בנייני האומה

מרכז הקונגרסים הבינלאומי - ירושלים
מידע כללי
סוג	מרכז כנסים
שימוש	אולמות כנסים ומופעים
כתובת	שדרות שזר 1
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
בעלים	הסוכנות היהודית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1950–1963 (כ־13 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	1963
אדריכל	זאב רכטר
מידות
שטח	34,000 מ"ר
מידע טכני
קיבולת	10,000 אנשים
קואורדינטות	31°47′10″N 35°12′10″E
	iccjer.co.il

בנייְני האומה (ששמו הוסב למרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה ירושלים; באנגלית: "International Convention Center" ובראשי תיבות: ICC) הוא האודיטוריום הלאומי של מדינת ישראל הממוקם ברובע מבוא העיר בירושלים. המבנה נחנך ב-1956 בסמוך לקריית הממשלה בגבעת רם.

עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...

סגירה

באוקטובר 2020 התקבלה החלטה כי מרכז הקונגרסים ייקרא ע"ש שמעון פרס^[1].

הבניין הוקם על קרקע שבבעלות קק"ל ביוזמת הסוכנות היהודית כמרכז לאירוח כנסים ציוניים לצד כנסים ציבוריים אחרים. היוזמה להקמת המבנה והרוח החיה ברעיון הקמתו היו של אלכסנדר עזר יבזרוב, יזם ציוני שעבר לירושלים מתל אביב לאחר קום המדינה. המבנה תוכנן על ידי האדריכל זאב רכטר, שנבחר לתפקיד המתכנן בזכות זכייתו בתחרות אדריכלית שהתקיימה בראשית שנת 1949. תהליך הבנייה נמשך בין השנים 1950–1963 (במשך זמן רב נותר הבניין כשלד בשל קשיי מימון שנבעו מהחלטת הממשלה עקב מצב החירום במשק, והמבנה אף כונה "חירבת אל-אומה" – "חורבת האומה"), ונחנך בשנת 1951 בכנס של הקונגרס הציוני ה-23, שנערך בבניין הלא-גמור שהיה אז רק בן קומה אחת ואולתרו בו כ-1,900 מקומות ישיבה ותפאורה זמנית שכללה חיפויי בד וקרטון בשטח 5,000 מ"ר, חיפוי תקרה בלוחות קרטון וחיפוי הקרקע בבד כחול והסתרת קיר הפיגומים הגדול ב-3 סמלי ענק: סמל המדינה, סמל העיר ירושלים וסמל הקונגרס הציוני העולמי ה-23. בשנת 1958 נערכה בבניין ובאזור הסובב אותו "תערוכת העשור", לציון עשור להקמת מדינת ישראל. בניית המבנה הסתיימה בשנת 1963, ומאז הוא מארח בו קונגרסים, כנסים, ירידים ומופעים.

תכנונו של רכטר נועד לבטא את הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל לאחר שנים של נדידה בגלות בארצות של זרים. מסיבה זו תכנן רכטר מבנה מוצק, עטוף אבן, אשר יישב על הקרקע ויראה חלק מההר שסביבו. תכנון המבנה דומה לרויאל פסטיבל הול שהוקם בלונדון בשנת 1951. על מנת שלא ליצור מבנה אטום מידי שיראה כמו מצבה, השאיר את חזית הבניין מבלי חיפוי אבן. רכטר תכנן שבחזית יכינו האמנים יוסף זריצקי ויצחק דנציגר תבליט קיר מונומנטלי, אולם הדבר לא התבצע. ב-1988 משרד האדריכלים ספקטור-עמישב תכנן למתחם הרחבה ושדרוגים שכללו את בניית אולם טדי ובשנת 1995 חיפוי חזית המבנה בזכוכית בצבע תכלת.

אירועים במבנה

בזמן מלחמת ששת הימים שימש המקום כעמדה קדמית לפיקוד המרכז, ובמרתף המבנה שכנה מפקדתו של אלוף הפיקוד עוזי נרקיס. וכך כתב בזכרונותיו^[2]:

הלשכה – היא חדר קטן במרתף, ללא חלונות, מואר בפנסי-חשמל הניזונים מסוללות. שולחן-שדה ועליו מכשיר טלפון, ספסל ומיטה מתקפלת, ועל הרצפה בפינה – מכשיר אלחוט. הכול צמודים איש לרעהו...

ממפקדה זו יצאו הפקודות בקרבות על ירושלים, וכן ההודעה הרשמית על הניצחון. שלט הוקרה שקיבלו בנייני האומה מפיקוד המרכז על תרומתם בזמן מלחמת ששת הימים מוצג בכניסה למבנה.

מבין האירועים הידועים והמתוקשרים שידע המקום: אירוויזיון 1979 ואירוויזיון 1999 וכן משפט דמיאניוק שהתקיים שם. כמו כן בשנות השבעים והשמונים התקיימו כמה מהפסטיבלים השנתיים על כל סוגם, כגון פסטיבל למנצח שיר מזמור, פסטיבל הזמר והפזמון, פסטיבל הזמר החסידי, פסטיבל שירי הילדים, תחרויות מלכת היופי ועוד. בנוסף מתקיימים בו מדי שנה אירועים של פסטיבל ישראל והוא משמש כמשכנה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית המקיימת במקום כ־12 קונצרטים בשנה, כמו גם התזמורת הסימפונית ירושלים.

במרץ 2013 התקיים באולם נאומו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בפני סטודנטים ישראלים^[3].

במאי 2022 השיקו במרכז הכנסים את "אולפני האומה", מתחם של 400 מ"ר הכולל אולפן שידור טלוויזיוני בו ניתן אף להכניס קהל של כ-150 צופים לצד חדרי עריכה, הלבשה, איפור וכדומה ושאר התשתית הדרושה לצילום ושידור התכנים בטלוויזיה והדיגיטל מכנסים המתקיימים במתחם ועד שידורים כלליים.

מרכז הקונגרסים מארח תערוכות אמנות מתחלפות, הפתוחות לקהל הרחב.

במהלך השנים הורחב המתחם ושופץ מספר פעמים כשהרחבה משמעותית בוצעה בו בסוף שנות ה-80.

שטח הקומפלקס הבנוי הוא כ-34,000 מ"ר. הוא כולל מרכז הקונגרסים ובו 12,000 מ"ר של שטחי תצוגה לתערוכות, 27 אולמות כנסים וחדרי סמינר, לשכת עסקים מאובזרת ועשרות פינות מנוחה ומפגש. המרכז מסוגל לאכלס עד 10,000 איש באירוע אחד או במספר אירועים מקבילים. האולמות המרכזיים בו הם אודיטוריום אוסישקין, אולם האודיטוריום הגדול בישראל, ובו 3,104 מושבים (1,461 באולם ו־1,391 ביציע) המיועד לקונצרטים, מופעים, פסטיבלים ואירועים אחרים ואת אולם טדי. כמו כן, במתחם פעל בית קולנוע של גלובוס גרופ שבהמשך נסגר והאולמות שלו הוסבו לאולמות כנסים נוספים.

במהלך החפירות שקדמו לבנייה, חשף הארכאולוג מיכאל אבי-יונה בית מלאכה לכלי חרס, לבנים ורעפים של הלגיון העשירי פרטנסיס שחנה במקום ושימש ככל הנראה את תושבי העיר. חלק חשוב מהכבשנים יחד עם עוד ממצאים נותרו במקום, בקומה התחתונה של המבנה ופתוחים לקהל כפינה ארכאולוגית. ב-2016 נמצאו לבנים של הלגיון עם ממצאים נוספים במרחק של כ-800 מטרים, במתחם שנלר^[4].

באמצע שנת 2011 נתגלתה במהלך החפירות של תחנת הרכבת יצחק נבון, מתחת לבנייני האומה "מערת האומה", מערת מים זורמים הנחשבת לנחל התת-קרקעי הגדול ביותר שנחשף בישראל^[5].

מול בנייני האומה ממוקמות התחנה המרכזית של ירושלים, תחנת הרכבת יצחק נבון ותחנה של הקו האדום של הרכבת הקלה. בעבר היה מעבר תת-קרקעי להולכי רגל שבו עמדה בעבר "אנדרטת מגיני ירושלים במלחמת השחרור" ולאחר שהועברה אל "קריית הלאום", כיום חלקו עדיין בבניה. בסמוך לבנייני האומה נבנה בשנות ה-70 מלון הילטון (כיום מלון וורט ירושלים). החל משנת 2011 נבנה מולו פרויקט הנדל"ן היוקרתי "משכנות האומה"^[6] ולצידו מתוכנן גם קומפלקס חדש לבתי המשפט בירושלים. במתחם "חניון הלאום" שנמצא בקרבת מקום הוקם קומפלקס אולמות קולנוע ותיאטרון שכולל 14 אולמות לצד מתחם הסעדה שפועל תחת המותג "סינמה סיטי" ונפתח ב-27 בפברואר 2014.

השדרה המובילה מהבניין אל קריית הממשלה קרויה "שדרות האומה".

בסמוך למבנה אירעו שני פיגועי התאבדות: ב-25 בדצמבר 1994 מחבל הפעיל חגורת נפץ בחניון וב-23 במרץ 2011, הופעל מטען בתחנת אוטובוס סמוכה, בה שהתה באותה עת נערה בת 14. ב-2017 היא נפטרה מפצעיה^[7].

משרד האדריכלים ספקטור-עמישב שתכנן את תוספות הבנייה ושיפוצי המתחם מ-1988, הציע תוספת אגף נוסף בחזית המתחם שהייתה מסתירה את חזית המבנה המוכר ולכן נדחתה. הצעה נוספת שנשללה הייתה הקמת ארנה עירונית גדולה לעד 15,000 צופים בסמוך למבנה ובמקומה קודמה הקמת פיס ארנה בקריית הספורט במלחה.

החל מ-2007 החלו לקדם את תוכניות השדרוג החדשות לקומפלקס בנייני האומה. במסגרת תוכנית בינוי מקיפה למשרדים ומלונאות של עיריית ירושלים לכניסה לעיר מכיוון כביש 1 המכונה "רובע מבוא העיר", הוכנה גם לקומפלקס בנייני האומה תוכנית מתאר לבינוי על ידי משרד פרחי-צפריר כחלק מתוכניות הבינוי שהכין לרובע הכניסה לעיר^[8]. תוכניות פרטניות שונות הוכנו תחילה על ידי האדריכל משה ספדיה, בהמשך הוכנה תוכנית לשדרוג והרחבת בנייני האומה על ידי האדריכל מסימיליאנו פוקסס ומשרד שפר אדריכלים. בהמשך הוחלפו משרדי האדריכלים ואת תוכניות ההרחבה העדכניות הכינו משרד גולדשמידט ארדיטי בן נעים בשיתוף משרד האדריכלים POPULOUS. ביצוע התוכנית מתוכנן לעלות כ-1.8 מיליארד ש"ח ויימשך עד 2030. לצורך ביצוע הפרויקט הוסדרה ב-2020 הבעלות על קרקע המתחם. על פי ההסכם, קק"ל רכשה את מלוא הבעלות על קרקע המתחם מידי הסוכנות היהודית, שממשיכה להחזיק בבעלות בחכירה על מרכז הכנסים בשותפות עם עיריית ירושלים^[9].

במסגרת התוכנית למתחם תתקיים בקומפלקס בנייה מחודשת שתגדיל את השטחים הבנויים בקומפלקס מרכז הכנסים עצמו לכ-55,000 מ"ר (שטחו בטרם העבודות הוא כ-34,000 מ"ר). מתוכם תוספת של 9,000 מ"ר שטחי תצוגה ותערוכות ל-12,000 מ"ר שטחי התצוגה הקיימים (כולל שימור אולם טדי) ושטחי שירות שיכללו גם מחסנים וחניון תת-קרקעי. בין החללים החדשים גם אולמות תצוגה רב תכליתיים (אקספו) בגובה של עד 12 מטרים ובשטח כ-7,000 מ"ר תחת מפלס אולם אוסישקין. מבנה "אודיטוריום אוסישקין" שמהווה את האולם המרכזי במתחם הקונגרסים, יורחב לכ-4,500 עד 6,000 צופים עם פתרונות ישיבה שחלקם מודולריים המאפשרים שינויים גמישים בתצורות השימוש וקיבולת האולם באירועים שונים וכן מערך לבמה אינטראקטיבית מודולרית לפי הצרכים ויקבל קירוי במעטפת מתכתית נוצצת חדשה שתחליף את חיפוי האבן הישן וכן יוקף במרכז מבקרים בחלקו העליון. אך חזית ההיכל המוכרת הפונה לרחוב יפו ושדרות שזר תשומר כפי שתוכננה על ידי זאב רכטר^[10].

תוכניות הפיתוח האזוריות כוללות גם שדרוג המרחב סביב המתחם כגון שיקוע כביש שדרות שז"ר במנהרה^[11] לצד חניון תת-קרקעי ויצירת מרחב ציבורי פתוח להולכי רגל בין בנייני האומה לסביבתם, הוספת קווי רכבת קלה נוספים שיחלפו בסמוך. מלבד הרחבת מרכז הקונגרסים לכ-55,000 מ"ר כוללות התוכניות מבנים לשלושה מלונות בשטח כ-70,000 מ"ר, 30,000 מ"ר שטחים לבית דיור מוגן וכ-300 דירות, כ-141,000 מ"ר שטחי חנייה תת-קרקעיים, שטחי משרדים ותעסוקה של כ-105,000 מ"ר ושטחי הסעדה מסחר ובילוי בשטח כ-35,000 מ"ר בקומפלקס המתחם ועוד. גם הסביבה האורבנית סביב המתחם תהפוך לצפופה יותר עם תוספת של מגדלי מגורים ומשרדים ומבני ציבור נוספים לצד רחבות וכיכרות מפותחות^[12].