בית הספר לקצינים של צה"ל על שם חיים לסקוב (בה"ד 1) הוא בסיס ההדרכה המרכזי להכשרת קצינים בצה"ל, אשר בו מתבצעות רוב ההכשרות של קציני וקצינות צה"ל, למעט טייסים, חובלים וקציני סייבר. הבסיס נמצא בקרבת מצפה רמון, ומפקדו הוא קצין בדרגת אלוף-משנה.
יעוד הבה"ד הוא "להוות בסיס הדרכה להכשרת היסוד של הקצונה הזוטרה בצה"ל, לחיילות במערך המתמרן, במערך הקרבי והסיוע המינהלתי ובסיס הדרכה להכשרת מפקדי מחלקות לחיל הרגלים". בשעת חירום, הבה"ד משמש כחטיבת חיל רגלים (חטיבה 261).
היסטוריה
.jpg)
קורסי מפקדי המחלקות (מ"מ) של ההגנה נערכו משנת 1921 במקומות שונים ברחבי הארץ. הקורס הראשון נערך בקיבוץ כפר גלעדי, והחל משנת 1937 התקיימו ברובם בבסיס ג'וערה. בעקבות הקמת צה"ל במאי 1948, עבר בית הספר לקצינים למחנה 80 בפרדס חנה, באוגוסט 1955 למחנה סירקין בפתח תקווה ובמאי 1968 עבר למשכנו הייעודי שתוכנן על ידי האדריכל צבי הקר, בדרום הארץ, בסמוך למצפה רמון.
עד לסוף שנות ה-90 הוכשרו בבה"ד 1 קצינים בלבד, במגמות אג"מי, בסיסי וחי"ר, וקצינות הוכשרו בבה"ד 12 שבצריפין. בשנת 2001, מונתה עדי צברי אוסטנלו כמ"פ הראשונה בבה"ד 1 ובכך פתחה את הדלת לנשים מ"פיות בקורסי הקצינים. בשנת 2002 אוחדה סופית ההכשרה הבסיסית של קציני וקצינות המטה למגמת "נחשון", והחל השילוב המגדרי בבתי הספר, בהתאם למגמות ההכשרה. עם סגירת בית הספר לקצינות בשנת 2005, עברה הכשרתם של כל הקצינים והקצינות לבה"ד 1. משנת 2006 מתקיים בבה"ד 12 קורס קצינים משולב לבעלי בריאות לקויה.
נגד משמעת בית הספר לקצינים משנת 1968 עד שנת 2021 היה רב-נגד יצחק טאיטו, שהיה גם החייל הוותיק ביותר בצה"ל. לפניו שרתו בתפקיד רק שני נגדים: אברהם מקל עד שנת 1954 ושלמה ישראלי בין השנים 1954–1968.
מפקד בית הספר לקצינים החל מיולי 2024, הוא אל"ם אליאב אלבז.
ביקורת
בשנות ה-2000 התגברה הביקורת על תהליך הכשרת הקצינים בצה"ל, בעיקר לאחר הכישלון הפיקודי במלחמת לבנון השנייה[1] ומסקנות ועדת וינוגרד[2]. עיקר הביקורת היא על כך שצה"ל לא מעניק לקציניו הכשרה מקצועית מספקת ואת ההשכלה הדרושה להם למילוי תפקידם. ההכשרה היא קצרה ולא מעמיקה. מערכת ההשכלה הצבאית ברוב צבאות העולם המערבי בנויה מכמה נדבכים. שהראשון בהם נמשך בדרך כלל שלוש או ארבע שנים, כך נוהג באקדמיה הצבאית של ארצות הברית (וסט־פוינט), האקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט של הצבא הבריטי והאקדמיה הצבאית סן-סיר של הצבא הצרפתי. לעומת זאת, קורס קצינים בבית הספר לקצינים של צה"ל מקביל בתכניו ובאורכו לבתי הספר למש"קים בצבאות המערב. כשהקצינים הבכירים בצה"ל מגיעים למכללה לפיקוד ולמטה, הם רוכשים בפועל ידע שהיה אמורים ללמוד כבר בבית הספר לקצינים, וגם זאת באופן חלקי ומקוצר[3].
בין השאר ביקרו את הכשרת הקצינים בצה"ל:
- ההיסטוריון וחוקר מלחמות ישראל אורי מילשטיין. טענתו העיקרית היא, שצה"ל הוא צבא בעל תפיסת ביטחון אנטי-אינטלקטואלית, אשר בעצם כלל איננו צבא מקצועי אלא "מיליציה חמושה עם אמצעי לחימה מתקדמים"[4][5].
- מבקר המדינה בדו"ח, המתמקד במערכת הביטחון, שפורסם בדצמבר 2006. שבו קבע: "לא רק שחלק ניכר מסגל הפיקוד הבכיר בצה"ל, מדרגת סגן-אלוף ומעלה, אינו עובר את ההכשרות המחייבות, אלא שגם אלו שעוברים אותן לא רוכשים כלים מספקים לצורך תפקידם, בגלל ליקויים בהכשרות. מצב הזה יוצר מציאות שבה לקצונה הבכירה אין שפה מקצועית משותפת וברורה, שהיא הכרחית לניהול ולפיקוד על מסגרות גדולות בצה"ל, בשגרה ובחירום"[6].
- מסקנות ועדת וינוגרד שחשפו: "כשלים וליקויים רציניים באיכות ההיערכות, המוכנות, ההתנהלות והביצוע של החלטות בדרג הפיקודי העליון בצה"ל, בעיקר בכוחות היבשה".
- עופר שלח בספרו המגש והכסף משנת 2003[7].
- האלוף יהודה פוקס, מפקד בה"ד 1 לשעבר, שקרא להאריך את קורס הקצינים לשנה[8].
פעילות מבצעית
מפקד בה"ד 1 משרת בנוסף כמפקד חטיבת מילואים 261. בשעת חרום משמש הבה"ד כחטיבת מילואים הכפופה כיום לאוגדת עזה על ידי גיוס שלושה גדודי מילואים וצוערי גדוד "גפן" מתוגברים בפלוגת מסייעת במילואים. החטיבה לחמה בחלק ניכר ממלחמות ישראל, ובהן, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים[9], מלחמת לבנון הראשונה[10] האינתיפאדה השנייה, מבצע צוק איתן, ומלחמת חרבות ברזל. במהלך מלחמת חרבות ברזל, צק"ג 8208 ביצע פשיטת חבלה בפאתי מחנה אלמוע'זי במרכז רצועת עזה, המבנים שהיו מוכנים להשמדה באמצעות חומר נפץ ובהם שהו חיילי מילואים מגדוד 8208 ומגדוד 6261 של חטיבה 261 נפגעו מנ"ט שירו מחבלי חמאס וכתוצאה מכך קרסו המבנים. בקרב נהרגו 19 מלוחמי החטיבה ושני לוחמי שריון מחטיבה 205[11].
מגמות הכשרה בבית הספר לקצינים
בבית-הספר קיימות שלוש מגמות הכשרה:
מגמת שדה
נקראה בעבר מגמת "להב" ולפני כן "קורס קציני חי"ר": מכונה גם קורס קציני יבשה, במסגרתו מוכשרים קצינים למערך הלוחם. המגמה מורכבת מ-2 גדודים: "דקל" ו"הדס". בתום ההכשרה עוברים הצוערים להשלמה החיילית בהתאם לחיל אליו הם שייכים.
מפקדי גדוד דקל
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אפי איתם | 1981–1982 | לימים מפקד עוצבת הגליל ושר הבינוי והשיכון |
| צפריר בן זאב | 1994–1995 | לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני |
| שמואל זכאי | 1995–1996 | |
| גיל ברק | 1997–1998 | |
| דוד מנחם | ? | לימים ראש המנהל האזרחי |
| רועי אלקבץ | ? | לימים מפקד עוצבת אדום |
| ליאור רוזנטל | 2004–2005 | לימים מפקד עוצבת שלהבת |
| דותן רזילי | 2008–2009 | |
| וג'די סרחאן | 2009–2011 | לימים מפקד חטיבת אלון |
| חזי נחמה | 2011–2012 | לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני |
| שחר בק | 2012–2013 | לימים מפקד המכללה לפיקוד טקטי |
| ? | ? | |
| יהודה ואך | 2014–2015 | לימים מפקד הבה"ד |
| יאיר אור | 2015–2017 | לימים מפקד חטיבת קרייתי |
| יאיר פלאי | 2017–2018 | לימים מפקד חטיבת גולני |
| גלעד אברלינג'י | 2018–2019 | לימים רמ"ח תורת חיל ההנדסה ונציג צה"ל ב-TRADOC |
| נתי קרן | 2019–2020 | לימים סגן מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה |
| איתן גלעד | 2020–2021 | לימים מפקד חטיבת עציוני |
| נתנאל שמכה | 2021–2022 | מעוטר צל"ש מפקד אוגדה, לימים מפקד חטיבת אפרים |
| בר בשן | 2022–2023 | |
| משה אליצור | 2023–2024 |
מפקדי גדוד הדס
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| ניר בר-און | 2008–2009 | לימים ראש מטה עוצבת האש |
| אורן זיני | 2009–2010 | לימים מפקד חטיבת מנשה |
| עוזי קליגר | 2010–2011 | |
| גיא לוי | 2011–2012 | לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי |
| שי קלפר | 2012–2013 | לימים מפקד מרכז הכשרות היסוד בפיקוד ההכשרות והאימונים |
| קובי הלר | 2013–2014 | לימים מפקד עוצבת המפץ |
| מני ליברטי | 2014–2015 | לימים קצין אג"ם של פיקוד הדרום |
| רועי לוי | 2015–2016 | לימים מפקד המרכז לאימונים באש במל"י |
| דוד שפירא | 2016–2017 | לימים סגן מפקד אוגדת עזה |
| גידי כפיר-אל | 2017–2018 | לימים מפקד עוצבת יפתח |
| דביר חבר | 2018–2019 | לימים מפקד חטיבת עודד |
| עברי אלבז | 2019–2020 | לימים מפקד בא"ח גבעתי |
| עידן קרפל | 2020–2021 | לימים מפקד עוצבת אדירים |
| דניאל קרויזמן | 2021–2023 | מפקד עוצבת אדירים |
| שראל סבג | 2023–2024 | |
| גיא בסון | 2024– | מפקד הגדוד הנוכחי |
מגמת מעוז
נקראה בעבר "קורס אג"מי": הכשרת קצינים למערך תומך-הלחימה – קציני-מטה בגדודים ובחטיבות. המגמה היא מעורבת (גברים ונשים), ומורכבת מגדוד "חרוב".
מגמת נחשון
נקראה בעבר "קורס בסיסי": הכשרת קציני-מטה או קצינים עוזרים במערך תומך-הלחימה. המגמה היא מעורבת, ומורכבת מ-2 גדודים: "ארז" ו"ברוש". במגמה מוכשרת הקצונה הייעודית לתוכניות מצוינות בצה"ל, כגון "תוכנית ארזים", "תוכנית ברקים", "מסלול צמרת", "מסלול בינה", "תוכנית חבצלות", "תוכנית פסגות", ״תוכנית גבישים״ ו"תוכנית תלפיות" (לתוכנית תלפיות מוקצים מספר תקנים במגמת להב, אליהם מגיעים מספר חניכים בכל שנה).
.jpg)
בנוסף, בבה"ד 1 מתקיימים פעמיים בשנה קורסי קצינים לרבנים צבאיים ולרופאים במילואים.
החל מאוגוסט 2015 מדי כמה חודשים נערך בבה"ד קורס קצינים בין לאומי במסגרתו, קצינים ביחידות לוחמות מצבאות זרים (בכל קורס 12–15 קצינים, בדרגות סג"ם–סרן) מגיעים לבה"ד כדי ללמוד על דרכי הפעולה של צה"ל והסכסוך הישראלי-ערבי. הקצינים הזרים מתלווים לצוערי מגמת להב בהכשרתם (עם דגש על המסעות והניווטים), משתתפים באימון הרב-חילי של ההשלמות הלוחמות, לומדים אודות פיקוד העורף והעורף הישראלי בסכסוך ביום של סיורים ביישובי עוטף עזה ובעיירה שדרות ובטקס הסיום של השלמת גפן מקבלים את סיכת המ"מ של צה"ל. עד כה השתתפו בשני מחזורי הקורס הבין לאומי 27 קצינים מצבאות ארצות הברית, קנדה, צ'ילה, ברזיל, הולנד, גרמניה, איטליה, יוון, צ'כיה ודרום קוריאה.
גדוד גפן
בבה"ד 1 לא מתקיימות השלמות חייליות ייעודיות לקורס הקצינים, מלבד זו של קציני החי"ר והיחידות המיוחדות. הצוערים מיחידות אלו עוברים את ההשלמה במסגרת גדוד גפן. עד סוף שנות ה־90 התקיימה הכשרת קציני החי"ר כקורס יחיד, ללא השלמה חילית נפרדת[12], אולם בשנת 2000 שולבו צוערי החי"ר בקורס קציני יבשה אחוד – "להב"[13]. עם סיום שלב זה עוברים הצוערים לגדוד גפן להשלמת הח"יר הייעודית. התכנים שונים במעט מקורס לקורס, אך עיקר החומר המועבר לחניכים הוא דומה: שיעורים בניתוח קרקע ואויב, מנהיגות צבאית, היסטוריה צבאית, מורשת קרב, פיקוד ושליטה, במקביל מועברים שיעורי קרב מגע וכושר גופני בעצימות גבוהה. הצוער נדרש להוכיח יכולות גבוהות בטופוגרפיה, ניתוח שטח מבצעי וניווט, בין היתר בתרגיל ניווט בדד למרחק של כארבעים קילומטרים. כמו כן רוכש הצוער ומתרגל טכניקות הדרכה והעברת שיעורים, טכניקות חניכה והדרכת קליעה, ומיומנויות פיקוד ושליטה במתארי לחימת חיל רגלים ובהם: לוחמה בשטח בנוי, לוחמה בשטח סבוך[14], לחימת חיל רגלים ממוכן וכיבוש יעד מבוצר[15]. לקראת סוף הקורס נערך תרגיל רב-חילי הכולל את צוערי גדוד גפן, יחד עם צוערי ההשלמות של חילות השריון, ההנדסה, התותחנים וחיל האוויר, במהלך התרגיל מתאמנים הצוערים כמפקדים בתרגילי קרב משולב. לאחר מלחמת לבנון השנייה הושם בקורס דגש משמעותי על ערך הניצחון בקרב ובמלחמה[16]. ב-2011 יזם מפקד הבה"ד, אל"ם ערן ניב, פרק הכשרה במהלך הקורס, המכונה "סדרת ברבור שחור"[8], שייעודה חיזוק המוכנות המנטלית של צוערי קורס קציני החי"ר לאפשרות כי יופתעו על ידי האויב[17].
הגדוד השתתף במבצע צוק איתן, ובין היתר לחם בשתי חוליות טרור פלסטיניות שחדרו לשטח ישראל באמצעות מנהרות תת-קרקעיות. החוליה הראשונה הותקפה מהאוויר והחוליה השנייה הספיקה לירות טיל נ"ט על רכב צבאי לפני ש-10 מחבריה נהרגו על ידי כוחות צה"ל[18][19] מן הירי נהרגו ארבעה מהחיילים ובהם מפקד הגדוד, דולב קידר[20], את מקומו תפס זמנית, המפקד הקודם שי קלפר[21], ולאחר מכן מונה לתפקיד אליעד מאור[22].
מפקד הגדוד משמש בתפקידו במשך שנה, ומתמנה לתפקיד, בדרך כלל, לאחר ששימש במשך שנה כמפקד גדוד במגמת להב בגדוד "דקל" או "הדס".
מפקדי גדוד גפן
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| זאב דרורי | 1979–1980 | לימים מפקד גלי צה"ל |
| שמעון נוה | 1980–1981 | לימים מפקד אוגדה |
| גיורא איילנד | 1981–1982 | לימים ראש אמ"ץ וראש אג"ת |
| מוטי רוזן | ? | לימים מפקד עוצבת קלע דוד |
| יום טוב סמיה[23] | ? | לימים מפקד פיקוד הדרום |
| דוד זרחין[24] | ? | לימים מפקד עוצבת הגולן |
| טל רז | 1989–1990 | לימים מפקד חטיבת שומרון |
| גדי שמני | ? | לימים מפקד פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית |
| יאיר גולן | 1993–1994 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| גבע ראפ | ? | לימים ראש תחצ"ן במפקדת קחצ"ר |
| שמואל זכאי | 1995–1996 | לימים מפקד אוגדת עזה |
| יוסי היימן | 1996–1997 | לימים ראש החטיבה האסטרטגית באג"ת |
| אמיר נדן | 1997–1998 | לימים ראש החטיבה לביקורת מוכנות צה"ל במטכ"ל |
| יואל סטריק | 1999–2001 | לימים מפקד פיקוד הצפון |
| נדב פדן | ? | לימים מפקד פיקוד המרכז |
| בועז עמידרור | ? | לימים נספח זרוע היבשה בארצות הברית |
| יהודה יוחננוף | לימים מפקד חטיבת החרמון | |
| טל חרמוני | לימים מפקד חטיבת הערבה | |
| רונן מרלי | לימים קצין אג"ם של פיקוד הדרום | |
| אבי דהן | 2007–2009 | לימים סגן מפקד אוגדת איו"ש וראש מחלקת כושר קרבי בזרוע היבשה |
| ניר בר-און | 2009–2010 | לימים ראש מטה עוצבת האש |
| אורן זיני | 2010–2011 | לימים מפקד חטיבת מנשה |
| עוזי קליגר | 2011–2012 | לשעבר קצין המבצעים של פיקוד הצפון ומדריך בפו"ם |
| חזי נחמה | 2012–2013 | לימים מפקד חטיבת מנשה |
| שי קלפר | 2013–2014 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
| 2014 | נהרג בעת כהונתו במהלך מבצע צוק איתן | |
| אליעד מאור (מואטי) | 2014–2015 | לימים מפקד חיל הגנת הגבולות |
| יהודה ואך | 2015–2016 | לימים מפקד בה"ד 1 |
| ברק רובין | 2016–2017 | לימים ראש תחצ"ן במפקדת קחצ"ר |
| דוד שפירא | 2017–2018 | לימים סגן מפקד אוגדת עזה |
| יאיר פלאי | 2018–2019 | לימים מפקד חטיבת גולני |
| יהודה לב | 2019–2020 | לימים מפקד חטיבת ירושלים |
| מורדי וייס | 2020–2021 | לימים מפקד חטיבת אפרים |
| איתן גלעד | 2021–2022 | לימים מפקד חטיבת עציוני |
| נתנאל שמכה | 2022–2023 | לימים מפקד חטיבת אפרים |
| אריאל גונן | 2023–2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
| משה אליצור | 2024– | מפקד הגדוד הנוכחי |
מפקדי בית הספר
ראו גם
לקריאה נוספת
- משה גבעתי, הישרדות בספטמבר – לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג–2013, עמ' 64–65, 99–100, 133, 246, 416.
- אלעזר שטרן, "משא כומתה – ניווטים בגובה העיניים", הוצאת ידיעות ספרים, 2009.
- גל הירש, "סיפור מלחמה סיפור אהבה", הוצאת ידיעות אחרונות, 2009.
קישורים חיצוניים
- בה"ד 1 באתר זרוע היבשה
- .
- סמדר קרמפף, משחיזים את הלהב, ביטאון ביבשה, גיליון 23, מרץ 2013.
- .
- .
- .
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הכנסת הסנה הבוער בבה"ד 1, באתר 'חלון אחורי', 3 ביולי 2024
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
