איקר קסיאס
כדורגלן ספרדי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איקר קסיאס פרננדס (בספרדית: Iker Casillas Fernández; נולד ב-20 במאי 1981 במדריד) הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחק בעמדת השוער. קסיאס הוא שיאן ההופעות לשעבר במדי נבחרת ספרד בכדורגל, בה שימש כקפטן, עם 167 הופעות. הוא זכה פעמיים ביורו (ב-2008 וב-2012) ופעם אחת במונדיאל (ב-2010). קסיאס, בעיני רבים, נחשב לאחד מגדולי השוערים בכל הזמנים.
.jpg) | ||||
| איקר קסיאס | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
20 במאי 1981 (בן 43) מדריד שבספרד | |||
| שם מלא | איקר קסיאס פרננדס | |||
| גובה | 1.82 מטר[1] | |||
| עמדה | שוער | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
.jpg)
במהלך הקריירה זכה קסיאס בהישגים אישיים רבים, ביניהם זכייה בפרס ריקרדו זאמורה, הניתן לשוער שספג את כמות השערים הנמוכה ביותר במהלך העונה, חמש זכיות בתואר שוער השנה בעולם מטעם פדרציית הכדורגל הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה, זכייה בתואר שוער השנה בעולם מטעם פיפ"א, 6 הופעות בנבחרת השנה של אופ"א וכן נבחר לנבחרת השנה האולטימטיבית של אופ"א. בנוסף על כך זכה גם בתארים קבוצתיים רבים, הכוללים חמש זכיות באליפות הליגה הספרדית, שלוש זכיות בסופר קאפ הספרדי, שלוש זכיות בגביע אירופה לאלופות, זכייה בסופר קאפ האירופי, זכייה בגביע הבין יבשתי, וזכייה בגביע המלך הספרדי (כולן עם ריאל מדריד). כמו כן קסיאס הוא השחקן השני עם הכי הרבה ניצחונות בליגה הספרדית (לאחר ליונל מסי), עם 334 ניצחונות.[2]
ב-1999 שיחק בנבחרת ספרד בכדורגל עד גיל 20 (אנ'), וזכה עמה בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20. החל משנת 2000 ועד 2016 היה שוערה הראשון של הנבחרת הבוגרת. לקראת יורו 2008, נבחר לשמש קפטן הנבחרת ובטורניר עצמו הוביל את ספרד לזכייה בתואר ונבחר לשוער המצטיין ולנבחרת הטורניר. כשנתיים לאחר מכן הוביל את הנבחרת לזכייה במונדיאל 2010 לאחר שספג שני שערים בלבד במהלך הטורניר כולו ונבחר שוב לשוער המצטיין ולנבחרת הטורניר. ביורו 2012 השלים זכייה שנייה ברציפות בתואר אלופת אירופה עם הנבחרת, כשהוא סופג שער אחד בלבד במשך כל הטורניר.
קריירת מועדונים
סכם
פרספקטיבה
את דרכו בכדורגל החל קסיאס בקבוצות הילדים והנוער של מועדון הכדורגל ריאל מדריד. ב-27 בנובמבר 1997, כשהוא בן 16 בלבד, זומן לראשונה לסגל הקבוצה הבוגרת לקראת המשחק נגד רוזנבורג בלקלאב במסגרת ליגת האלופות לעונת 1997/1998. למרות זאת, את הופעת הבכורה שלו בהרכב ערך רק שנה מאוחר יותר, כאשר החליף את שוערה של ריאל, בודו אילגנר. בעונה שלאחר מכן, הפך רשמית לשחקן הקבוצה ונבחר לשמש כשוער הראשון שלה.[3] בשנת 2000, הפך לשוער הצעיר בכל הזמנים שמופיע בגמר ליגת האלופות, כאשר ריאל ניצחה במשחק הגמר את ולנסיה בתוצאה 0:3, ארבעה ימים בלבד לאחר יום הולדתו ה-19.[4] כמו כן, זכה בעונה זו גם בפרס בראבו, הניתן מדי שנה לכדורגלן הצעיר המצטיין באירופה. גם בעונה הבאה המשיך לשמש כשוערה הראשון של ריאל, אולם במהלך עונת 2001/2002 הוחלף על ידי ססאר סאנצ'ס וירד לספסל. קסיאס חזר לשחק כאשר סאנצ'ס נפצע בדקות האחרונות של גמר ליגת האלופות 2002 והציג יכולת שיא כאשר מנע משחקני היריבה באייר לברקוזן להבקיע פעם אחר פעם. לבסוף ניצחה ריאל 1:2 וקסיאס בן ה-20 הוכתר סופית כשוערה הראשון של הקבוצה. על אף שזכה לפרסום ותשבחות רבות על הופעתו בגמר, במשך ארבע השנים הבאות ירד מעמדו של קסיאס כשוער, אשר שיחק בצילם של גדולי השוערים באירופה דאז, ג'אנלואיג'י בופון ופטר צ'ך. בשנת 2007 פרץ לראשונה לתודעה כשוער מוביל באירופה והוביל את ריאל לזכייה באליפות ספרד. כמו כן, בלט ביכולתיו גם בליגת האלופות ונבחר לנבחרת אופ"א של השנה, אליה נבחרים ארבעת השחקנים המובילים בעמדתם[5] באירופה.
גם בעונת 2007/2008 הוביל את ריאל לזכייה באליפות ספרד, והפעם עשה זאת כשהוא סופג 32 שערים בלבד במהלך העונה כולה, נתון שהעניק לו את פרס ריקרדו זאמורה הניתן לשוער שספג את כמות השערים הנמוכה ביותר במהלך העונה. בנוסף, נבחר לנבחרת העונה באירופה על פי בחירת העיתונאים ושוב לנבחרת אופ"א של השנה. ב-14 בפברואר 2008, קסיאס, יחד עם קפטן ריאל, ראול גונזלס חתם על חוזה לכל החיים בקבוצה. פירוש הדבר שאין באפשרותו לעבור לאף קבוצה עד לסיום דרכו בכדורגל (אותו הפר ב-2015 כאשר עבר לפורטו). החוזה תקף עד שנת 2017, כאשר בכל שנה בה משותף השחקן בלמעלה מ-30 משחקים מתווספת שנה לחוזה. סעיף שחרורו מריאל עומד על סכום של 113 מיליון אירו.[6][7]
את עונת 2008/2009 החל קסיאס כשהוא נחשב לשוער הטוב בעולם, אך בחודשיים הראשונים של העונה לא היה במיטבו וספג שערים רבים, כשהשיא היה הדחתו מהרכב הקבוצה במשחק ליגת האלופות נגד באטה בוריסוב. עם זאת, בהמשך ייצב את מעמדו ושיפר את יכולתו עד כדי כך שהיה לשחקן המוביל של ריאל בעונה זו יחד עם גונסאלו היגוואין. למרות יכולתו הטובה של קסיאס באמצע ובסיום העונה שהקנתה לו בין השאר את תואר שוער השנה בעולם, לא הצליח לסייע לריאל שהודחה בפעם החמישית ברציפות כבר בשלב שמינית הגמר של ליגת האלופות והפסידה את האליפות לברצלונה, כאשר היא מסיימת את העונה עם תבוסה 6:2 ב"קלאסיקו" ושישה הפסדים רצופים. עוד לפני כן, בפברואר 2009 הפך קסיאס לשיאן ההופעות לשוער בריאל מדריד כאשר ערך את הופעתו ה-454 במדי הקבוצה ובכך עקף את שוערה של ריאל בשנות ה-80 וה-90, פרנסיסקו בויו.[8] בזמן עונת המלפפונים של קיץ 2009, פורסם על ידי כלי תקשורת שונים בספרד כי המועדון האנגלי מנצ'סטר סיטי מוכן להציע לריאל מדריד 123 מיליון אירו עבור קסיאס. אף על פי כן, הודיע המועדון כי לא נשלחה הצעה רשמית.[9] בהמשך הקיץ התעניינה בשרותיו של השחקן גם קבוצת טוטנהאם הוטספר,[10] אך זה הודיע שהוא "אינו מעוניין לעזוב את קבוצת נעוריו".
ב-4 באוקטובר 2009, במשחק הליגה נגד סביליה, ביצע קסיאס הצלה, כאשר זינק מהפינה הימנית של השער לשמאלית ועצר את הכדור שנבעט על ידי דייגו פרוטי כחמישה מטרים מקו השער. לאחר המשחק זכה לתשבוחת רבה מגורדון בנקס, אשר נחשב לאחד השוערים הגדולים בתולדות המשחק, שאמר: "הריפלקסים של קסיאס מדהימים. אם הוא ימשיך לשחק ביכולת הזו הוא יהפוך לאחד השוערים הטובים בהיסטוריית המשחק."[11] ב-2011 סיפק הצלה דומה, גם כן מול סביליה. קסיאס זכה לכרטיס אדום אחד בקריירה, אותו קיבל בעונת 2010/11 במשחק נגד אספניול.
בעונת 2011/2012 היה מבין השחקנים המובילים של ריאל מדריד, ותרם לה לאליפות ולהגעה עד לחצי גמר ליגת האלופות. בעונת 2012/2013 נפצע בידו, והוחלף על ידי דייגו לופז, לאחר החלמתו מהפציעה חווה קסיאס ירדה במעמדו,[12] ולא חזר לפתוח בשער ריאל מדריד.
בעונת 2013/2014 פתח קסיאס בשערה של ריאל מדריד בעיקר במסגרת גביע המלך הספרדי ובליגת האלופות. באותה עונה זכתה ריאל מדריד בשני התארים הללו.
בקיץ 2015 עבר לפורטו וכך סיכם 16 שנות משחק בריאל מדריד.[13] ב-20 במרץ 2019 האריך את חוזהו עד לשנת 2021, בה יהיה בן 40.[14]
ב-1 במאי 2019, בזמן אימון עם קבוצתו פורטו, עבר קסיאס התקף לב. הוא אושפז ונותח בבית החולים המקומי. ב-6 במאי הוא שוחרר מבית החולים כשמצבו טוב, אך נאסר עליו לעסוק בפעילות ספורטיבית למשך שלושה חודשים.[15]
ב-15 ביולי 2019 הודיע כי ייקח פסק זמן של שנה מכדורגל, ויצטרף לצוות המקצועי של פורטו, אך הכחיש את השמועות כי יפרוש והבהיר שמדובר בפסק זמן בלבד.[16]
בפברואר 2020 הודיע התמודדות לראשות ההתאחדות לכדורגל בספרד אך ביוני אותה שנה הסיר את מועמדותו.[17]
ב-4 באוגוסט 2020 הודיע רשמית על פרישה ממשחק.[18] ב-22 בדצמבר של אותה שנה הודיעה ריאל מדריד על חזרתו לקבוצה, הפעם בתפקיד ניהולי בתור סמנכ"ל קרן המועדון.[19]
קריירה בינלאומית
סכם
פרספקטיבה
הופעת הבכורה של קסיאס בנבחרת הלאומית הייתה בשנת 1995, כאשר זכה עם נבחרת ספרד עד גיל 15 באליפות אירופה.[1] לאחר שנתיים, כשהוא בן 16 בלבד, ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת עד גיל 17 והיה לשחקן הצעיר בסגל הנבחרת שסיימה במקום השלישי בגביע העולם עד גיל 17. מאוחר יותר מונה לקפטן הנבחרת. שנתיים לאחר מכן, הוביל את הנבחרות עד גיל 18 ועד גיל 20 לזכיות בגביע מרידיאן ובגביע העולם עד גיל 20.
נכון להיום, קסיאס הוא השוער עם הכי הרבה הופעות במדי נבחרת ספרד הבוגרת (167). את הופעת הבכורה שלו בהרכב הנבחרת הבוגרת ערך במשחק אימון נגד שוודיה (בגיל 19 שנים ו-14 ימים). מספר שבועות לפני כן זומן לסגל הנבחרת לקראת יורו 2000, שם שימש כמחליפו של סנטיאגו קניזארס. בשנת 2002 זומן שוב לנבחרת לקראת המונדיאל שנערך אותה השנה ביפן ובקוריאה הדרומית. בטורניר עצמו הוצב לראשונה כשוערה הראשון של הנבחרת, לאחר פציעה של קניזארס, שמנעה ממנו לקחת חלק בטורניר. כשהוא בן 21 בלבד, היה קסיאס לאחד מהשוערים הצעירים בטורניר. הוא הוכתר כגיבור לאחר שעצר שתי בעיטות עונשין בדו-קרב בעיטות עונשין נגד אירלנד בשלב שמינית הגמר.
קסיאס שותף בכל משחקיה של נבחרת ספרד בשלב מוקדמות יורו 2004 וספג ארבעה שערים בלבד במהלך הקמפיין כולו. כמו כן, הוא פתח בהרכב בכל משחקי הנבחרת ביורו עצמו, אליו העפילה ספרד אחרי ניצחון 1:5 בסיכום שני משחקי פלייאוף המוקדמות נגד נורווגיה. הוא הופיע עם הנבחרת גם במונדיאל 2006, במהלכו תיפקד פעמיים כקפטן הנבחרת, אך החמיץ את משחק שמינית הגמר, בו הפסידה ספרד 3:1 לצרפת.
עם אי זימונו לנבחרת של חברו לריאל מדריד, ראול לקראת יורו 2008, קיבל קסיאס את סרט הקפטן של ספרד. הוא פתח בהרכב בשני משחקי שלב הבתים הראשונים של היורו, אך מכיוון והמשחק השלישי נגד יוון היה חסר משמעות, העדיף מאמנו לואיס אראגונס להחליפו בחוסה מנואל ריינה. הוא חזר לשחק במשחק רבע הגמר נגד איטליה ובמו ידיו העלה את ספרד לחצי הגמר, לאחר שבמהלך דו-קרב בעיטות העונשין, אליו הגיעו הנבחרות לאחר שוויון (0:0) בתום 120 דקות, עצר שתי בעיטות עונשין של אנטוניו די נטאלה ודניאלה דה רוסי והוביל את ספרד לניצחון 2:4.[20] בחצי הגמר ניצחה ספרד את רוסיה 0:3 והעפילה לגמר היורו לראשונה מזה 24 שנים. ב-29 ביוני, נערך משחק הגמר, בו ניצחה ספרד 0:1 משער של פרננדו טורס וזכתה ביורו. קסיאס סיים את הטורניר מבלי שספג שער אחד בשלבי הגמר וכאשר רק זלאטן איברהימוביץ' השוודי ורומן פבליוצ'נקו הרוסי הצליחו להבקיע לרשתו במהלך הטורניר כולו. הוא הפך לשוער הראשון שמניף את גביע היורו כקפטן נבחרת.[21] באוקטובר 2008 שברו קסיאס ומחליפו בשער הנבחרת, חוסה מנואל ריינה, את השיא הלאומי במספר הדקות הגדול ביותר שעבר מבלי לספוג שער. 710 דקות שמרו שניהם על רשת נקייה, יותר משוערי העבר האגדיים של הנבחרת, אנדוני זוביזרטה ופרנסיסקו בויו.[22] וסלי סונק הבלגי סיים את הרצף, כאשר הבקיע במשחקה של נבחרתו נגד ספרד במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010.
קסיאס דורג ראשון מבין השוערים (רביעי בדירוג הכללי) בבחירות לכדור הזהב בשנת 2008, כאשר רק לליונל מסי, לזוכה הפרס כריסטיאנו רונאלדו ולחברו לנבחרת פרננדו טורס מספר הצבעות רב משלו. הוא נבחר לשוער הטוב בעולם לשנת 2008 על ידי הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה של הכדורגל[23] ובו בזמן, גם עלה למקום השלישי בדירוג השוערים הטובים בכל הזמנים, כאשר הוא עובר את אוליבר קאן.[23] ב-5 בספטמבר 2009, לאחר הניצחון 0:5 על בלגיה במוקדמות המונדיאל, השווה קסיאס את שיאו הלאומי של אנדוני זוביזרטה, כאשר שמר על שער ריק בפעם ה-56 שלו במשחקים בינלאומיים.[24] ארבעה ימים לאחר מכן, ב-9 בספטמבר 2009 שבר את השיא, כאשר שמר על שער נקי מספיגות במשחק נגד אסטוניה.[25][26] ב-14 בנובמבר ערך את הופעתו ה-100 במדי נבחרת ספרד, במשחק ידידות נגד ארגנטינה. בכך הפך לשחקן השלישי בהיסטוריית הנבחרת שמגיע ל-100 משחקים בינלאומיים, כאשר רק לראול (102) ולזוביזרטה (126) מספר הופעות גדול משלו.[27] ב-29 במאי 2010, במשחק ההכנה למונדיאל 2010 נגד ערב הסעודית, עבר את ראול ועם 103 הופעות בינלאומיות, הפך לשחקן בעל מספר ההופעות השני בהיסטוריית הנבחרת.
גם במונדיאל 2010 הפגין קסיאס יכולת מרשימה במיוחד והוביל את ספרד לזכייה בתואר לאחר ניצחון 0:1 על הולנד בגמר. הוא החל את הטורניר עם יכולת בינונית בשלב הבתים, בו ספג שני שערים, כולל השער היחיד בהפסד המפתיע 1:0 לשווייץ במחזור הפתיחה. עם זאת, בהמשך שיפר משמעותית את יכולתו ולא ספג ולו שער אחד במשחקי הנוקאאוט, כאשר שמר על שער נקי מספיגות נגד פורטוגל, פרגוואי וגרמניה בשמינית, רבע וחצי הגמר בהתאמה. במשחק הגמר נגד הולנד הציג את אחד ממשחקי השיא שלו בקריירה, כאשר ביצע שתי הצלות במיוחד לבעיטות של אריין רובן ההולנדי, לאחר שזה עבר את כל הגנת ספרד ונותר במצב של "אחד על אחד" עם קסיאס. בסופו של דבר ספרד ניצחה במשחק 0:1 בהארכה בזכות שער של אנדרס אינייסטה וזכתה בתואר לראשונה בתולדותיה. קסיאס, אשר זכה להניף את הגביע כקפטן הנבחרת, נבחר לשוער המצטיין של המונדיאל ולנבחרת הטורניר.
ב-14 בנובמבר 2012, עמד קסיאס בשערה של נבחרת ספרד בניצחון 5:1 מול נבחרת פנמה, ובכך השווה את שיאו של השוודי תומאס ראבלי כשוער בעל מספר ההופעות הבינלאומיות הרב ביותר – 143.
ביורו 2016 שהתקיים בצרפת הודחה ספרד בשמינית הגמר. קסיאס לא שיחק אף דקה בטורניר, שכן השוער הבכיר בנבחרת היה דויד דה חאה.
נוסף על כך, מאז משחקו האחרון בתחילת יוני 2016 נגד דרום קוריאה, קסיאס לא התמודד או לקח חלק באף אחד ממשחקי הנבחרת ואף איבד את תואר הקפטן לסרחיו ראמוס ואת מקומו כשוער הראשון לדויד דה חאה. עם זאת, קסיאס מעולם לא עזב את הנבחרת ולא הודיע על פרישה.
סטטיסטיקות קריירה
סכם
פרספקטיבה
נכון ל-16 במרץ 2019[28][29][30]
מועדונים
| מועדון | עונה | ליגה | גביע | אירופה | אחר | סך הכול | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | ס ש | הופעות | ס ש | הופעות | ס ש | הופעות | ס ש | הופעות | ס ש | ||
| ריאל מדריד | 1999/2000 | 27 | 23 | 5 | 1 | 12 | 19 | 3 | 5 | 47 | 48 |
| 2000/2001 | 34 | 37 | 0 | 0 | 11 | 15 | 2 | 4 | 47 | 56 | |
| 2001/2002 | 25 | 27 | 5 | 5 | 9 | 6 | 1 | 0 | 40 | 38 | |
| 2002/2003 | 38 | 42 | 0 | 0 | 15 | 21 | 2 | 1 | 55 | 64 | |
| 2003/2004 | 37 | 50 | 2 | 1 | 9 | 10 | 2 | 2 | 50 | 63 | |
| 2004/2005 | 37 | 30 | 0 | 0 | 10 | 11 | 0 | 0 | 47 | 41 | |
| 2005/2006 | 37 | 38 | 4 | 6 | 7 | 9 | 0 | 0 | 48 | 51 | |
| 2006/2007 | 38 | 40 | 0 | 0 | 7 | 10 | 0 | 0 | 45 | 50 | |
| 2007/2008 | 36 | 32 | 0 | 0 | 8 | 13 | 2 | 6 | 46 | 51 | |
| 2008/2009 | 38 | 52 | 0 | 0 | 7 | 10 | 2 | 5 | 47 | 67 | |
| 2009/2010 | 38 | 35 | 0 | 0 | 8 | 9 | 0 | 0 | 46 | 44 | |
| 2010/2011 | 21 | 18 | 6 | 2 | 5 | 2 | 0 | 0 | 32 | 22 | |
| 2011/2012 | 37 | 31 | 6 | 11 | 7 | 10 | 0 | 0 | 53 | 49 | |
| 2012/2013 | 19 | 17 | 5 | 4 | 5 | 8 | 0 | 0 | 29 | 29 | |
| 2013/2014 | 2 | 2 | 9 | 1 | 13 | 10 | 0 | 0 | 23 | 13 | |
| 2014/2015 | 32 | 35 | 0 | 0 | 10 | 9 | 3 | 2 | 47 | 46 | |
| סך הכול בריאל מדריד | 489 | 494 | 53 | 46 | 151 | 173 | 14 | 23 | 685 | 715 | |
| פורטו | 2015/2016 | 32 | 28 | 0 | 0 | 8 | 11 | 0 | 0 | 40 | 39 |
| 2016/2017 | 33 | 16 | 0 | 0 | 10 | 7 | 0 | 0 | 43 | 23 | |
| 2017/2018 | 20 | 11 | 8 | 5 | 3 | 3 | 0 | 0 | 31 | 19 | |
| 2018/2019 | 26 | ? | 0 | 0 | 8 | ? | 1 | 1 | 35 | ? | |
| סך הכול בפורטו | 111 | ? | 8 | 5 | 29 | ? | 1 | 1 | 149 | ? | |
נבחרת לאומית
| נבחרת | שנה | ידידות | גביע העולם1 | אליפות אירופה1 | גביע הקונפדרציות | סך הכול | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | ס ש | הופעות | ס ש | הופעות | ס ש | הופעות | ס ש | הופעות | ס ש | ||
| ספרד | 2000 | 3 | 3 | 3 | 2 | 0 | 0 | 0 | 0 | 6 | 5 |
| 2001 | 3 | 2 | 2 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 5 | 2 | |
| 2002 | 4 | 1 | 5 | 5 | 2 | 0 | 0 | 0 | 11 | 6 | |
| 2003 | 3 | 1 | 1 | 2 | 6 | 4 | 0 | 0 | 10 | 7 | |
| 2004 | 6 | 3 | 3 | 1 | 3 | 2 | 0 | 0 | 12 | 6 | |
| 2005 | 1 | 0 | 9 | 4 | 0 | 0 | 0 | 0 | 10 | 4 | |
| 2006 | 4 | 3 | 3 | 4 | 3 | 5 | 0 | 0 | 10 | 12 | |
| 2007 | 1 | 0 | 0 | 0 | 8 | 3 | 0 | 0 | 9 | 3 | |
| 2008 | 7 | 1 | 2 | 0 | 6 | 2 | 0 | 0 | 15 | 3 | |
| 2009 | 4 | 1 | 5 | 3 | 0 | 0 | 4 | 4 | 13 | 8 | |
| 2010 | 5 | 7 | 7 | 2 | 3 | 3 | 0 | 0 | 15 | 12 | |
| 2011 | 7 | 5 | 0 | 0 | 4 | 2 | 0 | 0 | 11 | 7 | |
| 2012 | 7 | 1 | 3 | 1 | 6 | 1 | 0 | 0 | 16 | 3 | |
| 2013 | 4 | 1 | 2 | 0 | 0 | 0 | 3 | 4 | 8 | 5 | |
| 2014 | 3 | 0 | 2 | 7 | 3 | 5 | 0 | 0 | 8 | 12 | |
| 2015 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | |
| סך הכול בקריירה | 57 | 28 | 45 | 25 | 41 | 22 | 7 | 8 | 151 | 83 | |
- כולל שלב המוקדמות
תארים
- אליפות ספרד (5): 2000/01, 2002/03, 2006/07, 2007/08, 2011/12
- הגביע הספרדי (2): 2010/11, 2013/14
- הסופר קאפ הספרדי (4): 2001, 2003, 2008, 2012
- ליגת האלופות (3): 1999/00, 2001/02, 2013/14
- הסופר קאפ האירופי (2): 2002, 2014
- אליפות העולם לקבוצות כדורגל: 2014
- הגביע הביניבשתי: 1998, 2002
- אליפות פורטוגל: 2017/18
- הסופר קאפ הפורטוגלי: 2018
- אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 16: 1997
- גביע מרידיאן: 1999
- גביע העולם עד גיל 20: 1999
- גביע העולם: 2010
- אליפות אירופה: 2008, 2012
- תארים אישיים
- פרס בראבו: 2000
- פריצת העונה בליגה הספרדית: 2000
- פרס ריקרדו זאמורה: 2007/2008
- שוער העונה בליגה הספרדית: 2009, 2012
- השוער הטוב באירופה: 2010
- השוער הטוב בעולם מטעם IFFHS: 2008, 2009, 2010, 2011, 2012
- FIFPRO World 11: 2008, 2009, 2010, 2011, 2012
- כפפת הזהב של גביע העולם: 2010
- נבחרת הטורניר של גביע העולם: 2010
- נבחרת הטורניר של היורו (2): 2008, 2012
- נבחרת השנה של אופ"א: 2007, 2008, 2009, 2010, 2011, 2012
- נבחרת השנה האולטימטיבית של אופ"א: 2015
- שוער העונה בליגה הפורטוגלית: 2018/2019
- קבוצת השנה בליגה הפורטוגלית: 2018/2019
- רגל הזהב: 2017
חיים אישיים
בתחילת 2012 התארס קסיאס עם העיתונאית הספרדייה שרה קרבונרו (אנ') וב-2016 התחתנו. לזוג שני ילדים. במרץ 2021 הודיעו בני הזוג על פרידה לאחר 11 שנים[31].
במאי 2019 עבר קסיאס התקף לב במועדון קבוצתו, הוא הובל לבית חולים. הוא חזר להתאמן חודשים לאחר מכן, אך הוא הודיע שקיבל תפקיד מאמן במועדון עד להחלמתו.[32] במאי, הודיעה המשפחה שאשתו של קסיאס חולה במחלת הסרטן.[33]
קישורים חיצוניים
איקר קסיאס, ברשת החברתית פייסבוק
איקר קסיאס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
איקר קסיאס, ברשת החברתית אינסטגרם
איקר קסיאס, ברשת החברתית טיקטוק
איקר קסיאס, סרטונים בערוץ היוטיוב- איקר קסיאס, באתר Transfermarkt
- איקר קסיאס, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- איקר קסיאס, באתר Soccerway
- איקר קסיאס, באתר BDFutbol
- איקר קסיאס, באתר WorldFootball.net
- איקר קסיאס, באתר National Football Teams
- איקר קסיאס, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.