אהרון חליוה

אהרון חליוה (נולד ב-12 באוקטובר 1967) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף, ששירת בתפקידו האחרון כראש אגף המודיעין. קודם לכן שימש ראש אגף המבצעים, ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, ראש חטיבת המבצעים באמ"ץ, מפקד עוצבת האש, מפקד חטיבת הצנחנים ומפקד בה"ד 1. בהיותו ראש אמ"ן התרחש טבח שבעה באוקטובר, שבעקבותיו סיים את תפקידו ופרש מצה"ל.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

אהרון חליוה

אלוף בדימוס אהרון חליוה, 2022
לידה	12 באוקטובר 1967 (בן 57) חיפה, ישראל ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת בר-אילן
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת פעילות	פברואר 1986 – אוגוסט 2024 (כ־38 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
מפקד גדוד 202 מפקד בא"ח צנחנים מפקד חטיבה 55 מפקד חטיבת אפרים מפקד בה"ד 1 מפקד חטיבת הצנחנים מפקד עוצבת האש ראש חטיבת המבצעים באמ"ץ ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ראש אגף המבצעים ראש אגף המודיעין
פעולות ומבצעים
האינתיפאדה הראשונה המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה השנייה מבצע חומת מגן מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן מבצע שובו אחים מבצע צוק איתן מבצע שומר החומות מבצע מגן וחץ מבצע בית וגן מלחמת חרבות ברזל

Remove ads

Remove ads

ביוגרפיה

חליוה, בן להורים ילידי מקנס שבמרוקו, נולד וגדל בחיפה בבית מסורתי.^[1]^[2] למד בתיכון "אליאנס" שבעיר מגוריו.^[3]^[4]

שירות צבאי

סכם

פרספקטיבה

התגייס לצה"ל בפברואר 1986, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד 202.^[5] עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. לאחר הקורס שימש כמש"ק במחלקת הסיור של הפלוגה המסייעת בגדוד 202. באפריל 1988 סיים קורס קציני חי"ר ושב לגדוד 202, ומונה למפקד מחלקת המרגמות בפלוגה המסייעת. לאחר כחודש הוביל את המחלקה במבצע חוק וסדר. במהלך המבצע נהרגו מפקד הפלוגה שלו ואחד מחייליו.^[6]^[7] לאחר מכן מונה למפקד הפלוגה המסייעת בגדוד 202. במהלך התפקיד השתתף ב"מבצע ניב מדובר" נגד יעדי חזבאללה בקו שבין כפרא ליאטר, שמטרתו הייתה חיסול מחבלים והשמדת משגרי קטיושה. בהמשך שימש כמפקד פלוגה בבה"ד 1. לאחר מכן שירת כראש לשכת מפקד פיקוד הצפון, יצחק מרדכי. בהמשך מונה לסגן מפקד גדוד 202. במהלך התפקיד השתתף במספר היתקלויות; בדצמבר 1995, השתתף בהיתקלות עם מחבלים בנחל סלוקי, תקרית שבה נהרג חייל מהפלוגה המסייעת ונפצע קשה מפקד הגדוד, חגי מרדכי. בספטמבר 1996 השתתף בחילוץ כוח מיחידת אגוז שנקלע לקרב קשה עם פעילי חזבאללה בסוג'וד, במהלך מבצע חובק עולם. לאחר מכן שירת כקצין אג"ם של חטיבת הצנחנים. בסיום התפקיד השתחרר מצה"ל.^[5]

לאחר חצי שנה שב לשירות קבע, עלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד 202, ושימש בתפקיד בין השנים 1999–2001. במהלך התפקיד הוביל את הגדוד בין היתר באירועי יום הנכבה בצומת איו"ש. בהמשך תפס הגדוד קו בגזרת הר דב. במהלך הקו הרגו לוחמי הגדוד שני מחבלים שניסו לבצע חדירה לשטח ישראל מן הכפר רג'ר.^[8] אחד האירועים הבולטים בתקופתו כמפקד הגדוד היה חטיפת חיילי צה"ל בהר דב, שאירעה בגזרה תחת אחריותו, הגם שהחיילים שנהרגו היו מגזרה סמוכה.^[9] בשנת 2001 מונה למפקד בא"ח צנחנים. במהלך התפקיד, נאום שנשא בפני חייליו קיבל פרסום לאחר שאמר לטירונים כי ”יש סיכוי שתחזרו בארון”.^[10] בהמשך הוביל את המעבר לבסיס האימונים "בא"ח שפיפון", ויצא חוצץ נגד אלו שטענו שהתנאים הטובים בבא"ח יהפכו את הצנחנים לחיילים פחות טובים. בתפקיד זה שירת עד שנת 2003.^[11]

בשנת 2003 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד חטיבה 55. הוא שימש בתפקיד עד שנת 2005, ובמקביל היה חניך במכללה לביטחון לאומי במחזור ל"ב (2004–2005). בשנת 2005 מונה למפקד חטיבת אפרים. במהלך התפקיד הוביל את המאבק בטרור הפלסטיני בגזרת טול כרם וקלקיליה. עם הישגי החטיבה תחת פיקודו נמנה חיסול המבוקש לואי סעדי בידי כוח מיחידת דובדבן.^[12] את תפקידו סיים ב-14 במאי 2007. ביוני 2007 מונה למפקד בה"ד 1, ושימש בתפקיד עד יולי 2009. תקופתו התאפיינה בהרחבה ניכרת של בית הספר לאור הגידול במספר הצוערים.^[13] בסדרה תיעודית של רשת על קורס קציני יבשה, הוא זכה לחשיפה רבה. בסדרה הוא נראה כמי ששם דגש רב על פיתוח ביטחונו העצמי של הצוער, ומדגיש את ערך הדבקות במשימה והחתירה לניצחון, וכמי שמחדד את המשימה של הקצין בצה"ל ומתמצת אותו במשפט: ”אתם צריכים להיות מספיק בטוחים בעצמכם, מאמינים בעצמכם, ביכולת המקצועית, הפיקודית, המנהיגותית להוביל אנשים [...] אתם צריכים לנצח במלחמה הבאה!”.^[14] ב-20 באוגוסט 2009 מונה למפקד חטיבת הצנחנים. במהלך תפקידו הצהיר כי הוא מתנגד לקיומם של מסלולים מקוצרים בחטיבה, כגון ישיבות ההסדר, מח"ל ונח"ל, שאותם הוא רואה כלא-ערכיים. הוא ציין כי נוהג שלא לקדם חיילים המשרתים במסלול מקוצר כיוון שזה לא כלכלי, עקב תקופת השירות הקצרה שלהם.^[15] את תפקידו סיים ב-14 באפריל 2011.

ב-18 במאי 2011 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד עוצבת האש.^[16] בתחילת שנת 2012 התייחס למחאת האוהלים בפורום סגור של קציני מילואים: "בגלל שהפגנתם בתל אביב, אין לצה"ל כסף לטילים". בתפקיד זה שירת עד 10 באוקטובר 2013. בשנת 2014 מונה לראש חטיבת המבצעים באמ"ץ,^[17] ושימש בתפקיד בין היתר במהלך מבצע שובו אחים ומבצע צוק איתן.^[18] את תפקידו מילא עד 19 ביוני 2016.

ב-28 במרץ 2016 הועלה לדרגת אלוף, וב-13 ביולי נכנס לתפקידו כראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה עד 2 במאי 2018.^[19] ב-21 במאי 2018 מונה לראש אגף המבצעים.^[20] בינואר 2021 הופיע בפני ועדת החוץ והביטחון לדיון בנושא גניבת כלי נשק מצה"ל, לאחר פריצות רבות לבסיסים.^[21] שימש בתפקיד במבצע שומר החומות. את תפקידו סיים ב-9 ביוני 2021.

ראש אמ"ן

ב-5 באוקטובר 2021 מונה לראש אגף המודיעין.^[22]^[23] בתפקידו העריך כי אסדת גז לבנונית תביא ליציבות בגזרה זו ולכן הקמתה היא אינטרס ישראלי.^[24] בכנס שבו השתתף באוניברסיטת רייכמן בספטמבר 2022, העריך חליוה שלישראל יש אינטרס ביטחוני לייצב את הרשות הפלסטינית, כדי להפחית את הטרור. בגזרת עזה, טען שמבצע שומר החומות ממאי 2021 יביא לשקט ל-5 שנים, בזכות תהליכי ייצוב הכלכלה ברצועה.^[25]

במרץ 2023 דווח כי אגף המודיעין בראשותו הזהיר את ממשלת ישראל שהמחלוקת בישראל סביב הרפורמה המשפטית נתפסת בעיני איראן וחזבאללה כנקודת חולשה היסטורית של ישראל.^[26]

ב-17 באוקטובר 2023, לאחר טבח שבעה באוקטובר, כתב באיגרת שהוציא לחייליו: "לא עמדנו במשימה החשובה ביותר שלנו, וכראש אמ"ן אני נושא באחריות המלאה לכישלון".^[27]^[28]

ב-22 באפריל 2024 הודיע לרמטכ"ל על בקשתו לסיים את תפקידו ולפרוש מצה"ל, לאחר השלמת התחקירים המבצעיים והעברת תהליך חפיפה למחליף שימונה, בעקבות אחריותו הפיקודית כראש אמ"ן באירועי 7 באוקטובר. במכתב שהעביר לרמטכ"ל קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את כלל הגורמים והנסיבות שהובילו לאירועים.^[29]^[30] הוא פרש מתפקידו ב-21 באוגוסט 2024.^[31]

Remove ads

חיים אישיים

חליוה נשוי בשנית לוורד, ואב לחמישה, בהם שניים מנישואיו הקודמים לשירה מרגלית, אשת תקשורת ופרסום.^[32]^[2] מתגורר בשכונת צהלה בצפון תל אביב.^[2] בעל תואר ראשון במדעי החברה מאוניברסיטת בר-אילן, ותואר שני במדעי החברה מאוניברסיטת חיפה.^[3]^[11]