האריה השואג

האריה השואג הוא פסל בדמות אריה, מעשה ידי הפַּסָּל אברהם מלניקוב. הפסל הוצב בשנת 1934 בבית הקברות כפר גלעדי - תל חי, כמצבת קבר ואנדרטה לזכר שמונת ההרוגים בקרב תל חי בי"א באדר תר"פ, 1 במרץ 1920. הוא נחשב לאחד הפסלים המפורסמים בישראל.

ערך זה עוסק בפסל מצבה לזכר הרוגי תל חי. אם התכוונתם לתצלום מפורסם של וינסטון צ'רצ'יל, ראו האריה השואג (תצלום).

האריה השואג

מידע כללי
סוג	פסל
על שם	הרוגי קרב תל חי
מיקום	בית הקברות כפר גלעדי - תל חי ישראל ישראל
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1934
תאריך פתיחה רשמי	1934
יוצר	אברהם מלניקוב
קואורדינטות	33°14′19″N 35°34′36″E
(למפת אצבע הגליל מוגדלת)   האריה השואג (למפת אצבע הגליל רגילה)   האריה השואג (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום האריה השואג (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום האריה השואג

תקריב על ראש הפסל

טקס הסרת הלוט מעל הפסל, 1934

אנדרטת האריה השואג בתל חי לעת ערב

רקע

אתר קבורתם של לוחמי תל חי היה למקום עלייה לרגל מאז שלהי 1920, אך המקום היה עלוב ומוזנח, עובדה שטרדה את מנוחתם של המבקרים הרבים בו ובכללם ראשי היישוב. הרעיון להצבת הפסל היה של אברהם מלניקוב, שהעלה אותו עוד בשנת 1925, כחמש שנים לאחר נפילת לוחמי תל חי, עת ביקר במחצבת "גבעת החוצבים" בין כפר גלעדי למטולה. הביצוע נדחה מחוסר מימון, עד שהמימון הושג במאמץ משותף של ההסתדרות הכללית, הוועד הלאומי וסר אלפרד מונד (לורד מלצ'ט). מלצ'ט ביקש גם לבדוק הצעות של אמנים נוספים. ביולי 1928 החל הוועד הלאומי למנות ועדה בה היו חברים חיים נחמן ביאליק, אנה טיכו וד"ר ואן וניסלנד (Van Vriesland), על מנת לבחון הצעות שיוגשו לתחרות^[1] לבסוף הוחלט לקבל את הצעתו של מלניקוב ולהשלים את הנדרש למימונה.

העבודות החלו בשנת 1928. האנדרטה הועמדה בסוף שנת 1933,^[2] ונחנכה ב-22 בפברואר 1934.^[3] בפיסול המצבה סייעו יהודה קופילביץ ויצחק שדה, וסתתים בוגרי בית הספר לאמנות "בצלאל".

תיאור

המצבה המסיבית משמשת ככן הנושא את פסל האריה, היא עשויה מקונגלומרט כפר גלעדי (תלכיד מחלוקי אבן גיר קשים מתקופת האאוקן). בחזיתה לוח אבן שעליו חקוקה הסיסמה "טוב למות בעד ארצנו", ומתחתיה חקוקים שמותיהם של שמונת החברים שנהרגו, דבורה דרכלר, יעקב טוקר, יוסף טרומפלדור, בנימין מונטר, שרה צ'יזיק, שניאור שפושניק, אהרן שר וזאב (ויליאם) שרף^[4].

האריה מפוסל בסגנון פיגורטיבי עתיק בהשראת תבליטים אשוריים. פניו של הפסל פונות למזרח וראשו מורם בשאגה. האופן בו שואג האריה, כשראשו כלפי מעלה, מסמל כוח וניצחון. סגנונו של הפסל הפך אותו לאבן דרך של האמנות ה"כנענית", והוא היה מראשוני אנדרטאות ההנצחה בארץ ישראל.

עם הקמתה נראתה האנדרטה למרחקים בכל האזור, שרובו היה מאוכלס בכפרים ערביים וביניהם שני יישובים יהודיים בלבד. היא הייתה מיד לסמל לאומי, נקודת ציון בנוף הגלילי, ואתר עלייה לרגל לאנשי היישוב ותנועות הנוער.

מחוות

הארי השואג הופיע משנת 1974 על סמל העיר קריית שמונה.

ב-15 במרץ 1984 הנפיק השירות הבולאי סדרה של שלושה בולי דאר שנקראה "אמנות הפיסול", שבה נכלל בול של ציור של האדרטה למגיני תל חי. השירות הבולאי מכר 590,000 בולים של בול זה עד להפסקת המכירה ב-3 בדצמבר 1984 .^[5]

בשנת 2021 הציב האמן דוד (דוכי) כהן פסל בדמותו של האריה השואג בשער של בית משיח בורוכוף בירושלים.^[6]

ראו גם

• תל חי
• כפר גלעדי
• אברהם מלניקוב
• מלחמה
• האנדרטה שבקריית ענבים

לקריאה נוספת

• גדעון עפרת, למי שאג האריה, בתוך: אצבע הגליל, 1900–1967, מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, (עורך: מרדכי נאור), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ב-1991.
• יעקב דימנט, אנדרטה בצורת אריה שואג, בתוך: לא היה זה חלום, תל אביב: הוצאת ירון גולן, תשס"ו-2006, עמ' 156–157.
• האריה השואג באתר אבני מורשת

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא האריה השואג בוויקישיתוף

• תצלומים מזמן הצבת הפסל
• טקס יום תל חי לרגלי האריה השואג, י"א באדר תש"י. יומני כרמל מרץ 1950 (התחלה 3:24)
• גיל וייסבלאי, כך הקים הפסל אברהם מלניקוב את אנדרטת האריה השואג, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, פברואר 2019
• קטע שביל ישראל העובר באנדרטה.