Loading AI tools
גורם ישיר להתפתחות הגלובליזציה שהושפעה רבות מהתפתחות הטכנולוגיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, המכונה בקיצור שנות האלפיים, החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.
עשור זה אופיין בהמשך התגברות תהליך הגלובליזציה, שהושפע רבות מהתפתחות הטכנולוגיה ובכלל זה האינטרנט. עשור זה אופיין גם בהתגברות הקונפליקט בין מדינות העולם החופשי לבין העולם המוסלמי, שהחל כתוצאה מפיגועי 11 בספטמבר בראשית העשור וכלל את תחילת המלחמה העולמית בטרור. ההתפתחות המסיבית של הטכנולוגיה ושל האדם הובילה להשלכות רבות בתחומים שונים כגון הוצאת רבים ברחבי העולם, בעיקר ממדינות עולם שלישי, ממעגל העוני והגברת בזבוז משאבי הטבע העולמיים וזיהום הסביבה. העשור אופיין גם בשני משברים כלכליים קשים: התפוצצות בועת הדוט-קום בשנים 2000–2001, שהחלה לצמוח בעשור הקודם והמשבר הכלכלי העולמי (2008) הקשה שהחל במשבר הסאבפריים ב-2007 והסתיים רק בתחילת העשור הבא לאחר מאמצי על בין-לאומיים.
העשור הצביע על שינויים משמעותיים בכוחן של מדינות העולם עם הרחבת האיחוד האירופי, אך נסיגה כלכלית שלו לקראת סוף העשור ועם התגברות כוחן של מדינות שנחשבות מדינות עולם שלישי כמו סין, הודו וברזיל.
במהלך העשור גדלה אוכלוסיית העולם מ-6.1 ל-6.9 מיליארד בני אדם. בסך הכל היו במהלך העשור כ-1.35 מיליארד לידות וכ-550 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם.
הדור שנולד במהלך עשור זה (יחד עם ילידי סוף התשעים והמחצית הראשונה של העשור השני של המאה ה-21) מכונה דור ה-Z.
פיגועי הטרור הבולטים ביותר (שבוצעו נגד אוכלוסייה אזרחית) במהלך העשור כוללים את:
מדינות שקיבלו עצמאות בעשור הראשון של המאה ה-21: מזרח טימור (2002),[10] סרביה (2006) מונטנגרו (2006).[11]
ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):
כלכלת העשור מתאפיינת בצמיחה כלכלית גדולה, זאת אף על פי שני משברים פיננסיים משמעותיים שמתרחשים בעשור זה, משבר אנרגיה ומלחמת סחר אטלנטית. העשור מאופיין גם בהתחזקות הגלובליזציה ועלייתו של מטבע האירו.
כלכלת העולם במונחי תוצר נומינלי כמעט הוכפלה במהלך העשור – מ-30.21 טריליון דולרים ב-1999 ל-58.23 טריליון דולרים ב-2009. נתון זה אינו מותאם לאינפלציה. מבחינת שווי כוח הקנייה, על פי קרן המטבע הבין-לאומית, התמ"ג העולמי עלה ב-78% במהלך העשור.[19]
ראו גם – גלובליזציה, מיקור חוץ |
הסרת החסמים על הסחר וההשקעות במדינות רבות, הצמיחה המהותית של השווקים המקומיים במדינות רבות, התפשטות החינוך במדינות מתפתחות רבות, ההתפתחות המהירה של תעשיות ההיי-טק ומערכות המידע במדינות רבות, וכמו גם הצמיחה המהותית של הכלכלה העולמית, הובילו לכך שבעשור הראשון של המאה ה-21 תאגידים רבים החלו לבצע מיקור-חוץ למדינות זרות, תהליך אשר במסגרתו תאגידים רבים בוחרים להעסיק ארגונים חיצוניים לביצוע פונקציות מסוימות עבור התאגיד במדינות זרות בהן לרוב המשכורת הממוצעת נמוכה באופן משמעותי מהמדינה בה המוצר או השירות מפותח או מיוצר בפועל. מיקור-חוץ בוצע במיוחד למדינות מתפתחות כגון סין והודו משום שישנם יתרונות רבים בהעברת העסקים למדינות הללו, ובייחוד משום שאלו שתי המדינות המאוכלסות ביותר בעולם ועל כן יש בהן כמות אדירה של עובדים פוטנציאלים, והזדמנויות רבות לאתר כישרונות, וגם שום שבשתי המדינות רמת ההכנסה נמוכה יחסית. כתוצאה מצמיחה זו, חלק רב מהמדינות המתפתחות הללו החלו לצבור הון רב אשר הושקע בחו"ל. בנוסף, כתוצאה מהצמיחה העולמית, מדינות אחרות, כולל איחוד האמירויות הערביות, אוסטרליה, ברזיל ורוסיה, נהנו מהביקוש הגובר למשאבי הטבע שלהן. המתנגדים למגמות גלובליזציה טענו כי בפועל תהליך מיקור החוץ של עבודות במדינות עם שכר ממוצע גבוה יחסית מוביל לצמצום מקומות התעסוקה הקיימים במדינה ולכך שהכסף אינו מושקע בשווקים מקומיים. מחלקות שירות לקוחות וענפי טכנולוגיית מידע (כגון עיבוד נתונים, תכנות, ותמיכה טכנית) במדינות כמו ארצות הברית ובריטניה סבלו במיוחד ממיקור-חוץ למדינות זרות.
הסחר הבין-לאומי המשיך להתרחב במהלך העשור, כאשר שיעורי השכר הנמוכים, ובמקרים רבים מטבע שמוערך בחסר, פעלו לטובתן של כלכלות במדינות מתפתחות מרובות, ובפרט סין ומדינות דרום אסיה.
הצמיחה המהותית של כלכלות סין, הודו ומדינות מתפתחות אחרות תרמה גם לעוצמתן ההולכת וגוברת בפורומים בין-לאומיים שונים. עם צמיחת המעמד של ה-G20 ב-2009 הוחלט שה-G20 יחליף את ה-G8 כפורום העיקרי לשיתוף פעולה פיננסי בין הכלכלות הגדולות בעולם.[22]
ראו גם – משבר הסאבפריים, המשבר הכלכלי העולמי (2008) |
במהלך העשור אירעו שני משברים כלכליים גלובליים. בשנת 2000 התנפצה בועת הדוט-קום וכתוצאה מכך נגרמה סערה בשווקים הפיננסיים אשר השפיעה באופן ניכר על הפעילות הכלכלית במדינות המפותחות, וארצות הברית בפרט. עם זאת, השפעת המשבר על הכלכלה הייתה מוגבלת בעיקר הודות להתערבות הבנקים המרכזיים, ובעיקר הפדרל ריזרב בארצות הברית אשר נקט בצעדים חריפים של הורדת הריבית על מנת למנוע מיתון חמור.
במקביל להורדת הריבית לטובת צמיחה כלכלית, החלה להיווצר בארצות הברית בועת נדל"ן. בשנת 2007 עליית הריבית וקריסת שוק הדיור גרמה לכך שרבים בארצות הברית לא הצליחו לשלם חזרה את הלוואותיהם. כתוצאה ממשבר המשכנתאות שנגרם בארצות הברית, חל משבר פיננסי עולמי. למרות התערבות נרחבת מצד הבנקים המרכזיים, משבר החובות הריבוניים היה קשה במיוחד במקומות כמו איסלנד. המשבר הכלכלי היה בשיאו ב-2008 וב-2009, כאשר היו לו בין היתר תוצאות הרסניות עבור יצרני הרכב.
בתגובה למשבר הכלכלי ממשלות רבות פעלו על מנת להבטיח צמיחה כלכלית. בנוסף אורגנו מספר ועידות בין-לאומיות אשר נועדו למצוא פתרונות נגד המשבר הכלכלי ולהטיל פיקוח רב יותר על השווקים הפיננסיים. מנהיגי מדינות ה-G-20 קיימו שתי פסגות מרכזיות בוושינגטון בנובמבר 2008 ובלונדון באפריל 2009, בהן הוחלט על הרפורמה הנחוצה שתסייע למנוע משברים דומים בעתיד.
מאמצע שנות ה-80 ועד ספטמבר 2003 המחיר לחבית נפט גולמי היה בדרך כלל נמוך מ-25 דולר לחבית. במהלך שנת 2003, המחיר עלה למעל ל-30 דולרים לחבית, ב-11 באוגוסט 2005 הגיע ל-60 דולרים לחבית, כאשר השיא היה ביולי 2008 כאשר המחיר לחבית היה 147.30 דולרים.[23] הפרשנים ייחסו את עליית המחירים לגורמים רבים, בהם דיווחים על ירידה במלאי הנפט, דאגה בשווקים מחוסר בנפט, והמתיחות במזרח התיכון.[24]
במשך תקופה מסוימת היו אירועים גאופוליטיים ואסונות טבע מסוימים, אשר גם להן הייתה השפעה ארוכת טווח על שוק הנפט העולמי ומחירי הנפט. האירועים והאסונות הללו כללו ניסויי טילים שביצעה קוריאה הצפונית, מלחמת לבנון השנייה ב-2006, הדאגה סביב ההתקדמות של תוכנית הגרעין האיראנית במהלך 2006 והוריקן קתרינה. המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 השפיע רבות על ירידה משמעותית במחירי הנפט בסוף 2008 ובתחילת 2009. עם זאת במהלך מאי 2009 המחיר חזר להיותו אותו הדבר כפי שהיה בנובמבר 2008.
העלייה המשמעותית ברמת החיים של כלכלות מתפתחות רבות ברחבי עולם, ובמיוחד באסיה, תרמה גם רבות לביקוש ההולך וגובר לדלק מאובנים ברחבי העולם, אשר בשילוב עם המצב המתמשך בו חלה ירידה בכמות הנפט החדשה שמתגלה, העלויות הגבוהות שבשאיבת הנפט, וחוסר השקט הפוליטי במזרח התיכון – הובילו לקיומן של שתי מגמות נוספות: עליה מתמדת במחיר הנפט, והמצב בו ממשלות, ארגונים ותאגידים שונים החלו ללחוץ על קידום פיתוח טכנולוגיה ידידותית יותר לסביבה (אנ') (אשר מכונה באופן בלתי רשמי "טכנולוגיה ירוקה"). מדינות מתועשות מסוימות החליטו לעבור לטכנולוגיה ירוקה ולהסתמך בעיקר על ביו-דלק (Bio-fuel), אשר הגביר את הדרישה לתוצרת מזון עבור דלקים, וגרם למחסור יחסי בתוצרת מזון, ועלייה נוספת במחיר המזון. מגמה זו, לצד גורמים נוספים, גרמה לכך שבשנים 2007 ו-2008 חל במדינות מסוימות משבר מחירי מזון (אנ'), כאשר המשבר היה חמור במיוחד במדינות העניות בעולם, בהן היה מחסור חמור אף יותר במזון באותה התקופה.[25]
ראו גם – אירו |
המטבע האחיד של רוב המדינות החברות באיחוד האירופי הוא האירו. האירו הושק ב־1 בינואר 1999, והחליף את המטבעות שהיו נהוגים במדינות השונות, עד להפיכתו להילך חוקי יחיד ב־1 בינואר 2002. המטבעות הלאומיים הוצמדו לאירו בשער חליפין קבוע ובלתי־משתנה, ולמעשה הם הפסיקו להתקיים כמטבעות עצמאיים. השימוש במטבעות ובשטרות הלאומיים נמשך עד ה־1 בינואר 2002 (המכונה גם "יום ה-€"). ביום זה החל תהליך הוצאת המטבעות והשטרות הלאומיים מהמחזור הכספי והחלפתם במטבעות ובשטרות האירו החדשים, ולאחר תהליך חפיפה של כחודשיים, הפך האירו להיות ההילך החוקי היחיד של גוש האירו. בשנת 2004 התרחבה משמעותית רשימת המדינות בהן מונהג האירו, כאשר הצטרפו אל המטבע 10 מדינות נוספות (שמונה מתוכן מדינות קומוניסטיות לשעבר). שתי מדינות נוספות, בולגריה ורומניה, הצטרפו ב-2007 וכתוצאה מכך עד סוף העשור היו 27 מדינות שעשו שימוש באירו.
האירו הפך מאז למטבע השני הנסחר ביותר בעולם אחרי הדולר.
2002: מלחמת סחר ארצות הברית-אירופה – נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש, מעלה את המכס על ייבוא פלדה מאירופה. המהלך מעורר תגובת נגד כלכלית מצד אירופה.[26]
חברות בולטות שהוקמו בעשור זה: SpaceX (2002), טסלה (2003), פייסבוק (2004), יוטיוב (2005), Airbnb (2008), אובר (2009).
לקראת סוף העשור מפותח בשוודיה המודל העסקי של ערכת ארוחה (Meal kits) אשר במסגרתו מסוגלים הלקוחות לבחור באינטרנט מבעוד מועד מה הם מתכוונים לאכול בשבוע הבא, והחברה שולחת ללקוחות קופסאות הכוללות שקיות עם מתכונים ומרכיבי המזון באופן המאפשר ללקוחת להכין לבד ארוחות ביתיות ברמה גבוהה, להפוך את תכנונה של דיאטה משפחתית מוצלחת ובריאה לתהליך יעיל ומהיר יותר, וכן לחסוך את הצורך ללכת לחנות לקנות את המוצרים הרלוונטיים. חברות המספקות ערכות ארוחה יהפכו פופולריות במהלך העשור הבא במדינות רבות בעולם המערבי.[27]
במהלך העשור חלה עליה משמעותית בשימוש במדיה דיגיטלית בניגוד לשימוש במדיה מודפסת, וכמו כן בעולם המערבי החלה ירידה הדרגתית מתמדת של ספרים מודפסים במדינות שבהן קוראי ספרים אלקטרוניים הפכו נפוצים.
במהלך העשור חלה ירידה בפופולריות של ערוצי הרדיו בעקבות העלייה בפופולריות של נגני mp3 במכוניות. בעולם המערבי נוסדו שירותי רדיו דרך לוויין, אשר אפשרו למאזינים לראשונה לשלם דמי מנוי חודשיים עבור האפשרות להאזין לאלפי תחנות רדיו מקשת רחבה של סוגות מוזיקליים בעת הנהיגה ללא פרסומות. בעקבות ההתחזקות של מגמה זו, תחנות רדיו רבות החלו להזרים את התוכן שלהן גם באינטרנט ובכך הצליחו להרחיב את קהל המאזינים הפוטנציאליים באופן משמעותי.
גורד שחקים טאיפיי 101 הפך לבניין הגבוה ביותר בעולם (גובהו 509 מטרים) כאשר נפתח רשמית ב-31 בדצמבר 2004, שיא בו החזיק עד השלמת בנייתו של בניין הבורג' ח'ליפה ב-4 בינואר 2010.
במהלך העשור חלה ירידה משמעותית בייחוד של הספרים, המגזינים והעיתונים בתור המדיה מובילה לצריכת מידע וכמדיה מובילה להפצת פרסומות.[47][48][49]
אתרי החדשות באינטרנט ואתרי תקשורת מקוונים אחרים הפכו לגופים תחרותיים המסוגלים להרוויח הכנסות רבות מפרסום, ובעקבות כך עיתונאים וסופרים רבים בעולם המערבי החלו לפרסם את דבריהם באינטרנט.
אירועי הספורט העיקריים של העשור כללו שלוש אולימפיאדות קיץ – אולימפיאדת סידני אשר נערכה בשנת 2000, אולימפיאדת אתונה אשר נערכה בשנת 2004 ובייג'ינג אשר נערכה בשנת 2008. במהלך העשור נערכו גם שתי אולימפיאדות חורף בסולט לייק סיטי בשנת 2002 ובטורינו בשנת 2006.
במהלך העשור נערכו שתי תחרויות גביע העולם בכדורגל בקוריאה הדרומית ויפן (2002) וגרמניה (2006).
באמצע העשור אופנות הרטרו זכו לפופולריות רבה בעולם המערבי בהשראת סצנת האינדי-פופ הבריטית, להקות הגארג' רוק, ותרבות המוד של שנות ה-60. בסוף העשור אופנות של שנות ה-50 ושנות ה-80 הפכו פופולריות. פריטים פופולרים כללו בין היתר מעילי לטרמן, מעילי עור שחורים, חולצות הוואי, ובגדים בצבעי ניאון.
באמצע העשור שיער ארוך יותר הפך פופולרי בקרב נערים רבים בעולם המערבי, כולל תסרוקת ה"Wings" אשר הושפעה מתרבות המוד של שנות ה-60 וכוכבי אינדי בריטים מצליחים.[50] התסרוקת הפכה פופולרית בסוף העשור בקרב צעירים רבים בעולם המערבי בעיקר משום שלזמר הפופ ג'סטין ביבר הייתה את התסרוקת.
אופנת האימו הפכה פופולרית בקרב בני נוער בסביבות השנים 2005–2009
פריטים אופנתיים בעשור הראשון של המאה ה-21 כוללים בין יתר קרוקס, צמידי ג'ל, מחשב כף יד, טלפונים ניידים מסוג "Flip Phones", והסגוויי.
מנהיגי עולם שנכללו במהלך העשור בצמרת רשימת אנשי השנה של המגזין "טיים":
ראו גם – 2000 בישראל, 2001 בישראל, 2002 בישראל, 2003 בישראל, 2004 בישראל, 2005 בישראל, 2006 בישראל, 2007 בישראל, 2008 בישראל, 2009 בישראל |
בבחירות 1999 נבחר לראשות הממשלה אהוד ברק. במהלך כהונתו התבצעה נסיגה חד צדדית מלבנון, בתמיכת הציבור בישראל, וב-24 במאי 2000 יצא אחרון חיילי צה"ל מרצועת הביטחון. צבא לבנון לא התפרס באזור, וכוחות החזבאללה שלטו בו עד מלחמת לבנון השנייה. ב-7 באוקטובר 2000 חטף חזבאללה שלושה חיילי צה"ל בהר דב, ומאוחר יותר גם את אלחנן טננבאום. טננבאום וגופותיהם של שלושת החיילים הוחזרו ב-2004 תמורת שחרור מאות אסירים ערביים.
בין ספטמבר 2000 עד פברואר 2005 הייתה תקופת האינתיפאדה השנייה. האינתיפאדה התבטאה בגל טרור פלסטיני ששיאו היה במרץ 2002 ושהוביל ליציאה למבצע חומת מגן. השנים 2001–2004 היו רוויות פיגועים, אך הפעילות הצבאית שבוצעה בהמשך – שכללה את כיבוש יהודה ושומרון מחדש, מעצרים ופשיטות יום-יומיות, הריסת בתים וסיכולים ממוקדים כנגד פעילי ומנהיגי טרור, הניבה תוצאות וגל הטרור דעך. בעקבות האינתיפאדה הוחלט לבנות את גדר ההפרדה לאורכה של מדינת ישראל.
באוקטובר 2000 פרצו מהומות אוקטובר 2000, שבהן נהרגו 13 אזרחים ערביים ואזרח יהודי אחד במסגרת הפגנות אלימות מצד ערביי ישראל. בעקבות המהומות הוקמה ועדת אור וחלה הרעה ביחסי יהודים-ערבים בישראל.
ב-2001 נערכו בחירות מיוחדות לראשות הממשלה בעקבות התפטרות ראש הממשלה ברק שבהן ניצח יו"ר הליכוד, אריאל שרון. בבחירות לכנסת ה-16, כשנתיים לאחר מכן, שב שרון וניצח באופן ניכר.
המהלך המשמעותי ביותר של ממשלת ישראל בראשותו של שרון היה תוכנית ההתנתקות, שבמהלכה, באורח חד־צדדי וללא הסכם, פונו ההתנחלויות הישראליות ברצועת עזה לצד ארבע בצפון השומרון.
לקראת בחירות 2006 עזב ראש הממשלה שרון את הליכוד והקים את מפלגת המרכז קדימה. ב־4 בינואר 2006 הוא לקה באירוע מוחי חמור, שהביא להעברת סמכויותיו כראש הממשלה וכיו"ר קדימה לאהוד אולמרט, כממלא מקום. בבחירות, שנערכו בחודש מרץ, ניצחה קדימה ואולמרט נבחר לראש הממשלה.
השקט היחסי ששרר בגבול הצפון בשנים שמאז נסיגת ישראל מלבנון בא לסיומו באופן חד ביולי 2006, עם חטיפתם של שני חיילי צה"ל בידי חזבאללה והריגתם של נוספים. בתגובה לכך פתחה ישראל בלחימה בחזבאללה על כלל שטח לבנון, שהתפתחה למלחמת לבנון השנייה, ושהובילה לפריסת כוחות בין-לאומיים רחבים (יוניפי"ל) ושל צבא לבנון בדרום לבנון. ביולי 2008 הוחזרו גופותיהם של שני חללי צה"ל, אלדד רגב ואהוד גולדווסר, בעסקת חילוף גופות ומחבלים חיים (בהם סמיר קונטאר) עם חזבאללה.
למן תחילת האינתיפאדה ולאורך כל העשור סבלו תושבי עוטף עזה מירי חוזר של רקטות קסאם ושל פצצות מרגמה. בסוף שנת 2008, לאחר שהירי מרצועת עזה התעצם והטווח גדל, יצא צה"ל למבצע עופרת יצוקה, שכלל תקיפות אוויריות מסיביות ופעולת קרקע.
ב-6 בספטמבר 2007 תקף חיל האוויר את הכור הגרעיני בסוריה.
בתחילת שנת 2009 נבחר בנימין נתניהו לראשות הממשלה במהפך שלטוני.
שרי האוצר בתקופה זו היו סילבן שלום (עד 2003) ובנימין נתניהו (עד אוגוסט 2005). המשק נכנס למיתון בשנים 2002–2004 אולם לאחר מכן התאושש ושב לצמוח, תוך כדי העמקת הפערים בין העשירונים ופגיעה בקצבאות הסעד. כמו כן הופרטו כמה חברות ממשלתיות גדולות, בהן אל על, מפעל הנשק הקל של תע"ש, בזק ובנק דיסקונט.
העשור התאפיין במאבקים על זכויות חולים ונכים. בשנת 2001 הייתה הפגנת של ציבור הנכים הכללי במשך כמה חודשים מול הכנסת ומשרד ראש הממשלה. כשזו נגמרה לאחר השגת שינוי במדיניות הקצבאות, החלה אחריה הפגנת חירשים מתוקשרת, שמשתתפיה איימו לנקוט אותם אמצעים כמו עמיתיהם שהפגינו בעד כלל הנכים. גם איתם נחתם הסכם שכלל שינוי במדיניות. במהלך העשור פרצו כמה וכמה שביתות שבת של שובתי רעב שהתאכזבו מחוק הבריאות הממלכתי מול משרד ראש הממשלה. הבולטת ביניהם הייתה זו של חולי סרטן המעי הגס, בשנת 2006. הם דרשו למצוא מימון לטיפולים יקרים מאוד להצלת חייהם. בשנים 2008 ו־2009 היו פעילויות הפגנתיות של נכי צה"ל שטענו שקצבאותיהם נשחקות.
יחס הממשלות השונות אל הנזקקים ואל הנכים בפרט הפך גם לסוגיה בתעמולת הבחירות. מחנה פרץ, במפלגת העבודה טען לייצוג מגזר זה והוא קיבל גיבוי ממטה מאבק הנכים שארגן את ההפגנה הארוכה והמתוקשרת מול משרד ראש הממשלה. אולם פעילותה של שרת החינוך, יולי תמיר, השייכת למחנה הייתה מלווה בחיכוכים מתוקשרים רבים עם הורי תלמידים חולים ונכים. סיסמת הבחירות של מפלגת קדימה הייתה "כלכלה עם חמלה" – דהיינו הכרה הן בצרכי המשק והן בצרכי הנזקקים. מפלגת ש"ס הציגה עצמה בכמה מערכות בחירות במהלך עשור זה כמייצגת של הנזקקים, מרצ החלה להדגיש את הפן הסוציאלי במצעה אחרי כמה עשורים שהתעמולה שלה התרכזה בקידום תהליך השלום. מפלגה נוספת שכל עניינה הוא בייצוג נזקקים, מפלגת גיל, קיבלה שמונה מושבים בכנסת אחרי עשרות שנים שבהן מפלגות פנסיונרים לא עברו מעולם את אחוז החסימה.
העשור התאפיין בניסיונות החרמה כלכליים, תרבותיים ואקדמיים של מדינת ישראל באירופה, בהצגת צבא הגנה לישראל כעבריין כרוני על זכויות האדם האלמנטאריות, בסכסוך עם ועדת זכויות האדם של האומות המאוחדות ובניסיונות מעצר ותביעה של צמרת הביטחון הישראלית באירופה. אף על פי שבאופן רשמי הכישלונות הישראליים היחידים של מדינת ישראל בתחום זה הם ההפסד בבית המשפט בהאג בדיון על גדר ההפרדה, ואף על פי שדווקא בעשור זה מדינת ישראל יכולה להצביע על הישגים ביחסים המדעיים-תרבותיים עם אירופה כמו שלושה זוכים בפרס נובל למדעים, חלה התרחקות תרבותית-מדעית בין ישראל לאירופה. תוכניות ההתנדבות הסקנדינביות בקיבוצים ישראליים בוטלו, חל משבר תיירותי עם טורקיה והפגנות אנטי ישראליות חוזרות ונשנות הפכו לשגרה בבירות אירופיות רבות.
עידו רוזן. מסכמים עשור: יוצרים ושחקנים בוחרים את סרט העשור שלהם. עכבר העיר אונליין. 17 בנובמבר 2009
עידו רוזן. מסכמים עשור: יוצרים ושחקנים בוחרים בסדרת הטלוויזיה האהובה עליהם בעשור האחרון. עכבר העיר אונליין. 7 בנובמבר 2009
עידו רוזן. מסכמים עשור: ילדי הפלא של הקולנוע. עכבר העיר אונליין. 1 בנובמבר 2009
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.