Remove ads
חטיבת גבעתי (חטיבה 84) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל, הנמצאת תחת עוצבת הפלדה (אוגדה 162). החטיבה הוקמה בשנת 1983 ונקראה על שם חטיבת גבעתי שפעלה במלחמת העצמאות.
 | |
| תג החטיבה, דגל החטיבה | |
|
"יחידת סגולה" "העוז להוביל, הענווה ללמוד" | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | חטיבת חי"ר סדירה |
| בסיס האם | מחנה שדה תימן |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1983–הווה (כ־41 שנים) |
| מלחמות |
 מלחמת לבנון הראשונה המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה מבצע חומת מגן  מלחמת לבנון השנייהמבצע עופרת יצוקה  מבצע צוק איתן מבצע שומר החומות מבצע שובר גלים מבצע מגן וחץ מלחמת חרבות ברזל |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי |
נשק אישי: M4A1 פלאט-טופ[1] נשק קל נוסף: מאג, נגב, M2 בראונינג, M24 SWS, ברק 338. נשק נ"ט: M-72 לאו, מטאדור (רקטה), טילי ספייק,קשת (מרגמה), עוקץ פלדה. נגמ"ש: נמ"ר. |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 עוצבת הפלדה |
| יחידות בת | |
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקד נוכחי | אל"ם לירון בטיטו |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
חיילי חטיבת גבעתי חובשים כומתה סגולה עם סמל חיל הרגלים ונועלים נעליים שחורות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי חטיבת גבעתי שלחמה בתש"ח וסיירת שקד.
"חטיבת גבעתי" הייתה חטיבת חיל רגלים של צה"ל שפעלה במלחמת העצמאות בתש"ח (1947–1948). בשנת 1956 פורקה החטיבה ומייד הוקמה מחדש כחטיבת מילואים. נקראת גבעתי תש"ח וגם גבעתי במילואים (חטיבה 5, חטיבה 17).
גבעתי תש"ח (1947–1948)
ערך מורחב – חטיבת גבעתי (תש"ח)
חטיבה מספר 5, שנקראה גם חטיבת "גבעתי", הוקמה על ידי ארגון ההגנה כאחת משש החטיבות הראשונות בתקופה שקדמה למלחמת העצמאות. החטיבה הוקמה על בסיס יחידות חי"ש שלחמו במרחב תל אביב והדרום, כוחות מח"ל וכן גדוד אצ"ל.
מייד לאחר עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר, כאשר הותקף היישוב היהודי, הטיל המטה הארצי של ההגנה את משימת הקמתה של החטיבה על שמעון אבידן – שהיה מפקד ותיק בהגנה ובפלמ"ח. השם "גבעתי" היה שמו המחתרתי של שמעון אבידן בתקופה שקדמה לקום המדינה.
במלחמת העצמאות הגנה החטיבה על מרחב תל אביב ונטלה חלק בליווי שיירות לירושלים. במבצעים להבקעת הדרך לירושלים דוגמת מבצע נחשון. ערב ההפוגה השנייה כבשו לוחמי החטיבה את משלט עיבדיס והגנו עליו מהתקפות האויב. לאחר מכן כבשו את גבעה 105 ומנעו את ניתוקה של נגבה, שעמדה בגבורה מול התקפות כבדות הן מן האוויר והן מהיבשה. פעולה זו נעשתה על ידי יחידת הג'יפים של החטיבה אשר לה הוענק השם "שועלי שמשון". בשל היותו של שמשון סמל לכוח, בחר בו אבא קובנר, ששירת כקצין חינוך בחטיבת גבעתי בתש"ח, והעניק את שמו ליחידה. נקמת שמשון בפלשתים באמצעות 300 שועלים, העניקה לחטיבת גבעתי ולפיקוד הדרום את סמלם – השועל.
ב-13 בספטמבר 1948 נערך ברחובות מסדר החגיגי של חטיבת גבעתי, ובו השתתפו אלפי חיילים על נשקם וכלי רכבם. על כתף שמאל של כל חייל התנוסס, לראשונה, תג היחידה של גבעתי, חרב ומשני צידיה עלי צבר.[2]
גבעתי במילואים (1956–הווה)
- ערך מורחב – חטיבה 5
בדומה ליחידות אחרות בצה"ל, גם "גבעתי" פשטה ולבשה צורה. בקיץ 1956 הוחלט על פירוק החטיבה ולאחר שלושה חודשים היא הוקמה שנית תחת השם "חטיבה 17". חטיבה 17 המשיכה לשאת את השם "גבעתי" ומאוחר יותר הוחזר שמה ל"חטיבה 5". כחטיבת מילואים השתתפה חטיבה 5 במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, במהלכה הוסבה לחטיבת חי"ר משוריין (חרמ"ש). החטיבה השתתפה גם במלחמת שלום הגליל ובאפריל 1989 הוחלט על הסבתה של החטיבה לחטיבת חי"ר מעולה (חיר"ם). על אף הקשר הישיר בין חטיבה 5 לחטיבת גבעתי תש"ח, אין כיום קשר ישיר בין חטיבה 5 לחטיבת גבעתי הצעירה.
גבעתי המחודשת (1983–הווה)
.jpg)
נוכח אירועי מלחמת לבנון הראשונה, בנובמבר 1982, הטיל הרמטכ"ל רפאל איתן על אלוף-משנה יהודה דובדבני את משימת הקמת חטיבת גבעתי החדשה כחטיבת חיל רגלים סדירה. חטיבה זו נקראה "גבעתי" – כשמה של חטיבת גבעתי תש"ח שלחמה במלחמת העצמאות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי חטיבת גבעתי תש"ח וסמלי סיירת שקד. עד תחילת שנות התשעים היה לחטיבת גבעתי יעוד נוסף – יכולת החפה (נחיתה על החוף מכלי שיט) שהתבססה על הנחתת היחידה של צה"ל – אח"י בת שבע. בסוף מסלול בוצע תרגיל החפה שאחריו הלוחמים היו מקבלים סיכת החפה (תנין), אשר עם הזמן הפכה לסיכת לוחם לכל דבר, עד שהוחלפה בסיכת הלוחם הנוכחית[3]. מפקדה הראשון של גבעתי היה יהודה דובדבני. החטיבה המתחדשת התבססה על סגל פיקוד שגויס מכל חטיבות החי"ר ובין השאר על מתגייסים מישיבות ההסדר שהיוו חלק ניכר מחיילי החטיבה בשלב ההקמה. החטיבה הוקמה על בסיס גדוד 424 "שקד" – נצר לסיירת שקד, שאליו הצטרפו גדוד 432 "צבר", גדוד 435 "רותם"; וכן פלוגת הסיור (פלס"ר), פלוגת הנ"ט (פלנ"ט), פלוגת ההנדסה (פלחה"ן), ופלוגת הקשר (פלחי"ק).
עם הקמתה עברו חיילי החטיבה את שלב הטירונות ביחד עם לוחמי חטיבת גולני בבסיס בזק הממוקם לא רחוק מג'נין, לאחר תקופה קצרה עברה החטיבה לבסיס קציעות המשמש אותה עד היום.
גבעתי הצעירה נלחמה לסירוגין בלבנון, ולאחר הנסיגה לרצועת הביטחון, ברצועת הביטחון בלבנון וברצועת עזה. בעקבות הנסיגה מלבנון בשנת 2000 עברה החטיבה לפיקוד הדרום והוצבה בגזרת רצועת עזה, ושם הובילה שורה של מבצעים נגד הטרור שבהם נהרגו מאות מחבלים. היחידה שירתה ברצועה עד לביצוע תוכנית ההתנתקות באוגוסט 2005 ואחריו הוצבה בגזרת עוטף עזה. על פעילותה ללוחמה בטרור ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה ובתקופה שבין ההתנתקות למבצע עופרת יצוקה (2000–2009) זכתה החטיבה להערכה רבה ואף למספר פרסים וצל"שים, כולל פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות לשנת 2002 ולשנת 2004.
בינואר 2016 הוכפפה החטיבה לעוצבת הפלדה (אוגדה 162) במסגרת מעבר עוצבה זו לפיקוד דרום וארגון האוגדות והחטיבות הסדירות במסגרת תוכנית רב-שנתית "גדעון".[4]
בעשור השני של המאה ה-21 שמה חטיבת גבעתי דגש על תחום הצליפה. ההשקעה נשאה פרי ומאז שלהי אותו עשור, צלפי גבעתי מתברגים בצמרת צה"ל כולל זכייה באליפויות הצליפה של צה"ל הנערכות מדי שנה.
פרשות בתקופת האינתיפאדה הראשונה
- משפט גבעתי א: בשנת 1988 נכנסו חיילי החטיבה לבית בעזה על-מנת לעצור מבוקש לחקירה. כאשר נתקלו בהתנגדות מצד אביו הכו בו למוות.[5] בית הדין הצבאי קבע שפקודה להפעיל אלימות כאמצעי ענישה היא בלתי חוקית בעליל.
- משפט גבעתי ב: מג"ד רותם ושלושה מפקודיו נאשמו שהורו לחייליהם לשבור ידיים ורגליים של פלסטינים. להגנתם טענו שהפקודה ירדה מהמח"ט אפי איתם ומאלוף הפיקוד יצחק מרדכי.[6] במשפט שהתנהל ב-1990 הכחישו שני הקצינים הבכירים את הטענות וכל הנאשמים הורשעו.
האינתיפאדה השנייה
בשנות האינתיפאדה השנייה חטיבת גבעתי הייתה חטיבת החי"ר העיקרית שמוצבת ברצועת עזה ואחראית על המלחמה בטרור שם, ביחד עם גדוד שמשון, כוחות שריון, גדוד להב של חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר. במהלך פעילותם שם הרגו כוחות גבעתי מאות מחבלים, אך הפשיטות בעומק מחנות הפליטים הצפופים של עזה והפעילות השוחקת והיומיומית תחת אש בציר פילדלפי גרמו להם גם לאבדות.
ב-22 בדצמבר 2003 התקבל מידע על שני מחבלים שמתקרבים לעבר עמדה צה"לית. מפקד פלוגת החוד של גדוד "צבר", סרן חגי ביבי, וסגנו, סגן לאונרדו וייסמן, יצאו עם חוליית הפיקוד לכיוונם. בחילופי האש עם המחבלים נהרגו שני המפקדים.
ב-11 במאי 2004 התפוצץ נגמ"ש M-113 בשכונת זייתון בעזה, ובפיצוץ נהרגו 6 אנשי צוות הנגמ"ש, מהפלחה"ן. למחרת, ב-12 במאי, פוצץ נגמ"ש M-113 נוסף בציר פילדלפי, ונהרגו 5 אנשי צוות המנהרות שהיו בנגמ"ש. אירועים אלה כונו אסון הנגמ"שים. צה"ל ערך שני מבצעים גדולים להחזרת הגופות, שבהם נהרגו עשרות מחבלים ונהרסו עשרות בניינים בשכונת זייתון וברפיח. בגלל איומו של צה"ל להמשיך לסרוק עד שכל הגופות יוחזרו, וההרס הרב שגרמו הדחפורים המשוריינים, נכנעו המחבלים והעבירו את שרידי הגופות לצלב האדום.
חטיבת גבעתי נטלה חלק מרכזי במבצע קשת בענן ברפיח וכן במבצע ימי תשובה בצפון רצועת עזה, שמטרתו הייתה למנוע ירי רקטות קסאם על שדרות.
בחודש ינואר 2005 הוענק לגדוד הסיור של גבעתי עיטור המופת מידי הרמטכ"ל, כהוקרה על פעילות הגדוד ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה.
לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות יצאה חטיבת גבעתי מרצועת עזה, והחלה להחליף קווים בדומה לשאר חטיבות החי"ר.
מבצעים ברצועת עזה עד מבצע צוק איתן
בחודשים יולי ואוגוסט 2006 נטלה החטיבה, חלק מרכזי במבצע גשמי קיץ, במהלכו נהרגו למעלה מ-200 מחבלים.
בתחילת מרץ 2008 הובילה החטיבה (יחד עם חטיבה 188 וכוחות נוספים) את מבצע חורף חם במחנה הפליטים ג'באליה ובשכונת סג'עיה. שניים מלוחמי החטיבה (סמ"ר דורון אסולין מגדוד הסיור וסמ"ר ערן דן-גור מגדוד שקד) נהרגו בפעילות זו, שבה נהרגו יותר מ-120 פלסטינים.
במבצע עופרת יצוקה (סוף 2008 – ינואר 2009) פעלה החטיבה בשכונותיה הדרומיות של עזה, זייתון ותל אל-הווא.[7]
מבצע צוק איתן
במבצע צוק איתן לחמה החטיבה בדרום רצועת עזה[8] בפיקודו של אלוף-משנה עופר וינטר. במהלך המבצע פגעה החטיבה במחבלים רבים[9] והשמידה מנהרות לחימה ותשתיות ששימשו את ארגון החמאס.[10] החטיבה זכתה להערכה רבה על לחימתה: יחידת רימון קיבלה את צל"ש אלוף פיקוד הדרום, לוחם סיירת גבעתי קיבל את עיטור המופת, ותשעה מלוחמי החטיבה קיבלו צל"ש על לחימתם.[11] חמישה מלוחמי החטיבה נהרגו בקרבות.[12]
צק"ח גבעתי
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. יש לסיים את תיאור קרבות הצק"ח.
יממה לאחר שנמצאו גופות שלושת הנערים, ב-1 ביולי הוקם צוות קרב חטיבתי המבוסס על חטיבת גבעתי. הצק"ח כלל את גדוד צבר, גדס"ר גבעתי ויחידת רימון, גדוד 101 מחטיבת הצנחנים, גדוד 52 מחטיבה 401 וגדוד 603 מחיל ההנדסה הקרבית. התוכנית האופרטיבית של הצק"ח כללה איגוף שקט של כוחות החמאס ותקיפתם מהעורף.
לאחר שבבוקר 17 ביולי ניסתה חוליית מחבלים לחדור לישראל באזור קיבוץ סופה, החל שלב התמרון הקרקעי. בלילה שבין 17 ל-18 ביולי פשטו יחידת רימון וגדוד צבר על שדה התעופה בדהניה, ועד הבוקר כותר המתחם על ידי גדוד צבר וטוהר על ידי יחידת רימון. במקביל, תקפו כוחות גדוד 101 וגדוד 52, בסיוע פלוגה מגדוד 603, את שכונת מעמר שבפרברי רפיח. ארגון החמאס הקים בשכונה מתחם מבוצר וניהל אש צלפים ומרגמות כנגד הכוח המתקדם לעבר השכונה. במהלך הלילה הצליח הכוח להתקדם פחות מ-3 קילומטר אל תוך רצועת עזה, בתנועה שארכה כ-8 שעות.
ב-18 ביולי החלו לוחמי מגדוד 603 ומיחידת רימון לאתר את פירי המנהרות במתחם שדה התעופה בדהניה. עד הצהריים אותרו במרחב שלושה פירי מנהרות. במהלך היום העמיק גדוד צבר את אחיזתו בפאתי רפיח. במקביל, ניסה החמאס לפגוע בכוחות גדוד צבר, בין השאר באמצעות חמור תופת ואופנוע תופת. גדוד 603 איתר במהלך היום ארבעה פירי מנהרות ופעל לנטרול כל פירי המנהרות שנמצאו. גדוד 101 איתר במהלך היום 5 פירי מנהרות, והמשיך להתקדם אל תוך שכונת מעמר בשני מאמצים: פלוגת החרמ"ש של גדוד 52 מדרום, ופלוגת החוד של גדוד פתן מצפון, יחד עם הפלוגה המסייעת.
ב-19 ביולי נשלח גדוד הסיור החטיבתי לאתר ולהשמיד מנהרת תקיפה נוספת באזור רפיח. הגדס"ר לא נתקל בכוחות אויב ולא איתר את פיר המנהרה, ולאחר יממה שונתה משימת הגדס"ר והוא יצא מהמרחב. גדוד 52 נערך ממגנן, אך מחבל שיצא מפיר מנהרה הצליח לירות פגז RPG על אחד הטנקים, פצע את קצין המבצעים של הגדוד והשבית את טנק המג"ד. גדוד 101 ספג את ההרוג הראשון שלו, כאשר בשעות הערב נשלחה מחלקת התצפית של הפלוגה המסייעת להתמקם במבנה שולט. בדרכם למבנה זיהה מפקד הכוח סככת פח חשודה, ולאחר שהסככה נסרקה נפתחה אש מתוכה, שממנה נהרג סמל בניה רובל.
ב-20 ביולי נמשכה הלחימה, ולוחמי גדוד 101 זיהו שני פירי מנהרות נוספים. במקביל, פעלו לוחמי גדוד 603 להשמדת פירי המנהרות שזוהו. במהלך פעולתם, זיהו לוחמי הגדוד חוליית מחבלים מתקרבת לעברם, והקפיצו מסוק קרב שהשמיד את החוליה.
מבצע שובר גלים
במהלך מבצע שובר גלים סיירת גבעתי תפסה קו בגזרת שכם וניהלה לחימה נגד חוליות של ארגוני הטרור, ובהן, ארגון גוב האריות. במהלך התעסוקה המבצעית, שארכה למעלה מחצי שנה, פעלו הלוחמים במאות פעולות כנגד יעדי טרור, פגעו בעשרות מחבלים חמושים והשתתפו במבצע נגד המפקדה הראשית של גוב האריות.
באוקטובר 2022, במהלך פעילות במרחב שכם, חוליית מחבלים רכובה פתחה בירי לעבר כוח של סיירת גבעתי, ובאירוע נפל לוחם הסיירת עידו ברוך.
מלחמת חרבות ברזל
- ערך מורחב – חטיבת גבעתי במלחמת חרבות ברזל
ב-7 באוקטובר 2023 יצאה ישראל למלחמת חרבות ברזל בעקבות מתקפת הפתע על ידי ארגון הטרור חמאס, והשתלטות מחבלים על יישובי העוטף. שני גדודים של החטיבה לחמו בכפר עזה במשך שעות ארוכות נגד עשרות מחבלים במקום, ופעלו לחילוץ האזרחים והתושבים. סיירת גבעתי פעלה בקיבוץ נחל עוז ופעלה בקרבות.[13] לאחר מכן הובילה החטיבה בשיתוף שריון והנדסה את ההתקפה בצפון רצועת עזה ופגעה במאות מחבלים.[14]
ב-31 באוקטובר 2023, נגמ"ש מסוג נמ"ר של החטיבה נפגע מטיל נ"ט ו-11 לוחמים נהרגו.[15]
Remove ads
גדוד שקד (424)
גדוד שקד (424), הוקם מחדש בשנת 1978, והיה גדוד עצמאי בפיקוד דרום. הוקם מגדוד חרמ"ש 519, עורב שריון ו-2 פלוגות נח"ל מתחלפות שהיו מגיעות אליו. בשנת 1983 היה לגדוד הראשון שנכלל בחטיבת גבעתי המחודשת, וממשיך דרכה של סיירת שקד. הגדוד מורכב מחמש פלוגות: פלוגת סיוע מנהלתי, רובאית, פלחוד, מסייעת ומבצעית.
סמל הגדוד הוא כנפיים, המסמלות את סיירת שקד, ארץ ישראל, המסמלת את הגנת הגדוד על ארץ ישראל במשימותיו השונות, וחרב, המסמלת גדוד חי"ר לוחם ומובחר. הגדוד נלחם בלבנון שנים רבות אך את עיקר תהילתו קצר ברצועת עזה, שבה הוצב ברציפות מאפריל 2001 ועד ביצוע תוכנית ההתנתקות.
בשנת 2018 היה לגדוד הראשון בחטיבה הקולט את הנמ"ר.[16]
מפקדי גדוד שקד
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יובל דביר | 1978–1980 | שימש מפקד גדוד חרמ"ש 519 שהיווה את ראשיתו של גדוד שקד |
| יצחק גורן | 1980–1981 | שימש המפקד הראשון של גדוד שקד (424) – גדוד בט"ש פיקודי |
| שריה עופר | 1981–1982 | שימש בהמשך כסמח"ט גבעתי, נרצח על ידי מחבלים בבקעה |
| משה מרקובסקי | 1982–1983 | שימש המפקד האחרון של גדוד שקד כגדוד בט"ש פיקודי |
| יוסי אלעד | 1983–1984 | המפקד הראשון של הגדוד כחלק מחטיבת גבעתי המחודשת. |
| ציון גזית | 1984–1986 | לימים מפקד עוצבת ברעם |
| שלמה אורן | 1986–1987 | לימים מפקד אוגדת איו"ש |
| מאיר מינץ | 1987–1988 | לימים קצין המבצעים המיוחדים באוגדת עזה שם נהרג ב-24 בדצמבר 1993 |
| איתן מטמון | 1988–1990 | לימים רמ"ח כושר קרבי בצה"ל |
| אייל שליין | 1990–1992 | לימים מפקד עוצבת עידן |
| אסף שביט | 1992–1993 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה ומפקד חטיבת יהודה |
| איל איזנברג | 1993–1995 | לימים מפקד פיקוד העורף |
| אבי בורשטיין | 1995–1997 | |
| יואל סטריק | 1997–1999 | לימים מפקד זרוע היבשה |
| אלדד פלד | 1999–2001 | לימים מפקד הבא"ח, סגן מפקד החטיבה ומפקד מערך מגל |
| ארז כץ | 2001–2002 | |
| משה אור | 2002–2004 | לימים ראש תורת חי"ר וצנחנים במפקדת קחצ"ר ונספח צה"ל בצ'ילה |
| עופר לוי | 2004–2006 | לימים ראש מטה של פיקוד הדרום |
| טל כרמל | 2006–2008 | לימים ראש תו"ל בזרוע היבשה |
| דדו בר כליפא | 2008–2010 | לימים מפקד עוצבת געש |
| אבי רחמים | 2010–2012 | לימים סגן מפקד עוצבת הפלדה |
| יהודה ואך[17] | 2012–2014 | לימים מפקד בה"ד 1 |
| אייל שוימר[18] | 2014–2016 | לימים מפקד חטיבת עציון |
| יהודה לב | 2016–2017 | לשעבר סגן מפקד חטיבת עוז ומפקד גדוד גפן, לימים מפקד מחוז הצפון בפיקוד העורף |
| חיים כהן | 2019−2017 | לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה |
| בר בשן | 2019–2021 | לימים מפקד גדוד דקל |
| עומרי משיח | 2021–2023 | |
| יאיר אטיאס | 2023–2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
| דניאל לוריא | ספטמבר 2024– | מפקד הגדוד הנוכחי. לשעבר מפקד גדוד 17 |
גדוד צבר (432)
גדוד צבר (432) הוקם בשנת 1983. מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה נמצא הגדוד בלחימה מתמדת בגזרת עזה.
סמל הגדוד הוא צבר, על שם שיחי הצבר שבהם השתמשו התושבים הערביים בארץ ישראל לסימון גבולות חלקות האדמה שעיבדו כשם ש"גבעתי" יגן על הגבולות, וכן רמז למושג "צבר" – ישראלי יליד הארץ. הגדוד מורכב משש פלוגות: פלוגת סיוע מנהלתי, פלוגת הטורפים, פלוגת הפושטים, פלוגת החוד, מבצעית ומסייעת.
הגדוד זכה לתעודת הערכה על פעילותו ההתקפית במבצע צוק איתן ולתעודת הערכה נוספת על פעילותו המבצעית בגזרת חברון במהלך "אינתיפאדת הסכינים".
בדצמבר 2014 הדיח הרמטכ"ל את מפקד הגדוד לירן חג'בי לאחר שנחשד בהטרדה מינית ושיבוש הליכי חקירה.
ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס במתקפת פתע על עוטף עזה ויישובי הנגב המערבי, והשתלט על יישובי העוטף. לוחמי הגדוד לחמו על מנת לשחרר את היישובים, ובמהלך חילופי אש נפל סגן דור שדה, מפקד מחלקה בגדוד.[19]
ב-31 באוקטובר 2023, במהלך התמרון הקרקעי של מלחמת חרבות ברזל בעומק הרצועה, תקפו כוחות גדוד צבר וחיסלו מספר גדול של מחבלי חמאס שהתבצרו בבניין רב-קומות בסמוך למבנה בית ספר ומשרדי ממשל של החמאס בג'באליה שבצפון רצועת עזה. במהלך הפעולה איבד הגדוד 11 מלוחמיו מפגיעת נ"ט בנגמ"ש נמ"ר.[20] ב-14 במרץ 2024, הנמ"ר שנפגע באסון חזר לכשירות מבצעית.[21]
מפקדי גדוד צבר
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| מוני חורב | לימים מפקד עוצבת עמוד האש | |
| יצחק ספורטה | 1983–1984 לימים ראש משלחת צה"ל בזאיר | |
| אהרון סבג | ||
| שמואל אדיב | 1988 | נהרג בקרב מול מחבלי חזבאללה |
| שמואל אפל | ||
| ניצן פלג | ||
| דוד אוחנה | ||
| שלמה דגן | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה | |
| דוד מנחם | 1996–1998 | לימים ראש המנהל האזרחי |
| מני מוזס | 1998–1999 | |
| דני טוויזר | 1999–2001 | לימים ראש מטה אוגדת איו"ש |
| טל חרמוני | 2001–2003 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
| רונן מרלי | 2003–2005 | לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח וקצין אג"ם של פיקוד הדרום |
| יוסי דרורי | 2005–2007 | לימים מפקד בא"ח גבעתי |
| אורן זיני | 2007–2009 | לימים מדריך יבשה בפו"ם |
| איציק כהן | 2009–2011 | לימים מפקד עוצבת הפלדה |
| עידן כץ | 2011–2013 | לימים מפקד חטיבת אפרים ומפקד המרכז לאימונים באש במל"י |
| לירן חג'בי[22] | 2013–2014 | הודח מתפקידו[23] ב־2014 ונפטר ממחלת הסרטן באפריל 2022.[24] |
| חזי נחמה | 2014 | שימש ממלא מקום במקביל לתפקידו כסגן מפקד חטיבת גבעתי |
| קובי בראל[25] | 2014–2016 | לימים קצין המבצעים של פיקוד המרכז |
| אסף חממי | 2018−2016 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה, נהרג במתקפת הפתע על ישראל שהובילה למלחמת חרבות ברזל |
| אלי טולדנו | 2018–2020 | לימים סגן מפקד אוגדת עזה |
| דביר עלמי | 2020–2022 | לימים קצין אג"ם של עוצבת אדום |
| אבירן אלפסי | 2022–2024 | מעוטר צל"ש מפקד חטיבה, מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל, לימים מפקד בא"ח גבעתי |
| מתן אלגרבלי | יולי 2024– | מפקד הגדוד הנוכחי. נפצע באורח קשה ב-7 באוקטובר בכפר עזה והחלים מפציעתו |
גדוד רותם (435)
גדוד רותם (435), הוא הגדוד הצעיר מבין שלושת הגדודים של החטיבה. הגדוד הוקם בשנת 1984, בעוד השאר הוקמו קודם לכן. הגדוד מורכב משש פלוגות: מסייעת, מבצעית, פלוגת חוד, פלוגת תומר, פלוגת חשיפה תקיפה ופלוגת המפקדה (פלס"ם). סמל הגדוד הוא רותם, על שם שיח הרותם שגדל במדבר ונאחז בחוזקה באדמת ארץ ישראל בשורשיו העמוקים.
גדוד רותם היה הגדוד היחיד בחטיבה שנכנס לעומק לבנון במלחמת לבנון השנייה. בשנת 2017 זכה במקום הראשון באליפות צה"ל בצליפה, הן בבית גדודי החי"ר והן בסיכום הכולל.[26]
פלוגת תומר
מחזור הגיוס הראשון של הפלוגה, המיועדת לציבור החרדי, היה באוגוסט 2014, ביוזמתו ובעידודו של מפקד החטיבה, עופר וינטר. בתחילה הכוונה הייתה להקים גדוד נפרד (ולכן נקרא בהתחלה בשם "גדוד תומר"), אך משיקולים שונים הוחלט לבסוף להקים פלוגה ולא גדוד.[27] הפלוגה מתייחדת בכך שהיא מאפשרת אווירה חרדית לחלוטין, ומקבלת לתוכה בוגרי מוסדות חרדיים בלבד, ובתנאי שהם מקיימים אורח חיים דתי, בניגוד לגדוד נצח יהודה שמקבל אליו גם דתיים-לאומיים. ההכשרה כולה מתבצעת בבסיס הר קרן במתחם פלוגתי נפרד. מפקדי וקציני הפלוגה – דתיים. בנוסף, במהלך פרק ההכשרה, נוסף על זמני התפילות שמקבל כל חייל דתי, ישנה שעה של לימוד תורה שבה רב מארגון שח"ר מעביר שיעור לחיילים.
פלוגת תומר נוספה כפלוגה שישית לגדוד רותם, ובהמשך פלוגת תומר הפכה לפלוגה הרובאית בגדוד, ובכך הגדוד חזר לתצורה של שש פלוגות פלוגות (פלוגת חוד, מבצעית, מסייעת, תומר (רובאית), פחת"ק ופלס"ם). הפלוגה החלה בפעילות מבצעית במרץ 2015 בגבול הצפון, והמשיכה לתעסוקות מבצעיות מוצלחות בכל הגזרות.
עקב ההצלחה של הפלוגה נפתחה פלוגה דומה בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים, פלוגת ח"ץ.
בשל הראשוניות של הפלוגה והעניין הרב בגיוס חרדים, בעקבות התיקון לחוק שירות ביטחון שעסק בגיוס בני ישיבות לצה"ל,[28] זכתה הפלוגה לעניין ציבורי רב ולסיקור תקשורתי נרחב, ואף שימשה השראה לסדרת הטלוויזיה "כיפת ברזל".
מפקדי גדוד רותם
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| רובי גולדשטיין | 1985−1984 | |
| יצחק גבאי | 1986−1985 | |
| יואש רובין | 1987−1986 | |
| יצחק לויט | 1987–1988 | יו"ר עמותת גבעתי |
| אריה קופרברג | 1990−1988 | |
| צביקה אמדור | 1991−1990 | לימים מפקד חטמ"ר אפרים ומפקד מערך מג"ל |
| טל רוסו | 1991–1992 | לימים מפקד מפקדת העומק |
| עימאד פארס | 1992–1994 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
| אילן נוי | 1994–1996 | |
| אבי לוי | 1996–1998 | לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה |
| מוני כץ | 1998–2000 | לימים מפקד החטיבה, ומפקד מפקדת העומק |
| אילן מלכא | 2000–2002 | לימים מפקד החטיבה וראש מטה פיקוד המרכז |
| אדם זוסמן | 2002–2004 | לימים נספח צה"ל בקנדה |
| אילן עזרן | 2004–2006 | לימים מפקד חטיבת ירושלים ומפקד בא"פ לכיש |
| בסאם עליאן[29] | 2006–2008 | |
| יהודה הכהן | 2008–2010 | לימים מפקד חטיבת אלון |
| דולב קידר[30] | 2010–2012 | נהרג במבצע צוק איתן, מעוטר צל"ש אלוף, באתר הגבורה |
| דני אוקן[31] | 2012–2014 | לשעבר רע"ן חי"ר במל"י, לימים קצין אג"ם של מפקדת קחצ"ר |
| לירון בטיטו[18] | 2014–2016 | לימים קצין אג"ם של פיקוד הדרום ומפקד החטיבה |
| טל אשור | 2016–2018 | מפקד יחידת רימון במבצע צוק איתן, לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
| עמרי רוזנקרנץ | 2018–2020 | לימים מפקד עוצבת ברעם |
| יוסי אליאס | 2020–2022 | קודם לכן היה ראש ענף חי"ר במא"ש במל"י, לימים מפקד חטיבת הנגב |
| ענאן פארס | 2022–2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
| בניה הר זהב | יוני 2024– | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל. לשעבר ראש ענף חי"ר במא"ש במל"י |
.jpg)
סיירת גבעתי
הסיירת כונתה בעבר גדס"ר גבעתי. בשנת 2019 ביצע צה"ל שינוי בגדוד הסיור של החטיבה ובפלוגותיו. שם הגדוד שונה מ"גדס"ר גבעתי" ל"סיירת גבעתי" וכעת הוא מוגדר כסיירת. הפלוגות הייעודיות מגדוד הסיור הוסבו ל-3 פלגות המתמחות בפשיטה, סיור, חבלה, קשר, לוחמה בשטח בנוי, לחימה בתוואי תת-קרקע, צלפים והפעלת טילים נגד טנקים.
הסיירת כוללת את:
- פלס"ר גבעתי- פלגה א׳
- פלחה"ן גבעתי- פלגה ב׳
- עורב גבעתי (פלנ"ט)- פלגה ג׳
- פלוגת סיוע מנהלתי- פלס״מ
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| רון אשרוב | 2001–2003 | מפקד הגדוד הראשון |
| עופר וינטר | 2003–2005 | לשעבר מפקד החטיבה, לימים מפקד עוצבת האש |
| גיא ביטון | 2005–2007 | לימים מפקד חטיבת שגיא וסגן מפקד אוגדת עזה |
| גור שרייבמן | 2007–2009 | לימים מפקד עוצבת אדום |
| חזי נחמה | 2009–2011 | מעוטר צל"ש אלוף, לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני |
| אליעד מאור | 2011–2013 | לשעבר מפקד החטיבה, לימים מפקד חיל הגנת הגבולות |
| אלי ג'ינו | 2013–2015 | לשעבר מפק"ץ במכללה לפיקוד טקטי וסגן מפקד החטיבה, לימים סגן מפקד עוצבת אדום |
| ניר בן חמו | 2015–2017 | לשעבר מפק"ץ במכללה לפיקוד טקטי וסגן מפקד החטיבה |
מפקדי סיירת גבעתי הנוכחית
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| עברי אלבז | 2017–2019 | תחת פיקודו הגדוד הוסב ממתכונת גדס"ר לסיירת. לימים מפקד חטיבת הנגב |
| נתנאל שמכה | 2019–2021 | מעוטר צל"ש מפקד אוגדה. לימים מפקד חטיבת אפרים |
| אריאל גונן | 2021–2023 | לימים מפקד חטיבת שומרון |
| זיו בואניש | 2023–2024 | מפקד הסיירת במלחמת חרבות ברזל, לשעבר ראש ענף חי"ר במא"ש במל"י |
| שמואל בטיט | יוני 2024– | מפקד הסיירת הנוכחי |
.jpg)
הגדוד עוטר בשנת 2005 בעיטור המופת על רצף פעילויות מוצלחות ברצועת עזה.[32]
פלס"ר גבעתי
פלס"ר (פלוגת הסיור) גבעתי הוקמה בשנת 1983, וחדלה לתפקד כיחידה עצמאית בחטיבה, לאחר ארגון מחדש של חטיבות החי"ר ויצירת גדוד סיור חטיבתי בשנת 2001. בסיס היחידה היה מחנה 'עמוס ירקוני' או בשמו העממי 'משמר הנגב' על שם הקיבוץ הסמוך. מסלול האימונים ארך כשנה ושמונה חודשים והוא כלל בין השאר אימוני חי"ר מתקדמים, לוחמה בטרור, ניווטים וסיור. בנוסף לכך צורף לפלוגה צוות הצלפים של היחידה המכונה "נץ". בוגרי היחידה במילואים מאיישים את פלוגת התצפית של חטיבת גבעתי, פלוגת הסיור של חטיבת ביסלמ"ח, חטיבת בה"ד 1 וחטיבת הנגב. הפלס"ר התקיים במתכונת זו עד שנת 2019.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אילן סופר | ||
| אייל שליין[33] | לימים מפקד עוצבת עידן | |
| עמית ווינר | ||
| דן שוורצפוקס | ||
| עמוס גולדמן | ||
| אסף שביט[34] | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה וחטיבת יהודה | |
| איל איזנברג | 1990 – 1992 | לימים מפקד פיקוד העורף |
| רז שגיא[35] | 1992 – 1993 | |
| בועז זלמנוביץ | 1993 – 1994 | |
| מוני כץ | 1994 – 1996 | |
| מני מוזס | 1996 – 1998 | |
| אלדד פלד | לימים מפקד מערך מגל | |
| טל חרמוני | 1998 – 2000 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
| עופר וינטר | 2000 – 2002 | לימים מפקד עוצבת האש |
| חזי נחמה | 2002 – 2004 | לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני |
| גור שרייבמן | 2004 – 2005 | לימים מפקד עוצבת אדום |
| עידן כץ | 2005 – 2006 | לימים מפקד יחידת שלדג ומפקד חטיבת אפרים |
| לירון ארוך | לימים מפקד בא"פ דרום וסגן מפקד חטיבת יהודה | |
| אמיר זיגדון | ||
| ירון סימסולו | לימים מפקד עוצבת שועלי מרום | |
| חנן בוחבוט | ||
| מוטי חיים | לימים מפקד גדוד 450 | |
| נדב דנינו | 2013 – 2014 | לימים סגן מפקד בה"ד 1 |
| בניה שראל | 2014 | (נהרג במבצע צוק איתן,[36] קרב רפיח) |
| רועי גנוניאן | 2014 – 2015 | |
| ערן ארזי | 2015 – 2016 | |
| יהונתן צור (ברנש) | 2016 – 2017 | לשעבר קצין אג"ם של החטיבה, לימים מפקד סיירת נח"ל, נהרג במתקפת הפתע על ישראל[37] |
| דניאל לוריא | 2017 – 2018 | |
| עמית לוי | 2018 – 2019 | בתקופתו הוסב הפלס"ר לפלגה בסיירת |
| אסף דמארי | 2019 – 2020 | |
| מנחם מעוז | 2020 – 2021 | |
| אופק הלפנד | 2021 – 2022 | מפקד הפלגה במבצע שובר גלים |
| נדב סרלין | 2022 – 2023 | במלחמת חרבות ברזל החליף זמנית את מפקד הפלחה"ן יהודה כהן שנפל בלחימה |
| אדר וולף | 2023 – | מפקד הפלגה במלחמת חרבות ברזל |
פלחה"ן גבעתי
.jpg)
הפלחה"ן (פלוגת החבלה וההנדסה) הוקמה בשנת 1984 כחלק מהקמת חטיבת גבעתי המחודשת. ייעוד פלוגת ההנדסה החטיבתית היה לפרוץ את הדרך לכוחות הלוחמים ולהובילם לעבר היעד. מאז הקמתה השתתפה הפלוגה במארבים ובמבצעים מיוחדים רבים במסגרת פעילות הבט"ש, בגזרת גבול לבנון, רצועת עזה, ואזור יהודה ושומרון. חיילי הפלוגה זכו לצל"ש מפקד פיקוד הדרום, על פעילותם המצטיינת בצומת נצרים בספטמבר 2000 בפרוץ האינתיפאדה השנייה.
בשנת 2001 הפלוגה שולבה במסגרת גדס"ר גבעתי שהוקם אז, והתקיימה במתכונת זו עד שנת 2019.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אריה איטח | לימים סגן מפקד בה"ד 1 | |
| ניר מוקוטוב | לימים מפקד יחידת עוקץ | |
| דדי יונג | ||
| אבי בורשטיין | ||
| יובל וינשטיין | נהרג בוואדי צברין בשנת 1990 | |
| שגיא תלמי | ||
| טל סיני | ||
| אלדד פלד | לימים מפקד מערך מגל | |
| יגאל נחום | ||
| רון אשרוב | לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה ומפקד המרכז לאימונים טקטיים במל"י | |
| רונן מרלי | לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח | |
| בוני מזר | 1998 – 1999 | |
| גל תמיר | 1999 | |
| דולב קידר | נהרג במבצע צוק איתן בעת ששימש מפקד גדוד גפן | |
| איציק כהן | לימים מפקד עוצבת הפלדה | |
| טל חפץ | ||
| אלי ג'ינו | לימים סגן מפקד עוצבת אדום | |
| עפר קעה | לימים ראש מנהלת 'אופק רחב' | |
| קובי בראל | לימים קצין המבצעים של פיקוד המרכז | |
| בני מאיר | לימים מפקד יחידת רימון, גדוד שחר וסיירת דבורה, מעוטר צל"ש מח"ט | |
| נתי בן חורין | ||
| קובי אוחיון | ||
| אלי טולדנו | לימים מפקד חטיבת אלון | |
| יונתן הלוי | לימים מפקד יחידת רימון | |
| ליאור ליברמן | ||
| שמואל ביטרן | לימים ממ"ח בבא"ח גבעתי | |
| זיו בואניש | לימים מפקד סיירת גבעתי | |
| אבירן אלפסי | לימים מפקד גדוד 450 וגדוד צבר | |
| טל כהן (טלכו) | 2018 – 2019 | בתקופתו הוסב הפלחה"ן לפלגה בסיירת. נהרג במלחמת חרבות ברזל |
| אלי סגל | 2019 – 2020 | לימים מפקד בית הספר להכשרות של סיירת גבעתי |
| אייל מייזל | 2020 – 2021 | מפקד הפלגה במבצע שומר החומות |
| עידו נהרי | 2021 – 2022 | מפקד הפלגה במבצע שובר גלים |
| ברוך אטיאס | 2022 – 2023 | לימים מפקד מחזור בבא"ח גבעתי |
| יהודה נתן כהן | 2023 | נהרג במלחמת חרבות ברזל |
| אופק ברוס | 2023 – | מפקד הפלגה במלחמת חרבות ברזל |
עורב גבעתי
.jpg)
הפלנ"ט (פלוגת נ"ט) הייתה פלוגה נגד טנקים (נ"ט) המכונה "עורב" (על שם הטיל שבעבר השתמשו בו). ייעודה של הפלוגה היה לפגוע בשריון אויב, בחי"ר ובמטרות איכות, ולהוות כוח חי"ר איכותי. בנוסף תפקיד הפלוגה היה להכניס את החטיבה ללחימה בעזרת יכולות האש והתצפית המגוונות שלה, דבר שבעבר עשתה פלוגת הסיור.[דרוש מקור] מאז הקמתה השתתפה הפלוגה במארבים ובמבצעים מיוחדים רבים, בפעילות הבט"ש, בגזרת גבול לבנון, רצועת עזה, ואזור יהודה ושומרון, וזכתה פעמים רבות בפלוגה המצטיינת של החטיבה. הפלוגה התקיימה במתכונת זו עד שנת 2019.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| שלומי משה | 1988 | |
| צחי ברבר | 1991–1992 | |
| יואל סטריק | לימים מפקד זרוע היבשה | |
| צביקה דן | 1993–1995 | |
| אדם זוסמן | 1996-1995 | לימים מפקד חטיבת הנגב |
| משה אור | 1997-1996 | |
| עופר לוי | לימים ראש מטה פיקוד הדרום | |
| דוד כהן-דביר | ||
| יהודה הכהן | לימים מפקד חטיבת אלון | |
| טל כרמל | לימים מפקד חטיבת הערבה | |
| קובי פרחי | ||
| ניר בן חמו | לימים סגן מפקד החטיבה | |
| שי שרף | ||
| אליק סרור | ||
| חנן שוורץ | ||
| אלישי גואטה | ||
| דוד רון | לימים סגן מפקד החטיבה | |
| אלון פייזר | 2014–2015 | |
| אייל גול | ||
| שמואל בטיט | ||
| איתי משאט | אוגוסט 2018 – | בתקופתו הוסב הפלנ"ט לפלגה בסיירת |
| רואד בלעוס[38] | ||
| יואב אורבך | ||
| עידן גל[דרוש מקור] | 2021 – | |
| האדי גאנם | 2022–2023[39] | |
| משה צבי נריה | 2023–2024 | נפצע באורח קשה במלחמת חרבות ברזל |
| שמואל כהן | 2024– | ממלא מקום עקב פציעת משה צבי נריה במלחמת חרבות ברזל |
פלחי"ק גבעתי
פלוגת מאור (הפלחי"ק) היא פלוגת הקשר והתקשוב של חטיבת גבעתי. הפלוגה אחראית על הפעלת אמצעי הקשר, התקשוב והשו"ב במפקדת החטיבה ובגדודים. בנוסף הפלוגה אחראית לפריסה והקמת מפקדות וחמ"לי החטיבה, וחפ"ק המח"ט בסדיר ובמילואים.
הפלוגה מורכבת מ-5 מחלקות: 4 מחלקות מקצועיות (אלחוט, שו"ב, כ"ס, וקצ"ק) ומצוות לוחמים.
לוחמי הפלחי"ק מבצעים את מסלול הכשרת הלוחם בבא״ח גבעתי. בתקופת השגרה מבצעים פעולות ביטחון שוטף יחד עם היחידה שאליה הם משתייכים. בחירום ובאימונים משמשים לוחמי הפלחי"ק כקשרי המח"ט ובתוך כך אמונים על אבטחת המח"ט וקציני המטה.
מערך התקשוב החטיבתי מונה את כלל קציני, נגדי וחיילי חיל התקשוב שבחטיבה, בגדודים ובבאח. אחריות הפלחי"ק לאמן את כלל המסגרות התקשוביות על מנת שיבצעו את תפקידן בצורה נכונה ומדויקת.
בא"ח גבעתי
_Givati_recruit_sof_maslul.jpg)
בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) גבעתי, הוא בית הספר ללוחמת חי"ר, שבו מתקיימים ההכשרה, ההדרכה והאימונים של חטיבת גבעתי. הבסיס הוקם על ידי אל"ם (מיל') יעקב עמר, ששימש קודם לכן מפקד גדוד 51 בגולני, כחלק מהקמת חטיבת גבעתי המחודשת. הבסיס שוכן בבסיס קציעות שבנגב על כביש באר שבע–ניצנה סמוך לגבול ישראל–מצרים, ונועד להכשרת טירונים.
בעבר התבצעה הטירונות בשטח הבא"ח והאימון המתקדם במחנה הר קרן, אך בשנת 2015 הוחלט שכל מחזור גיוס ישלים הכשרה מלאה בסיס אחד, על מנת לחסוך זמן אימון יקר שמתבזבז על ההעברה. בשל העובדה שהצבא מקדיש יותר כסף לבסיסי טירונים, שופץ בסיס הר קרן בצורה נרחבת, וחלק ממטה הבא"ח הועבר אליו. כמו כן בשנה זו הושלמה בנייתם של מגורי הקבע בבסיס במקום האוהלים.
מפקדי הבא"ח
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| משה בכר | 1983–1984 | מפקד הבא"ח בזמן הקמת החטיבה |
| יעקב עמר | 1984– | הקים את בסיס קציעות |
| מנשה עמית | ||
| חיים אביטל | ||
| נביה מרעי | נהרג במהומות מנהרת הכותל כשכיהן כסגן מפקד אוגדת עזה | |
| יעקב בכר | ||
| דוד אוחנה | ||
| שלמה דגן | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה | |
| ארז כץ | 1998–2001 | לימים רמ"ח תורת לחימה באגף המבצעים |
| אלדד פלד | 2001–2002 | לימים סגן מפקד החטיבה ומפקד מערך מגל |
| אילן מלכא | 2002–2004 | לימים ראש מטה של פיקוד המרכז |
| משה אור | 2004–2006 | לימים ראש תורת חי"ר וצנחנים במפקדת קחצ"ר |
| עופר לוי | 2006–2008 | לימים מפקד החטיבה וראש מטה פיקוד הדרום |
| יוסי דרורי | 2008–2010 | |
| דדו בר כליפא | 2010–2012 | לימים מפקד עוצבת סיני |
| איציק כהן | 2012–2014 | לימים מפקד עוצבת אדום |
| דודו כהן | 2014–2016 | לימים סגן מפקד עוצבת אדום |
| לירון בטיטו | 2016–2018 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
| טל אשור | 2018–2020 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
| עברי אלבז | 2020–2022 | לימים מפקד חטיבת הנגב |
| יוסי אליאס | 2022–2024 | לימים מפקד חטיבת הנגב |
| אבירן אלפסי | יולי 2024 – | מפקד הבא"ח הנוכחי |
גדוד הנדסה 8170
- ערך מורחב – גדחה"ן 8170
גדחה"ן 8170 הוא גדוד הנדסה קרבית במילואים. במרץ 2014 עבר הגדוד מחטיבה 27 שנסגרה, והוכפף לחטיבת גבעתי.[40] הגדוד השתתף תחת פיקוד החטיבה במבצע צוק איתן.[41] ב-2018 זכה הגדוד בפרס הרמטכ"ל ליחידות מילואים מצטיינות.[42]
מפקדי הגדוד: אודי אלבז, מני בראונשטיין, אמיר זרגרי, סא״ל (במיל׳) יובל נתנאל.
Remove ads
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יהודה דובדבני | 1983–1985 | מפקד החטיבה הראשון |
| זאב דרורי | 1985–1986 | |
| אריק מורן | 1986–1987 | |
| אפי איתם | 1987–1988 | מפקד החטיבה בתחילת האינתיפאדה הראשונה. לימים מפקד עוצבת הגליל |
| יום טוב סמיה | 1988–1990 | לימים מפקד פיקוד הדרום |
| גיורא ענבר | 1990–1992 | לימים מפקד יק"ל |
| גיורא איילנד | 1992–1993 | לימים ראש אגף התכנון |
| מוני חורב | 1993–1995 | |
| מאיר כליפי | 1995–1997 | לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה |
| אייל שליין | 1997–1999 | לימים מפקד עוצבת עידן |
| ליאור שלו | 1999–2001 | |
| עימאד פארס | 2001–2003 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
| איל איזנברג | 2003–2005 | לימים מפקד פיקוד העורף |
| יואל סטריק | 2005–2007 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד פיקוד הצפון ומפקד זרוע היבשה |
| אילן מלכא | 2007–2009 | המח"ט במבצע עופרת יצוקה. צמח בחטיבה מגיוסו ועד להיותו מפקד החטיבה |
| מוני כץ | 2009–2011 | לימים מפקד מפקדת העומק |
| עופר לוי | יוני 2011 – אוגוסט 2013 | לימים ראש מטה פיקוד הדרום |
| עופר וינטר | אוגוסט 2013 – יוני 2015 | מפקד החטיבה במבצע צוק איתן. לימים מפקד עוצבת האש |
| ירון פינקלמן | יוני 2015 – יולי 2017 | לימים מפקד פיקוד הדרום |
| דדו בר כליפא | יולי 2017 – יולי 2019 | לימים מפקד עוצבת געש |
| איציק כהן | יולי 2019 – יולי 2021 | לימים מפקד עוצבת הפלדה |
| אליעד מואטי (מאור) | 7 ביולי 2021 – 16 באוגוסט 2023 | לימים מפקד חיל הגנת הגבולות |
| לירון בטיטו | 16 באוגוסט 2023 – | מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל |
.jpg)
חיילי חטיבת גבעתי חמושים ברובה סער תבור X-95 פלאט-טופ ובM4A1 קרבין החל ממחזור נובמבר 2023. בעבר נהגו להשתמש ברובה סער מיקרו תבור X-95 מדגמי מיקרו-תבור (גרסה מקוצרת יותר של התבור) ותבור קומנדו CTAR-21 ובעבר הרחוק יותר גליל, M16. נשקם זהה לשאר כלי הנשק של גדודי החי"ר בצה"ל וכולל גם מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M-24, מאוזר 86SR, SR-25 Mk 11 וברק 338, מטולי רקטות נגד טנקים ומבנים מדגמי לאו M-72 ומטאדור "מפצח אגוזים", מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 בראונינג ומקלעי רימונים מקל"ר סאקו דיפנס Mk-19 ומקל"רון MK47 בקליבר 40 מ"מ. בסוף שנת 2018 החלה החטיבה להצטייד ברובי מיקרו-תבור משופרים בעלי קנה ארוך יותר מדגם תבור X-95 פלאט-טופ.
בעקבות הצטיינותה של החטיבה במבצעים שונים, המתגייסים החדשים לגבעתי בגיוס נובמבר 2006 זכו להיות הראשונים שמשתמשים באופן מלא ושוטף בנשק החדש "תבור" אשר כולל גם כוונת השלכה בשם "מארס".[דרוש מקור]
עד אמצע העשור הראשון במאה העשרים ואחת, הייתה החטיבה מצוידת בנגמ"שי M-113 בלבד, הנחשבים למיושנים ופגיעים, בעלי מיגון לא מספק. בעקבות אסון הנגמ"שים ואיום הנ"ט הגובר ברצועת עזה, הוחלט לתגבר את החטיבה בנגמ"שי המרכבה הכבדים, הנחשבים לאחד הכלים הממוגנים בצה"ל. כמו כן, הועברו נגמחונים ונקפדונים לשירות החטיבה.
בשנים 2005 ו-2008 נמסרו מספר נגמ"שי מרכבה (נמ"ר) לשורות החטיבה, לצורכי הערכה ובדיקתם בשטח לפני שייוצרו באופן מסיבי לכלל הכוחות. מאוחר יותר הוחלט שחטיבת גולני היא שתצטייד בנמ"ר ואילו נגמ"שי האכזרית של גולני יועברו לשימוש גבעתי. בשנת 2019 החלה החטיבה בהצטיידות בנמ"ר המצויד ב"מעיל רוח".[43][16]
בשנת 2023 חזרה החטיבה לרובי ה-M4A1 פלאט-טופ בדגמים חדשים.[44]
ב-2024 החל להיקלט בצה"ל מטול רימונים M320 (אנ'), שמכונה גם "אקדח רימונים", שכן הוא כלי נשק עצמאי (ולא מתלבש על קנה הרובה). חטיבת גבעתי היא הראשונה שקלטה את ה-M320.[45]
מק"כ M2 בראונינג
.jpg)
Remove ads
.jpg)
הצל"שים מוצגים בסדר הענקתם.
צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דורון אלמוג, הוענק לסמל שלומי פרץ ביוני 2001, אלוף על אומץ לב ותפקוד קר רוח בלחימה בצומת נצרים בתחילת אינתיפאדת 2000.- צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דורון אלמוג, הוענק לחטיבת גבעתי באוקטובר 2002, על נשיאה במרבית עול הלחימה ברצועת עזה.[46]
- צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דורון אלמוג, הוענק לסג"ם ליעד גולן מגדוד שקד באוקטובר 2002, על כך שהרג מחבל בקרב פנים אל-פנים באמצעות קסדה, לאחר שאזלה התחמושת מנשקו.[47]
- צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דן הראל, הוענק לסרן חגי ביבי וסגן לאונרדו וייסמן באפריל 2004, על אומץ ליבם, חתירה למגע ולקיחת אחריות פיקודית בגזרה שאינה באחריותם.
עיטור המופת – הוענק לגדס"ר גבעתי ב-14 באפריל 2005, על פעילותו המבצעית הרצופה והמתמשכת במהלך שנת 2004 באזור חבל עזה.[48]- צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דן הראל, הוענק לסא"ל עופר וינטר באפריל 2004, על הובלת גדוד הסיור החטיבתי בפעילות רציפה ומתמשכת ברצועת עזה.
- צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דן הראל, הוענק לסרן חזי נחמה באפריל 2004, על פועלו.
- צל"ש אלוף – מאת אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, הוענק לסרן אליק סרור בספטמבר 2008, על שהוביל כוחות תחת אש באזור רווי מחבלים, בעת שהיה מפקד פלוגה מסייעת בגדוד שקד.[49]
צל"ש מפקד חטיבה – מאת מפקד החטיבה, אל"ם אילן מלכא, הוענק לסגן נדב מוסאי בספטמבר 2009, על פועלו במבצע עופרת יצוקה.[50]- צל"ש מפקד חטיבה – מאת מפקד החטיבה, אל"ם אילן מלכא, הוענק לסרן בני מאיר בספטמבר 2008, על פועלו.
- עיטור המופת – הוענק לסגן איתן פונד בינואר 2015, על גבורתו במהלך קרב רפיח, במבצע צוק איתן.
- צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, סמי תורג'מן, הוענק ליחידת רימון בינואר 2015, על פעילות היחידה במבצע צוק איתן.
צל"ש הרמטכ"ל – מאת הרמטכ"ל, בני גנץ, הוענק ללוחם ביחידת רימון בינואר 2015, על תפקודו במבצע צוק איתן, והריגתם של 4 מחבלים בהיתקלות.
Remove ads
את הסמל הראשון של גבעתי איירה דבורה פופקו בהיותה חיילת בחטיבה.[51]
צבע הכומתה הוא סגול. הראשונות שבחרו צבע זה היו בנותיו של המח"ט הראשון (לאחר הקמת החטיבה מחדש ב-1983), יהודה דובדבני, שרצה שלחטיבה המחודשת בפיקודו יהיו צבע וזיהוי ייחודי משלה. הוא הגיע לביתו עם שקיות מלאות בדוגמאות של כומתות בצבעים שונים, וביקש מבנותיו לבחור את הצבע האהוב עליהן. הן בחרו בסגול. הבחירה עברה מבחן נוסף, אצל שתי פלוגות טירונים של החטיבה, אשר להפתעת דובדבני בחרו גם חייליהן בסגול. כאשר הרמטכ"ל אז, משה לוי, ביקר בבסיס הטירונים החטיבתי, ביקש ממנו אחד החיילים שלחטיבה תהיה כומתה ייחודית משלה, והרמטכ"ל קיבל את הבקשה.[52]
תג החטיבה: החרב מסמלת את היותה של החטיבה חטיבה לוחמת. השועל מסמל את יחידת שועלי שמשון שהייתה הסיירת של חטיבת גבעתי הוותיקה; הצבע הכחול מסמל את הים (ייעודה המקורי של החטיבה הוא נחיתה מן הים באמצעות נגמ"שים אמפיביים – "תמסחים"); הצבע הצהוב מסמל את צבע האדמה המדברית של דרום הארץ, גזרתה הייעודית של החטיבה. רגליו של השועל נעוצות בקרקע – נחיתה מהים, זנבו מורם לאוויר לאות גאוות יחידה. צבר – מסמל את ארץ ישראל וכמו כן את גדוד צבר. על פי מורשת הקרב של החטיבה מקור סמל הצבר הוא בקרבות תש"ח. הערבים, שפחדו מפשיטות הקומנדו של שועלי שומשון, הקיפו את יישוביהם בצברים על מנת שיהוו מכשול ללוחמים.
המנון החטיבה הוא "מי שחלם גבעתי". ב-2015 נוספו בתים נוספים להמנון בעקבות מבצע צוק איתן.
סיכות יחידות חטיבת גבעתי
סיכת לוחם סיירת גבעתי
סיכת לוחם פלחה"ן אותה מקבלים הלוחמים בנוסף לסיכה המשותפת של סיירת גבעתי.
סיכת לוחם פלנ"ט שאותה מקבלים הלוחמים בנוסף לסיכה המשותפת של סיירת גבעתי.
סיכת לוחם גדוד שקד
סיכת לוחם גדוד רותם
סיכת לוחם גדוד צבר
Remove ads
- קובי סגל, יחד, ורק יחד, ננצח!: חטיבת "גבעתי" במבצע "צוק איתן", בן שמן: מערכות, 2018
- מאיר פינקל, הפקת לקחים ברמה הטקטית במלחמת העצמאות - חלון לשני דפוסי ארגון צבאי, בתוך: מלחמה המעצבת הראשונה – שבעה מאמרים במלאת שבעים שנה למלחמת העצמאות, מודן, משרד הביטחון וצה"ל/המחלקה להיסטוריה, 2018, עמודים 113–150
אתר האינטרנט הרשמי של חטיבת גבעתי- שלמה מן, סגול כהה – גבעתי בנחיתה, בין גלים" 169 דצמבר 1986, עמ' 9.
- תמונות מתרח"ט גבעתי, פורום צבא וביטחון בפרש
- אמיר בוחבוט, עזה - הבית השני של סיירת גבעתי, באתר nrg, 24 במאי 2007
- יואב לימור ואלון בן דוד, מקום שביעי: סיירת גבעתי, באתר ynet, 22 בינואר 2008
- אהרל'ה ויסברג, סגול גאה, באתר ישראל היום, 24 באפריל 2011
- גבעתי ציינה שלושים שנה להקמתה: "ראשונה להתייצב לעת פקודה", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 25 באפריל 2013.
- נעם ויטמן, 30 שנה לחטיבה הסגולה: 30 עובדות שלא ידעתם על "גבעתי", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 25 באפריל 2013
- מיכל קליין ונעמי נידם, 25 שנה לגבעתי לחטיבה הסגולה, במחנה, 18 באוגוסט 2008, כפי שהועלה באתר "שב"וז חיילים"
- רון בן ישי, עופרת יצוקה - תיעוד מיוחד: יום עם חיילי צה"ל הלוחמים ברצועת עזה, באתר הארץ, 8 בינואר 2009
- תצלומים של מצעד חטיבת גבעתי במושבה רחובות
- תמונות מאוסף חזי אשל - חטיבת גבעתי מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
תרגיל נחיתה של חיילי חטיבת גבעתי, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון- סגול עמוק, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, נובמבר 2014
- אמיר בוחבוט, לכל פגז יש כתובת: המג"דים של גבעתי פותחים הכול, באתר וואלה, 9 באפריל 2015
- טקס הענקת אות מלחמת ששת הימים למשפחות הנופלים, יומני כרמל, דצמבר 1967 (התחלה 0:19)
אלון תשובה, כך הפכה חטיבת גבעתי לאלופת הצליפה של צה"ל, באתר צה"ל, 30 בנובמבר 2017- אייל לוי, "המחבלים לא רוצים להיתקל בנו": כך חיילי גבעתי נערכים לאיום המנהרות, באתר מעריב אונליין, 19 באפריל 2018
- עוז רוזנברג, "נלחמים להיות טובים. נקודה": גבעתי חוגגת 70 שנה להיווסדה, באתר מעריב אונליין, 28 במאי 2018
- יואב זיתון, גבעתי נגד חיזבאללה: "הפעם זו תהיה לוחמה פנים מול פנים", באתר ynet, 5 בינואר 2019
- יואב זיתון, חמש שנים לצוק איתן: היחידה של הדר גולדין נערכת לחזור לעזה, באתר ynet, 7 ביולי 2019
- ניר דבורי, הסיירת שנכנסה לגוב האריות בשכם – וחזרה כדי לספר, באתר מאקו, 15 בדצמבר 2022
- רעות גוויסר, גלגוליה של החטיבה הסגולה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 15 בנובמבר 2023
- יואב זיתון, בצומת המנהרות שחוצות את הרצועה עם המפקד מגבעתי שהחליף כבר 20 "בתי מג"ד" בעזה, באתר ynet, 26 בפברואר 2024
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads