מודל עסקי

מודל עסקי מתאר את האופן בו חברה מסחרית מניבה הכנסות ורווחים ומייצרת ערך לעסק, המודל העסקי מתאר תהליך בו נמכר מוצר או מוענק שירות תמורת תשלום, תהליך זה הוא "מנגנון יצירת ההכנסות" והאסטרטגיה העסקית על פיה פועל העסק, והוא לב ליבו של הרעיון העסקי.

בעוד שמודלים עסקיים כשלעצמם היו חלק מהתנהלות עסקית בעבר, המושג מודל עסקי עלה לכותרות עם התפתחות האינטרנט באמצע שנות ה-90, במיוחד נעשה בו שימוש לתאר התנהלות עסקית של חברות אינטרנט וחברות בתחום האי-ביזנס (e-business, הנקראות כיום גם "נייטיב"), אשר הדרך בה הניבו הכנסות הייתה חדשנית, משבשת או שנויה במחלוקת^[1]. מודלים עסקיים חדשים, ובמיוחד כאלה המתאפשרים באמצעות שינויים טכנולוגיים, מאפשרים יצירת עסקים חדשים ותחרותיים בסביבה עסקית קיימת^[2].

Remove ads

כמודלים עסקיים מסורתיים ניתן לציין את:

"מודל היצרן" - יצרן מייצר מוצר ומשווק אותו ללקוחות בסכום הגבוה מעלות הייצור שלו.
"מודל החנות" - רכישת מוצר במחיר סיטונאי נמוך והצעתו ללקוחות במחיר קמעונאי גבוה.
"מודל הברוקר" - תפקוד כגו"ב (גורם ביניים), שימוש כגורם מתווך בין היצרן לסיטונאי ו/או למוכר הקמעונאי וקבלת עמלת תיווך או הפרש בין קנייה למכירה

החל מהמאה ה-20 התפתחו מודלים עסקיים מורכבים יותר מאלו המסורתיים, הידוע שבהם הוא מודל "סכין הגילוח והתערים" של ג'ילט, על פיו נמכר מוצר (סכין גילוח) במחיר עלות, והרווח נוצר ממכירה של מוצר משלים (תערים). דוגמאות בולטות נוספות:

חברת Priceline מציעה שירותי תיירות – טיסות, מלונות ורכב שכור – במחירים מוזלים במיוחד. אתר החברה מאפשר ללקוחות להגיש הצעה (מחייבת) לשירותי תיירות על פי תיאור כללי ("טיסה מתל אביב לניו יורק", "מלון שלושה כוכבים בפאריס") מבלי לדעת מראש מהו ספק השירותים אותו יקבלו. מודל עסקי זה מאפשר לספקי שירותים להציע מחירים זולים במיוחד מבלי לסכן לקוחות קבועים או לקוחות המעוניינים במותג מסוים, שכן לקוחות קבועים אינם יכולים להזמין שירותים של ספק או מותג מסוים. החברה מציעה מוצרים קיימים (שירותי תיירות) וייחודה הוא במודל העסקי.
חברת Woot (שנרכשה על ידי Amazon) מציעה מוצר אחד ביום למכירה, בהנחה גדולה. בשל העובדה שהמוצר מוצע למכירה ביום אחד בלבד, מתאפשרת הצעתו בהנחה משמעותית שכן קהל היעד הוא בעיקר לקוחות שמחליטים על קניה באופן ספונטני. לקוחות המעוניינים לקנות מוצר מסוים אינם יכולים לנצל את השירות שכן רוב הסיכויים שהמוצר הספציפי לא מוצע על ידי החברה ביום נתון. גם במקרה זה, המוצרים המוצעים הם מוצרים קיימים, וייחודה של החברה הוא במודל העסקי.
חברת גרופון פועלת במודל עסקי של קניה חברתית, בו מוצע שירות מקומי (כגון שובר למסעדה או מסאז') בהנחה גדולה, בתנאי שמספר מינימלי של קונים מצטרף לרכישה. גם במקרה זה, בשל העובדה שהמוצר מוצע למכירה ביום אחד בלבד, מתאפשרת הצעתו בהנחה משמעותית. הדרישה למספר מינימלי של קונים לצורך קיום העסקה גורם לקונים פוטנציאליים להפנות את ההצעה לחבריהם, וכן נוצרת מאסה קריטית של קונים.
חברת פייסבוק פועלת במודל עסקי של פרסום ממוקד רישום^[3], בו הגולשים משאירים פרטים אישיים על מנת להגדיל את חוויית השימוש והאינטראקציה החברתית באתר. פייסבוק מהצד השני, משתמש במידע זה על מנת להגיש פרסומות. פרסומות אלו יהיו ממוקדות מאוד ויתבססו על פרטיו האישיים של המשתמש.
חברות רבות בתחום האינטרנט והסלולר, כגון דרופבוקס, זינגה, פליקר ועוד, משתמשות במודל ה-Freemium, המבוסס על מתן מוצר בחינם במקביל להתניית שירותים בעלי ערך מוסף ("Premium") בתשלום.