נורית גל
מומחית לכלכלה ורגולציה של משק החשמל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נורית גל (נולדה ב-10 במאי 1968) היא מומחית לכלכלה ורגולציה של משק החשמל, יועצת לחברות בתחום האנרגיה וחברת דירקטוריון בחברת נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ. כיהנה כסמנכ"לית חשמל ורגולציה ברשות החשמל. במסגרת תפקידה הובילה שינויים מערכתיים במשק החשמל, ובהם הסדרת שוק החשמל הסיטונאי, שהיה בסיס להפרטת תחנות הכוח של חברת החשמל והקמת תחנות כוח חדשות, הסדרות למתקנים פוטו-וולטאיים, כתיבת מפת הדרכים לפיתוח מקטע הייצור במשק החשמל ופרסום דו"חות עומק שנתיים על מצב משק החשמל.[1] במסגרת שירותה בצה"ל כבוגרת תוכנית תלפיות הייתה האישה הראשונה בתפקידי ראש מחלקת הארגון וראש המרכז לניתוח מערכות (מנת"ם) באגף התכנון בדרגת אלוף-משנה.[2][3]
 | |
| לידה |
10 במאי 1968 (בת 56) ירושלים, ישראל |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| השכלה | |
| תפקיד |
|
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
נורית גל נולדה ב-1968 בירושלים לתקווה לבית בן-אליהו, ולבן-ציון יהושע-רז, שהיה מנכ"ל הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס של האוניברסיטה העברית בירושלים.
קריירה צבאית
ב-1986 התגייסה למחזור ח' של תוכנית תלפיות.
ב-1989, קיבלה תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים והחלה את שירות הקבע בצה"ל. בראשית שירותה הוצבה בחיל החימוש ועסקה במיגון כלי רכב משוריינים.
במקביל לשירותה הצבאי סיימה ב-1996 תואר שני במדעי הניהול מאוניברסיטת תל אביב, עם התמחות בחקר ביצועים.
בשנת 2000 סיימה תואר שני נוסף במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד, במסגרת מלגת קרן וקסנר להכשרת מנהיגים במגזר הציבורי בישראל.
בשנת 1993 עברה לאגף התכנון שם התמחתה בחקר ביצועים צבאי ופיקדה על ענף ניתוח מערכות צבאיות.
בשנת 2007 הועלתה לדרגת אלוף-משנה והייתה לאשה הראשונה בתפקיד ראש מחלקת הארגון באגף התכנון במטה הכללי.[2]
בשנת 2010 הייתה לאשה הראשונה בתפקיד ראש המרכז לניתוח מערכות (מנת"ם) באג"ת.[3]
קריירה אזרחית
לאחר שחרורה משירות הקבע, סיימה ב-2013 תואר מאסטר במדיניות ציבורית בינלאומית מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בוושינגטון, עם התמחות במדיניות אנרגיה.
בשנת 2014 מונתה לתפקיד סמנכ"לית חשמל ורגולציה ברשות החשמל, בו כהנה שש שנים.[4][1] במסגרת תפקידה זה עסקה בעיצוב ויישום הרפורמה במשק החשמל לרבות גיבוש עקרונות השוק הסיטונאי במשק החשמל וכללי הסחר בחשמל, והייתה אחראית לגיבוש ההסדרים הכלכליים של יצרני החשמל הפרטיים ואנרגיה מתחדשת.[1]
בשנת 2018 קיבלה תואר דוקטור במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, על עבודת דוקטורט, בהנחיית פרופ' אשר טישלר בנושא "השפעת חוסר ודאות במחיר הגז הטבעי על השקעות במשק חשמל תחרותי".[5]
עם פרוץ מגפת הקורונה בישראל פעלה במכון גרטנר בצוות שהכין תרחיש המדמה את התפשטות הנגיף, והציגה אותו בפני ועדת הבריאות של הכנסת.[6]
בשנת 2020 מונתה למנהלת תחום האנרגיה והתשתיות בארנסט אנד יאנג (EY) שם עסקה בייעוץ כלכלי לחברות אנרגיה.
בשנת 2021 ייסדה את חברת הייעוץ e-nrgY שעוסקת בייעוץ כלכלי ורגולטורי עבור חברות אנרגיה, משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות וצרכני חשמל תעשייתיים ומסחריים. החברה מתמחה בתחזיות להתפתחות המחיר בשוק הסיטונאי ולהתפתחות תעריף החשמל, מודלים כלכליים להשקעות בפרויקטי אנרגיה וחוות דעת בנושאי רגולציה.
בשנת 2022 נכללה בנבחרת הדירקטורים של רשות החברות הממשלתיות, ומאז 2022 מכהנת כחברת דירקטוריון בחברת נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים.
פעילותה המקצועית
סכם
פרספקטיבה
במסגרת תפקידה כראש מחלקת הארגון באגף התכנון במטה הכללי תחת הרמטכ"ל גבי אשכנזי, ריכזה את עבודת המטה לארגון מחדש של צה"ל לאחר מלחמת לבנון השנייה, בין השאר בעקבות ועדת וינוגרד.[7] בכלל זה, חלוקה מחדש של הסמכויות בין אגפי המטה הכללי[3] ובין זרוע היבשה לבין אגפי המטה הכללי.[2] השינוי הארגוני, עליו המליצה עבודת המטה, יושם בשנים 2008-2009.[8]
כחלק מארגון הצבא, ריכזה גם את עבודת המטה לגיבוש הוראות הפיקוד העליון בעניין המפקדה הכללית של צה"ל,[9] אשר הסדירה את תפקיד הרמטכ"ל וסגן הרמטכ"ל ואת חלוקת האחריות והסמכות בין הרמטכ"ל לבין הממשלה. המפקדה הכללית אושרה על ידי שר הביטחון אהוד ברק. המפקדה הכללית קיבלה ביטוי גם באסטרטגיית צה"ל אשר גובשה על ידי הרמטכ"ל גדי איזנקוט בשנת 2015.
עם הצטרפותה לרשות החשמל הייתה גל אחראית לגיבוש הסדרה מעודכנת לתחנות כוח קונבנציונליות במשק החשמל.[1] ההחלטה אושרה על ידי מליאת רשות החשמל[10] ואפשרה את הקמתן של תחנות הכוח IPM באר טוביה, צומת ואתגל.
במסגרת תפקידה ברשות החשמל הייתה אחראית לגיבוש מפת הדרכים למקטע היצור לשנים 2018–2030.[1][11] התוכנית הצביעה על הצורך בתוספת תחנות כוח בישראל לפני סוף העשור, צורך שאומץ בתחילת 2025 בהחלטות רשות החשמל.[12] כמו כן הצביעה התוכנית לראשונה על התרומה האפשרית של אגירה לצמצום תוספת תחנות הכוח הנדרשות בישראל.
לאחר החלטת הממשלה על רפורמה במשק החשמל,[13] הייתה גל אחראית לגיבוש עקרונות השוק הסיטונאי בישראל.[1] עקרונות אלו אושרו על ידי מליאת רשות החשמל[14] והיוו בסיס לקביעת האסדרה אשר תחול על תחנות הכוח של חברת החשמל לאחר מכירתן: אלון תבור, רמת חובב, חגית מזרח, ואשכול.[15][16][17][18]
בשנת 2019 גיבשה את המענה לשר האנרגיה בעניין הפסקת השימוש בפחם במשק החשמל בישראל.[19] ההמלצה היוותה בסיס למדיניות השר שטייניץ להפסקת השימוש בפחם.[20]
מחקריה ועמדותיה בתחום האנרגיה
סכם
פרספקטיבה
בשנת 2021 גיבשה יחד עם ברק רשף מפת דרכים לאגירת אנרגיה בישראל.[21][22] העבודה הצביעה על צורך בכ- 2400–3600 מגוואט של אגירה בישראל. צורך זה קיבל תוקף בתוכנית הפיתוח האינטגרטיבית שגיבשה החברה לניהול המערכת בשנת 2022.[23]
עבודה שהכינה בשנת 2021 עבור התאגדות מהנדסי חשמל יחד עם ברק רשף ודן וינשטוק בנושא השפעת המעבר לרכב חשמלי על משק החשמל הצביע על החשיבות של טעינה מנוהלת כדי למתן את ההשפעות על הצורך בפיתוח הרשת ובפיתוח מקטע היצור.[24][25]
מחקר שהכינה עבור מרכז השל לקיימות הצביע כיצד ניתן להאיץ חיבור מתקני אנרגיה לרשת. בפרט, הדגיש המחקר את התפקיד המרכזי של אגירת אנרגיה להאצת החיבור.[26][27]
מחקר שהכינה יחד עם חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד הצביע על הפוטנציאל של שיתוף פעולה אזורי לקידום יעדי האנרגיה המתחדשת.[28]
נייר עמדה שהכינה יחד עם מכון INSS הצביע על החשיבות של אנרגיה מתחדשת לביטחון האנרגטי של ישראל.[29][30]
עבודה שהציגה בכנס ה-40 להנדסת רכב ותחבורה חכמה של לשכת המהנדסים, ניתחה את מאפיני הטעינה של רכבים פרטיים בבניינים משותפים, לפי נתוני חברת WEVO. העבודה הצביעה על הנכונות הגבוהה של הנהג לטעינה מנוהלת.[31]
עבודה שהכינה עבור חברת נתיבי איילון, ניתחה פתרונות לטעינת אוטובוסים חשמליים והמליצה על הקמת מתקני אגירה ומתקני ייצור בגז בחניונים הגדולים, על מנת להבטיח את היתכנות הטעינה על אף מגבלות הרשת.[32]
דוח שהכינה בשנת 2024 הצביע על מחסור אפשרי בכושר יצור בשנת 2028, לאור גריטה צפויה של תחנות הכוח הקיטוריות באשכול והגידול בביקוש.[33] הדוח המליץ על קידום מכסות לתחנות כוח חדשות. צורך זה הוכר בתחילת 2025 בהחלטות רשות החשמל.[12]
מחקר שהכינה בשנת 2024 עבור הכנס השנתי של התאגדות מהנדסי חשמל, הראה כי הקמת קיבולת אגירה משמעותית בישראל ללא פיתוח מספק של אנרגיה מתחדשת, עלולה להביא לכך שלא יהיה די כושר יצור פנוי לטעינת מלוא קיבולת האגירה בימי שיא הביקוש בקיץ.[34][35]
מחקר שהכינה עבור הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח סקר את המדיניות והיישום של מתקנים פוטו-וולטאיים בדו-שימוש, עם מיקוד במתקנים אגרו-וולטאיים. המחקר הוזמן על ידי הבנק על מנת לעודד הקמה של מתקני אנרגיה מתחדשת בדרום אמריקה.[36]
קישורים חיצוניים
- פודקאסט שיחת בוגר – פרק 13: ד"ר נורית גל על אסטרטגיה, מנהיגות ואנרגיה מתחדשת
- נורית גל – איים בזרם – עשור להסדרת תחנות הכוח הפרטיות בישראל
- נורית גל – האם אגירת אנרגיה יכולה להוות תחליף לפיתוח הרשת לשם עמידה ביעד 2030?
- נורית גל וברק רשף – 1000 מגוואט בחמישה צעדים – מתווה להאצת חיבור אנרגיה מתחדשת
- Gal, Nurit, et al. "Fuel cost uncertainty, capacity investment and price in a competitive electricity market." Energy Economics 61 (2017): 233-240
- Gal, Nurit, et al. "Investment in electricity capacity under fuel cost uncertainty: Dual-fuel and a mix of single-fuel technologies." Energy policy 126 (2019): 518-532
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.