החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
לחימה בין ישראל לארגוני הטרור בלבנון, כחלק ממלחמת חרבות ברזל (2023) / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל היא חזית הלחימה בין ישראל לארגון הטרור האסלאמיסטי-שיעי חזבאללה וארגוני טרור נוספים בגבול ישראל–לבנון ובגבול ישראל–סוריה במלחמת חרבות ברזל.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | |||||||||||||||||
סוג העימות | חזית במלחמה | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תאריכים | 8 באוקטובר 2023 – הווה (239 ימים) | ||||||||||||||||
מקום | גבול ישראל–לבנון, גבול ישראל–סוריה | ||||||||||||||||
תוצאה | מתמשך | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
ב-8 באוקטובר 2023, ביומה השני של המלחמה, שיגר חזבאללה רקטות מונחות ופגזי ארטילריה לעבר עמדות צה"ל בהר דב וחוות שבעא. ישראל הגיבה בתקיפות מל"טים וירי ארטילרי על עמדות חזבאללה ליד גבול ישראל–לבנון. התקיפות הגיעו לאחר שחזבאללה הביע תמיכה במתקפת הפתע על ישראל.[13][14] חילופי ירי, שכללו גם טילי נ"ט ותקיפות מהאוויר, נמשכו לאורך המלחמה.
עם תחילת המלחמה פינתה ישראל יישובים בעומק של 2 קילומטר מגבול ישראל–לבנון, בהם מטולה, קיבוץ חניתה, קיבוץ מנרה, קיבוץ ראש הנקרה ועשרות אחרים, והם נותרו שוממים למעט חיילי צה"ל וכיתות כוננות.[15] חזבאללה מטווח את היישובים הנטושים באופן יומיומי על ידי ירי נשק מדויק נגד טנקים והרס שיטתי של הבתים ביישובים.[16] עם הימשכות הלחימה הארגון החל לשגר גם טילים וכטב"מים חמושים לעומק רב יותר, העיר קריית שמונה פונתה חלקית, ונזק ואבדות נגרמו לבסיסי צה"ל באזור הצפון.
צה"ל הגיב בפעולות סיכול ממוקד של מחבלים, בעיקר בדרום לבנון אך גם בביירות, ובתקיפת בסיסי מחבלים בדרום לבנון. צהל גם נהג לתקוף מהאוויר את חוליות משגרי הנ"ט לפני הירי. נזק כבד נגרם לחקלאות בדרום לבנון.[17]