תל יוסף
קיבוץ בישראל. נמצא בעמק יזרעאל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תֵּל יוֹסֵף הוא קיבוץ בעמק חרוד, הוקם בי"ב כסלו תרפ"ב (13 בדצמבר 1921) על ידי חברי פלוגת גדוד העבודה עין חרוד, במקום מושבה הראשון ליד מעיין חרוד. נקרא על שם יוסף טרומפלדור ממייסדי הגדודים העבריים, וממנהיגי ארגון החלוץ ברוסיה, שרבים מחניכיו היו חברי גדוד העבודה.
 | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגלבוע |
| גובה ממוצע[1] | -10 מטר |
| תאריך ייסוד | 1921 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 586 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.9% בשנה |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   תל יוסף  באדום - תל יוסף בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
| http://www.telyosef.co.il/ | |
.jpg)
בלב הקיבוץ מצויים מבנים בעלי חשיבות ארכיטקטונית גבוהה. אחד מהם בניין חדר האוכל שתוכנן על ידי האדריכל לאופולד קרקואר. בקיבוץ נמצא מוזיאון בית טרומפלדור, ובו רישומים, פרוטוקולים, כרזות, כלי עבודה. במשך כ-60 שנים הייתה במוזיאון ידו התותבת של טרומפלדור (דבר שגרם בעבר למחלוקת עם היישוב והמוזיאון בתל חי), עד שהועברה לארכיון הציוני בירושלים[3].
פלוגת גדוד העבודה בעמק יזרעאל, הקימה תחילה מחנה וישוב בשם עין חרוד ליד פתחו של מעין חרוד באלול תרפ"א 1921, ולאחר כמה חודשים מחנה ויישוב בשם תל יוסף, במרחק 5 ק"מ מן המעין. במהלך השנים 1922–1923 התגלעה מחלוקת בתוככי גדוד העבודה[4]. היו שתמכו בפיתוח של "המשק" - קיבוץ גדול וגדל, וגובו על ידי המוסדות המיישבים של התנועה הציונית, ובראשם עמד שלמה לביא. לעומתם ניצבו חברי גדוד העבודה שהעדיפו קומונה ארצית, לוחמת למען מהפכה חברתית ביישוב היהודי בארץ ישראל, ובראשם עמדו מנחם אלקינד, יהודה אלמוג ויצחק שדה. המחלוקת הובילה לפילוג ו"חלוקה" של נכסי הגדוד בעמק יזרעאל. עין חרוד יצאה מגדוד העבודה בעידוד הסתדרות העובדים והעומד בראשה דוד בן-גוריון; ולתל יוסף עברו חברי גדוד העבודה תומכי הקומונה הארצית שחלקם עבד מחוץ למשק בסלילת כביש טבריה-צמח.
בתל יוסף התגוררו יוצרים וסופרים, בין השאר: אליעזר כנעני ויהודה ארז, ובו יצא לאור פרק זמן ניכר כתב-העת של גדוד העבודה מחיינו. במשך שנות ה-20 רבים מפלג "השמאל" של גדוד העבודה, בהנהגתו של מנחם אלקינד, התגוררו בתל-יוסף. ב-30 באפריל 1923 נולד הילד הראשון של הקיבוץ, גדעון כנעני[5]. בסוף שנת 1926 יצא פלג "השמאל" מגדוד העבודה על רקע נטייתם הקומוניסטית של חבריו והתרחקותם מהציונות, וכמה מהם סולקו מהמשק[6]. חלק מהם ירדו מהארץ זמן מה לאחר מכן, והקימו קיבוץ בעידוד השלטונות הסובייטים בשם: וויו נובה בחצי האי קרים.
באפריל 1927 ביקר בתל יוסף הנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה, טומאש מסריק. היה זה הביקור הראשון בארץ ישראל של ראש מדינה, לאחר מלחמת העולם הראשונה.
בשבת השחורה (29 ביוני 1946) ערך הצבא הבריטי חיפוש בקיבוץ. אחד מחברי הקיבוץ, חיים חרודי, נורה ונהרג על ידי הבריטים. במקום נופלו, ליד רפת הקיבוץ, הוקם עמוד לזכרו.
בקיבוץ הוקם משק חקלאי מגוון, שענפיו העיקריים היו ייצור חלב וגידול כותנה. מאז 1936 ועד היום, פועלת בשטח שהיה בעבר של הקיבוץ "מחלבת תל יוסף" של תנובה. בשנת 2015 נחנכה "מחלבת תל יוסף החדשה" שמייצרת את כל סוגי הגבינות הקשות ופועלת לצד המחלבה הקיימת.[7]חברים אחדים מקיבוץ תל-יוסף מילאו תפקידים בכירים במשק הלאומי וההסתדרותי: זאב און (מזכיר חברת העובדים בהסתדרות הכללית), אפרים שמאראגד (מזכיר התאחדות מגדלי בקר בישראל), אריה צביק (מזכיר אגודת המים האזורית), שמואל הפטר (פעיל בארגון עובדי הפלחה), האחים יעקב ומנחם טל הוחזקו כמומחים ארציים במיכון חקלאי, ישראל וולפסברגר (הנהלת 'תנובה'), חנוך רוכל (יו"ר מועצת פועלי ירושלים), אריה אשל (עורך הביטאון משק העופות), רות הקטין (מועצת הפועלות) ועוד[8].
בעת הפילוג בקיבוץ המאוחד בראשית שנות החמישים עזבו 120 חברים את תל יוסף ועברו לבית השיטה. עזיבה זו גרמה למשבר כלכלי וחברתי וגרמה לעזיבת חברים ובני משק נוספים. המשבר הכלכלי התגבר בין היתר עקב צניחת מחירי הכותנה, ענף כלכלי מרכזי בקיבוץ, והשקעה כושלת בבריכות דגים.
תל יוסף היה אחד הקיבוצים הראשונים שעברו, כבר ב-1979, ללינה משפחתית.
בתחילת המאה ה-21 החליט הקיבוץ למסור את ניהולו לחברת הניהול החיצונית קמ"ה.
בפברואר 2002 הפך הקיבוץ לפי החלטת חבריו לקיבוץ מתחדש[9].
| שנה | 1948 | 1949 | 1961 | 1972 | 1983 | 1995 | 2001 | 2003 | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 | 2009 | 2010 |
| מספר אנשים | 905 | 893 | 605 | 534 | 504 | 450 | 420 | 390 | 372 | 371 | 371 | 389 | 401 | 501 | 502 |
בית טרומפלדור
בית טרומפלדור
חדר אוכל בקיבוץ תל יוסף בתכנון אדריכל לאופולד קרקואר
קיר זיכרון עם תבליט אבן מאת אהרן פריבר, 1952
מראה מכיוון הר הגלבוע של קיבוץ תל יוסף (מימין) לצד קיבוצי עין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד, דצמבר 2006
בניין חדר האוכל בתל יוסף
אנדרטה לחיים חרודי, חבר קיבוץ תל יוסף שנהרג מאש הבריטים בשבת השחורה
הרפת בתל יוסף, 1938
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
- מחיינו, כתב העת של גדוד העבודה, 1921-1929.
- שלמה (ליפסקי) תמיר, זאב איסרזון-און, תל יוסף : ליובל העשור, י"ב כסלו תרפ"ב-תרצ"ב, הוצאת ועדת התרבות של משק תל-יוסף, תל אביב: דפוס אחדות), תרצ"ב-1932.
- אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל, כרך ב', פרק קיג: "תל־יוסף, היישוב השני של גדוד העבודה", מזכרונות בן-ציון ונסקי (אשל), תרפ"א–תרפ"ב (1921), עמ' 1191–1204.
- שמואל גדון [עורך], עין חרוד תרפ"א-תשל"א 1921 - 1971, ירושלים: הוצאת משרד החינוך, תשל"א-1971.
- עובד מיכאלי והדסה אביגדורי אבידוב, עלילות גדוד העבודה, דליה: הוצאת מערכת-קיבוץ דליה, 2004.
- אהרן ינאי, תולדות עין חרוד, א-ב, עין חרוד, 1971-1983.
אתר האינטרנט הרשמי של תל יוסף- נחמיה צורי, תל יוסף בימי קדם
- תל יוסף באתר הרשות לפיתוח הגליל
- סופרנו בעמק, תל יוסף בשנה העשירית לקיומה, הארץ, 19 באוגוסט 1931
- נדב מן, המנגינה לעולם נשארת: 90 שנה לתל יוסף, באתר ynet, 21 באוקטובר 2011
- מיכאל יעקובסון, הסעודה האחרונה: בניין חדר האוכל ההיסטורי של תל יוסף הפך למחסן, באתר Xnet, 8 בפברואר 2015
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על מבנה חדר האוכל ומבנים נוספים בקיבוץ תל יוסף, באתר 'חלון אחורי', 24 בפברואר 2015
- יעקב דרומי: הדייג הקיבוצניק נגד קיבוצו תל יוסף - בבג"ץ, 14 במאי 2015, אתר Mynet
עין חרוד ותל יוסף, 1938, סרטון באתר יוטיוב
תל יוסף (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
