קיאנו ריבס

קיאנו צ'ארלס ריבס (באנגלית: Keanu Charles Reeves; נולד ב-2 בספטמבר 1964) הוא שחקן קולנוע קנדי. נודע בעיקר בכיכובו בסדרת הסרטים "מטריקס" בתור ניאו, ובסדרת הסרטים "ג'ון וויק" בתור הדמות באותו השם.

קיאנו ריבס
Keanu Reeves

ריבס, 2019
לידה	2 בספטמבר 1964 (בן 60) ביירות, לבנון
שם לידה	Keanu Charles Reeves
מדינה	קנדה קנדה
תקופת הפעילות	מ-1984
מקום לימודים	De La Salle College North Toronto Collegiate Institute Avondale Secondary Alternative School Etobicoke School of the Arts American Community School at Beirut
בן או בת זוג	Jennifer Syme (1998–2000) Alexandra Grant (2018–?)
צאצאים	Ava Reeves
פרסים והוקרה	פרס הסרטים של ה-MTV לצמד הטוב ביותר על המסך (1995) פרס הקולנוע של MTV לגבר הנחשק ביותר (1992) פרס הסרטים של MTV על ההופעה הטובה ביותר (2000) טיים 100 (2022) כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

ריבס נולד בביירות שבלבנון לאם אנגלייה בשם פטרישיה טיילור, מעצבת תלבושות ואמנית במה, ולאב אמריקאי בשם סמואל נולן ריבס, גאולוג, ששהה במזרח התיכון לצורך עבודתו. משפחת אביו ממוצא ילידי-הוואי, סיני, פורטוגזי, אנגלי ואירי. בהיותו בן שנתיים עזב אביו את משפחתו ולא יצר כל קשר עם אשתו וילדיו מאז. לאחר הגירושים עברה המשפחה לניו יורק ואחר כך לקנדה כשהיה בן שבע וכך גדל בטורונטו. אמו התחתנה והתגרשה פעמיים נוספות.

קריירה

ניסיונו הראשון במשחק היה בתיאטרון. הוא שיחק במספר הצגות וזכה לביקורות טובות. בין לבין הופיע בכמה סרטים קנדיים ובסדרות טלוויזיה. תפקידו הראשון בקולנוע האמריקני היה בסרט "חתיך, חתיך" (1986). הופעתו הקטנה בסרט זה גרמה לו להבין שמקומו בקולנוע. הוא עבר להוליווד ומשם החלה הקריירה שלו לתפוס תאוצה.

תפקידיו הראשונים היו בסרטי נעורים, להם לוהק לרוב בשל מראהו. כך הוא כיכב בסרטים כמו "שיגעון של נשף" ו"נקודת פריצה", בשלהי שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים. הפריצה הגיעה כאשר כיכב בקומדיה "המסע המופלא של ביל וטד" (1989) בתור טד "תיאודור" לוגן. הסרט זכה להצלחה ופופולריות רבה, שהביאה לסרט המשך "מסע הכזבים של ביל וטד" ב-1991, וסדרה מצוירת שהוא דיבב. עוד סרט מצליח בו כיכב היה סרט הפולחן של גאס ואן סנט, "איידהו שלי" (1991)^[1].

בשנת 1994 כיכב לצד סנדרה בולוק בסרט הפעולה "ספיד". הסרט גרף יותר מ־600 מיליון דולר בקופות והפך את ריבס ובולוק, לכוכבי הוליווד מבוקשים^[2].

ב-1999 הופיע בתפקידו הידוע ביותר בסרט המדע הבדיוני "מטריקס" בתפקיד הגיבור ניאו. בהמשך חזר לתפקיד זה בשני הסרטים הנוספים בטרילוגיה, ״מטריקס רילודד״ ו״מטריקס רבולושנס״ ואף בסרט ההמשך לטרילוגיה, ״מטריקס: התחייה״, שצולם כ-20 שנה לאחר מכן ויצא לאקרנים בדצמבר 2021.

בתחילת שנות האלפיים כיכב בסרטים "משחק חזק", "אהבה בחודש נובמבר", "באהבה אין חוקים", "קונסטנטין" (2004) "מצוץ מהאצבע" (2005), "סורק אפלה" ו"הבית באגם" (שניהם מ-2006).

בשנת 2008 כיכב בתפקיד חייזר, לצד ג'ניפר קונלי^[3], בסרט "ביום שהעולם עמד מלכת", רימייק לסרט מדע בדיוני מ-1951^[4], שזכה להצלחה בקופות^[5].

בשנת 2009 שיחק בקומדיה הרומנטית "חייה הפרטיים של פיפה".

ב-2013 יצא סרטו הראשון כבמאי, "קרב עד הסוף", בו גם הופיע באחד התפקידים הראשיים. באותה שנה גם כיכב בסרט הפעולה והפנטזיה 47 רונין, המבוסס על סיפורם ההיסטורי של ארבעים ושבעה הרונין, שהתרחש ביפן בתחילת המאה ה-18^[6]. עלות הפקת הסרט הייתה כ-200 מיליון דולר אך הוא הכניס רק כ-150 מיליון^[7].

משנת 2014 הוא מככב בסדרת סרטי הפעולה "ג'ון וויק". ב-2015 שיחק בסרט האימה "דפיקה בדלת".

בתערוכת E3 של 2019 הודיע כי ישתתף בהפקת משחק המחשב Cyberpunk 2077 של חברת CD Projekt RED כמדובב. המשחק יצא לשוק בדצמבר 2020^[8]. המשחק יצא לשוק חרף העובדה שהמפתחים שלו ידעו שהוא לא גמור ועמוס בבאגים, ונכשל מבחינה מסחרית^[9], אחר כך הושק עדכון למשחק^[10].

בשנת 2021 החל לפרסם, יחד עם הסופר מאט קינדט, סדרת ספרי קומיקס בשם "BRZRKR", החוברת הראשונה מכרה מעל 615 אלף עותקים זמן קצר לאחר שיצאה לאור. בנוסף הודיעה חברת נטפליקס כי תעבד את סדרת הקומיקס לסרט וסדרה בכיכובו^[11]. ביולי 2024 הוציא לאור את את ספר הבכורה שלו (The Book of Elsewhere), שהרקע שלו הוא עולם הקומיקס BRZRKR, ספר שאותו כתב עם סופר המדע־בדיוני הבריטי צ'יינה מיוויל^[12].

חיים אישיים

ב-1998 החל זוגיות עם השחקנית האמריקאית ג'ניפר סיים (אנ'), והיא אף נכנסה להריון ממנו, אולם ב-24 בדצמבר 1999 חוו לידה שקטה. לאחר מספר שבועות הם נפרדו. ב-2 באפריל 2001 נסעה סיים לבדה בלוס אנג'לס, התהפכה עם רכבה ונהרגה במקום. בעקבות כך, ריבס לקח פסק זמן מעבודתו.

ב-2009 הכיר ריבס את האמנית אלכסנדרה גרנט (אנ'), והם שיתפו פעולה בשני ספרים. בשנת 2011 הוציאו לאור ביחד ספר שירים ואיורים, במהדורה מוגבלת של 4,000 עותקים^[13], וב-2016 ספר צילומים. בנובמבר 2019 הודיעו רשמית כי הם זוג.

כשנשאל ריבס אם הוא אדם רוחני, אמר שהוא מאמין "באלוהים, באמונה, באמונה הפנימית, בעצמי, בתשוקה לדברים", ושהוא "רוחני מאוד". למרות שהוא שאינו מזדה בודהיסט, הדת הותירה עליו רושם עז, במיוחד לאחר צילומי הסרט "הבודהה הקטן". הוא הסביר, "רוב הדברים שאיתם יצאתי מהבודהיזם היו אנושיים - הבנת רגשות, ארעיות וניסיון להבין אנשים אחרים ומאיפה הם מגיעים"^[13].

ריבס ידוע באורח חייו הצנוע יחסית לכוכב הוליוודי, אשר בא לידי ביטוי בין היתר בנסיעותיו בתחבורה ציבורית.

בנוסף לאזרחותו הקנדית ריבס מחזיק בגרין קארד אמריקאי.

פרסים והוקרה

ב-31 בינואר 2005 זכה לכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

בשנת 2022 נכלל ברשימת טיים 100.^[14]

פילמוגרפיה

ריבס, 2008

כוכבו של ריבס בשדרת הכוכבים של הוליווד

קולנוע

• "מרחפת" (1986)
• "גווייה על שפת הנהר" (1986)
• "חתיך, חתיך" (1986)
• "תינוקות בארץ הצעצועים" (1986) - סרט טלוויזיה
• "ניגון לנצח" (1988)
• "הנסיך מפנסילבניה" (1988)
• "שיגעון של נשף" (1988)
• "יחסים מסוכנים" (1988)
• "המסע המופלא של ביל וטד" (1989)
• "הורים במשרה מלאה" (1989)
• "אני מת עלייך" (1990)
• "הדודה ג'וליה והכתבן" (1990)
• "נקודת פריצה" (1991)
• "מסע הכזבים של ביל וטד" (1991)
• "איידהו שלי" (1991)
• "דרקולה" (1992)
• "מהומה רבה על לא דבר" (1993)
• "בודהה קטן" (1993)
• "לאהוב ולהתגבר" (1993)
• "מעוותים" (1993)
• "גם לבוקרות יש רגעים קודרים" (1993)
• "ספיד" (1994)
• "ג'וני נמוניק" (1995)
• "אהבה בין הכרמים" (1995)
• "תגובת שרשרת" (1996)
• "להרגיש את מינסוטה" (1996)
• "הפעם האחרונה בה ביצעתי התאבדות" (1997)
• "מלכודת לפרקליט" (1997)
• "מטריקס" (1999)
• "המחליפים" (2000)
• "המעקב" (2000)
• "רואה בקלפים" (2000)
• "אהבה בחודש נובמבר" (2001)
• "משחק חזק" (2001)
• "מטריקס רילודד" (2003)
• "אנימטריקס" (2003) - דיבוב
• "מטריקס רבולושנס" (2003)
• "באהבה אין חוקים" (2003)
• "קונסטנטין" (2005)
• "מצוץ מהאצבע" (2005)
• "אלי פארקר" (2005)
• "הבית באגם" (2006)
• "סורק באפלה" (2006)
• "מלכי הרחוב" (2008)
• "כשהעולם עמד מלכת" (2008)
• "חייה הפרטיים של פיפה לי" (2009)
• "הפשע של הנרי" (2010)
• "Generation Um..." (ב-2012)
• "קרב עד הסוף" (2013) - גם במאי
• "47 רונין" (2013)
• "ג'ון וויק" (2014)
• "דפיקה בדלת" (2015)
• "חשופה" (2016)
• "קיאנו" (2016) - דיבוב
• "דוגמניות ושדים" (2016)
• "חברה רעה" (2016)
• "כל האמת" (2016)
• "עד העצם" (2017)
• "ג'ון וויק 2" (2017)
• "התרחשות של מידות מונומנטליות" (2017)
• "SPF-18" (ב-2017)
• "סיביר" (2018)
• "היעד... חתונה"‏ (2018)
• "משוכפלים" (2018)
• "אם זו אהבה" (2019)
• "ג'ון וויק 3" (2019)
• "צעצוע של סיפור 4" (2019) - דיבוב
• "בובספוג הסרט: מבצע הצלה" (2020) - דיבוב
• "ביל וטד בקצב המוזיקה״ (2020)
• "מטריקס: התחייה" (2021)
• "ליגת DC סופר-פטס" (2022) - דיבוב
• "ג'ון וויק 4" (2023)
• "סוניק - הסרט 3" (2024) - דיבוב
• "ג'ון וויק מציג: בלרינה"‏ (2025)
• Outcome‏ (TBA)
• Good Fortune (יפורסם בהמשך)^[15]

טלוויזיה

• חום הלילה (1985)
• עולמו המופלא של דיסני (1986)
• ניסוי זמנים (1987)
• תיאטרון אמריקאי (1989)
• המופע של טרייסי אולמן (1989)
• ההרפתקה המצוינת של ביל וטד (1990) - דיבוב
• קלה להרכבה (2012-2009)
• Swedish Dicks‏ (2018-2016)

משחקי וידאו

• Enter the Matrix‏ (2003)
• Cyberpunk 2077‏ (2020)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קיאנו ריבס בוויקישיתוף

• קיאנו ריבס, ברשת החברתית Goodreads
• קיאנו ריבס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• קיאנו ריבס, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• קיאנו ריבס, באתר AllMovie (באנגלית)
• קיאנו ריבס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• קיאנו ריבס, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• קיאנו ריבס, באתר Metacritic (באנגלית)
• קיאנו ריבס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• קיאנו ריבס, באתר Last.fm (באנגלית)
• קיאנו ריבס, באתר AllMusic (באנגלית)
• קיאנו ריבס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• קיאנו ריבס, באתר Discogs (באנגלית)
• קיאנו ריבס, באתר Genius
• קיאנו ריבס, באתר בילבורד (באנגלית)
• אמיר קמינר, קיאנו ריבס: "אמנויות לחימה זה כמו תפילה", באתר ynet, 17 בספטמבר 2013
• יעל ברנר, קיאנו ריבס: המטריקס מעולם לא הכשיל אותי, באתר ynet, 22 באוקטובר 2014
• אורי קליין, קיאנו ריווס הוא שחקן גדול מכפי שנדמה. כן, מה ששמעתם, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2014
• דודי כספי, ‏ניאו-מן, באתר ‏מאקו‏, 16 בפברואר 2017
• אינה טוקר, קיאנו ריבס - השחקן המצליח שכולם אוהבים לשנוא, באתר ynet, 31 באוגוסט 2018
• לורה הולסון, הניו יורק טיימס, מה יש בקיאנו ריבס שגורם לכולם להתאהב בו?, באתר הארץ, 9 ביולי 2019
• יונתן עמירן, ‏מבדיחה לאחד הסלבריטיז האהובים בהוליווד: קיאנו ריבס בן 60, באתר "Time Out ישראל", 2 בספטמבר 2024

הערות שוליים

1. חגי לוי, סרטים חדשים - איידהו שלי, חדשות, 20 באוגוסט 1992
2. רון פודכלבניק, נותן ספיד, באתר ynet, 24 בדצמבר 2008
3. פטריק ברקהאם, הגרדיאן, ג'ניפר קונלי מצילה את האנושות, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2008
4. חן חדד, עכבר העיר, ביום שהעולם עמד מלכת: ב-51' זה נראה יותר טוב, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2008
5. עכבר העיר, קיאנו ריבס כובש את הקופות, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2008
6. נועה מנהיים, איפה הם, הסמוראים ההם, באתר הארץ, 5 בפברואר 2014
7. רויטרס, קיאנו ריבס עלה לאולפני יוניברסל ב-175 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 25 בדצמבר 2013
8. עודד פוירשטיין, "סייברפאנק 2077" מציע הרבה מאוד סייבר, אבל מעט מאוד פאנק, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2020
   איתן לשם ועודד ירון, איך סייברפאנק 2077 הפך למשחק המייצג של שנת 2020 בגיימינג, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2020
9. נועה ליברמן-פלשקס, סייברפאנק 2077 לא לבד: השקות המשחקים האיומות בהיסטוריה, באתר הארץ, 18 בינואר 2021
10. איתן לשם, המעריצים לא הפסיקו לשכב עם קיאנו ריבס; המפתחת הפסיקה את החגיגה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2021
11. נטפליקס תעבד את סדרת הקומיקס של קיאנו ריבס לסרט וסדרה בכיכובו, באתר מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety, ‏23 במרץ 2021
12. ניו יורק טיימס, הגיבור בן האלמוות שהגה קיאנו ריבס נהפך לספר, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2024
13. הגרדיאן, האם מאחורי החזות הקפואה של קיאנו ריבס מסתתרת נפש של משורר?, באתר הארץ, 10 ביולי 2011
14. Keanu Reeves: The 100 Most Influential People of 2022, Time (באנגלית)
15. Rebecca Rubin, Keke Palmer Joins Keanu Reeves, Seth Rogen in Aziz Ansari’s ‘Good Fortune’, Variety, ‏2024-01-30 (באנגלית אמריקאית)

הקודם: 1994: האריסון פורד וטומי לי ג'ונס "הנמלט"

פרס הסרטים של MTV – הצמד הטוב ביותר על המסך 1995: סנדרה בולוק וקיאנו ריבס "ספיד"

הבא: 1996: כריס פארלי ודייוויד ספייד "טומי בוי"