טבע עירוני בירושלים
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טבע עירוני או אתרי טבע עירוני הוא מושג שנטבע במהלך השנים הראשונות של המאה ה-21 משהתברר כי תהליכים אורבאניים מואצים מציבים איום על שטחים פתוחים בתוך ערים או בשוליהם. המונח "טבע עירוני" הוא חלק מתפיסה תכנונית שבמרכזה שילוב השטחים הפתוחים ברקמה העירונית של העיר.
ערך מורחב – טבע עירוני בישראל
אין הגדרה מחייבת לאתר טבע עירוני, מלבד העובדה שעל האתר להיות בתחומי עיר או בתחומי תכנון העיר. התפיסה הרעיונית של אתרי טבע עירוני ושילובם איננו חדש לחלוטין ונכון לשנת 2008 ניתן למצוא את שילוב הקונספציה בערים גדולות בעולם כחלק ממגמה ההולכת ותופסת אחיזה בעריכת תוכניות מתאר. בלונדון קיימת מזה זמן רב, מערכת רחבת היקף של אתרי טבע עירוניים המחולקים לאתרים לפי רובע, ואתרים שכונתיים, גם בניו יורק וברצלונה, נעשה ניסיון בשילוב אתר טבע וזאת מעבר לשימור פארקים, במקומות אלו בוצע שיקום של אזורים עירוניים לטובת שמורות טבע וחיי הבר.
האתרים הם בגדלים שונים - החל מאתרים גדולים המתבססים על מרחב ושטחים פתוחים, חלקם של האתרים הם מתחמים מצומצמים בעלי ערך ייחודי ואתרים קטנים המייצגים תופעת טבע. אתרי טבע עירוני אינם מוגבלים לערכי טבע ועשויים לכלול גם אתרים מעשה אדם המשתלבים ליצור מערכות אקולוגיות ייחודיות ונקודות בעלות עניין.
תכנון העיר בירושלים מתבסס, עוד מתקופת המנדט, על בנייה בראשי השלוחות[דרושה הבהרה], אשר ביניהן ערוצים פתוחים. הקשר בין העמקים החודרים אל השטח הבנוי לבין השטחים הפתוחים הגובלים בעיר, מאפשר את קיומם של חיי בר בתוך המרקם העירוני. כ-40% משטחה של ירושלים מוגדר שטח פתוח.
במסגרת תוכנית מתאר מקומית 2000 ירושלים[1] שהוצגה בפני הציבור בשנת 2004 הוקדשו פרקים לשימור אתרים ולטיפוח אתרי טבע עירוני. במסגרת זאת, העירייה ביקשה לנסח מדיניות אקולוגית כלל עירונית ובתהליך ארוך ומעמיק הפיקה מסמך שכזה. על מנת להבין את ערכם של שטחי הטבע העירוני בעיר כמכלול וערכו של כל אתר ביחס לאחר, סווגו ומופו כלל השטחים הפתוחים ונבחנו על פי קריטריונים, כאשר לכל קריטריון ניתן ציון על פי חשיבותו. לדוגמה, הקריטריונים – 'קישוריות' האתר לאתרים אחרים ו'מספר תצורות הצומח הנדירות' באתר קיבלו ניקוד גבוה יותר ממיקום האתר בעיר. מתוך הממצאים, האתרים סווגו ל-3 רמות פיתוח: אזור לשימור, אזור חיץ, ואזור מוטה פיתוח. בהתאם לכך נקבעו הנחיות התנהלות העיר באתרים. לדוגמה, קליטת קהל לא תתאפשר באזורים לשימור מלבד שבילים למעבר הולכי רגל, באזורי חיץ תתאפשר קליטת קהל בהתאם לגודלם ומיקומם ובאזורים מוטי הפיתוח, תתקיים קליטת קהל אינטנסיבית. נערך סקר מקיף שבמהלכו הוקם מסד נתונים של כ-150 אתרים. מתוך רשימת האתרים במסד הנתונים, נבחרו 5 אזורים לגביהם נקבע כי הם בעלי חשיבות וראויים להיכלל במסגרת ההגדרה של אתר טבע עירוני מחד ותוכנית המתאר מאידך. תוכנית המתאר קובעת הנחיות מפורטות המתוות דרכים להפעלת האתרים ולשמירת המגוון הביולוגי בשטחם. 15 אתרים נוספים הוגדרו "ייחודיים" ולגביהם ניתנו "הנחיות כלליות" האמורות להסדיר "פיתוח מבוקר".
בנוסף, בחנה העירייה את עצמה על פי מדד סינגפור, המעודד מעקב שוטף ומתעסק רבות בדרכי העלאת המודעות הציבורית בנושא, חינוך, קשרים בין-עירוניים ובינלאומיים והקצאת משאבים.[2]
ארגונים ירוקים ובראשותם החברה להגנת הטבע מנהלים רשימה מקבילה, רחבה יותר של אתרי טבע עירוני ובראשם התחנה לחקר ציפורי ירושלים.
בריכת ממילא ובית הקברות
- ערכים מורחבים – בריכת ממילא, בית הקברות ממילא
בריכת ממילא היא בריכת אגירה בירושלים, הממוקמת במזרחו של גן העצמאות, בתחומו של בית הקברות ממילא בין רחוב הלל לרחוב אגרון. חלק מהבריכה בנוי וחלק ממנה חצוב בסלע. הבריכה היא בגודל 97×65 מטר ועומקה המרבי הוא 6.6 מטרים. למרות ניתוקה של הבריכה מאגן ההיקוות הטבעי שלה, בימי החורף מתנקזים אל הבריכה מי גשמים מועטים, ויוצרים שלולית חורף בכמחצית משטח קרקעית הבריכה. זוהי שלולית החורף היחידה באזור ירושלים. המערכת האקולוגית שמתקיימת בכל חורף בבריכה כוללת סרטנים זעירים, אצות וקרפדות, שמתעוררים לחיים עם הצפת השלולית.[3]
גבעת התנ"ך
- ערך מורחב – גבעת התנ"ך
![Thumb](#/media/קובץ:גבעת_התנ"ך_03.jpg)
גבעת התנ"ך היא גבעה חשופה מעל החאן הירושלמי ומול תחנת הרכבת ירושלים. הגבעה נמצאת על קו פרשת המים של ירושלים - מצד אחד עמק רפאים הזורם לים התיכון ומצד שני גיא בן הינום ונחל קדרון הזורמים לים המלח. במורד הגבעה נמצאת כנסיית סנט אנדרוז הצופה לעבר גיא בן הינום והר ציון. הגבעה היא אחת משש הכיפות האחרונות שנותרו ללא בנייה בעיר. על אף שטחה המצומצם, הגבעה מתמלאת בפריחה צפופה בעונות המעבר- בסתיו נמצא בה בעיקר את הפרח בן-חצב סתווני וריכוז מרשים של חצבים. באביב הגבעה מתכסה במרבדי כלניות ונוריות ירושלים. בחורף ניתן לחזות במעבר עופות דורסים ועופות דואים אחרים מעל הגבעה וכן במספר חוגלות הנוחתות לביקור.[4] יש הסוברים[דרוש מקור] כי זהו ההר המוזכר בספר יהושע (טו ח) בהקשר לגבולות נחלת שבט יהודה: "וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן-הִנֹּם, אֶל-כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב--הִיא, יְרוּשָׁלִָם; וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-רֹאשׁ הָהָר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵי-הִנֹּם יָמָּה, אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק-רְפָאִים, צָפוֹנָה."
מקור שם הגבעה נולד בתחילת שנות ה-60 כאשר החברה לחקר המקרא בישראל ו"החברה היהודית העולמית לתנ"ך" רצו להקים על הגבעה מרכז בינלאומי לתנ"ך[5] ובאוקטובר 1970 נערך בגבעה טקס הנחת אבן הפינה לבית התנ"ך העולמי,[6] אך המבנה מעולם לא הוקם.
הגבעה ממוקמת בקואורדינטות31°46′05.13″N 35°13′31.79″E
עמק הצבאים
- ערך מורחב – עמק הצבאים
.jpg)
עמק הצבאים, שנקרא עד 2005 בשם 'עמק פרי הר', הוא עמק פתוח המשתרע על שטח של כ-200 דונם בלב ירושלים, בין שכונת גבעת מרדכי, צומת פת וכביש בגין. הוא קרוי עמק הצבאים על שם עדרי הצבאים שחיו בו, מהם נותרה (נכון לאפריל 2015) צביה אחת, אשר אליה התווספו כמה צבאים מיובאים מגני חי ברחבי ישראל. במשך שנים נקרא עמק הצבאים בשם 'עמק פרי הר' על שם האגודה החקלאית של הקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים, אשר חכרו את הקרקע ממינהל מקרקעי ישראל. הקרקע שימשה את הקיבוצים למטרות חקלאיות, עד שהשימוש החקלאי בה הפך לא כדאי מבחינה כלכלית.
ניתוק העמק על ידי כביש בגין ושאר הכבישים המרכזיים שסביבו יצר מעין מכלאת ענק בה התקיימו הצבאים בתנאים קשים. רבים מהם מצאו את מותם תחת גלגלי מכוניות, נטרפו על ידי תנים וכלבים משוטטים וגם נלקחו על ידי מבקרים. תוכניות בנייה שהוגשו על ידי הקיבוצים החל משנות ה-90 של המאה ה-20 עוררו התנגדות והביאו להתארגנות של תושבים וגופים חברתיים וסביבתיים. בעקבות ההתנגדות העזה בוטלה התוכנית והעמק הוכר כאתר המיועד לאתר טבע עירוני. מלבד הצבאים מקיים העמק מגוון ביולוגי הכולל מגוון מערכות צומח, מכרסמים, זוחלים וטורפים.
נחל זמרי
- ערך מורחב – נחל זמרי
נַחַל זִמְרִי הוא נחל אכזב בצפון ירושלים, המתחיל ברום של 750 מטרים מעל פני הים. הנחל עובר בתוך שכונת פסגת זאב, תוך שהוא חוצץ בין פסגת זאב מרכז (מצפון) ובין פסגת זאב מזרח (מדרום), ומתחבר מזרחה לאפיק נחל פרת. בנחל מתקיימת פעילות קהילתית ענפה שמטרתה לקדם את השמירה על השטחים הפתוחים שבפסגת זאב ולקרב את התושבים אל הטבע שנמצא מתחת לבית. בעתיד יוקם במקום פארק טבע עירוני השני בירושלים אחרי עמק הצבאים.
נחל זמרי נמצא בין ההר למדבר, והמערכת האקולוגית בתחומו עשירה בערכי טבע שחלקם ייחודים ואף בסכנת הכחדה. סקר הטבע העירוני האחרון שבוצע בנחל זמרי והאתרים הסמוכים יער מיר ויער ענתות (יער ענתא) התקיים בשנת 2010. מאז לא התקיימו סקרים עקביים ומקיפים בשטח. בשנת 2019 התקיים סקר טבע לקראת הקמת פארק טבע עירוני נחל זמרי, ובו תועדה אוכלוסיית צבאים מרשימה, ומיני צומח וציפורים מגוונים. בשנת 2020 ביוזמת תושבי השכונה ובשיתוף עם רשות הטבע והגנים התקיימה ספירת צבאים מקיפה בנחל זמרי ויער ענתות המחוברים, בסקר תועדה אוכלוסיית צבאים גדולה.[7]
בעבר נחל זמרי היה חלק מרצועת שטחים פתוחים המקיפה את פסגת זאב ומתחברת לפרוזדור האקולוגי המזרחי ולמדבר יהודה ממזרח. מאז תחילת המאה ה-21, נחל זמרי נותק ממדבר יהודה על ידי בניית מכשול קו התפר, ובכך גם הופרד מיער מיר הנמצא מצפון. כתוצאה מכך הופרדו עדרי הצבאים מבתי הגידול הסמוכים ואלו שנותרו בנחל זמרי נותרו 'כלואים' בתא השטח הכולל את נחל זמרי ויער ענתות.
נחל זמרי הוא פרויקט שהוקם על ידי תושבי השכונה, וכן מתקיים כיום בשיתוף והובלת תושבים. החל משנת 2015 מתקיימת בנחל זמרי פעילות קהילתית ענפה, ובשנת 2019 התקבלה החלטה בעיריית ירושלים על הקמת פרק טבע עירוני הבא של ירושלים בנחל זמרי - שני לעמק הצבאים. תכנון הפרויקט נעשה בשיתוף התושבים הפעילות ותושבי השכונה. הפארק עתיד לכלול מתחם ספורט, מתחמים קולטי קהל, מרכז מבקרים ואגני מים, מסתורי תצפית, שביל מונגש, מצפה כוכבים ותוכנית פעילות שנתית בהמשך לפעילות המתקיימת כבר כיום.[8]
חלמוניות בית צפאפה
בקצה הצפוני של בית צפאפה לצד כביש ברעם וישיבת איתרי, היה אתר טבע עירוני ובו פריחה עונתית של חלמוניות צהובות לצד כרכומים לבנים וסתווניות ירושלים. בחורף 2024 האתר נהרס לטובת הקמה של חניון אוטובוסים.[9]
תושבים בפעילות בנחל זמרי
נוער מתנדב בנחל זמרי
צבאים זכרים בנחל זמרי
מפה מאוירת של נחל זמרי מתוך דפדפת המידע
חורשת הירח
חורשת הירח היא חורשת אורנים בשכונות טלביה וקטמון הישנה בירושלים, מתחת לתיאטרון ירושלים. החורשה גובלת מדרום ברחוב גדליהו אלון (המושבה הגרמנית) ורחוב הגדוד העברי (קטמון הישנה) ומצפון ברחוב דובנוב ורחוב שופן (טלביה). במרכז החורשה עובר כביש שמחבר את רחוב דוד מרכוס ורחוב כ"ט בנובמבר. החורשה משמשת כאתר נופש פעיל לתושבי העיר ומתקיימות בה פעילויות בתי ספר, חוגי טבע ותנועות נוער ומדורות ל"ג בעומר.
החורשה ניטעה בסוף המאה ה-19 לשמש כגן סביב מבנה ששימש כביתו של המנהל האדמיניסטרטיבי של בית החולים למצורעים - הנסן שהוקם בסמוך מספר שנים קודם לכן. כמו כן הוקמו במקום כמה מבני משק גדולים ובהם רפת לפרות, שלפני כן שוכנו במרתף בית החולים. בצילום אוויר של המתחם, משנת 1917, נראים במתחם החווה, המוקפת כולה בחומת אבן גבוהה, שלושה בתי אבן דו-קומתיים גדולים בעלי גגות רעפים ולצדם מבני עזר. בתקופת המנדט שופץ המבנה והחורשה שסביבו והוא הושכר לכנסייה הסקוטית, ואחר כך הוסב למשכן רשמי של מנהל בנק ברקליס בירושלים, אלפרד סטנלי קלארק. חורשת הירח הייתה אז חלק מגן מטופח וגדול סביב הבית, שהיו בו גם מגרשי טניס ובריכה, התקיימו מסיבות ומפגשים חברתיים בהשתתפות פקידים וקציני ממשל בריטים, נכבדים יהודים, נוצרים ומוסלמים, בני כל העדות בעיר. מאותה תקופה נודע הבניין כ"בית קלארק" או "בית הבנק".[10]
לאחר קום המדינה עבר המבנה לבעלות הקרן הקיימת לישראל כנכס נפקדים והיא המשיכה להשכיר אותו למנהל בנק ברקליס. בשנת 1963, עם בחירתו של זלמן שזר לנשיא המדינה, הוצע לשקם את "בית קלארק" ולהפכו למשכן רשמי של נשיא מדינת ישראל. בנק ברקליס קיבל תשלום על פינוי המבנה, והוחל בעבודות שכללו הריסת החומות שהקיפו את המתחם. זמן קצר אחר כך הוחלט שהמבנה אינו מתאים לשמש כמשכן הנשיא[11] אלא על הקמת מבנה חדש בסמוך, ושעד סיום בנייתו ישמש "בית קלארק" כמשכן ארעי. אך לבסוף נקבע שאין טעם להוציא סכום כסף גדול על שיפוץ המבנה רק שישמש כמשכן ארעי, והקרן הקיימת החליטה למסור אותו לעיריית ירושלים. המבנה ששימש את העירייה לעריכת קייטנות, אך לאחר שנה וחצי הוא ננטש. בתחילת 1966 נהרס המבנה, לאחר שהיה מוזנח, נטוש ופלשו אליו אנשים שונים. באותן שנים לא הייתה מודעת לשימור מבנים היסטוריים, והמבנה נהרס על ידי הקרן הקיימת לא כל דיון.[12]
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הוכשר חלק מן החורשה כמגרש חניה זמני לשבע שנים לשימוש באי התיאטרון. בפועל קיים המגרש הזמני כעשרים וחמש שנה, במהלכן עלו ונפלו תוכניות בנייה שונות במתחם החניון והחורשה. בשנות התשעים של המאה ה-20 החליטה הרשות לפיתוח ירושלים להקים חניון תת-קרקעי ובו 600 מקומות שישרת את באי התיאטרון, במקום החניון שהיה במקום. כדי לממן את הקמת החניון, הרשות ביקשה להקים 42 יחידות דיור יוקרתיות, שטחי מסחר ומועדון בריאות. התוכנית זכתה להתנגדות מצד תושבים הגרים ליד החורשה, מצד המנהל הקהילתי גינות העיר והחברה להגנת הטבע ועמותת אדם טבע ודין.[13][14] אולם בנובמבר 2002, החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים לדחות בקשה לדיון חוזר בתוכנית, שהגישו המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות, משרד התיירות והתוכנית אושרה.[15][16] מתנגדי התוכנית עתרו לבית משפט לעניינים מינהליים בבקשה להורות לוועדה המחוזית לקיים דיון מחודש בהתנגדות לתוכנית. המתנגדים, אף הקימו עמותה לצורך ניהול המאבק - "עמותת ידידי חורשת הירח".[17] במאי 2004, הסכימה הוועדה המחוזית לקיים דיון חדש בהתנגדויות.[18] גם לאחר דיון נוסף נדחו כל ההתנגדויות ו-2006 פורסם מכרז להקמת הפרויקט.[19] ב-2009, זכתה חברת הנדל"ן "האחים חסיד" במכרז, הפרויקט זכה בשם "משכנות התיאטרון".[20] לאחר שזכתה במכרז ביקשה החברה לבצע שינויים בתוכנית, באמצעות הליך של בקשה להיתר עם הקלות. במקביל, גם הגישה בקשה לשינוי תוכנית בניין עיר התקפה על החלקה, לבנות מלון בן 90 חדרים ותוספת שטחים עבור בניית 4 יחידות דיור נוספות. באפריל 2019 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובניה את הקמת המלון הכולל כ-76 חדרים ו-42 יחידות דיור, בשילוב שטחי מסחר ולשטח ציבורי פתוח.[21]
רק לאחר מאבקים ציבוריים של תושבי השכונה ופעילי איכות הסביבה, הוכרז החלק שנותר מהחורשה כאתר טבע עירוני בשנת 2017. בחורשה מתקיים מגוון עצום של פרחי בר וציפורים. החורשה שעמדה בסכנה מתמדת להפוך קורבן לפיתוח עירוני הפכה מוקד פעילות ועניין של גורמים סביבתיים, שבשילוב פורום תושבים פעילים מובילים מהלך לשמירה על הצביון המיוחד של החורשה. יוזמות אלו כוללות פעולות של קצירת עשבים למניעת שריפות, עידוד קינון של ציפורים על ידי הנחת תיבות קינון, סידור שבילים ופינות ישיבה.[22] חורשת הירח משמשת כנושא ביצירות אומנות, בין היתר בשירים של המשורר עמיחי חסון ובציורים של הצייר מארק ינאי.[23][24]
נחל כוס ויער גילה
האזור הרחב ביותר מבין האתרים. יער גילה גולש משולי שכונת גילה שבה הוא גובל לכוון נחל כוס. היער הוא תוצאה של פעולות נטיעה אינטנסיביות מעשה ידי אדם ומגוון העצים בו כולל אורן ירושלים, ברוש מצוי ועצי זית. ביער ניתן למצוא בעלי חיים מקומיים ובהם תן זהוב, שועל מצוי, צבי ארץ ישראלי וחוגלה, ביער נתגלו אתרי קינוי של בז מצוי.
נחל כוס, הוא אחד מיובליו של נחל רפאים. הנחל יורד מכוון גילה לגן הטכנולוגי מלחה. הנחל נקרא על שם כוס החורבות שפרטים ממנו מקננים בנחל.[25]
ערוץ הנחל הוא כמיקרוקוסמוס המייצג ומכיל בתוכו את הנופים האופייניים להרי ירושלים, בסמוך למעלה הנחל מצויים שרידיה של מצודת דרכים ממנה נותרו מבנה קמרונות בנוי אבני גזית.
במורד חורש, כרמי זיתים מעובדים על ידי חקלאים מהכפר שרפאת, בכל סתיו נערך בנחל מסיק זיתים חגיגי. בין הזיתים מצויים שרידים של מדרגות חקלאיות ושומרות עתיקות, בין הבודדות שנותרו בתחום העיר. בין הזיתים נמצאות שקדיות ענק. בערוץ הנחל ניטע -בתקופת המנדט- יער אורנים עבות. אחד המאפיינים הגאולוגיים הייחודיים לנחל היא כיפת כוס שהיא כיפת קירטון במרכז אגן נחל כוס. על הכיפה גדלים עוזרר חד-גלעיני, עצי תאנה, אלה ארצישראלית, וזית, על הכיפה פורחים באביב מרבדי פריחה של דבורנית שחומה ושיחי קורנית. בחודשי האביב והקיץ משמשת הכיפה כמקום הזדווגות לאלפי פרפרים וחיפושיות פרת משה רבנו.
מצפתל
הגבעה שבין שכונת תלפיות מזרח לבין ארמון הנציב ושכונת ג'אבל מוכאבר. מהגבעה נשקף נוף למדבר יהודה כולל הרי מואב, ים המלח, הרודיון, אגן העיר העתיקה והר הבית. בסתיו מכוסה הגבעה מרבד חצבים ובחודש פברואר היא מכוסה במרבדי תורמוס ההרים. חברי מכינת בית ישראל וכפר הסטודנטים של ארמון הנציב מטפחים את המקום מאז 2017 והקימו במקום ספסלי תצפית ופרגולת עץ. במצפתל מתקיימת גם פעילות קהילתית ענפה: פעילות למשפחות בכל יום ראשון בשעה 16. סיירת נוער שכונתית, כיתות לימוד בטבע ופסטיבלים שנתיים.[26]
- עמוד קהילה באתר החברה להגנת הטבע
- עמוד טבע עירוני באתר החברה להגנת הטבע
- טבע עירוני באתר המשרד להגנת הסביבה
- נחל זמרי בדף הפייסבוק
- דף נחל זמרי באתר המינהל הקהילתי
- ירושלים: העיר ההיסטורית, רקע ותוכניות שימור, מסמך קבוצת העבודה לתוכנית המיתאר 2000
- ברוך גיאן, ברוך הבא: גבעת התנ"ך, בבלוג "עונג שבת", 9 בדצמבר 2015
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
