בגבעת רם מצויים גם הפארקים הציבוריים הגדולים בירושלים: גן סאקר וגן הוורדים.
מרץ 1947 - חוצב מכשיר את הקרקע להנחת היסודות לבתים הראשונים בשכונה החדשה "רחביה המורחבת", שהייתה אמורה להבנות במקום שכיום נקרא "גבעת רם". לפי אחת הגרסאות, השם גבעת ר"ם מתייחס לראשי התיבות "רחביה המורחבת" ולחברת הבניה "גבעת ר"מ בע"מ".[1][דרוש מקור: פוסטים בפייסבוק הם לא מקור היסטורי אמין]
למקור השם יש מספר גרסאות:
מקור השם במלחמת העצמאות. בסוף 1947 ובתחילת 1948 פשטה ההגנה על הכפר שייח' באדר והכפר ננטש. ההגנה ביקשה להחזיק במקום חיל מצב. מפקד המחוז, ישראל עמיר, חשש כי השתלטות האצ"ל והלח"י על הכפר תגרום להופעת הבריטים, וכך ייכשל ניסיונה של ההגנה ליצור קשר בין השכונות היהודיות במערב העיר. מפקד הגדנ"ע בירושלים, יהושע אריאלי, הציע לעמיר להציב כוח מפקדי גדנ"ע בשייח' באדר, שיוכל לגור ולאמן שם את הגדנ"עים הירושלמים, כ-1,500 במספר. עמיר נענה להצעה ובינואר 1948 הוקם בסיס גדנ"ע בשייח' באדר. דוד רשף (אז רבסקי), מפקד הגדנ"ע הארצי, טבע שם זמני לבסיס: "כפר הנוער", אך בעצה אחת החליפו מפקדי הגדנ"ע בירושלים, יהושע אריאלי וצבי אנקורי, את השם ל"גבעת ריכוז מפקדים". מטעמי נוחיות שבראשי התיבות, קבעו אריאלי, אנקורי וסגל מפקדי הבסיס כי שם הבסיס יהיה "גבעת ר"ם". במפות הופיע שם הבסיס כ 'ר"מ', ובהמשך הפך השם ל"רם"[2].
גרסה אחרת טוענת כי במלחמה רוכזו בגבעה זו המתגייסים הטריים של צה"ל, וראשי התיבות הם של "רמת מגויסים".[3].
לפי "מכתב למערכת" שהתפרסם בגיליון עיתון "חרות" מיום 3 באוגוסט 1948, הכותב מכנה את בית הקברות של שייח-באדר, הסמוך למשכן הכנסת, בשם "גבעת רע"ם"[4].
במפת ירושלים משנת 1948 מופיעה שכונה בתכנון בכל שטח גבעת רם בשם "רחביה המורחבת". חברת הבניה נקראה "גבעת ר"מ בע"מ" והמאמצים להקמת השכונה החלו כמה שנים לפני מלחמת העצמאות.[1][5][דרוש מקור: פוסטים בפייסבוק הם לא מקור היסטורי אמין]
לאחר הכרזתה של ירושלים כבירת מדינת ישראל בדצמבר 1949, הוחל בחיפוש אחר שטח במרכז ירושלים עבור מוסדות השלטון ומשרדי המדינה הראשיים. תחילה נעשה ניסיון לאתר שטח במרכז העיר ליד רחוב יפו, ומשלא נמצא, הוחלט לשכן את מוסדות השלטון בגבעת רם, על חורבות הכפר שייח' באדר. שלושת בנייני הממשלה הראשונים הוקמו בשנות ה-50 ללא כל תוכנית אב מסודרת לאזור שבו הם הוקמו ולאחר מכן בשנת 1966 הוקם לידם גם בניין הכנסת ללא תוכנית מתאר מסודרת למקום. בסוף שנות ה-80 החליטה הנהגת המדינה להכין תוכנית מסודרת עבור קריית הממשלה ועבור כל אזור גבעת רם והכניסה הראשית לירושלים. התוכנית החדשה נקראה בשם: "קריית הלאום" או בשם נוסף בשם: קריית האומה והיא כוללת בנוסף לבנייני הממשלה גם מוסדות תרבות לאומיים כגון: בניין הספרייה הלאומית, בניין הגלריה הלאומית, ובניין ארכיון המדינה.
פרויקט קריית הלאום כולל למעשה את תוכנית המיתאר החדשה של קריית הממשלה והשלמת בנייתם של כל משרדי הממשלה בירושלים, והעברת המשרדים השונים אל מבנים בגבעת רם.
בשטח הטבעי למחצה הקימה החברה להגנת הטבע מרכז מחקר וחינוך סביבתי הקרוי התחנה לחקר ציפורי ירושלים, שהיא אתר הטבע העירוני הקהילתי הרשמי הראשון בישראל. התחנה הוקמה על שטח של כ-5 דונם בין הכנסת לבית המשפט העליון על שטח של משתלה נטושה. בתחנה פועלים חוקרים, אנשי חינוך ומתנדבים רבים העוסקים בשמירה על הטבע ועל אוכלוסיית הציפורים החולפת מעל קריית הממשלה. בין היתר עוסקים במקום בטיבוע ציפורי שיר לצורכי מחקר ומעקב, כן הוקם צמוד למבנה התחנה מסתור מיוחד בו ניתן לשבת לצפות בפעילות ציפורים בסמוך לבריכת מים קטנה ומתקני האכלה.
ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 עמ' 571 - המקום היה: "מרכז המפקדים והמגויסים במלחמת הקוממיות בירושלים, ומכאן שמה: ר"ם-ר'מת מ'פקדים או ר'מת-מ'גויסים."
משרדי קריית הממשלה ומוזיאון ארצות המקרא בגבעת רם
בנייני קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם
מוזיאון ישראל מן האוויר
בניין הספרייה הלאומית בבניה, 2023
