מועצה אזורית עמק יזרעאל

מועצה אזורית עמק יזרעאל היא מועצה אזורית שבמסגרתה נמצאים חלק מיישובי עמק יזרעאל: 15 קיבוצים, 14 מושבים, שבעה יישובים קהילתיים, שני כפרי מיעוטים ושכונת משפחות אחת בבסיס צבאי. למרות שמה, חלק מיישובי המועצה אינם נמצאים בעמק יזרעאל, אלא בגליל התחתון. המועצה משתרעת על פני 350,000 דונם.

מועצה אזורית עמק יזרעאל

בניין המועצה האזורית עמק יזרעאל בניין המועצה האזורית עמק יזרעאל - מזרע
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה	38
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים	3
ראש המועצה	שלומית שיחור רייכמן
תאריך ייסוד	1980
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מרץ 2025 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	41,869 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	40,888 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	56
- צפיפות אוכלוסייה	127 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	226
תחום שיפוט[2]	330,920 דונם
- דירוג ארצי	11
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הכרמל מוגדלת)   מועצה אזורית עמק יזרעאל בניין המועצה (למפת הכרמל רגילה)   מועצה אזורית עמק יזרעאל בניין המועצה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מועצה אזורית עמק יזרעאל בניין המועצה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מועצה אזורית עמק יזרעאל בניין המועצה 32°39′17″N 35°17′25″E מפת היישובים של מועצה אזורית עמק יזרעאל בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
[הגדלת המפה] [הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3]	8 מתוך 10
- דירוג ארצי	43
מדד ג'יני לשנת 2019[2]	0.4610
- דירוג ארצי	36
לאום ודת[2]   יהודים: 92.7%   ערבים-מוסלמים: 4.8%   ערבים-נוצרים: 0.1%   דרוזים: 0.1%   אחרים: 2.3% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2] גילאי 0 - 4 7.4% גילאי 5 - 9 9.6% גילאי 10 - 14 10.2% גילאי 15 - 19 9.6% גילאי 20 - 29 12.0% גילאי 30 - 44 16.4% גילאי 45 - 59 18.4% גילאי 60 - 64 4.5% גילאי 65 ומעלה 11.9% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2] סה"כ בתי ספר 25 –  יסודיים 16 –  על-יסודיים 16 תלמידים 9,845  –  יסודי 5,049  –  על-יסודי 4,796 מספר כיתות 406 ממוצע תלמידים לכיתה 25.4 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)		פרופיל מועצה אזורית עמק יזרעאל נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
http://www.emekyizrael.org.il

כביש 75 - גבול המועצה האזורית וקריית טבעון

דמוגרפיה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מרץ 2025 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית עמק יזרעאל 41,869 תושבים, מתוכם 40,888 תושבי ישראל (מקום 56 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 87.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 14,527 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[4]

גאוגרפיה

מועצה אזורית עמק יזרעאל גובלת מדרום במועצה אזורית גלבוע ומועצה אזורית מגידו, ממערב מועצה אזורית זבולון וקריית טבעון, מצפון במועצה אזורית הגליל התחתון והערים נצרת, כפר מנדא ושפרעם, וממזרח במועצה אזורית עמק הירדן ובכפר תבור.

היסטוריה

מועצה אזורית יזרעאל הוקמה בסוף שנת 1941. היא הייתה המועצה האזורית השנייה לקום - קדמה לה מועצה אזורית עמק חפר. בעת הקמתה כללה המועצה את בלפוריה, גניגר, כפר גדעון, מחנה ישראל, קיבוץ מרחביה, מושב מרחביה, מזרע, תל עדשים ואת המוסד החינוכי כפר ילדים^[5]. בהמשך נוספו למועצה הקיבוצים גזית, עין דור ודברת, שהתיישבה בשטח הנטוש של "מחנה ישראל", ומושב היוגב שנוסדו ב-1947–1949, כך שבשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היא כללה 11 יישובים^[6].

יישובי אזור מערב עמק יזרעאל התאגדו עם יישובי אזור מגידו (שנודע אז כאזור אפרים) בוועד גוש נהלל שבשיאו כלל 22 יישובים. עם ההתארגנות למועצות מקומיות הוחלט להקים שלוש מועצות אזוריות נפרדות, בין השאר משום שנהלל והיישובים הסמוכים לו היו במחוז נצרת, בעוד בית שערים והיישובים סמוכים לו היו במחוז חיפה. בעת הדיונים לגבי המסגרת המוניציפלית של יישובי גוש נהלל דובר על הקמת שלוש מועצות: מועצה אזורית מגידו, מועצה אזורית קישון ומועצה אזורית נהלל. עלתה גם ההצעה לצרף את יישובי אזור נהלל למועצת אזור יזרעאל^[7], אולם הדבר לא יצא אז אל הפועל ובמקום זאת נוצר שיתוף פעולה בין מועצת נהלל ומועצת קישון^[8]. בשנת 1957 אוחדו המועצות נהלל וקישון^[9] ונקראו יחד מועצה אזורית קישון.

בשנת 1980 אוחדו מועצה אזורית יזרעאל ומועצה אזורית קישון ונקראו יחד מועצה אזורית עמק יזרעאל^[10][11].

יישובי המועצה

מספר	צורת היישוב	יישוב	שנת הקמה
1	יישוב קהילתי	אחוזת ברק	1998
2	יישוב קהילתי	אלון הגליל	1980
3	מושב	אלוני אבא	1948
4	קיבוץ	אלונים	1938
5	מושב	בית זייד	1951
6	מושב	בית לחם הגלילית	1948
7	מושב	בית שערים	1936
8	מושב	בלפוריה	1922
9	יישוב קהילתי	גבעת אלה	1988
10	קיבוץ	גבת	1926
11	קיבוץ	גזית	1948
12	קיבוץ	גניגר	1922
13	קיבוץ	דברת	1947
14	יישוב קהילתי	הושעיה	1981
15	מושב	היוגב	1949
16	קיבוץ	הסוללים	1949
17	קיבוץ	הרדוף	1982
18	קיבוץ	חנתון	1984
19	קיבוץ	יפעת	1926
20	מושב	כפר ברוך	1926
21	מושב	כפר גדעון	1923
22	קיבוץ	כפר החורש	1933
23	מושב	כפר יהושע	1927
24	קיבוץ	מזרע	1923
25	כפר ערבי	מנשייה זבדה	1945
26	מושב	מרחביה	1922
27	קיבוץ	מרחביה	1911
28	מושב	נהלל	1921
29	כפר בדואי	סוואעד חמירה	1996
30	יישוב קהילתי	עדי	1980
31	קיבוץ	עין דור	1948
32	מושב	ציפורי	1949
33	קיבוץ	רמת דוד	1926
34	מושב	שדה יעקב	1927
35	יישוב קהילתי	שמשית	2000
36	קיבוץ	שריד	1926
37	מושב	תל עדשים	1923
38	יישוב קהילתי	תמרת	1981

ראשי המועצה לדורותיהם

לראשי מועצה אזורית קישון לפני האיחוד, ראו בערכו.

יזרעאל לפני האיחוד

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

• אליהו כרמיאלי מגניגר (1941-1951)^[12][13][14]
• נתן בר שמעון מגניגר (1951-1959)^[15]
• יעקב אגוזי מגינגר (1959-1968)^[16][17]
• משה אשכנזי מקיבוץ מרחביה, 1968-^[18] 1977^[19]
• ישראל פרדקין (סולה) מתל עדשים - ראש המועצה האזורית יזרעאל 1977–1980

עמק יזרעאל אחרי האיחוד

• חיים ראם מבית שערים - חודשים אחדים ב-1980
• ישראל פרדקין (סולה) מתל עדשים - בין השנים 1980–1986
• מולה כהן מאלונים - ראש מועצה אזורית עמק יזרעאל בין השנים 1986–1999
• איתן ברושי מגבת - ראש מועצה אזורית עמק יזרעאל בין השנים 1999–2006
• אייל בצר מנהלל - ראש מועצה אזורית עמק יזרעאל בין השנים 2007–2024
• שלומית שיחור רייכמן מתמרת - ראש מועצת עמק יזרעאל החל משנת 2024

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מועצה אזורית עמק יזרעאל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית עמק יזרעאל

• פרופיל מועצה אזורית עמק יזרעאל נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס

• עמק יזרעאל, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור