התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית (תלמ"א) קמה בשנת 2014 כתוכנית לימודים לחודשי הקיץ, שמטרתה לאפשר לתלמידים מאוכלוסיות שונות לשפר את ידיעותיהם בשפה האנגלית. עם השנים, נוספו לתלמ"א תוכניות נוספות ובהן קהילות מחנכים ומחנכות הפועלות משך כל שנת הלימודים באזורי הפריפריה הישראלית, תוכנית למורים-עולים, תוכנית הוראת אנגלית למבוגרים מהמגזר החרדי המבקשים להשתלב בשוק העבודה הישראלי ותוכנית לימודי אנגלית לילדים במגזר החרדי הפועלת בתוך מוסדות תלמודי-תורה. תוכנית הקיץ החלה כפיילוט משותף לממשלת ישראל, רשויות מקומיות וקרנות פילתרופיות, ופעלה בכל בתי הספר היסודיים שבנצרת-עילית ומגדל-העמק. כיום תלמ"א פועלת בכ-30 רשויות מקומיות ומשרתת את כלל המגזרים בחברה הישראלית.
היסטוריה
בשנת 2013 הודיע משרד החינוך[1] על כוונתו להציג רעיון חדש בישראל – הפעלת בתי ספר של החופש הגדול[2] לתלמידי בתי ספר יסודיים שמטרתה: יצירת חוויית למידה משמעותית לילדים ממעמד חברתי כלכלי נמוך. התוכנית תפעל במשך שלושה שבועות בחודש יולי, "החודש ה-11" לשנת הלימודים.
בשנת 2014 החלה "תלמ"א" לפעול במסגרת "בתי הספר של החופש הגדול" כתוצאה משיתוף פעולה בין משרד החינוך, מספר ראשי ערים ושתי קרנות פילנתרופיות:
- קרן שוסטרמן ישראל[3] שנוסדה בשנת 2006 שמה לה כחזון את חיזוק הקהילות היהודיות והעמקת הקשר והמחויבות לישראל בעיקר על ידי עזרה לילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה.
- קרן שטיינהרדט אשר נוסדה בשנת 1994 שמה לה למטרה לתמוך במיזמים למען ילדים ונוער בסיכון ומצוקה, באמצעות יוזמות חינוכיות ותרבותיות לכל היהודים תוך שימת דגש על מי שנמצאים בשוליים[4].
אלון פוטרמן[5] מונה למנכ"ל והפרויקט החל לפעול בקיץ 2014 כפיילוט בשתי ערים והשתתפו בו כ־2,000 תלמידים.
מטרות התוכנית
- חיזוק תחושת הביטחון, המסוגלות העצמית והידע בשפה האנגלית תוך מתן אפשרות של שוויון הזדמנויות לכל תלמיד.
- יצירת חוויית לימודים ייחודית לתלמידים על ידי מתן ביטוי לכישוריהם, הפעלת חושיהם ועיסוק בנושאים מחיי היומיום שלהם.
- הרחבת מאגר המורים הפוטנציאלים להוראת אנגלית על ידי התנסותם של המורים בשיטות לימוד מתקדמות להוראת שפה זרה.
- העמקת הקשר בין המורים מחוץ לישראל לבין מדינת ישראל והחברה הישראלית.
תוכנית הלימודים
"תלמ"א" היא תוכנית תלת שכבתית המיועדת לתלמידים בוגרי כיתות ג'–ה'.
התוכנית לכיתה ג' כוללת הקניית וחיזוק אוצר מילים בסיסי בנושאי מספרים, צבעים, משפחה וגוף.
בכיתה ד' נלמדים טקסטים קצרים בדרגת קושי קלה, תוך מתן דגש על אותיות, צלילים והכרת תצורות מילים.
בכיתה ה' הטקסטים ארוכים ומורכבים יותר והם מייצגים סוגות ספרותיות שונות כגון סיפורים קצרים, מחזות, בדיחות, מתכונים ועוד.
יישום התוכנית ואופן הפעלתה
פרויקט "תלמ"א" פועל מאז הקמתו, מדי קיץ במשך שלושה שבועות החל מהתאריך 1 ביולי בבתי ספר השייכים לחינוך הממלכתי, לחינוך הממלכתי הדתי ולחינוך הממלכתי דובר הערבית.
בכל כיתה המונה 28 תלמידים (לפי הנחיות משרד החינוך), מלמדים שני מורים את השפה האנגלית: מורה לאנגלית מישראל ומורה דובר אנגלית מקנדה, אוסטרליה אנגליה או ארצות הברית. בכל בית ספר ישנו רכז מוביל שאחראי על הפעלת התוכנית.
התוכנית פועלת בשיתוף פעולה עם הפיקוח על האנגלית במשרד החינוך, ראשי עיריות, מנהלי אגפי חינוך ומנהלי בתי הספר.
המורים הישראלים המשתתפים בתוכנית הם מורים מוסמכים לאנגלית וחלקם מורים מ"חותם" (Teach First Israel), תוכנית מנהיגות חינוכית חברתית המאמינה בשוויון הזדמנויות בחינוך בישראל[6].
המורים מארצות הברית הם מחנכים מתוכנית "Teach for America" שעברו הכשרה מיוחדת בהוראת האנגלית ובעבודה עם אוכלוסיות במקומות שונים בעולם[7]
יום הלימודים נחלק לשניים:
א. בחלקו הראשון של היום, מתנהלים השיעורים על-פי הגישה המסורתית באמצעות הוראה פרונטלית.
ב. החלק השני של יום הפעילות כולל לימודים חווייתיים באמצעות התנסויות ופרויקטים כיתתיים ובית ספריים. התלמידים חווים מגוון פעילויות בשפה האנגלית, לדוגמה: שירים, מופעי קסמים, בישול, סדנאות שפת סימנים, בדיחות ועוד.
יישובים המשתתפים בפרויקט
בשנת 2018 השתתפו בפרויקט יישובים ברחבי הארץ שמוינו למסלולים על ידי "תלמ"א":
המסלול המקורי: נצרת עילית, מגדל העמק, מועצה אזורית עמק יזרעאל, מועצה אזורית מנשה.
מסלול בלתי תלוי: ירושלים, מזרח ירושלים.
מסלול המדבר: מצפה רמון, דימונה, ירוחם רמת הנגב, אילת.
מסלול החוף: אשקלון, קריית מלאכי, אופקים, חבל יבנה, רחובות.
מסלול מחנות החיים: כפר הנוער בן שמן.
המסלול המיסטי של צפת: מועצה אזורית מרום הגליל, שני כפרים דרוזיים.
הערכת התוכנית על ידי ראמ"ה
סכם
פרספקטיבה
הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך ביצעה שני מחקרי הערכה על "תלמ"א".
ממצאי המחקר הראשון שנערך בשנת 2015[8], מצביעים על כך שמטרות התוכנית הושגו ברובן.
רוב התלמידים, ההורים והמורים היו שבעי רצון מן התכנים ואופן הפעלת התוכנית והביעו נכונות להשתתף בה בעתיד. בדרך כלל הייתה התאמה בין מתווה התוכנית ליישומה בפועל והמורים דווחו הן על שיפור ברמת האנגלית של התלמידים והן על מידת ביטחונם בשפה.
הצלחת התוכנית באה לידי ביטוי גם ביחסים הטובים שנוצרו בין התלמידים והמורים. המורים משתי הקבוצות אף ראו בשיתוף הפעולה שנוצר ביניהם, נקודת חוזק של התוכנית. המורים הישראליים ציינו שלמדו רבות בתחום המקצועי והמשמעתי מעמיתיהם שבאו מחו"ל.
עם זאת, עלו מספר המלצות ומסקנות ליישום:
- הצורך בחיזוק מערך הסברה לקראת התוכנית.
- הגדלת מידת המעורבות של מפמ"ר האנגלית בהכנת התוכנית ובשיפור איכות חוברת התרגול.
- תכנון דיפרנציאלי של תוכני התוכנית לא רק לפי כיתות הלימוד, אלא גם לפי הרמה האישית של התלמידים.
- מינוי אדם שיהיה אחראי לארגון ההתנהלות הלוגיסטית.
מן המחקר השני של ראמ"ה שנערך בשנת 2017 עלו המסקנות וההמלצות הבאות:
התוכנית היא בעלת פוטנציאל חיובי לחולל שינוי בתחום הוראת האנגלית. מרבית המשתתפים תיארו "חוויית למידה שונה ומיוחדת המביאה רעננות ותחושת התחדשות בלימוד השפה". המורים והתלמידים חשו כי הרוויחו בהיבטים שונים מהשתתפותם בתוכנית. כן ציינו שנוצר קשר ישיר ומשמעותי בין הצוות לתלמידים.
הרוב סבורים כי מדובר בתוכנית איכותית המבטאת שינוי תפיסתי בסיסי ביחס להוראת האנגלית. השילוב בין למידה חווייתית לצד תהליך הקניית השפה באופן פרונטלי נתפס כחיובי מאוד. נקודת חוזק נוספת היא שילוב המורים האמריקאיים בתוכנית.
המורים הביעו את רצונם לשוב ולהשתתף בתוכנית גם בעתיד. עם זאת, 62% מן המורים דגלו בהכנסת שינויים לתוכנית בהיבטים שונים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית- חגית רון רבינוביץ', שיעור מולדת, באתר ישראל היום, 3 בינואר 2019
- איריס בר־לב, מלמדים בשפת M, באתר ynet, 20 ביולי 2017
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.