Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנצחת חללי מערכות ישראל כוללת מגוון דרכים שבהן מדינת ישראל, גופים ציבוריים וגופים פרטיים משמרים את זכרם של חללי מערכות ישראל. מיום הקמתה נמצאת מדינת ישראל במאבק על קיומה, שהחל מראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל וגבה קורבנות רבים של הנצחתם הוקדשו דרכים רבות.
.jpg)
מטעם מדינת ישראל עוסקת בהנצחת חללי מערכות ישראל היחידה להנצחת החייל.[1] משנת 2005 פועלת היחידה במסגרת אגף משפחות והנצחה של משרד הביטחון.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נקבע על ידי הכנסת בחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963, שבתחילתו נאמר:
על-פי החוק, יום הזיכרון מתחיל עם שקיעת החמה אור ליום ד' באייר ומסתיים בצאת הכוכבים למחרת, עם כניסת יום העצמאות. על מנת למנוע סמיכות של יום הזיכרון או יום העצמאות לשבת, מוקדמים או נדחים מועדים אלה ברבות מן השנים ביום או ביומיים. בשקיעת החמה, מורדים דגל ישראל ברחבי המדינה לחצי התורן. יום הזיכרון נפתח באופן רשמי בלילה בטקס המתקיים בכותל המערבי בשעה 20:00 ונפתח בצפירה בת דקה אחת המושמעת בכל רחבי המדינה. בהמשך הערב נערכים ברחבי הארץ אירועי תרבות שונים המציינים את הנופלים.
ביום הזיכרון מתקיימים טקסי אזכרה ממלכתיים. הטקס המרכזי מתקיים בשעה 11:00 לפני הצהריים בהיכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל, השוכן בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, והוא נערך במעמד נשיא המדינה, יו"ר הכנסת, ראש הממשלה והרמטכ"ל. במקביל לטקס המרכזי, נערכים בבתי העלמין הצבאיים והחלקות הצבאיות ברחבי הארץ טקסי אזכרה נוספים. הטקס נפתח בצפירת דומייה בת שתי דקות המושמעת ברחבי המדינה. בשעה 13:00 נערך באנדרטת חללי פעולות האיבה בהר הרצל טקס נפרד לחללי הטרור. במשך היום פוקדים עשרות אלפי אנשים את בתי הקברות הצבאיים, וכלי התקשורת מייחדים את מלוא הזמן לעיסוק בהנצחה.
מאז שנת 1952 שולח משרד הביטחון, לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, איגרת אל המשפחות השכולות, בדרך כלל בחתימת שר הביטחון.
מאז שנת 1998 נערך טקס הזיכרון לזכר חללי הטרור ברחבת אנדרטת חללי פעולות האיבה בהר הרצל. ומאותו היום נקרא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בשם: יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
בנוסף ליום זיכרון כללי זה, המיועד לכל חללי מערכות ישראל, לכל חלל ישנו יום זיכרון אישי, ביום השנה לנפילתו. לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע, ולכן לעיתים גם לא נודע יום מותם המדויק, מוקדש יום ז' באדר - יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע, הוא יום לידתו ויום מותו של משה רבנו לפי המסורת היהודית. הטקס לזכרם של החללים נערך בגן הנעדרים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.
בנוסף ליום הזיכרון הראשי לחללי כל מערכות ישראל, ישנם ימי זיכרון מיוחדים לחללי כל אחת ממלחמות ישראל, וכן לחללי מאורעות מיוחדים נוספים. בימים אלה מתקיימים טקסי אזכרה ממלכתיים לחללי אותה מלחמה או אותו מאורע. למשל, טקס האזכרה הממלכתי לחללי מלחמת ששת הימים מצוין מדי שנה בהיכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל ב-כ"ח באייר, יום ירושלים, תאריך היום השלישי למלחמה, וטקס האזכרה הממלכתי לחללי מלחמת יום הכיפורים מתקיים בהיכל זה מדי שנה למחרתו של יום הכיפורים, ביום י"א בתשרי. טקסים דומים יש אף לחללי מלחמת סיני, מלחמת ההתשה, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן, בתאריכים בהם פרצו או בסמוך להם. כן יש גם טקסים ממלכתיים מיוחדים לקרב תל-חי, חללי אלטלנה, ועוד.
תמורות חברתיות בישראל, כמו התגברות האינדיבידואליזם, הביאו לשינוי בדפוסי ההנצחה. מתחילת המאה ה-21, נראית מגמה של שילוב סיפוריהם וחוויותיהם האישיים של הנופלים והמשפחות השכולות באתרי ההנצחה, מה שמבטא שינוי מהדגש המסורתי על האתוס הלאומי. תהליך ההקמה של אתרי הנצחה מתחיל לעיתים קרובות ביוזמות פרטיות של משפחות שכולות, וזוכה לאחר מכן להכרה ממלכתית, כפי שהתרחש לדוגמה בגבעת התחמושת. ההנצחה כבר אינה רק פעולה לאומית אלא גם אישית.
הנטייה להדגיש את הסיפור האישי של הקורבנות מוביל לערעור על הממסד הביטחוני ועל האתוס הלאומי. זהו תהליך שמתרחש במקביל לירידת האתוס הלאומי בחברה הישראלית, במיוחד לאחר מלחמות כמו מלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל.[2]
עם זאת, אתרי ההנצחה מעוצבים בצורה שמסייעת בהבנת הקשרים בין ההיסטוריה לבין המרחב הגאוגרפי, ובכך תורמת לעיצוב הזיכרון הקולקטיבי.[3] כך, הסיפור האישי, שהפך לדומיננטי בטקסים ובאתרי הנצחה, משמש גם כלי להבניית הזיכרון הקולקטיבי ולחיזוק האתוס הלאומי, אשר נותר דומיננטי בחברה הישראלית. בגבעת התחמושת, ביד לשריון ובית הפלמ"ח, כמו באתרי הנצחה נוספים האישי והקולקטיבי משולבים זה בזה, תוך שהם משרתים זה את זה.[2]
מפעלי תרבות מגוונים באים להנציח את יצירתם של הנופלים, את זכרם ואת מורשתם. בין המפעלים כאלה שביוזמה ממלכתית או ציבורית, וכאלה שביוזמתה של משפחת הנופל.
שירים לזכרם של הלוחמים נכתבו עוד במהלך מלחמת העצמאות. שירים נוספים נכתבו בעקבות מלחמות נוספות. בין השירים הבולטים: "דודו", "אליפלט", "באב אל-ואד", "הרעות", "החיטה צומחת שוב" ו"אחי הצעיר יהודה". "מגש הכסף" הוא אחד הידועים בשירי נתן אלתרמן שפורסמו במדורו "הטור השביעי" ב-19 בדצמבר 1947. השיר נכתב על ימי המאבק של היישוב היהודי בערבים ומתאר את הקשיים באותם הימים. באופן דומה שירו של חיים גורי "הנה מוטלות גופותינו" נכתב על נפילת חבריו ממחלקת הל"ה בינואר 1948. וכמו "מגש הכסף", גם הוא היה לאחד מנכסי צאן הברזל של תרבות השכול הישראלית.[5]
הרומן והמחזה "הוא הלך בשדות" מאת משה שמיר משנת 1947, נחשב לאחת היצירות המרכזיות שנכתבו בספרות העברית החדשה, ולאחד הטקסטים המכוננים של החברה הישראלית לאחר קום המדינה, שעוסק גם בשכול. הסופרת דבורה עומר בספרה "לאהוב עד מוות" (1980) העלתה סיפור אהבתם ומותם הטרגי של זהרה לביטוב ושמוליק קופמן. המחזה "שמוליק של זהרה", שנכתב בעקבות פרסום יומניהם של שמוליק וזהרה, הועלה באוקטובר 1981 על בימת התיאטרון לילדים ולנוער.
ערך מורחב – היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל
היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל הוקם בשנת 2017 על ידי משרד הביטחון להנצחת זכרם של כל חללי מערכות ישראל בהגנה על הארץ ומחוצה לה מאז שנת 1860 ועד היום. ההיכל החליף את רחבת הטקסים המרכזית בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בה התקיימו טקסי יום הזיכרון המרכזיים עד שנת 2016. את ההיכל המעגלי מקיף "קיר השמות" הבנוי לבנים אחידות ובהירות, שעל כל אחת מהן נחרת שמו של חלל צה"ל. לצד כל לבנה נידלק באופן אוטומטי נר זיכרון ביום השנה למותו של החלל. ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מוארים כל נרות החללים. קיר השמות מתעקל כלפי מעלה ולאורך השביל שלמרגלותיו, מצוינות השנים משנת מותו של הנופל הראשון ועד ימינו. בהיכל ישנן עמדות מידע אודות כל חללי מערכות ישראל.
במקומות רבים בישראל ניצבות אנדרטאות לזכר חללי צה"ל. אנדרטאות אלה הן משלושה סוגים:
בבתי ספר רבים הוקמה פינת זיכרון, המנציחה את תלמידי בית הספר ובוגריו שנפלו במערכות ישראל. גם מקומות עבודה רבים הקימו פינת זיכרון לעובדיהם שנפלו. לעיתים כוללת ההנצחה גם קריאת אחד המתקנים, כגון חדר הרצאות, על-שמו של נופל.
מאז שנת תשכ"ו (1966) מנפיק דואר ישראל בול זיכרון לקראת כל יום זיכרון לחללי מערכות ישראל. בשנת 1975 הונפק בול לזכרם של חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. בנוסף הונפקו בולים לזכרם של אחדים מהחללים:
החברה הממשלתית למדליות הנפיקה מדליה לזכרו של המרגל אלי כהן.
יישובים, רחובות, כיכרות וגנים ציבוריים נקראו על שמם של חללי מערכות ישראל. לדרך הנצחה זו זכו מעטים מחללי מערכות ישראל, ובהם קצינים בכירים וכן חיילים שסיפור גבורתם יוצא דופן.
דוגמאות:
לשימור זכרו של הנופל משמש לעיתים מפעל הנצחה ייחודי, הקרוי על שמו של הנופל וקשור לפעילותו. דוגמאות:
בשנת 1994 החלה הקרנה של שמות חללי מערכות ישראל בערוץ 33 ביום הזיכרון, ביוזמתו של ירין קימור. ביום זה הופסקו שידורי הערוץ הסדירים והוקרנו ברצף כל שמות הנופלים לאורך כל יום הזיכרון, לפי רשימת הנופלים לפי משרד הביטחון. בהמשך נוספו לשידור גם שמות חללי פעולות האיבה, לפי רשימת חללי פעולות האיבה של המוסד לביטוח לאומי, ששמותיהם מוקרנים החל משעות הצהריים בערב יום הזיכרון. בשנת 2015, ביוזמת רשות השידור, החלו להוסיף תמונות לשמות החללים. השידור התבצע בערוץ 33 עד סגירתו בשנת 2017.
החל משנת 2018, לאחר סגירת רשות השידור ותחילת שידורי תאגיד השידור הישראלי, השתנתה מתכונת השידורים – על מנת ששידורי ערוץ "מַכַּאן 33" לא ייפגעו הוחלט להקרין את שמות הנופלים בערוץ ייעודי זמני הנקרא "ערוץ שמות הנופלים". עד שנת 2019, השידור הועבר באפיק 22 והחל משנת 2020 באפיק 26. נכון לינואר 2024 מאוקטובר 2023 הערוץ פועל ללא הפסקה ומנציח את שמות החללים אשר נרצחו ונפלו בטבח ה-7 באוקטובר. בנוסף, שמות הנופלים מועברים בשידור חי במהלך יום הזיכרון גם באתר האינטרנט ובשידור סטרימינג דרך יוטיוב וניתן לבדוק עבור כל חלל את שעת הקרנת שמו.
האינטרנט משמש כמקום מרכזי להנצחתם של חללי מערכות ישראל, בזכות הזמינות הגבוהה של המידע שבו.
שלושה אתרי אינטרנט רשמיים של מדינת ישראל משמשים למטרה זו:
בנוסף הקימו גופים שונים אתרי הנצחה לחלליהם. דוגמאות לכך:
גם רשויות מקומיות אחדות הקימו אתרי הנצחה לבני היישוב שנפלו במערכות ישראל או נהרגו בפעולות איבה. דוגמה לכך היא עיריית ירושלים שפתחה שני אתרי אינטרנט:
אתרי הנצחה הוקמו גם על ידי בתי ספר ומוסדות, לזכר בניהם שנפלו במערכות ישראל.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
