תוכנית תלפיות

תוכנית תלפיות היא מסלול הכשרה ותוכנית פעולה לשירות בצה"ל שמטרתה המרכזית היא גיוס צעירים וצעירות מוכשרים ומצטיינים למערכת הביטחון, והכשרתם לעיסוק בתפקידים מרכזיים במערכי המחקר והפיתוח (מו"פ) הביטחוניים.^[2] באמצעות לימודים לתואר ראשון בפיזיקה, במתמטיקה או במדעי המחשב (וכן שילובים שלהם). בנוסף לכך, נועדה התוכנית ליצור עתודת מנהיגות טכנולוגית לקהילת המו"פ הביטחוני. התוכנית נוסדה בשנת 1979 כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים. מסלול השירות בתוכנית נמשך תשע שנים, וכולל כ-40 חודשי הכשרה^[3] (רובם בזמן שירות החובה) ולאחר מכן תפקידים ביחידות המו"פ השונות. בוגרי המסלול מכונים תלפיונים.

תוכנית תלפיות

פרטים
מדינה	ישראל ישראל
שיוך	צה"ל
סוג	תוכניות מצוינות בצה"ל
בסיס האם	בית הספר לפיקוד ומנהיגות
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1979–הווה (כ־46 שנים)
נתוני היחידה
כוח אדם	כ-70 צוערים וצוערות במחזור גיוס המתקיים אחת לשנה כ-50 מסיימים את התוכנית[1]
פיקוד
יחידת אם	מפא"ת חיל האוויר
דרגת המפקד	רב-סרן
מפקד נוכחי	רס"ן ח'

השם תלפיות נובע מספר שיר השירים, ד', ד' "כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת".

הקמת התוכנית

יוזמי ההקמה של תוכנית תלפיות היו הפיזיקאים פרופסור פליקס דותן ופרופסור שאול יציב מהאוניברסיטה העברית בירושלים. השניים ניסחו מסמך לאחר מלחמת יום הכיפורים, בנובמבר 1974, שכותרתו "הצעה להקמת מכון לפיתוח נשק חדש", הידוע כ-"מסמך הייזום" של תוכנית תלפיות. הצעתם המקורית הייתה להקנות למתגייסים מחוננים תואר אקדמי בפיזיקה ובמתמטיקה תוך שנתיים, ולאחר מכן לחשוף אותם במהירות לצורכי הצבא באופן בלתי אמצעי.

מספר חודשים לאחר כתיבתו והפצתו של המסמך התכנס דיון מיוחד בנושא ביולי 1975 בראשותו של אחד המדענים המובילים בישראל, פרופ' יובל נאמן. בדיון נכחו נציגים ממשרד הביטחון, מהצבא, מהאקדמיה הישראלית, מהתעשייה הביטחונית, ממערכת החינוך ומציעי התוכנית המקורית. בשנים לאחר מכן, התוכנית עברה מספר שינויים מהותיים, במסגרתם שונה רעיון התוכנית מהקמת מכון לפיתוח נשק חדשני, לתוכנית הכשרה של צעירים המאפשרת להם תרומה משמעותית וארוכת שנים לביטחון מדינת ישראל, דרך מסגרת צבאית המאפשרת למידה מעמיקה של נושאים טכנולוגיים שונים, ופיתוח מיומנויות הובלה והשפעה בשירות הקבע. ההצעה הוצגה בפני הרמטכ"ל רפאל איתן, על ידי ראש מו"פ באותה תקופה, אהרן בית-הלחמי, ובמרץ 1979 הוא הורה לממש אותה.

הוחלט שהתוכנית תתקיים תחת חסות חיל האוויר, ותאוכלס במסגרת "המכון ללימודי המשך" (לימים בית הספר לפיקוד ומנהיגות של חיל האוויר). בנוסף הוחלט שהאוניברסיטה העברית תיתן חסות ותאמץ את התוכנית, תוך שהיא מסכימה להתגמש לגבי אופי הלימודים, למעט אורכם; האוניברסיטה לא הסכימה לצמצם את החומר הנלמד לפרק זמן קצר שבו לטענתה, לא ניתן להעביר חומר רב ומסובך כל כך.

התוכנית יצאה לפועל כבר באותה השנה, לאחר מיונים מסננים אותם עברו עשרים ושישה נערים, שהתחילו את הכשרתם באוגוסט 1979.

כשנתיים אחרי הקמת התוכנית, נשלחה חוות דעת מקיפה מגורמי חיל האוויר לרמטכ"ל רפאל איתן ובה המלצה לסגור את התוכנית בשל עלויות מופרזות למול התמורה והתועלת שלה, להבדיל מתוכניות כגון העתודה האקדמית אשר עולות פחות ונותנות תמורה ותועלת לא פחות ואף יותר בכמויות הקצינים האקדמיים שנכנסים לצה"ל. כתגובה לכך נשלחו מכתבים ממייסדי התוכנית ומגורמים בכירים באוניברסיטה העברית לאיתן בניסיון למנוע את סגירתה של התוכנית. איתן הגיב בכך שהשתכנע שנכון להשאיר את התוכנית ושאין בכוונתו לסגור אותה. עד היום עולה בכל כמה שנים הקונפליקט האם משתלם להשאיר את התוכנית למול החלופות הרבות הקיימות כיום בצה"ל בהכשרת קצינים אקדמאיים טכנולוגיים בתחומי המחקר והפיתוח הביטחוניים.^[4]

מאוחר יותר, במחזור ו' של התוכנית, התחילו לשתף גם נערות בתוכנית, באופן שוויוני.

כיום, מוביל את התוכנית מפא"ת (המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), והיא מבוצעת בבסיס של חיל האוויר בירושלים.^[5]

ב-2004 הוקמה "תוכנית חבצלות", תוכנית הדגל של חיל המודיעין, על בסיס מבנה ההכשרה של תלפיות.

עיקרי התוכנית

במהלך ההכשרה משלימים הצוערים תואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. התואר כולל תוכנית לימודים בהיקף מצומצם בפיזיקה ובמתמטיקה, ובנוסף על כל צוער להרחיב להיקף מלא לפחות אחד מהתארים בפיזיקה, במתמטיקה או במדעי המחשב. חניכים בעלי לימודים אקדמיים קודמים יכולים ללמוד לתארים מתקדמים יותר.^[6] בנוסף ללימודים האקדמיים עוברים הצוערים הכשרות צבאיות וטכנולוגיות שונות, ביניהן סייבר, מודיעין, חקר ביצועים וכדומה. בסיום ההכשרה, שהיא הארוכה ביותר בצה"ל ואורכה 40 חודשים, מקבלים הצוערים דרגת סגן ותואר בוגר מהאוניברסיטה העברית ומשתלבים בהתאם לזיקתם ביחידות מחקר ופיתוח בצה"ל ובתעשיות הביטחוניות, או כלוחמים בשירות קרבי.^[3][7][8]

השירות הראשוני במסגרת התוכנית אורך שלוש שנים בהן הצוערים עוברים את ההכשרה, כל זאת במהלך שירות החובה, ולאחר מכן שש שנים בשירות קבע (בסה"כ מסלול השירות בתוכנית הוא בן תשע שנים). תוכנית תלפיות מיועדת למלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון), אשר עומדים לסיים או סיימו את כיתה י"ב. מקומם של תלמידים אשר התקבלו לתוכנית ומעוניינים לצאת לשנת שירות, מכינה קדם-צבאית, ישיבה וכדומה, נשמר למחזור הבא של התוכנית.

מיונים והכשרה

התאמה לתוכנית תלפיות

התאמה לתוכנית תלפיות מוערכת ונבחנת במספר היבטים – התעניינות וזיקה לתחומים המדעיים והטכנולוגיים, כאשר כישרון וידע בנושאים הללו הן דרישות הכרחיות מהמועמדים. כמו כן נדרשים הישגים לימודיים גבוהים מוכחים מן המועמדים. בנוסף לזאת, גם להיבטים אישיותיים ישנה חשיבות; בוגרי תלפיות אינם מיועדים להיות "מדענים במגדל שן"^[9] אלא להשתלב בצוותים, לעבוד תוך מגע רצוף עם גורמים רבים, ובהמשך מסלולם המקצועי אף לקחת חלק בהובלה ובמנהיגות של המחקר והפיתוח הביטחוניים. בהתאם לכך, נדרשות תכונות כגון יכולת להשתלב בעבודת צוות, פוטנציאל ויכולת להוביל ולהנהיג, יכולת להבחין בין טפל לעיקר, קבלת החלטות ועוד. מעבר לכך, דרושים מוטיבציה ורצון לתרום במסגרת מערכת הביטחון.

תהליך המיון לתוכנית תלפיות נבנה באופן שייתן מענה הולם למתואר לעיל. התהליך אורך מספר חודשים ומתקיים במהלך כיתה י"ב, בחודשים ספטמבר–מאי.

תהליך המיון לתוכנית תלפיות

לאחר ביצוע מבדקי הצו הראשון, מתבצע איסוף נתונים לגבי מועמדים מתאימים, שיעמדו בדרישות. המיונים מתבצעים פעם בשנה.^[10]

מועמדים שנבחרו יוזמנו ליום מבחנים מדעיים ופסיכוטכניים. המלשבי"ם שעוברים את השלב הזה, מוזמנים לסדרת מיון בת יומיים בה הם נבחנים במבחנים מקצועיים, קבוצתיים ואישיותיים. לאחר מכן, אלה שנמצאו מתאימים מזומנים למבדקי קצונה וראיונות אישיים שהם השלב הסופי בתהליך המיון. בסופו של התהליך מתקבלים כ-70 - 80 מלשב"ים לתוכנית.

במהלך התקדמות תהליך המיון מבוצעת הסברה ונמסרים נתונים למועמדים אודות התוכנית.

הכשרה ולימודים

כותפות הצוערים בשלבים שונים של ההכשרה. שנה א' מיוצגת על ידי פס אחד, וכל שנה נוסף פס.

ההכשרה במסגרת תוכנית תלפיות נמשכת כ-40 חודשים.^[3] היא משלבת פרקי לימוד אקדמיים לצד תכנים ואימונים צבאיים. תקופות הלימוד חופפות פחות או יותר את הסמסטרים האוניברסיטאיים הרגילים. יתרת הזמן מנוצלת לביצוע הכשרות טכנולוגיות וצבאיות מגוונות.

ההכשרה בתוכנית מבוססת על מודל "דמות הבוגר", על פיו בוגר תלפיות נדרש להיות מנהיג ביטחוני-טכנולוגי. המודל מבוסס על שלושה צירי הכשרה: הראשון הוא ציר המנהיגות, שמהותו פיתוח יכולות הנהגה והובלה בנוסף ליכולות עבודה בצוות על מנת מימוש יעדים מבוקשים. הצוערים חווים ציר זה דרך התנסויות בהובלת פרויקטים ויוזמות, ודרך הרצאות וסדנאות שמועברות על ידי מרצים חיצוניים. הציר השני הוא הציר הערכי, המושתת על ערכי צה"ל וחיל האוויר ועל ערכי האתיקה של המחקר המדעי; במהלך ההכשרה מעודדים את הצוערים לפתח זהות ערכית שמגדירה את סט התכונות עליהם הם מסתמכים בקבלת החלטות. הציר השלישי הוא הציר המקצועי, המורכב משלושה מרכיבים: בסיס ידע רחב, יכולת ניתוח ומימוש פתרונות, וראייה מערכתית. הצוערים עוברים סדנאות מקצועיות, שומעים הרצאות שמטרתן הרחבת הידע, ונדרשים להתמודד עם בעיות המדמות תרחישים שהם עלולים להתמודד איתם בקבע.

דרך שלושת הצירים מורכבת ההכשרה האישיותית ששמה דגש על מצוינות בשלל רבדים ולא רק אקדמית.

ההכשרות הצבאיות נחלקות להכשרות כלליות כגון טירונות וקורס קצינים, ולהכשרות ייחודיות לתלפיות - סדרות אימונים בנות מספר שבועות ברוב חילות צה"ל, המורכבות מאימונים, סיורים והרצאות בכירים אודות כל חיל - תפקידיו, מערכות הלחימה שלו, תהליכי פיתוח המתבצעים בו ועוד.

המתקבלים לתוכנית עוברים בקיץ לפני תחילת הלימודים סדרת טרום טירונות. לאחר-מכן מגיעים הצוערים לטירונות קרבית בבסיס האימונים של חטיבת הצנחנים (בה עוברים הכשרת רובאי 04). עם תחילת הלימודים משתכנים התלפיונים בבית הספר לפיקוד ומנהיגות של חיל האוויר הממוקם בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית.

מעבר לקורסים הרגילים, הנלמדים באוניברסיטה, משתתפים התלפיונים בקורסים סגורים המיועדים להם בלבד. יתר על-כן, מבצעים מטלות שונות בבסיס ומשתתפים בפעילויות חברתיות שונות. בנוסף, התלפיונים מבצעים פרויקטים לאורך השנים, ואף ממלאים תפקידים כסגל התוכנית בשנה השלישית.

הפרויקטים שמבצעים התלפיונים כוללים פיתוחים טכנולוגיים, כאשר הפרויקט המרכזי הוא פרויקט מגדל־דוד המתקיים בשנה השנייה של ההכשרה.^[11] מגדל־דוד הוא מיזם חברתי טכנולוגי שמובילה תוכנית תלפיות, מטרתו היא לתת לצוערי תלפיות להתנסות עם פרויקטים בעולם האמיתי, שמבוססים על צרכים של עמותות ומשרדים ממשלתיים, משרד הביטחון וגופים צבאיים, לפרויקט אין מטרות רווח.

פרויקט מגדל־דוד הוקם ב-2020, על פי רעיונות והצעות שעלו מבוגרי התוכנית.^[11] במהלך הפרויקט הצוערים עובדים בזוגות או בשלשות, הם מקבלים את הצורך עליו הם צריכים לענות מאחד מהגופים שהוזכרו קודם לכן ולאחר מכן מקבלים יד חופשית להתמודדות עצמאית על מנת למצוא פתרון ויצירת תוצר. לאחר כמה חודשים של עבודה עצמאית הם מגייסים חברי צוות שיעבדו תחתיהם על הפרויקט. חברי הצוותים הם תלמידי תיכון או אוניברסיטה המשתתפים בתוכניות מצוינות, או צוערי תלפיות בשנתם הראשונה אם מדובר בפרויקטים פנים-צה"ליים. לאחר עבודה אינטנסיבית של כ-8 חודשים, הם מגישים את התוצר הסופי לגוף שהעלה את הבעיה, אתו היו בקשר לאורך כל התהליך, ומבצעים עמו הטמעה של הפרויקט על מנת לפתור את הבעיה.

מבין התכנים שצוערי תלפיות עוברים:

• בשנה הראשונה - סדרות זרוע היבשה - הכוללות לדוגמה סדרת חיל ההנדסה הקרבית, סדרת חיל התותחנים, וסדרת שריון בה מתנסים הצוערים בנהיגה או ירי בטנק מרכבה. בנוסף, הצוערים יוצאים לקורס קצינים בבה"ד 1 במגמות נחשון או להב.
• בשנה השנייה - סדרת זרועות וטכנולוגיות הכוללות לדוגמה סדרת חיל אוויר, סדרת חיל ים, סדרת אמ"ן וביקורים ביחידות נוספות במערכת הביטחון.
• בשנה השלישית - הצוערים נמנים עם סגל התוכנית, וממלאים תפקידים שונים בתוכנית, ביניהם פיקוד על צוערי השנה הראשונה והשנייה. בסוף השנה מתקיים טקס סיום בו הבוגרים מקבלים דרגת סגן וסיכת תלפיות.

הפסקת השתתפות במסלול

הפסקת השתתפות במסלול מתבצעת לפי החלטת ועדת היגוי המתכנסת בין שלוש לארבע פעמים במהלך השנתיים הראשונות של ההכשרה. הוועדה דנה בצוערים מתקשים על רקע מקצועי, אישיותי או ערכי. צוערים שהודחו או פרשו מהתוכנית משלימים את שירותם בתפקידים מגוונים במערכת הביטחון למשך זמן התלוי במועד עזיבת התוכנית, זאת בהסתמך על חוזה ההצטרפות לתוכנית עליו חתמו טרם הגיוס.

ביחידות מסוימות, שגור הכינוי 'פּיונים' עבור נושרי המסלול, בדומה לכינוי 'נפל"ט' (נופל טיס) עבור נושרים מקורס טיס.

שירות בקבע

לאחר השלמת תקופת ההכשרה מקבלים החניכים דרגת סגן ותואר מהאוניברסיטה ומשתלבים כקצינים בתפקידי מפתח בממשק שבין המבצעים לטכנולוגיה במערכת הביטחון, למשל ביחידות מחקר ופיתוח בצה"ל ובתעשיות הביטחוניות, בנושאי סייבר, פיתוח הנדסי, מחקר, ניהול פרויקטים ונושאים נוספים.^[6][12] עם סיום ההכשרה יכולים הבוגרים לבחור להצטרף ליחידות לוחמות (החל משריון וכלה בטיס) ואז לשלב את הניסיון שרכשו חזרה בעבודת מחקר ופיתוח במסגרת הצבא.^[5] בחירת השיבוץ נעשית בהתאמה אישית לפי יכולות הבוגר, העדפותיו ודרישות מערכת הביטחון.^[12] לאחר סיום ההכשרה (שאורכה, כאמור, כשירות צבאי מלא), מתחייבים החניכים לשירות קבע של שש שנים נוספות.^[5] בתחילה היה משך החתימה לקבע חמש שנים אך בשנות ה-90 הוארך לשש.

בוגרים מפורסמים (תלפיונים)

• ויקטור ויסליב, יזם וחתן פרס ביטחון ישראל.
• איל חולתא, ראש המטה לביטחון לאומי והיועץ לביטחון לאומי של ראש ממשלת ישראל לשעבר, חתן פרס ביטחון ישראל.
• דורית חיזי, הראשונה לטוס כמהנדסת ניסוי מוטסת, במטוסי קרב בגיחות מעבר לקווי אויב. מנכ"לית הסדנא לידע ציבורי.
• נורית גל, מומחית לכלכלה ורגולציה של שוק החשמל, הייתה האישה הראשונה בתפקידי ראש מחלקת הארגון וראש המרכז לניתוח מערכות (מנת"ם) באגף התכנון בדרגת אלוף-משנה.
• תא"ל (מיל') יורם חמו, לשעבר מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית.
• אילון לינדנשטראוס, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית. זוכה מדליית פילדס לשנת 2010.
• אריאל מייסלוס, ממייסדי ונשיא Passave, ממייסדי ונשיא אנוביט ומייסד ומנכ"ל Stratoscale.
• רון מילוא - פרופסור לביולוגיה במכון ויצמן למדע ויושב ראש הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה הישראלית.
• אלי מינץ, שמחון פייגלר ואמיר נתן, מקימי קומפיוג'ן.
• אביתר מתניה, פרופסור לממשל וראש התוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב, המקים וראש מערך הסייבר הלאומי לשעבר, הוגה תוכנית חבצלות.
• מריוס נכט, ממקימי צ'ק פוינט.
• תא"ל (מיל') אורן סתר, ראש החטיבה האסטרטגית לשעבר.
• יואב פרוינד, מדען מחשב ישראלי ופרופסור בפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. זוכה פרס גדל לשנת 2003.
• אריק צ'רניאק, טייס קרב ואחד ממקימי אתר מטהקפה וחברת סופרסוניק שנרכשה על ידי איירון סורס.
• אסף רפפורט, ינון קוסטיקה ועמי לוטבאק, מייסדי חברת Wiz, שנמכרה באקזיט הגדול ביותר אי פעם בישראל לגוגל, ברכישתה היקרה ביותר.^[13][14]
• תא"ל (מיל') אופיר שהם, ראש מפא"ת לשעבר.

ראו גם

• תוכנית פסגות
• תוכנית אלונים
• תוכנית ארזים
• תוכנית אודם
• תוכנית BIO
• תוכנית חבצלות
• תוכניות שחקים
• צוערים לשירות המדינה

לקריאה נוספת

• Gewirtz, Jason. Israel's Edge: The Story of The IDF's Most Elite Unit - Talpiot. Gefen Publishing House, 2016
• נגל, י', תא"ל (מיל'), סגן מדעי לראש מפא"ת וד"ר מתניה, א', ראש תחום תלפיות ופסגות. (2009). "תוכנית תלפיות". מפעלי דפוס כתר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תוכנית תלפיות בוויקישיתוף

• תוכנית תלפיות, באתר משרד הביטחון
• פרוטוקול ישיבה בכנסת בה הוצג פרויקט של צוערי התוכנית אשר פותח במסגרת קורס במסלול (עמוד 16)

בתקשורת

• שרון שדה, ‏פרוייקט לתלפיות, בטאון חיל האוויר 167, דצמבר 1988, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
• אודי עציון ושירה אנסקי, ‏מלחמת המוחות, בטאון חיל האוויר 214, פברואר 1997, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
• ליאת בלומברגר, ‏זה הכל בראש, באתר חיל האוויר הישראלי, 27 אפריל 2006
• גל גולדשטיין, ‏ראש טוב, באתר חיל האוויר הישראלי, 30 אוגוסט 2009
• חנן גרינברג, חיילי פרויקט "תלפיות" עושים טירונות עם הצנחנים, באתר ynet, 13 באוגוסט 2008
• טלי חרותי-סובר, בוגרי תלפיות: מועדון חברים סגור המנהל רשת של קשרים עסקיים - בעיקר בענף הביומד, באתר TheMarker‏, 6 ביוני 2010
• טלי חרותי-סובר, פרויקט תלפיות: בראש רשימת המבוקשים של צה"ל, באתר TheMarker‏, 8 בספטמבר 2010
• אסף צחור, מהיי-טק לקלין-טק: עתודה לסביבה תוצרת צה"ל, באתר nrg‏, 24 בינואר 2012
• אבי אליהו, ‏קרב מוחות: תכנית תלפיות VS תכנית חבצלות, באתר ‏מאקו‏, 13 באוגוסט 2012
• נעמי צורף, ‏מחזור תלפיות הגדול ביותר סיים הכשרה, באתר חיל האוויר הישראלי, 16 נובמבר 2014
• עמי רוחקס דומבה, ‏הכי מחודדים בקלמר, באתר "IsraelDefense‏", 22 בספטמבר 2020
• הפודקאסט שיחת בוגר. תומר קאשי, בוגר התכנית בעצמו, מראיין בוגרי תלפיות על תובנות מהשירות ומהקריירה שלהם., בשירות הזרמת המוזיקה "ספוטיפיי"