד 641 בחורף 1971, כגדוד ההנדסה של אוגדה 36, במסגרת מימוש לקחי מלחמת ששת הימים – הקמת גדודי הנדסה לאוגדות. במלחמת יום הכיפורים לחם הגדוד ברמת הגולן. ב-10 באוקטובר 1973 הצטרף ללחימה והשתתף בכיבוש המובלעת הסורית, פתח צירים ופינה מוקשים. לאחר סיום הפריצה אבטח הגדוד את מפקדת האוגדה וחניוני הטנקים. פלוגת הצמ"ה הקימה עמדות לטנקים, חילצה טנקים פגועים ופרצה צירים חדשים. כוח של הגדוד, שכלל כלי צמ"ה וטנקי-דחפור סייע לחטיבת גולני בכיבוש מוצב החרמון. בתום הלחימה, הגדוד ביצע עבודות הנדסיות לביצור הכוחות וסייע בהקמת מוצבים ומיקוש הגנתי בצירי פריצה אפשריים של האויב.
לאחר מלחמת יום הכיפורים הוחלף מספרו של הגדוד למספרו הנוכחי – "גדוד 8173".
במבצע ליטאני ב-1978 הגדוד פרץ צירים בדרום לבנון ובתום המבצע סייע בהשמדת תשתיות מחבלים שנותרו בשטח. במבצע שלום הגליל ב-1982 ובמערכה ברצועת הביטחון הגדוד פרץ צירים, ניקוי זירות מטענים ובניית ביצורים ומיגון הכוחות.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 עבר הגדוד לעוצבת הגליל, בשנת 2005 הוכפף לחטיבת שריון 847 ובשנת 2014 לחטיבת שריון 8 (חטיבת "הזקן"). בשנות ה-20 של המאה ה-21 הוכפף לחטיבת עציוני.
במלחמת לבנון השנייה ב-2006 הגדוד גויס ופעל תחת פיקוד אוגדה 91. הגדוד פתח מעברים בגדר גבול ישראל-לבנון, פריצת צירים (בהם ציר פינקל בגזרה המרכזית) ועסק בהשמדת תשתיות אויב. במבצע עמוד ענן ומבצע צוק איתן הגדוד החליף גדודי הנדסה סדירים בשמירה על גבול הצפון. ב-2023 נלחמה מחלקת הסיור של הגדוד בתמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל ושאר הפלוגות ביצעו פעילות הנדסית וביטחון שוטף בגזרת הצפון. עם תחילת התמרון הקרקעי בדרום לבנון הוקפץ הגדוד לפעולה תחת אוגדה 36, לחם תחת חטיבה 6 וחטיבה 1, פרץ מעבר בשדה מוקשים נגד אדם בגזרת עיתרון, השמיד תשתיות בשס״מ הצמוד ומבנים רבים בעיירות מרון א ראס ורמייה.
מפקד הגדוד נכון לשנת 2024 הוא סא''ל (מיל') משה אשכנזי.
גדחה"ן 5280 הוא גדוד הנדסה קרבית במילואים שכפוף לחטיבת אלכסנדרוני בעוצבת הגליל.
ב-2022 זכה הגדוד בתעודת הצטיינות מטעם נשיא מדינת ישראל.[35]
במלחמת חרבות ברזל גדוד 5280, יחד עם חטיבת אלכסנדרוני, הוקפץ ב-7 באוקטובר 2023 ושירת בצפון כמעט 5 חודשים. בחודש יוני 2024 הגדוד נקרא לחודשיים נוספים של מילואים, הפעם ברצועת עזה. בספטמבר 2024 נקרא שוב למילואים ונלחם עם חטיבת אלכסנדרוני בתמרון הקרקעי בלבנון. הוא השתתף בקרב מוחייביב ובהשמדת תשתית טרור תת-קרקעית ענקית של חזבאללה שנחפרה מתחת לכפר מוחייביב.
גדחה''ן 271 הוא גדוד הנדסה קרבית במילואים, הגדוד כפוף לחטיבת המחץ של אוגדה 252. הגדוד פועל כמעט ותמיד בלחימה רגלית, וכשנדרש גם בלחימה רכובה עם נגמ''שים בלבד, בנוסף לכלים המכניים של פלוגת הצמ''ה.
הגדוד כולל 3 פלוגות חה''ן, מחלקת סיור, פלוגת ציוד מכני הנדסי ופלוגת מפקדה. הגדוד החל בכניסה הקרקעית לעזה, במהלך מלחמת חרבות ברזל יחד עם כוחות השריון, הרגלים וכוחות נוספים. משימתו העיקרית הייתה לפתוח את הדרך לשריון, נטרול זירות מטענים, השמדת תשתיות ומבני טרור, איתור אמל''ח רב, ולעיתים רבות פשיטות על מסגדים ומבנים וטיהור המרחב. פלוגת הצמ''ה, עסקה בפעולות הנדסיות מכניות בלבד כגון חשיפת זירות מטענים, סלילת צירים ובניית מגננים לכוחות. הגדוד השתתף בקרבות, הכניסה הראשונה הייתה לעיר בית חאנון שבצפון הרצועה, ולאחר מכן לעיר רפיח והעיר חאן יונס שבדרום הרצועה.
במהלך הקרבות, נפל לוחם חלל מהגדוד רס''מ קובי דבש.
גדחה"ן 7071 הוא גדוד הנדסה קרבית במילואים, הגדוד כפוף לחטיבת קרייתי ומשמש כגדוד ההנדסה של עוצבת המפץ.
הגדוד כולל 4 פלוגות חה"ן, מחס"ר ופלוגת צמ"ה 'חתולי המפץ'.
הגדוד הוקם בשנת 1987 ובמהלך השנים לקח חלק בפעולות בטחון שוטף בכל גזרות הלחימה.
במלחמת חרבות ברזל נלחם הגדוד כחלק מצק"ח 4, תחילה בגזרה המערבית בגבול הצפון ובהמשך בקרב חאן יונס שם נפל חלל הגדוד טל שוע.
בתמרון הקרקעי בדרום לבנון נלחם הגדוד תחת אוגדת המפץ יחד עם צק"ח 205 וצק"ח 2, תחילה באזור הכפר נקורה ובהמשך בכפר מרחוואין. הגדוד ביצע משימות הנדסיות רבות כגון: פריצת המכשול, פתיחת ופריצת צירים, הריסה ומלכודי חבלה במבנים, פיצוץ תשתיות טרור, השמדת מחבלים ואיתור אמל"ח רב.
גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד המרכז או גדוד צמ"ה 7058, שמכונה "מבקיעי המרכז", הוא גדוד צמ"ה במילואים שפועל תחת פיקוד המרכז וכפוף לי"פ חה"ן 802. הגדוד מפעיל ציוד מכני הנדסי ממוגן ולא ממוגן, הכולל דחפורי D9 משוריינים, מחפרים ממוגנים, מקדחי-בורות וכלים נוספים לבנייה ועבודות עפר.
הגדוד נלחם במבצע חומת מגן ב-2002 וסייע ללוחמה בשטח בנוי באמצעות הדחפורים המשוריינים שפרצו צירים, השמידו מטעני חבלה פלסטיניים והרסו בתים ששימשו לטרור במהלך הלחימה. לוחמי הגדוד השתתפו גם בבניית גדר ההפרדה.
הגדוד התנדב לסייע במבצע צוק איתן (2014) במאמץ ההנדסי נגד מנהרות הטרור של רצועת עזה, חשף והשמיד מנהרות רבות. על כך זכה לצל"ש הרמטכ"ל. בדברי ההסבר לצל"ש נכתב: ”מפקדי הגדוד ולוחמיו למדו את פרטי האתגר המבצעי, הכשירו את צוותי העבודה והפעילו ציוד צבאי וציוד אזרחי שאין בו כל אמצעי מיגון. לוחמי הגדוד נטלו חלק בעשרות משימות, שבהן חשפו מנהרות טרור ולא אחת היו נתונים תחת אש המחבלים. תרומת הגדוד להסרת איום מנהרות הטרור מעל תושבי מדינת ישראל ומעל חיילי צה"ל הייתה רבה ומשמעותית לאין שיעור מגודל היחידה.”[36] רס"ם חיים תמם, לוחם צמ"ה ותיק בגדוד שנפצע במהלך פעילות לחשיפת מנהרות, קיבל אות הערכה מטעם הרמטכ"ל.
ב-2022 לקח הגדוד חלק ב"מבצע לוט" - בניית מכשול קו התפר כחלק ממבצע שובר גלים - ועל כך קיבל אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל.
גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד הצפון או גדוד צמ"ה 7064, שמכונה "דובי הצפון", הוא גדוד צמ"ה במילואים שפועל תחת פיקוד הצפון וכפוף לי"פ חה"ן 801. הגדוד מפעיל ציוד מכני הנדסי ממוגן ולא ממוגן, הכולל דחפורי D9 משוריינים, מחפרים ממוגנים, שופלים, מקדחי-בורות וכלים נוספים לבנייה ועבודות עפר.
במלחמת חרבות ברזל גויס הגדוד בצו 8 לחזית הצפונית והחל בעבודות הנדסיות בגבול ישראל–לבנון ובניית ביצורים על מנת להגן על הכוחות והיישובים מפני תקיפות חזבאללה. כמו כן, עסק הגדוד בפריצת צירי תנועה בגזרה וחילוץ כלי רכב פגועים או תקולים. בנוסף לכך הגדוד הגיע גם לעזה להילחם בדרום הרצועה.
גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד הדרום או גדוד צמ"ה 8163, הוא גדוד צמ"ה במילואים שפועל תחת פיקוד הדרום וכפוף לי"פ חה"ן 803. הגדוד מפעיל ציוד מכני הנדסי ממוגן ולא ממוגן, הכולל דחפורי D9 משוריינים, מחפרים ממוגנים, מקדחי-בורות, משאיות עפר וכלים נוספים לבנייה ועבודות עפר.
במלחמת יום הכיפורים השתתף הגדוד בלחימה בחצי האי סיני. בסיום מבצע אבירי לב, הוטל על הגדוד לבנות גשר יבשתי קבוע על תעלת סואץ על מנת למנוע מצבא מצרים להפציץ את גשרי הסער שהקים חיל ההנדסה וללכוד את הכוחות שצלחו לגדה המערבית של התעלה ללא אספקה וללא חיבור לכוח העיקרי של צה"ל בסיני. הגדוד נקרא אז גדוד הצמ"ה 572 (מילואים), ומפקדו היה סא"ל טוביה לביא. הגדוד שהשתמש אך ורק בכלי צמ"ה, רכב, וציוד אזרחיים, שגויסו בתחילת המלחמה, היה מורכב רובו ככולו מאנשי מקצוע מנוסים בתחום ההנדסה והתשתיות: המפקדים היו מהנדסי דרכים ובניין, וקבלני עבודות עפר ותשתיות, והמפעילים היו אנשי עבודות עפר ותיקים, מפעילי כלים כבדים במכרות הפוספטים והנחושת, ובמפעלי ים המלח שבנגב. הגשר הוקם תוך שישה שבועות וממדיו היו מרשימים: אורכו 185 מטר, רוחבו 22 מטר וגובהו מעל פני המים 2 מטר. עם נסיגת ישראל מאזור תעלת סואץ לאחר חתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים, הועבר הגשר בשלמותו לידי המצרים. במסגרת עבודות הכשרת התעלה לחידוש השיט, פורק הגשר.
הגדוד השתתף בלחימה ברצועת עזה, לרבות במהלך האינתיפאדה השנייה, מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן. ב-2005 קיבל אות הצטיינות מטעם נשיא מדינת ישראל.
סרטון צמ"ה 601, ביוטיוב
איה חיימוביץ', ב-601 הופכים את ההפתעה - לנוקאאוט, באתר צה"ל, 17 בינואר 2023
כיכר פלסטין בידי צה"ל: תיעוד מהמקום שבעבר היה סמל חמאס, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 10:40), 9 בדצמבר 2023 כאן כדי להישאר: ברוך ידיד עם לוחמי גדוד 601 במבצע הנדסי לסלילת כביש חוצה עזה, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 05:30), 17 בפברואר 2024 הצגת מגוון היכולות של גדוד 603 של חיל ההנדסה הקרבי, סרטון בערוץ "Samuel Elgozi", באתר יוטיוב (אורך: 03:41) נטע צ'חנובסקי, אתר צה"ל, הכינו את אטמי האוזניים: הצצה ליכולות גדוד "להב", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 10 בדצמבר 2015 מיה צדוק, הם יצאו לאיתור עם טיפ - וחזרו עם כדורי צלפים, עצור ו-15,000 ש"ח במזומן, באתר צה"ל, 5 בינואר 2023 הצצה מקרוב למובלעת: מצד אחד פעילי חיזבאללה, וממול - לוחמי צה"ל, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 05:15), 11 בספטמבר 2023 מג"ד 7107 במכתב לחיילים והמפקדים לקראת אימון גדודי, באתר צה"ל, 16 ביוני 2021
אימון פלוגה ג מגדוד צמ"ה "דובי הצפון" בפייסבוק של חיל ההנדסה הקרבית דובי הצפון פלוגה ב צמ"ה מילואים 2017, סרטון בערוץ "Shlomi Amitai", באתר יוטיוב (אורך: 03:45)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
