מועצה אזורית רמת הנגב

מועצה אזורית בדרום ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

מועצה אזורית רמת הנגב היא מועצה אזורית בנגב שבמדינת ישראל. זוהי המועצה בעלת שטח השיפוט הגדול ביותר בישראל, כ-4,100 קילומטר רבוע (לשם המחשה, שטחה גדול פי שלושה משטחו של כל מחוז המרכז). המועצות המקומיות מצפה רמון וירוחם הן מובלעות בתוכה.

סמל המועצה הישן (לפני המיתוג)
עובדות מהירות לאום ודת, אוכלוסייה לפי גיל ...
מועצה אזורית רמת הנגב
בניין המועצה האזורית
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 15
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] 29
ראש המועצה ערן דורון
תאריך ייסוד 1954
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[2]
  - אוכלוסייה 9,496 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] 181
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] 0.78 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 2.32 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[1] 247
תחום שיפוט[4] 4,088,420 דונם
    - דירוג ארצי[1] 1
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית רמת הנגב
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי[1] 104
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3946
    - דירוג ארצי[1] 149
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 9.1%
גילאי 5 - 9 11.4%
גילאי 10 - 14 10.1%
גילאי 15 - 19 10.6%
גילאי 20 - 29 13.6%
גילאי 30 - 44 21.7%
גילאי 45 - 59 13.5%
גילאי 60 - 64 3.0%
גילאי 65 ומעלה 7.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 8
  יסודיים 4
  על-יסודיים 4
תלמידים 2,121
   יסודי 1,398
   על-יסודי 723
מספר כיתות 101
ממוצע תלמידים לכיתה 24.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-2022)
פרופיל מועצה אזורית רמת הנגב נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
rng.org.il
סגירה
מתחם מבני ציבור - מועצה אזורית רמת הנגב
מבט ממדרשת בן-גוריון על נחל צין
מרכז השיטור הקהילתי ליד בניין המועצה האזורית
Remove ads

גבולות ושטח המועצה האזורית

הנגב מורכב משישה אזורי משנה. אחד האזורים הוא רמת הנגב. במזרח גובל שטח המועצה במועצה אזורית הערבה התיכונה, בדרום במועצה אזורית חבל אילות, במערב בגבול ישראל-מצרים ובצפון במועצה אזורית בני שמעון ובמועצה אזורית אשכול. בשטח הנתון נמצאות ארבע מועצות: מועצה אזורית רמת הנגב, מועצה אזורית נווה מדבר (של תושבי הפזורה הבדואית בנגב), מועצה מקומית מצפה רמון ומועצה מקומית ירוחם.

נתוני המועצה

מועצה אזורית רמת הנגב היא המועצה הגדולה ביותר בשטחה בישראל, היא משתרעת על 4.1 מיליון דונם, שהם למעלה מ-22% משטח מדינת ישראל. אוכלוסיית המועצה מתגוררת ב-20 יישובים מוכרים, בהם קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים, מוסדות לימוד וטיפול ומחנות צבא. בנוסף נמצאות בשטח המועצה האזורית 23 חוות בודדים. בשטחי המועצה אטרקציות תיירותיות רבות: הערים העתיקות עבדת, שבטה, ניצנה וחלוצה, המכתשים, הנוף המדברי וההררי, דרכים ושבילים אשר הוכנו במיוחד למטיילים וכן 23 התיישבויות בודדים אגרו-תיירותיות. כל אלה מהווים מוקד משיכה תיירותי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית רמת הנגב 9,496 תושבים (מקום 181 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 92.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 11,275 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[6]

Remove ads

היסטוריה

ראשיתה של ההתיישבות היהודית באזור רמת הנגב הייתה בשנת 1943 בהקמת רביבים, אחת משלושת המצפים שהיו תחנות ניסוי חקלאיות בהן נלמדו תנאי הסביבה האקלימיים והחקלאים כדי לייעל את שיטות עיבוד האדמה ולהגדיל את תנובתה. בנובמבר 1947 עלה על הקרקע קיבוץ משאבי שדה שנקרא בתחילה "חלוצה" ושכן עד אחרי מלחמת העצמאות כ-11 קילומטר מצפון מזרח לרביבים[7]. משאבי שדה ורביבים היו היחידים באזור בשנות ה-50, ונאבקו יחד להנחת צינור מים שיאפשר את הרחבת ההתיישבות באזור[8]. דרומית לשני קיבוצים אלו קמה שדה בוקר בראשית שנות ה-50.

בשנת 1953 הוחל בהקמת היאחזויות נח"ל באזור חולות חלוצה ובדרך אליה. תחילה הוקמה גבעת רחל ובהמשך הוקמו אשלים, בארותיים והיאחזויות נח"ל נוספות. בגלל התנגדות קרן קיימת לישראל, שלא ראתה סיכוי להתיישבות אזרחית במקום, הם לא אוזרחו ובסופו של דבר ננטשו.

המועצה הוקמה ביוני 1954, וכללה בראשיתה 4 יישובים: רביבים, משאבי שדה, שדה בוקר וכפר ירוחם[9]. ראש המועצה הראשון היה יוחנן זריז, שהיה ממפקדי הפלמ"ח. הוא כיהן עד 1956. בעשורים הראשונים במועצה זו, נמשכו כהונות ראשי המועצה כשנתיים. בתקופת כהונתו של זריז, העסיקה המועצה את זריז בחצי משרה ובנוסף אליו העסיקה גם עובדת משרדית בודדת, במשרה מלאה. למועצה לא היה מבנה משלה. גם לא חדר משלה. זריז, שהיה גם רכז היישוב משאבי שדה, בחצי משרה, החזיק משרד אחד עבור שתי המשרות וכל רכוש המועצה היה ארונית ושולחן עבודה, שהיו בפינה של משרד מזכירות משאבי שדה וג'יפ שחנה בחוץ. אחד המיזמים העיקריים של זריז היה רכישת אמבולנס עבור המועצה.

אחרי זריז כיהן יהודה דרור (צ'ובינסקי), שכונה "צ'ובה"[10]. דרור כיהן בשתי קדנציות לא רצופות. בין שתי הכהונות של צ'ובה כיהן עודד ברזילי, חבר אותו קיבוץ. בתקופה מאוחרת יותר, היה ברזילי במשך עשרים שנה מהנדס המועצה[11]. בין 1964 לבין 1969 כיהן בתפקיד חגי אבריאל.

בינתיים, למועצה כבר היו מבני קבע שנמצאו בבאר שבע. בכהונתו של יעקב יוגב הם עברו לתוך שטח המועצה.

התעוררות מחודשת להתיישבות ברמת הנגב החלה בראשית שנות ה-70[12] וקיבלה תאוצה בימי ממשלת הליכוד לאחר הסכמי קמפ דייוויד וההחלטה על מסירת סיני למצרים. באתר קרוואנים שהוקם בצומת משאבים עברו בזה אחר זה הגרעינים שהקימו את אשלים (עברו לנקודת הקבע בתחילת 1979), טללים (עברו לנקודת הקבע בתחילת 1980) ורתמים (עברו לנקודת הקבע ב-1983). בהמשך קמו עזוז (1985), ניצני סיני (1986), וכמהין (ב-1988).

שמואל ריפמן כיהן כראש המועצה משנת 1991 עד לפטירתו בינואר 2017. ריפמן היה הראשון שכיהן כמה קדנציות רצופות, בין השאר בגלל שבקדנציה הראשונה שלו בוטל ההסכם בין היישובים, שלא איפשר זאת. בתקופת כהונתו קמה באר מילכה (ב-2006). ריפמן הגדיל וסידר את המועצה.

שלב נוסף בהתיישבות במקום החל בשנות ה-2000, עת החלה תנועת אור לכוון גרעיני התיישבות של חילונים ודתיים לנגב. במסגרת זאת קמו ברמת הנגב מרחב עם ובאר מילכה, חודשה ההתיישבות ברתמים והוקם היישוב שיזף. מ-2017 ראש המועצה הוא ערן דורון.

Remove ads

יישובי המועצה

מידע נוסף מספר, צורת היישוב ...
מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה
1 יישוב קהילתי אשלים 1979
2 מושב באר מילכה 2006
3 קיבוץ טללים 1980
4 מושב כמהין 1988
5 יישוב קהילתי מדרשת בן-גוריון 1963
6 יישוב קהילתי מרחב עם 2001
7 קיבוץ משאבי שדה 1949
8 יישוב מוסדי ניצנה 1987
9 מושב ניצני סיני (קדש ברנע) 1984
10 יישוב קהילתי עזוז 1943
11 קיבוץ רביבים 1943
12 יישוב קהילתי רתמים 1983
13 קיבוץ שדה בוקר 1952
14 יישוב קהילתי שיזף 2011
סגירה

ראשי המועצה

מידע נוסף ראש המועצה, זמן כהונתו ...
ראש המועצהזמן כהונתויישוב מגוריו
יוחנן זריז19541956משאבי שדה
יהודה דרור19571959רביבים
עודד ברזילי19601962רביבים
יהודה דרור (כהונה שנייה)19631964רביבים
חגי אבריאל19641969משאבי שדה
יהושע לבבי19701971רביבים[13]
יעקב כהן1972 - 1975משאבי שדה[14]
רפי בכרך19761977[15][16]שדה בוקר
יעקב יוגב19781982רביבים
משה חקלאי19831987[17]משאבי שדה[18]
רפי בכרך (כהונה שנייה)19881990שדה בוקר
שמואל ריפמן1991 עד לפטירתו בינואר 2017רביבים
ערן דורוןמ-2017מדרשת בן-גוריון
סגירה
Remove ads

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand in your browser!

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.

Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.

Remove ads