נוף הגליל

נוֹף הַגָּלִיל (בערבית: نوف هچليل) היא עיר מעורבת בגליל התחתון ובמחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974, לאחר שהייתה מועצה מקומית החל מ-1963.^[4] עד יוני 2019 נקראה העיר בשם נָצְרַת עִלִּית (نتسرات عيليت) – בשל סמיכותה לעיר ההיסטורית נצרת.^[5] לפי הלמ"ס נכון לסוף שנת 2022^[6] – כ-52% מתושבי העיר יהודים, לצד מיעוטים של כ-19.8% ערבים-נוצרים ושל כ-12.4% ערבים-מוסלמים.^[6]

ערך זה עוסק בעיר בגליל התחתון שנקראה עד יוני 2019 בשם "נצרת עלית". אם התכוונתם למועצה אזורית בשם זה, ראו מועצה אזורית נוף הגליל.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "נצרת".

עובדות מהירות לאום ודת, אוכלוסייה לפי גיל ...

Remove ads

סמליל ממותג של העיר, בשימוש משלהי 2020

העיר נמצאת בחלקו המזרחי והגבוה של רכס הרי נצרת, צפונית ומזרחית לעיר נצרת, רכס ארוך המזדקר מתוך הגליל התחתון השטוח, בגובה של כ-500 מ' מעל לפני הים. שיא גובהה של העיר הוא 573 מ', באזור הר יונה ("ג'אבל סיח'").

Remove ads

היסטוריה

סכם

פרספקטיבה

ב-18 באוקטובר 1953 הכין ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון תוכנית ביטחונית, שאחד החשובים בסעיפיה, היה סעיף 15: "יהוד הגליל ונצרת".^[7]

הקמתה של העיר החלה בדצמבר 1956,^[8] על פי חזונו של בן-גוריון. העיר, שנקראה בתחילה "קריית נצרת", והחל מ-1959 "נצרת עילית",^[9] נבנתה כעיירת פיתוח ויושבו בה עולים מארצות שונות. העיר נבנתה ברובה על אדמות שהופקעו מערביי הסביבה, ביוזמתו של מרדכי שטנר שהיה אחראי על נכסי הנפקדים, דבר שגרם לחיכוכים.

בשנת 1974 הוכרזה נצרת עילית כעיר. עם השנים השתנה אופייה הדמוגרפי של העיר. העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הכפילה את אוכלוסיית העיר וכיום היא נחשבת לאחד ממרכזי "התרבות הרוסית" בישראל. בנוסף, עברו אליה הרבה תושבים מהעיר נצרת הסמוכה. העיר נמצאת על גבול האזור המטרופוליני של נצרת, שהוא גוש של אוכלוסייה ערבית שמרכזו בעיר נצרת, אך מחובר ברצף טריטוריאלי ליישובים ערבים נוספים כיפיע, עילוט, משהד, ריינה וכפר כנא. המתח בין היהודים והערבים התפרץ באלימות של בני מיעוטים באירועי אוקטובר 2000.

חזון מקימי העיר היה להפוך אותה לעיר המחוז, שתהווה מרכז לכל תושבי הגליל. לכן נבנו בה משרדי הממשלה במחוז הצפוני: פרקליטות מחוז הצפון, הסניגוריה הציבורית, לשכת מרשם המקרקעין, מחוז הצפון במשרד הפנים, מחוז הצפון ברשות מקרקעי ישראל, מחוז הצפון במשרד החינוך ועוד. רבים מן המשרדים ממוקמים ב"קריית הממשלה" על שם יצחק רבין, בה מצוי גם מבנה היכל המשפט, שבנייתו הסתיימה בשנת 1999, המכיל את בית המשפט המחוזי, בית הדין האזורי לעבודה ובית משפט השלום.

מאז שנות ה-70 התקיימה הגירה של ערבים לעיר. במאה ה-21 משפחות רבות מהמגזר היהודי נטשו את העיר.^[10]

באפריל 2017 אושרה תוכנית המתאר לעיר, במסגרתה יוקמו 12 אלף יחידות דיור חדשות ו-3,000 חדרי מלון, וישודרגו תשתיות התחבורה בעיר ואף הגישה לאזור התעשייה ציפורית.^[11]

בעשור השני של המאה ה-21 החלו להיקלט בעיר עשרות משפחות עולים מקרב בני המנשה.^[12]

בדצמבר 2020 הודיע צה"ל רשמית על הקמת שכונה חדשה למשרתי צבא קבע בנוף הגליל.^[13]

במהלך מבצע חיצי הצפון ב-2024 הופעלו בעיר אזעקות מדי פעם עקב ירי טילים מלבנון וחשש לחדירת כלי טיס עוינים. אם כי בתדירות פחותה יותר מאשר בחיפה, בקריות, עכו נהריה ואזור הגליל שהופגזו באופן יום יומי.^[14]

החלפת השם

כבר בעת הקמת העיר הסתייג בן-גוריון מהשם "נצרת עילית", בגלל הקשר שיש לו עם הנצרות, הוא הציע להחליף את השם ל"קרת" – מילה מקראית שמשמעותה עיר גדולה,^[15] אך השינוי לא יצא לפועל.^[16] בנובמבר 2018 הודיע ראש העיר, רונן פלוט, כי בכוונתו לשנות את שם העיר, כדי שלא יימשך הבלבול עם נצרת.^[17] העירייה קראה לציבור להציע שמות לעיר.^[18] לבסוף, מתוך חמש הצעות נבחרות (נוף עילית, נוף הגליל, נופי עילית, נווה עילית וקריית הגליל), נבחר השם "נוף הגליל".^[19] השם החדש אושר בוועדת השמות הממשלתית במרץ 2019,‏^[5] ובמועצת העירייה ביוני 2019.^[20] בנוסף התקיים משאל בין התושבים לאישור השם החדש.^[21] במשאל השתתפו כ־10,000 תושבים שמהווים כ־18% מבעלי זכות הבחירה,^[22] וכ-80% מהם הצביעו בעד שינוי שם העיר.^[23] ב-21 ביוני 2019 שונה השם רשמית ל"נוף הגליל".^[24]

Remove ads

דמוגרפיה

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מרץ 2025 (אומדן), מתגוררים בנוף הגליל 46,568 תושבים, מתוכם 46,265 תושבי ישראל (מקום 51 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+2.2% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 78.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,967 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[25] להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

דתות ומוצאות אתניים

הרב ישעיהו הרצל משמש כרבה הראשי של העיר.

על פי הלמ"ס נכון לסוף 2022,^[6] אוכלוסיית העיר היא מעורבת ומורכבת מ:^[6]

יהודים 52%
ערבים 28.6%:
- נוצרים 19.8%
- מוסלמים 12.4%
"אחרים": 15.3%

Remove ads

כלכלה

סכם

פרספקטיבה

נוף הגליל, בהיותה עיר מחוז לגליל, משמשת מרכז תעשייה, מסחר ושירותים ליישובי הסביבה. התעשייה מהווה תשתית מרכזית – הן בנפח שהיא תופסת בכלכלת העיר ובחייה והן במיקומה, שכן חלק מאזורי התעשייה, שהוקמו בעבר מחוץ לעיר, נמצאים היום בסמיכות לשכונות מגורים של העיר שגדלה. בעיר יש חמישה אזורי תעשייה; אזורי התעשייה א', ב' ו-ג', אזור תעשייה הר יונה ואזור התעשייה ציפורית שמצפון לעיר. כמאה מפעלים שונים ממוקמים ופועלים באזורי התעשייה. בשנת 1957 הוקם מפעל צ.ד. לייצור שוקולד וממתקים. מאוחר יותר נקנתה החברה והמפעל עמה על ידי עלית. המפעל מעסיק כ-600 עובדים תושבי העיר והסביבה (נכון לשנת 2008). קיים בעיר קניון, שוק עירוני במבנה מקורה ומספר של מרכזים מסחריים.

תוכנית "נצרת 2000" אשר הוכנה לרגל ביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני, בנצרת הסמוכה, תכננה ליצור באזור תשתית תיירותית לבואם של תיירים רבים. שני בתי מלון מפוארים נבנו בגבול העיר, אך כפי הנראה בשל הירידה בתיירות בעקבות מהומות אוקטובר 2000 אחד המלונות נסגר, שימש תקופה מסוימת בתור מתקן כליאה לעובדים זרים, הוחזר לפעילות ומשמש בעיקר לכנסים והשתלמויות של ועדי עובדים ואילו השני מתפקד כמלון אך בצורה חלקית וחלק ניכר ממנו מאוכלס על ידי משרדי מינהל מקרקעי ישראל.

תרבות, חינוך, תיירות וספורט

סכם

פרספקטיבה

בעיר מערכת חינוך מפותחת, וכן המכללה הטכנולוגית נוף הגליל המשמשת כבית ספר להנדסאים. בעיר פועלים מוסדות חינוך של כמה קהילות בהם קהילה גדולה של חסידות חב"ד, משנת תשנ"ו רבה הראשי של העיר הוא הרב ישעיהו הרצל מחסידות חב"ד. בשנת 2010 נפתחו בעיר ישיבה תיכונית,^[26] ישיבת ההסדר נוף הגליל,^[27] שני גרעינים תורניים^[27] הגרעין של תורת החיים וגרעין של ישיבת ההסדר^[28]^[29] ומכינה קדם צבאית בשם תבור.^[30] כמו כן נוסד בעיר קיבוץ משעול, כקיבוץ עירוני המגדיר את עצמו כקיבוץ-קבוצות-מחנכים, ומשתייך לקבוצות הבחירה של תנועת המחנות העולים. בעיר פועלת גם תנועת הצופים בשכונת הר יונה - "שבט איריס", וכן גם תנועות הנוער הדתיות אריאל ובני עקיבא. בעיר פועלת תוכנית תלמ"א- התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית, המביאה כ־60 מורים מארצות הברית לישראל למשך הקיץ כדי שילמדו אנגלית בבתי הספר.^[31] בנוסף פועלים בעיר רשת המרכזים הקהילתיים המרכזים את הפעילות העירונית בתחום החינוך הבלתי פורמלי וניצול שעות הפנאי. הרשת, על שש שלוחותיה, הפרוסות ברחבי העיר, מציעה מגוון רחב של פעילות חוגית, חברתית, קהילתית ותרבותית לתושבי העיר – ילדים, נוער ומבוגרים.

לצד 16 בתי הספר המשרתים את התלמידים היהודים, לא פועל בעיר ולו בית ספר אחד ערבי, והתלמידים הערבים לומדים בבתי ספר פרטיים בנצרת. בשנת 2021 דחה בית המשפט העליון עתירה בנושא שהגישו הורים.

קבוצת הכדורגל של העיר, הפועל נוף הגליל, משחקת בליגה הלאומית. קבוצת הכדורסל של העיר, הפועל נעם העמק עילית, משחקת בליגה הארצית.

עיריית נוף הגליל מקפידה לשמור על שטחים ירוקים, ועל ייעור. בסמוך לעיר נמצא "יער צ'רצ'יל" (אשר הכסף לנטיעתו נתרם על ידי יהודי בריטניה לזכרו של וינסטון צ'רצ'יל). היער המשתרע במורד ההר בין נוף הגליל לעמק יזרעאל מספק נקודות לצפייה בנוף העמק.

מרכזים קהילתיים

בעיר פועל מרכז הצעירים, הפונה לחיילים, חיילים משוחררים, זוגות צעירים וסטודנטים בגילאים 18–35 ומציע ייעוץ והכוונה ללימודים, סיוע במציאת עבודה וכן סדנאות וקורסים שונים.

בעיר פועל גם מרכז יוניסטרים – עמותה לפיתוח מנהיגות חברתית ועסקית בקרב בני נוער.

קרן קולנוע אזורית

בשנת 2019 הוקמה קרן הקולנוע הצפונית הפועלת מתוך העיר נוף הגליל. הקרן נתמכת על ידי משרד התרבות והוקמה כמיזם של עמותת "מרכז תרבות נוף הגליל" ופועל רבות להפקת יצירה קולנועית ישראלית מקורית, מתוך אמונה כי תמיכה ביצירה קולנועית מקומית, אשר משמיעה את קולם של היוצרים שחיים בפריפריה, תקדם מעורבות חברתית גדולה יותר, וחיבור עז ומשמעותי יותר בין חלקי החברה ותיתן מקום ראוי ומשמעותי יותר בסדר היום הציבורי ליצירות שעד כה לא קיבלו ביטוי הולם בקולנוע הישראלי.^[32]

פרויקט הקולנוע הגלילי זוכה להשקיע משאביו בקידום יצירה מקומית, משמש בית עבור יצירות קולנועיות של יוצרים מהגליל, או כאלה המתרחשות באזור הגליל, לתת מקום לאמירות חברתיות ותרבותיות תוך הקפדה מהותית על איכות היצירה על כל מרכיביה. התמיכה של פרויקט הקולנוע הגלילי באה לידי ביטוי בקרנות, תמיכות תקציביות, סדנאות, והעשרה במגוון תכנים שיאפשרו קידום יוצרים מהפריפריה בכלל ומהגליל בפרט.^[33]

Remove ads

תחבורה ציבורית

על התחבורה העירונית בעיר אחראית חברת שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת. על עיקר התחבורה הבינעירונית אחראית חברת הנסיעות והתיירות נצרת, בנוסף חברת אגד מפעילה קווים בינעירוניים לירושלים, תל אביב-יפו, חדרה וחברת סופרבוס מפעילה קווים לעפולה ובפרט לתחנת הרכבת בעיר.

בעיר מופעלת תחבורה ציבורית במהלך השבת: מספר קווים עירוניים מופעלים במתכונת מצומצמת וכל הקווים הנוסעים לעיר הסמוכה נצרת, ועוברים בחלקי העיר, פועלים במתכונת רגילה. בנוסף, קו 332 (מופעל על ידי "נסיעות ותיירות נצרת") המקשר את נוף הגליל לחיפה פועל ביום שבת החל משעות הבוקר המוקדמות. גם קו 342 מקשר בין נוף הגליל לחיפה, ומגיע למרכזית המפרץ. כמו כן גם קו 955 המקשר בין נוף הגליל לירושלים.

פרויקט הרכבת הקלה מתחנת מרכזית המפרץ נמצא בשלב ההקמה בפועל, תוואי הרכבת בנוף הגליל יעבור בתחנות: הר יונה וקריית הממשלה, וימשיך לעיר נצרת. הרכבת תקשר את הערים לעיר חיפה ולכל רשת הרכבת בארץ. הפרויקט מתוכנן ומבוצע על ידי חברת חוצה ישראל.^[34]

Remove ads

שכונות

נכון לשנת 2017 קיימות בעיר כארבע-עשרה שכונות מגורים והן:

רמות גולדה מאיר
שכונת בנה-ביתך
שכונת נוף יזרעאל
שכונת זאב
שכונת הכרמים
שכונת פנחס ספיר
שכונת לוי אשכול
שכונת גבעת ברק
שכונת שלום
שכונת דרומית
שכונת בן-גוריון
שכונת צפונית (בתוכה מרכז מסחרי דקל "רסקו")
הר יונה ג'
הר יונה ד'

ואחת בשלבי תכנון:

שכונת קדמת תבור

Remove ads

ראשי עירייה

את תפקיד ראש המועצה הראשון וראש העיר הראשון מילא מרדכי אלון. מנחם אריאב עמד בראש העירייה מ-1977 ועד פרישתו בשנת 2008. בבחירות 2008 נבחר שמעון גפסו. בשנת 2013 הושעה גפסו מתפקידו עקב חשדות לפלילים. הוא נבחר מחדש לראשות העירייה, אך עקב השעייתו נבחר אלכסנדר גדלקין שהיה ממלא-מקומו לתפקיד ראש העיר. בפברואר 2015 הורשע גפסו בלקיחת שוחד,^[35] וב-26 באפריל 2015 נדון לשישה חודשי עבודות שירות וקנס של 20 אלף ש"ח.^[36] השופט לא הטיל קלון על גפסו ולכן הוא חזר לתפקידו כראש העיר. בהמשך הגיע גפסו להסכמה על יציאה לחופשה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. במקומו נכנס נתנאל טוויטו לתפקיד ראש העיר. ב-9 בדצמבר 2015 זוכה גפסו מהמשפט השני שהתנהל נגדו, ועל כן היה יכול לחזור לראשות העירייה.^[37] ב-31 במרץ 2016 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של גפסו, וקיבל את ערעורה של הפרקליטות, ופסק כי היה קלון במעשיו, וגזר עליו 6 חודשי מאסר בפועל.^[38] ב-3 ביולי 2016 החל גפסו לרצות את מאסרו בכלא חרמון.^[39]