עין חרוד מאוחד
קיבוץ בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיבוץ בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עֵין חֲרוֹד (מְאוחד) הוא קיבוץ שהוקם לאחר הפילוג בקיבוץ המאוחד (1952) על ידי קבוצת הצעירים בקיבוץ עין חרוד, שהוקם בי"ח באלול תרפ"א (1921) על ידי אנשי גדוד העבודה. קיבוץ עין חרוד ההיסטורי הוא הקיבוץ הראשון בישראל שהתבסס על עקרון "הקיבוץ הגדול". הקיבוץ נמצא בעמק חרוד שבעמק יזרעאל המזרחי השייך למועצה אזורית הגלבוע וממוקם ליד מעין חרוד ומכאן שמו. קיבוץ עין חרוד מאוחד משתרע על חלק משטחו המקורי של קיבוץ עין חרוד טרם הפילוג.
חדר האוכל והדשא המרכזי בקיבוץ עין חרוד מאוחד | |
מדינה | ישראל |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | הגלבוע |
גובה ממוצע[1] | -9 מטר |
תאריך ייסוד | 1921 |
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
סוג יישוב | קיבוץ |
מוצא המייסדים | רוסיה |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
- אוכלוסייה | 839 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 7.7% בשנה |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
עין חרוד הוא היישוב הראשון שכונה קיבוץ בארץ ישראל. ההתארגנות הראשונה במתכונת זאת הייתה דגניה א שחבריה קראו להתארגנות קבוצה. ראשוני הקיבוץ היו אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית אשר היו חלוצים וחלוצות חברי גדוד העבודה. העלייה לקרקע בסמוך לפתחו של מעין חרוד הייתה בי"ח באלול תרפ"א 1921; תחילה באו לאתר כ-35 חברים מהקבוצה שעבדה בראס אל עין ליד פתח תקווה.[3] ולמחרת הצטרפו כ-39 חברים ממחנה גדוד העבודה במגדל. היישוב השיתופי שאותו הקימו נקרא בתחילה: "פלוגת גדוד העבודה בעמק יזרעאל". מנהיגי היישוב הבולטים בראשיתו היו שלמה לביא, יהודה אלמוג ומנחם אלקינד, ואחר כן גם יצחק טבנקין. עין חרוד הוקם מלכתחילה על פי תוכנית "הקבוצה הגדולה" אשר הגה שלמה לביא ואושרה על ידי ההסתדרות הציונית בקונגרס הציוני הי"ב, הסתדרות העובדים, ומפלגות הפועלים: הפועל הצעיר ואחדות העבודה.
בקיץ תרפ"ג 1923 התפלג קיבוץ עין חרוד מ"גדוד העבודה". הצטרפו אליו חבורות חלוצים, והוא הפך ל"קיבוץ ארצי" שפלוגותיו פזורות ברחבי הארץ. עין חרוד וקיבוצים נוספים הקימו ב-1927 את "הקיבוץ המאוחד". בקיץ 1929 חזרו ונצטרפו אל "הקיבוץ המאוחד": כפר גלעדי, תל יוסף ורמת רחל, קיבוצי "גדוד העבודה" שהתפרק.
ב-1926 עבר הקיבוץ למקום הקבע שלו, במעלה גבעת "קומי" (Qumi). במקומו התיישב ארעית גרעין המייסדים של קיבוץ בית השיטה, עד שעבר למקום הקבע. ה"מחנה" ליד מעין חרוד שימש בהמשך למגורים זמניים של קבוצות מתיישבים נוספות.
בשנת 1952, כחלק מן המאבק בתנועת העבודה והפילוג בתנועה הקיבוצית, התחולל פילוג גם בקיבוץ עין חרוד. הקיבוץ התפצל לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד (שנשאר בקיבוץ המאוחד) ועין חרוד איחוד. לאחר דין ודברים קרקעות הקיבוץ ונכסיו פוצלו וחולקו לשניים, בין שני קיבוצים באותו אתר; האחד של נאמני עם מפ"ם והשני של תומכי מפא"י. בשנת 1954 עברה הקבוצה המזוהה עם מפא"י ואשר פרשה מן הקיבוץ המאוחד, לאתר סמוך במעלה גבעת קומי שבאדמות הקיבוץ והקימה את "עין חרוד איחוד". הקיבוץ עין חרוד שבו נשארו החברים שזוהו בעבר עם מפ"ם, נקרא מאז בשם "עין חרוד (מאוחד)".
בקיבוץ עין חרוד פעלו מראשיתו אנשי ציבור ויצירה ידועים ובהם: שלמה לביא, חיים שטורמן, יצחק טבנקין, נחום בנארי, חיים אתר, זרבבל גלעד ואברהם תרשיש.
ב-1927 ביקרה בעין-חרוד משלחת רבנים ובהם הראי"ה קוק, כחלק ממסעה ביישובים החקלאים בצפון הארץ. הרב ניסה לדבר על לבם של חברי הקיבוץ לשמור מצוות, ובין השאר, להתחתן כדת משה וישראל; לפי המסופר קצת מדבריו השפיעו "ועוד באותו לילה הועמדו בעין חרוד שמונה עשרה חופות".[4]
בשנת 1937, לאחר תכנון רב שנים, הוקם בפאתיו הצפוניים של היישוב המשכן לאמנות על שם חיים אתר, המהווה כיום מרכז חשוב לאמנות ישראלית
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.