Loading AI tools
ציוד מכני הנדסי והמערך המפעיל אותו בחיל ההנדסה הקרבית של צה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל מפעיל מערך נרחב של ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) הפועל הן בשגרה והן בעת מלחמה, הן בעורף והן בחזית. מערך הצמ"ה מורכב מיחידות צמ"ה לוחמות (אותן מפעיל חיל ההנדסה), יחידות צמ"ה עורפיות, מערך הכשרה (קורס צמ"ה בבית הספר להנדסה צבאית), ומערך אחזקה וחימוש (כאצ"ה של חיל החימוש). יחידות הצמ"ה אחראיות על הפעלת ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) וכלי סער ופריצה בשדה הקרב, ומבצעות מגוון משימות: עבודות עפר, בנייה בחזית ובעורף, בניית ביצורים, הקמת מגננים, סלילת דרכים, פריצת מכשולים, פריצת ופתיחת צירים, פינוי מוקשים, ניקוי זירות מטענים, חישוף צבאי, הריסת מתקני ותשתיות אויב, הריסת מבנים, הריסת בתי מחבלים, סיוע בלוחמה בשטח בנוי, וחילוץ כלי רכב ורק"מים תקועים.
יחידות הצמ"ה מפעילות כלים הנדסיים רבים: דחפורים ממוגנים (העיקרי שבהם הוא ה-D9 המשוריין), מחפרים ממוגנים, מעמיסים אופניים ממוגנים, מקדחי-בורות, מעמיסים קומפקטיים, מחפרונים, מפלסות, עגורנים ניידים, טנקי גישור, משאיות עפר, וציוד בנייה. בצה"ל פועלים אף מספר כלי צמ"ה הנשלטים מרחוק.
למרות שמאז מלחמת לבנון הראשונה הוגדרו מפעילי הצמ"ה כלוחמים, רק בעקבות האינתיפאדה השנייה הפך מערך הצמ"ה בתפישת הפיקוד הצה"לי ממערך קרבי מסייע למערך לוחם הנמצא בחזית. כלי הצמ"ה המשוריינים התגלו כחיוניים ללוחמה בטרור וללוחמה בשטח בנוי, ואף הדגימו את יכולתם להכריע את האויב, כפי שקרה בקרב בג'נין במבצע חומת מגן (2002). מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן הראו אף הם את חשיבות מערך הצמ"ה להכרעת המערכה ותרמו להכרה בחשיבות מערך הצמ"ה וכתוצאה מכך להתעצמותו.
בנוסף ליחידות הצמ"ה הקרביות של חיל ההנדסה פועלות בצה"ל גם יחידות צמ"ה עורפיות חוץ-חיליות, שעוסקות רק בבנייה ובעבודות עפר בעורף, כגון יחידת הבינוי של חיל האוויר הישראלי.
חיל ההנדסה הקרבית הוא היחיד המפעיל יחידות צמ"ה קרביות. יחידות אלו מצוידות בכלים הנדסיים ממוגנים ומפעילי הכלים מוכשרים ומוגדרים כלוחמים ברמת רובאי 05, פלס 05 ולוחם צמ"ה (שלב 07 ומעלה).
לכל גדוד הנדסה קרבית יש פלוגת צמ"ה קרבית. ייעודן הוא פעילות הנדסית בחזית, בשדה הקרב ובאזורים מסוכנים. משימותיהן כוללות פריצת צירים, הנדסה קרבית, ניקוי זירות מטעני חבלה, פריצת נתיבים דרך שדות מוקשים, בנייה והריסה תחת אש, חילוץ רכב קרבי משוריין ועוד. בשל האיום על המפעילים, מפעילות יחידות הצמ"ה הקרבית כלים ממוגנים, הכבד שבהם הוא דחפור ה-D9 הכולל שריון כבד נגד ירי ופיצוצים. יחידות צמ"ה קרביות פועלות כפלוגות תחת גדודי הנדסה סדירים ובמילואים, כיחידות תחת מפקדות הנדסה פיקודיות (מהנ"פיה) ואף כגדודים (גדודי מילואים בלבד). מאז שנות ה-2000, ובפרט עקב הלוחמה בטרור, חלה תמורה במוניטין של יחידות הצמ"ה הקרביות מיחידות אפורות שרק תומכות בלחימה ליחידות קרביות המובילות את הפעילות המבצעית ונמצאות בחוד הלחימה. כדי להיות מפעיל צה"ל קרבי יש צורך בפרופיל 82–97 (קרבי).
פלוגות הצמ"ה חונות בדרך-כלל בנפרד מהגדוד, במצב כוננות. בשל כך יש להן בסיס קבע, אותו דואגים הלוחמים עצמם לשפץ ולטפח על מנת להעניק לעצמם תנאי שירות, מגורים ופנאי ברמה גבוהה - דבר שנהפך למסורת ולחלק מהווי השירות בצמ"ה. כל יחידה בצה"ל הזקוקה לסיוע של צמ"ה, יכולה לבקש לספח למשימתה מפעילי צמ"ה על ציודם. רוב מפעילי הצמ"ה מסופחים ליחידות חיל הרגלים וחיל השריון של צה"ל, המשתמשות בדחפורי ה-D9 הממוגנים בפעולות הבט"ש ביהודה, שומרון ועזה. במסגרת פעילותם באינתיפאדה השנייה, עלה מעמדם של מפעילי הצמ"ה והם נהפכו לחלק חשוב בפעילות הצבאית נגד הטרור.
בשעת חירום ועיתות מלחמה, פלוגות הצמ"ה מצטרפות לגדודים ופורצות את הדרך עבור כוחות השריון. במסגרת פעילות זו מצורפים ליחידות הצמ"ה לוחמי הנדסה ושריון שעברו הכשרה על הפעלת טנקי גישור והפעלת טנקי הנדסה המצוידים באמצעים לפריצת שדות מוקשים כגון מגוב נוכרי, רקטות ריצוף או צפע שריון.
בעקבות האינתיפאדה השנייה הוקמו בנוסף לפלוגות הצמ"ה הגדודיות שלוש יחידות צמ"ה אזוריות מיוחדות - ביהודה ושומרון צמ"ה איו"ש ("חתולי הבר") ובגזרת עזה צמ"ה עזה-דרום ("אבירי הפלדה") וצמ"ה עזה-צפון ("חתולי הפלדה") - שהתמקצעו בלוחמה בשטח בנוי ומלחמה בטרור בשטחים הללו ומובילות שם את הפעילות המבצעית והלוחמה בטרור. צוות המנהרות של פיקוד הדרום פעל כחלק מפלוגת אבירי הפלדה לפני שפוצל ליחידה עצמאית, ואחרי אסון הנגמ"שים הפך לחלק מפלגת סמו"ר שהוקמה ביהל"ם - יחידת העילית של חיל ההנדסה הקרבית.
בנוסף לפלוגות אלה קיים מדור צמ"ה בבהל"ץ שכולל פלוגת צמ"ה סדירה (שמכונה צמ"ה סדירה ו"חתולי הצוקים" על שם צוקי עובדה) שתפקידה לספק את צורכי הצמ"ה של בהל"ץ (בית הספר להנדסה צבאית) כגון הקמת מטווחים וסוללות עפר, חפירת תעלות ושוחות כדי לאפשר לפלסים להתאמן בגישור עליהן. בנוסף, במדור צמ"ה מכשירים את החיילים בקורסי הצמ"ה השונים. לעיתים, פלוגת הצמ"ה של בהל"ץ מתגברת בפעילות מבצעית את פלוגות הצמ"ה של הגדודים בגזרות השונות ומשתתפת בפעילות המבצעית. מדור הצמ"ה כולל הן כלים ממוגנים והן כלים לא ממוגנים, בהם דחפורי קטרפילר די-9 וקטרפילר די-7, שופלים מדגמי קטרפילר 966 וקטרפילר 988 (שופל ענק), מחפרים שונים ובהם קטרפילר 349E, יעה זחלי מדגם קטרפילר 963, מפלסות, מחפרונים ועוד.
להלן פלוגות הצמ"ה הקרביות הסדירות:
שם | כינוי | גדוד/יחידה | הערות |
---|---|---|---|
צמ"ה 601 | חתולי הרעם | גדוד 601 | פלוגת הצמ"ה הוותיקה בצה"ל |
צמ"ה 605 | חתולי הפרא | גדוד 605 | בעבר הפעילה גם ציוד צליחה הנדסי |
צמ"ה 603 | ציפורני החתול | גדוד 603 | בעל מורשת קרב עשירה ברצועת עזה, הצטיינה באינתיפאדה השנייה ובמבצע צוק איתן |
צמ"ה סדירה | חתולי הצוקים | בית הספר להנדסה צבאית | בעת שגרה משמשת את בהל"ץ, בעת חירום מבצעת פעילות מבצעית |
צמ"ה עזה דרום | אבירי הפלדה | אוגדת עזה | מתמחה בלחימה בגזרת דרום רצועת עזה (ובפרט בציר פילדלפי) ובאיתור מנהרות, כללה בעבר את צוות המנהרות של פיקוד הדרום |
צמ"ה עזה צפון | חתולי הפלדה | אוגדת עזה | מתמחה בלחימה בגזרת צפון רצועת עזה ובאיתור מנהרות |
צמ"ה איו"ש | חתולי הבר | אוגדת אזור יהודה ושומרון | מתמחה בביצורים ולוחמה בשטח בנוי באיו"ש |
צמ"ה 210 | חתולי הרמה | אוגדת הבשן | מתמחה בביצורים בגזרת רמת הגולן והגבול עם סוריה |
צמ"ה ומנהור 91 | חתולי הגליל | עוצבת הגליל | מתמחה בלוחמת מנהרות בפיקוד הצפון[1] |
בנוסף לפלוגות הצמ"ה הסדירות קיימים בחיל ההנדסה הקרבית מספר גדודי צמ"ה פיקודיים קרביים במילואים, המורכבים מלוחמים ומפעילים ותיקים ומנוסים, ואלה מפעילים לצד דחפורי ה-D9 המשוריינים גם כלי צמ"ה נוספים הדורשים התמחות נוספת ועבודה מדויקת במיוחד כגון מחפרים, משאיות עפר, מפלסות ומקדחי-בורות. בנוסף לתעסוקה מבצעית במשימות הנדסה וביטחון שוטף משתתפים גדודי הצמ"ה הקרביים גם במבצעים צבאיים ומלחמות. גדודי הצמ"ה הפיקודיים נחשבים לגדודים מצטיינים: גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז זכה לצל"ש הרמטכ"ל על לחימתו במבצע צוק איתן וחשיפת מנהרות החדירה של רצועת עזה, ואחד מלוחמיו הוותיקים, רס"ם חיים תמם, זכה לאות הערכה מטעם הרמטכ"ל; גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד דרום זכה לאות הצטיינות מנשיא המדינה על לחימתו ברצועת עזה במהלך האינתיפאדה השנייה.
להלן רשימת גדודי הצמ"ה הפיקודיים (מילואים):
סמל/תג | שם | מספר | פיקוד | עיטורים וצל"שים |
---|---|---|---|---|
גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז "מבקיעי המרכז" |
גדוד 7058 | פיקוד המרכז | צל"ש הרמטכ"ל (2014) אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (2022) | |
גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד דרום | גדוד 8163 | פיקוד הדרום | אות מצטיין הנשיא (2005) | |
גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד צפון | גדוד 7064 | פיקוד הצפון | ||
יחידת ציוד מכני הנדסי אוגדה 80 "עוצמת הפלדה" | יחידה 8128 | עוצבת אדום (80) |
צה"ל מפעיל ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) מסוגים שונים, בהם דחפורים, מחפרים ושופלים תוצרת קטרפילר וכן מקדחי-בורות, מחפרונים, מיני-מעמיסים, מפלסות ומשאיות. בעוד חלק מכלי הצמ"ה נועדו לעבודות בינוי ותחזוקה בבסיסיים עורפיים, כלים אחרים נועדו לעבוד בבסיסים שבאזורי עימות ואף בחזית עצמה, כולל השתתפות בקרבות, ולפיכך זוכים למיגון הולם. בתחילת המאה ה-21 החל חיל ההנדסה הקרבית בקליטת כלי צמ"ה הנשלטים מרחוק, החל ממיני-מעמיסים וכלה בדחפורי ענק. בהתחלה נקלטו הכלים בפלגת הרובוטיקה של יהל"ם ובהמשך חלק מהם שולבו במערך הצמ"ה הרגיל.
כלי הצמ"ה הממוגנים העיקריים של חיל ההנדסה הקרבית הם הדחפור, השופל והבאגר. להלן טבלה המסכמת את ההבדלים ביניהם:
כלי צמ"ה ממוגנים עיקריים במערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית | |||
---|---|---|---|
שם | דחפור די־9 ("דובי") – IDF Caterpillar D9 | שופל ממוגן / לביא"ה | באגר ממוגן |
תמונה | |||
סוג | דחפור זחלי משוריין | יעה אופני ממוגן | מחפר זחלי ממוגן |
דגם הכלי | קטרפילר די־9 (L/N/R/T) | קטרפילר 966 (E/F/G/H) | קטרפילר 330, קטרפילר 349E |
ייעוד ומשימות |
|
|
|
מסה (משקל) |
כ־48 טונות ללא שריון, 56 טונות עם שריון (בדגם D9R) | 23 טונות ללא שריון | 53 טונות ללא שריון (349E) |
הספק מנוע | 405 כ"ס (302 קילוואט) נטו (בדגם D9R) | 276 כ"ס (206 קילוואט) | 395 כ"ס (295 קילוואט) (349E) |
ביצועים הנדסיים | כושר דחיפה: 716 קילוניוטון (73.0 טון-כוח) | כוח שבירה: כ־17.3 קילוניוטון (1.76 טון-כוח). מומנט מרבי: 1526 ניוטון־מטר |
מומנט מרבי: כ־14 טון־מטר. עומק חפירה מקסימלי: כ־7 מטר. |
מהירות מרבית | כ־12 קמ"ש בהילוך קדמי ו־14.7 קמ"ש בהילוך אחורי | כ־40 קמ"ש | כ־5 קמ"ש |
סוג כף | סכין 9SU או 9U בקיבולת של כ־13 עד 16 מטר מעוקב + מעקר אחורי עם עומק חדירה של 123 ס"מ + אפשרות למגוב רציף במקום הסכין |
יעה קדמי משונן בקיבולת של 4 עד 8 מטר מעוקב (תלוי בדגם) | יעה חפירה בקיבולת של כ־3 מטר מעוקב, או פטיש חציבה |
חימוש | מקלע מאג על הגג, חרך ירי ומדוכות עשן | חרך ירי (בדגם לביא"ה) | אין |
ראו גם: | חיל ההנדסה הקרבית • ציוד מכני הנדסי • מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית • אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי • צה"ל • (כתמונה) |
כלי הצמ"ה העיקרי של חיל ההנדסה הקרבית הוא דחפור די-9 משוריין, זהו דחפור ממוגן מדגם קטרפילר די-9 תוצרת קטרפילר המשמש לפריצה הנדסית, עבודות עפר ומשימות בנייה והריסה תחת אש. משקל הדחפור הממוגן הוא כ-56 טון ועוצמת המנוע היא כ-405 כוחות סוס (תלוי בדגם). זהו הכלי הקרבי העיקרי של מערך הצמ"ה: למרות פשטותו היחסית של ה-D9, הוא שימושי ביותר למגוון רב של משימות (בהן עבודות עפר, חילוץ וגרירת כלים פגועים, פריצת מכשולים טבעיים ומלאכותיים, פתיחת צירים, ניקוי זירות מטענים, חישוף צבאי והריסת מבנים) - ואף נחשב על ידי צה"ל כאמצעי יעיל וחיוני במלחמה בטרור.
ה-D9 ממוגן בשריון כבד מתוצרת ישראל שכולל בין השאר לוחות שריון על כל הכלי, חלונות מזכוכית משוריינת ומיגון כלוב. המיגון הישראלי הוכיח את עצמו כיעיל ביותר נגד ירי (כולל מקלעים וצלפים) ומטעני חבלה, כולל מטעני גחון כבדים. המיגון של ה-D9 מספק גם הגנה חלקית נגד רקטות נ"ט ומיגון הכלוב ("מיגון סטטיסטי") שהותקן ב-2005 מספק למפעילים שכבת הגנה נוספת נגד איום זה. ה-D9 נחשב לאחד הכלים הממוגנים והעמידים ביותר בצה"ל[2] אך הוא אינו בלתי-פגיע. במלחמת לבנון השנייה נהרג צוות D9 מירי טיל נגד טנקים, וכך גם במבצע צוק איתן. עם זאת, ב-2014 הוכתר ה-D9 הצה"לי כדחפור הלחימה הממוגן ביותר בעולם על ידי ספר השיאים של גינס.[3][4]
ה-D9 נמצא בצה"ל במספר דגמים:
בנוסף קיימים שלושה דגמים בלתי-מאוישים הנשלטים בשלט רחוק:
ה-D9 הלא ממוגן נכנס לשירות צה"ל בשנות ה-60 של המאה ה-20 ובלט במלחמת יום הכיפורים. ה-D9 הממוגן נכנס לשירות ב-1986 עם סדרת D9L שזכתה למיגון תקני תוצרת התעשייה הצבאית. ב-2003 נכנס לשירות צה"ל דגם ה-D9R עם חליפת מיגון חדשה תוצרת התעשייה האווירית. בהמשך שופר המיגון על ידי צה"ל (חיל החימוש ומנת"ק) וכלל התקנת מיגון כלוב על כלל הדגמים, בהתחלה על דחפורי ה-D9R החדשים ומאוחר יותר גם על דחפורי D9L ו-D9N ישנים יותר. ה-D9 בלט במיוחד במהלך האינתיפאדה השנייה ובפרט במבצע חומת מגן, שבו הדחפורים הממוגנים הכריעו את הקרב בג'נין 2002 וכן הכניעו מחבלים רבים שהתבצרו בבתים. ה-D9 גרם הרס רב למבנים ותשתיות פלסטיניים ובשל כך ספג ביקורת מצד ארגוני שמאל ישראליים ובינלאומיים, כולל יוזמה (שכשלה) לחרם כלכלי על חברת קטרפילר. בעקבות ההצלחה של ה-D9 בלחימה בטרור, רכשו הכוחות המזוינים של ארצות הברית כתריסר דחפורי D9R ממוגנים מישראל והשתמשו בהם במלחמת עיראק (2003). ה-D9 לקח חלק חשוב מאוד בלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל (2023–2024).
בנוסף לדחפורים משוריינים מפעילים פלוגות וגדודי הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית גם שופלים (יעה אופני) ממוגנים ובאגרים (מחפר זחלי) ממוגנים:
בנוסף לדחפורים, שופלים ובאגרים מפעיל צה"ל כלי צמ"ה מגוונים נוספים. אלו כוללים בין השאר את:
את כלי הצמ"ה מפעילים לוחמים של חיל ההנדסה הקרבית שעברו קורס צמ"ה ייעודי בן כחודשיים בבית הספר להנדסה צבאית. המקצוע הצבאי שלהם מוגדר כלוחם צמ"ה.[14] טירונות וקורס הצמ"ה הבסיסי מכשירי ומסמיך את הלוחמים כרובאי 05 ומפעיל צמ"ה 07 או 08. הממשיכים לשירות קבע יוצאים לקורסים מתקדמים המעניקים הכשרה על כלי צמ"ה אופניים וכן קורסים המכשירים אותם כמנהלי עבודה. לוחמי הצמ"ה מכנים את עצמם בדרך כלל "צמייניקים".
ההכשרה ורישיון ההפעלה של כלי הצמ"ה תקפים גם באזרחות ולוחמי צמ"ה רבים עובדים כמפעילי צמ"ה גם באזרחות, שם הם צוברים ניסיון רב ומיומנות גבוהה בהפעלת הכלים ובעבודה מדויקת. רבים מהם משרתים כלוחמי צמ"ה גם במילואים שם הם מנצלים את הניסיון הרב שצברו בצבא ובאזרחות ומפעילים לצד ה-D9 גם כלים כבדים אחרים הדורשים התמחות וניסיון דוגמת מחפרים, מפלסות ומקדחי-בורות (דרילרים), וכן חונכים מפעילי צמ"ה צעירים יותר.[15]
בתשובה לשאלת המראיין "האם להפעיל D9 זה לא עניין של מה בכך?" ענה סא"ל יונתן גולדפוס, ראש מדור הלימ"ה במקהנ"ר:
לא, פשוט זה לא. ה-D9 מופעל על ידי מפקד ומפעיל. ככל שהם עובדים יותר הם מיומנים יותר גם ביכולות של יום ולילה. אנחנו משתדלים להגן עליהם, אנשים איכותיים, משתדלים לתת להם את כל הכלים במגוון רחב של קרקע ומתארי אויב. אבל בהחלט ככל שהם מתאמנים יותר, ככל שהם צוברים את הניסיון בלחימה, היעילות שלהם עולה. וצריך באמת להוריד את הכובע בפני אותם מפעילים אמיצים שמובילים את הכוחות.
לוחמי הצמ"ה הם חוד החנית של כל חיל ההנדסה הקרבית. בעבר, סבלו מפעילי הצמ"ה מדימוי שלילי בצה"ל. אלו תויגו כחסרי משמעת וכמי שעוסקים בעבודות עפר אפורות וחסרות תהילה. אך השימוש הגובר בדחפורים במלחמות שונות כמו מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה וכן במלחמה בטרור העלו את קרנו של מערך הצמ"ה ותרומתו החיונית לתמרון הקרקעי, ומפעילי הכלים הכבדים הוכרו כלוחמים לכל דבר עניין. שני אירועים מכוננים תרמו להכרה בחשיבותו של מערך הצמ"ה כמערך לוחם הנמצא בחוד הלחימה: הקרב במחנה הפליטים בג'נין ובמקומות אחרים במהלך מבצע חומת מגן, בו דחפורי ה-D9 המשוריינים הכריעו את הקרב מול ירי כבד ומטעני חבלה רבים; ומלחמת חרבות ברזל בה התנהלו לוחמי הצמ"ה באופן יוצא מן הכלל והובילו את הכוחות בתמרון הקרקעי ברצועת עזה. מאז ועד היום, בעודם מחרפים את נפשם בחזית בכל לחימה שהיא, נחשבים הם כלוחמים קרביים לכל דבר ועניין, ומוגדרים בצה"ל כלוחמי חוד.[16][17][18][19][14]
הכתב הצבאי של וואלה ד"ר אמיר בוחבוט תיאר את פעילות לוחמי הצמ"ה ודחפורי ה-D9 בתמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל:
עם תחילת המלחמה בעזה, בחיל ההנדסה של צה"ל הוחלט על גיוס נרחב של נהגי דחפור ומנהלי עבודה ותיקים ומנוסים ממערך המילואים, שיאיישו בצמדים דחפורי D9, המתגברים את אוגדות הלוחמים המתמרנות בשטח הרצועה. הדחפורים מתקדמים בראש המחנה, סוללים צירים חדשים ללוחמים, מסלקים מהדרך את מטעני החבלה והמוקשים, בונים סוללות עפר בשטח כדי להגן על הכוחות, הורסים מבנים ממולכדים או מקומות מסתור למחבלים, ומשמידים פתחי מנהרות. במידת הצורך, הם אף יסתערו על מחבלים שמסתתרים במבנים, ובעת חילופי האש הם משמשים מחסה ללוחמים.
— אמיר בוחבוט, "כוח המחץ" של צה"ל בעזה: נהגי הדחפורים שמרסקים מכשולים ומפלסים את הדרך ללוחמים, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
קצין בכיר הוסיף על הלחימה הקרבית של לוחמי הצמ"ה במלחמת חרבות ברזל תוך סיכון חייהם:
ירו עליהם עשרות טילי נ"ט במהלך הפעולה בקרקע, ופתחו עליהם באש מנשק קל. הנהג ומנהל העבודה הם חיילים מאוד אמיצים. בעיניי הם גיבורים, מאוד מיומנים, מאוד חדים, והתרומה שלהם לקרב היבשה מובהקת. לכן הביקוש שלהם תמיד בעלייה. הלוואי והיו לנו יותר. הם כוח המחץ שלנו.
— אמיר בוחבוט, "כוח המחץ" של צה"ל בעזה: נהגי הדחפורים שמרסקים מכשולים ומפלסים את הדרך ללוחמים, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
קורס צמ"ה הוא משפחה של קורסים בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ), בו מוסמכים החיילים להפעיל כלי צמ"ה שונים. כלל הרישיונות שמקבלים על הכלים במהלך הקורסים תקפים גם באזרחות ומוכרים על ידי משרד הרישוי ומשרד העבודה והרווחה.
בעבר חולק קורס הצמ"ה לשני קורסים:
כיום איחדו את שלב 07 ושלב 08 ומעבירים אותם כקורס אחוד וארוך המכשיר את לוחמי הצמ"ה על הכלים העיקריים (כגון דחפור, שופל ובאגר), על שאר הכלים מוסמכים הלוחמים בפלוגה אליה שובצו על ידי מנהלי העבודה הבכירים.
במסגרת יחידות הצמ"ה קיימים גם מספר מסלולים פיקודיים: קורס מפקדי צמ"ה, קורס קציני צמ"ה ומסלול מנהלי עבודה (שלבים 10, 12 ו-13) המחייב חתימה לשירות קבע. קורס מנהלי העבודה מעניק לחייל הכשרה בניהול מיזמי בנייה ועבודות עפר ומהווה את המקצוע הצבאי המקביל לקבלן בנייה באזרחות.
כל פלוגת צמ"ה כוללת מחלקת חיל החימוש שתפקידה לסייע בתחזוקה שוטפת של הכלים ההנדסיים. בנוסף קיימים בצה"ל גופים מרכזיים האמונים על מיגון כלי הצמ"ה, אחזקתם והחזרתם לכשירות במקרה שנפגעו.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.