שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
חיל הקשר והתקשוב
חיל הקשר בצה''ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
חיל התקשוב (בעבר: חיל הקשר; בראשי תיבות: חי"ק) הוא חיל הקשר של צבא הגנה לישראל, חיל תחת פיקוד אגף התקשוב. החיל אחראי על כל תחום הקשר, המחשבים והתקשורת של כוחות היבשה בצה"ל. בראש החיל עומד "קצין הקשר והתקשוב הראשי" (קשר"ר) בדרגת תא"ל. מפקד החיל הנוכחי הוא תא"ל עומר כהן.
Remove ads
עם הקמת אגף התקשוב בשנת 2003, הוכפף אליו החיל. בשנת 2005 כחלק משינוי ארגוני נרחב במפקדת זרוע היבשה, הוכפפה אליה מפקדת החיל יחד עם חיל החימוש, חיל הלוגיסטיקה וחיל השלישות. במהלך שנת 2007 הוחלט להחזיר את החיל לאגף התקשוב, וההחלטה יושמה במהלך שנת 2008.
החיל איננו אחראי על תחום הקשר והתקשוב בזרועות אחרות: חיל האוויר, חיל הים ואגף המודיעין, אך מכשיר מקצת מכוח האדם המשרת בתחומים המקבילים בזרועות אלו ומתאם אותם מקצועית.[1]
Remove ads
היסטוריה ומורשת
סכם
פרספקטיבה
1937–1948: שירות הקשר
ערך מורחב – שירות הקשר
שירות הקשר ב"הגנה" הוקם ב־1937, שיטות הקשר נפוצות אז היו - איתות בדגלים או איתות אור, קשר קוי/טלפוני וכן קשר באמצעות יוני-דואר. כבר באותה שנה נערך קורס אלחוטני מורס ראשון. אז פעלו בארץ ישראל, תחת המנדט הבריטי, 12 תחנות שידור מחתרתיות ב־1938 יובאו ארצה 150 יוני דואר. ב־1939 הופעלה תחנת השידור הראשונה על ידי האצ"ל, וב־1940, זו של "ההגנה". כך ההגנה יצרה קשר אלחוטי הן בארץ בין היישובים והן עם ספינות המעפילים שהגיעו לארץ. כ-34 תחנות רדיו פעלו כבר בשנת 1939. קורס קציני הקשר הראשון נערך ב־1947, כמו כן בעת המצור על ירושלים הותקנו מכשירי קשר רדיו על משורייני הפלמ"ח שעלו לעיר. באפריל 1948 הועבר בית הספר לקשר (לימים בה"ד7) משפיים לשייח' מוניס (אזור אוניברסיטת תל אביב של ימינו).[2] כמו כן פעלה במסגרת החיל יחידת היונאים של חיל הקשר.[3][4]
1948–1956: מלחמת העצמאות ושנות ההקמה
לאחר הקמת מדינת ישראל והקמת צה"ל הוקם חיל הקשר ב־14 באוקטובר 1948[5] על בסיס שירות הקשר של ארגון "ההגנה", והשתמש באמצעי קשר שבאו מעודפי ציוד של צבאות שלחמו במלחמת העולם השנייה, במלחמת העצמאות. אז גם תרמו יוני הדואר לקשר במבצע חורב, כשצה"ל התקדם במהירות לעומק השטח המצרי, ויחידותיו היו פרוסות על פני שטח נרחב ומרוחקות מהפיקוד העליון.
עם פרוץ הקרבות הוכשרו סוגים שונים של אנשי קשר כקשרים חטיבתיים, קשרים, קוונים, הצפנה, מפעילי טלפרינטר וקציני קשר.
עד אפריל 1948 הוכשרו 720 אנשי קשר, הוקמו 25 תחנות מורס חדשות ו-136 תחנות קבועות של אלחוט דיבור. כמו כן סופקו 320 מכשירים ניידים למערך ההגנה. בסוף מלחמת העצמאות, ביולי 1949, היו לחיל הקשר 12 יחידות קשר חטיבתיות, 25 יחידות קשר גדודיות ו-4 יחידות קשר למפקדות ברמת חזית. בסוף ינואר 1948 נסע מפקד שירות הקשר לארצות הברית למסע רכש מזורז שמטרתו רכישת אלפי מכשירי קשר נייחים וניידים, טלפונים וחלקי חילוף. כך כמויות גדולות של ציוד קשר מעודפי הצבא האמריקאי החלו להגיע.[6] בשנים אלו שלאחר הקמת צה"ל וחיל הקשר, היה החיל עסוק במיסוד, קביעת תקנים ונוהלים, אבל כמובן השתתפות בכל מבצעי מלחמת העצמאות והראשם מבצע נחשון.[7] במסגרת מיסוד החיל נקבעו קציני קשר בחזיתות (הפיקודים) נקבעו תקני כוח-אדם, כולל הגדרו כ-80 מקצועות חי"ק ייעודיים, וציוד ליחידות והוכשרו המהנדסים העבריים הראשונים בטכניון בחיפה ושובצו לחיל. בנוסף בחיל החל השימוש ברק"שים,[8] הוקמו לראשונה שלוש יחידות קשר אוגדתיות.
בשנת 1950 בוצע שידור ראשון לגלי-צה"ל בעזרת משדרים של החיל.
1956-1967: מלחמת סיני והשנים עד מלחמת ששת הימים
החיל פעל כבר בשלושה פיקודים מרחביים שהזירה המרכזית הייתה בפד"ם. במסגרתה פעלו שלוש האוגדות הראשונות ובהן יחידות וקציני קשר. ציוד הקשר היה עדיין משאריות הציוד שממלחמת העולם השנייה. בנוסף הפעיל החיל ציוד קשר קוי וכבלים וכן קשר רדיו-טלפון (רד"ט). החיל היה שותף עם צה"ל כבר אז בניצחון של המלחמה בחצי האי-סיני. לקחים רבים צבר החיל וליישום המשך בניין הכוח בעקבות המלחמה, כמו חיזוק ההצפנה, מיקוד בקשר הרדיו כאמצעי מרכזי לשליטה. במלחמה זו קיבל לראשונה איש החייל את עיטור העוז-דן שליט בקרב המיתלה.[9]
מפעילויות החיל בשנים אלו
בשנת 1960 זכה צוות קציני חי"ק בפרס ביטחון ישראל על פיתוח הצפנה; דגל חיילי פורסם; בשנת 1961 שונה שם החיל מ-חיל הקשר, ל - חיל הקשר והאלקטרוניקה. צה"ל קולט ציוד רדיו חדש, אמריקאי מסדרת ה-GRC, מיסוד הקשר באוגדה הקבועה בצה"ל, בשנת 1965 ביקר רוה"מ-לוי אשכול בחי"ק. בשנת 1966 יצא לאור לראשונה הירחון החיילי מקצוע י-"קשר ואלקטרוניקה". לאורך שנים אלו חי"ק ומערכות הקשר היו שותפים בכל המבצעים הצה"לים (כמו מבצע נוקייב ואחרים) ובצפון במערכה שנקראה 'המלחמה על המים'.[10]
1967-1973: מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה והשנים עד מלחמת יום כיפור
מלחמת ששת הימים נפתחה לאחר דממת אלחוט כללית שנשברה בקוד "סדין אדום", מהלך שנרקם במטכ"ל עם קשר"ר-משה (מוזיק) גדרון. כוחות צה"ל לחמו בכל החזיתות כחטיבות ובשלוש אוגדות, נושא שחי"ק היה שותף לו הן באיוש כוח-אדם מקצועי וכן בהצטיידות. מאז מלחמת ששת הימים ולאורך מלחמת ההתשה חיל הקשר פרס את מערכותיו בגזרות שונות כך שיאפשרו שליטה בכל הרמות בצבא, החל מהמטכ"ל וכלה ברמות הנמוכות ביותר (גדודים, פלוגות, מחלקות). תחנות ממסר נבנו במרחבים השונים על פסגות ההרים במקומות שהייתה אליהם גישה מוגבלת. ביחידות הדרג המבצע נבנו מפקדות גדודים ופלוגות קשר (כמו גדוד קשר מטכ"ל). לפני המלחמה נערכו תרגילים שבהם נפרסו מערכות קשר חדשות. ברמת הגולן הוקמו שלושה בסיסי קשר קדמיים מרכזיים: בפסגת החרמון, בתל פארס בדרום, ובתל אביטל במרכז. החיל עמד במרכז העשייה כשתיחקר והפיק לקחים רבים בתקופה זו של שתי המלחמות. בין היתר מוסדו גופי קשר יחידות רבות וברמת המטכל. ניצני המחשוב בצהל החלו בדמות מחשב מזון, בנוסף הותקנו לראשונה צופרים פנאומטיים, החלה ההצטיידות בדור החדש של ציוד הרדיו מסוג VRC. המשיכו ורישתו את המדינה שהתרחבה בכבלים קשר קוי. כל תחום מעוזי צהל לאורך תעלת סואץ, זכו למיסוד וארגון הקשר בהם פנימה ומהם החוצה (מעוזים שהיו נתונים תחת אש רבה שלא אחת פגעה והשביתה את תשתיות הקשר). בשנים אלו צהל המשיך ופעל מבצעית מעבר לקוי האויב, וחיל הקשר כמובן היה שותף וסיפק מערכות פעילות ותקינות בפעיליות מבצעיות אלו. עוד בשנים אלו הגיעה הקשת'[11] ונפרסה בתחילה בסיני ודי מהר לאחר הצלחתה המבצעית גם בעוד גזרות.
להרחבות ניתן לעיין בספר 100 שנות קשר אנשים, פועלם ותרומתם, כרך א' עמודים 330-201.[12]
1973: מלחמת יום הכיפורים
למלחמת יום הכיפורים קדמו מבצעי פשיטות גדולים, כמו הפשיטה על האי גרין, כמו גם תרגיל צה"לי גדול בסיני (תרגיל "עוז") שחידדו והעלו את רמת המוכנות של יחידות ואמצעי הקשר בצבא. גם במלחמה זו פעלו צה"ל וחי"ק בשלוש חזיתות המלחמה, צפון ודרום וכן בגזרה המזרחית. חי"ק כבר היה מאורגן וממוסד לכל אורך גבולותיה של המדינה. במהלך יום הלחימה הראשון ברמת הגולן נפל בידי הצבא הסורי בסיס הקשר במוצב החרמון. יום לאחר מכן נכבש גם האתר בתל פארס. עקב כך עיקר נטל השליטה על הכוחות ברמת הגולן נפל על צומת הקשר בתל אביטל, שעשה זאת תוך כדי אש ארטילריה מסיבית שהונחתה עליו. בנוסף פעלו צומתי קשר שהפעיל גדוד הקשר בפיקוד. במלחמה הופעלה לראשונה יחידת לוחמה אלקטרונית (ל"א) של החיל. במלחמה נהרגו 47 אנשי חיל הקשר ונפצעו 311.[13]
1973-1982
החיל עסק רבות ביישום והטמעת לקחי המלחמה הקשה: סיום הסבת משק קשר הרדיו לציוד מסוג VRC,שותפות "במבצע רמון", הוקמו יחידות קשר חדשות. לראשונה הוקם גייס ולו גדוד ומערכות קששר משלו. עוד אתגר היה הקמתו של פיקוד מרש"ל[בשארם-א שייח] בדרום סיני. גם כאן התחייב פתרון קשר ייחודי שחיל הקשר הפעיל למרכז הארץ. עוד אירוע ייחודי אליו נדרש החילהיו שיחות השלום בק"מ ה-101.[14]
ביולי 1976, נחטף מטוס איר פרנס לאנטבה, קניה. במצע הירואי שחרר צה"ל את החטופים. המבצע נקרא "כדור הרעם" או בשמו הפופולרי, "מבצע יונתן" מערכות הקשר הייחודיות שהוקמו עבור המבצע המרוחק, היו ייחודיות ואיפשרו - קשר רציף למטוסים באוויר ובקרקע, קשר לכוחות החילוץ בדרך לטרמינל ובתוכו. אלו הן לחפ"ק המוטס והקרעי של המבצע והן קשר ישיר למטכ"ל.[15]
במרץ 1978 יצא צהל ל'מבצע ליטני בדרום לבנון. במבצע זה סיפק חיל הקשר מערכות קשר לכלל הכוחות שהשתתפו במבצע בתא שטח קטן יחסית ומורכב טופוגרפית, מה שהיה אתגר קשר.
1982 - היום: מלחמת לבנון הראשונה והלך
מלחמת שלום הגליל, החלה ביוני 1982 ושוב חיל הקשר סיפק לכל הכוחות הרבים שרוכזו בדרום לבנון. לחימה מהים, באוויר וכוחות רבים בקרקע היווה האתגר לא פשוט של כיסוי שטחים, מניעת הפרעות הדדיות ברשתות הרדיו, והתגברות על תוואי שטח קשים. ראוי לציין שאמצעים אלקטרוניים ואחרים הופעלו במלחמה כמו פעילות חלקית בתצורת הקשר מרחבי.
ראוי לציין שבשנה זו קיבל חיל הקשר את האחריות גם על מערך המחשוב בצהל ושינה את שמו ל חיל הקשר האלקטרוניקה והמחשבים.[16]
אתר ההנצחה הראשי של חיל הקשר והתקשוב שוכן במרכז העיר יהוד שמאמצת את החיל והוא הוקם ב־1989. אנדרטה נוספת נמצאת ביער חרובית מצפון לכביש 383.
ראוי לציין אף את התארגנות החיל בשנות האינתיפאדה הראשונה, החל מדצמבר 1987
Remove ads
תגי היחידה
התג ההיסטורי של חיל הקשר, בין השנים 1948–1951
תג חיל הקשר בין השנים 1979–2005
תג מפקדת זרוע היבשה, בעת שהיה החיל כפוף אליה. בין השנים 2005–2008
תג יחידה עצמאי לחיל, בין השנים 2008–2018
תג אגף התקשוב וההגנה בסב"ר, אליו כפוף החיל החל משנת 2018
תפקידי החיל
החיל אחראי על קביעת מדיניות התקשוב בזרוע היבשה של צה"ל, וכן על מתן מענה מבצעי וטכנולוגי לצורכי התקשוב השונים בכל הרמות משדה הקרב ועד כולל המטה הכללי.
תפקידים נוספים:
- קביעת מדיניות, נוהלים ופקודות בתחומי הקשר ובתקשוב בהצ"ל.
- תכנון והפעלה של מערך תקשורת נייחת גלויה ומוצפנת בארץ בעיקר.
- תכנון, הצטיידות, תחזוקה ותיקון של מערכות הקשר ותהקתשוב
- קביעת מדיניות בנושא צופן וביטחון, קביעת פקודות ביטחון מערכות מידע, ואכיפת פקודות אלה.
- ייצוג זרוע היבשה בפני גופים ממשלתיים ואזרחיים בנושאי תקשוב.
מבנה החיל
- מחלקת אג"ם
- מחלקת התכנון, הארגון, הלוגיסטיקה והתקציבים
- מחלקת משאבי האנוש
בה"ד 7
ביחידות של זרוע היבשה משולבים גדודי תקשוב.
הכשרה
ההכשרה בחיל מתבצעת בשני בתי ספר:
- בית הספר הארצי לתקשוב (בה"ד 7) – בסיס ההדרכה המרכזי של החיל, נמצא בקריית ההדרכה שבנגב,מה שמכונה עיר הבהדים. שלוחה של הבסיס גם ממוקמת במחנה גדעונים, בסמוך למחנה צריפין. הבסיס, שהיה במקור בסיס קשר בריטי.[17] מרכז את רוב ההכשרות בחיל וכן את ההשלמה החילית של צוערי הקשר והתקשוב.
- בית הספר למקצועות המחשב (בסמ"ח) – כפוף למצפ"ן (בשנים 1997 עד 2013 היה כפוף לבה"ד 7), וממוקם בבאר שבע. בית הספר מרכז את הקורסים העוסקים בנושאים הקשורים למחשוב.
Remove ads
שם החיל
עם הקמת החיל בצה"ל, הוא נקרא חיל הקשר. לאחר התווספות מערכות אלקטרוניות שתפקידן, שונה שם החיל לחיל הקשר והאלקטרוניקה בשנת־1961. עם העברת מערך המחשבים בצה"ל לאחריות החיל בשנת־1982, שונה שמו לחיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים. ב־18 במאי 2004 הוחלט לקצר את שם החיל ולקרוא לו "חיל הקשר והתקשוב" (תקשוב - הלחם של תקשורת ומחשוב).
קציני החיל הראשיים לדורותיהם
| שם | תקופת כהונה כקשר"ר | הערות |
| סא"ל יעקב ינאי | נובמבר 1945 – נובמבר 1949 | |
| אל"ם יצחק אלמוג | נובמבר 1949 – אוגוסט 1954 | |
| אל"ם אריאל עמיעד | אוגוסט 1954 – ספטמבר 1957 | |
| אל"ם ישעיהו לביא | ספטמבר 1957 – יוני 1962 | |
| אל"ם זלמן שלו | יוני 1962 – אוגוסט 1966 | |
| תא"ל משה גדרון | אוגוסט 1966 – אוגוסט 1972 | לימים אלוף, ראש אכ"א |
| תא"ל שלמה ענבר | אוגוסט 1972 – אוקטובר 1975 | לימים אלוף, נספח צה"ל בארצות הברית |
| תא"ל ישראל זמיר | אוקטובר 1975 – אוגוסט 1979 | |
| תא"ל צבי אמיד | אוגוסט 1979 – ספטמבר 1982 | |
| תא"ל מרדכי בר דגן | ספטמבר 1982 – ספטמבר 1986 | |
| תא"ל בני מידן | ספטמבר 1986 – מאי 1990 | |
| תא"ל שלמה וקס | מאי 1990 – ספטמבר 1993 | |
| תא"ל אביהו דיסטלמן | ספטמבר 1993 – ספטמבר 1996 | |
| תא"ל הרצל הלאלי | ספטמבר 1996 – יולי 1999 | |
| תא"ל משה מרקוביץ | יולי 1999 – אוגוסט 2002 | |
| תא"ל ארנון זו-ארץ | אוגוסט 2002 – ספטמבר 2005 | |
| תא"ל שמוליק קינן[18] | ספטמבר 2005 – ספטמבר 2008 | |
| תא"ל נחום בסלו | ספטמבר 2008 – ספטמבר 2011 | |
| תא"ל אייל זלינגר | ספטמבר 2011 – יולי 2015 | |
| תא"ל נתנאל (נתי) כהן[19] | יולי 2015 – 1 במאי 2018 | לימים מנכ"ל משרד התקשרות |
| תא"ל יריב ניר | 1 במאי 2018 – 28 ביולי 2021 | |
| תא"ל יוסי כראדי | 28 ביולי 2021 – 7 באוגוסט 2024 | לימים ראש מערך הסייבר הלאומי |
| תא"ל עומר כהן | 7 באוגוסט 2024 - מכהן |
Remove ads
ראו גם
לקריאה נוספת
- ספרות ופרסומים להורדה, באתר "העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב"
- 100 שנות קשר – אנשים פועלם ותרומתם, באתר ובהוצאת "העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב", ירושלים, התשפ"ב 2022
- דניאל רוזן, תשתית הקשר הנייח בסיני – תשכ"ז–תשמ"ב (1982-1967), באתר ובהוצאת "העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב", ירושלים, התשפ"ב 2021
קישורים חיצוניים
- חיל הקשר והתקשוב, באתר צה"ל
- העמותה הנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב
- דניאל רוזן, מיכאל נגל, שבעים שנות חיל הקשר והתקשוב: מערכות, שיטות ואמצעים, העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, 2018
- אל"ם (מיל). ד"ר יעקב בעל-שם, קשרים לך, ירושלים במלחמת השחרור, (מבוא: אלוף (מיל). שלמה ענבר), הוצאת העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, 2013
- ריאיון עם תא"ל שמוליק קינן עם פרישתו מתפקיד קשר"ר
- אודי שני, תפיסת על של התקשוב בצה"ל, מערכות 401, מאי 2005
- צחי בירן ויפתח כרמלי, מפקד חיל התקשוב בראיון מיוחד: "בדרך אל המדע הבדיוני", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 בספטמבר 2013
- משירות הקשר ב"הגנה" עד חיל הקשר בצה"ל "מאוצרות ארכיון צה"ל ומעהב"ט-בלוג
עמוס מרון, מדוע יש כנפיים בסמל של חיל הקשר? בערוץ כאן 11, אוקטובר 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ]
דניאל רוזן, שירות הקשר בהגנה: מקשר מחתרתי לחיל קשר מודרני, באתר צה"ל
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads