כפר ורדים

כפר ורדים הוא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל המשתייכת לאשכול רשויות גליל מערבי. המועצה שוכנת במערב הגליל העליון, סמוך לעיר המעורבת מעלות-תרשיחא על כביש 854. שוכנת בחבל תפן שבגליל המערבי.

עובדות מהירות לאום ודת, אוכלוסייה לפי גיל ...

Remove ads

גאוגרפיה

כפר ורדים שוכן בצפון חבל תפן שבגליל המערבי על מורדות הר אשכר, ומתנשא לרום מרבי שבין 500–600 מטר מעל פני הים.

ממוקם כ-30 ק"מ מזרחית לעכו, כ-15 ק"מ צפונית לכרמיאל, על כביש 854 (כביש מעלות-כרמיאל), בסמוך למעלות-תרשיחא, וכ-9.5 ק"מ דרומית לגבול ישראל–לבנון.

מזג האוויר נעים ויבש גם בימי הקיץ החמים, בחורף קריר, גשום ולעיתים יורד שלג.

היסטוריה

סכם

פרספקטיבה

ראשיתו של היישוב כפר ורדים בתוכניתו של התעשיין סטף ורטהיימר להקים עיר ורדים ליד מעלות-תרשיחא^[5]. בתחילת 1977 הוא פרסם מודעה בעיתון מעריב^[6], שבעקבותיה נרשמו 200 מתיישבים לעיר העתידית^[7]. התכנית עוררה התנגדות רבה מצד יישובים אחרים בגליל^[8], בגלל שורטהיימר דרש שהיא תהיה עצמאית מבחינה מוניציפלית ותהייה לה מערכת חינוך נפרדת^[9]. באוגוסט 1977 זכתה התכנית לתמיכה מצד משרדי הממשלה^[10] וורטהיימר סיפר שיש לעיר כבר 1,000 נרשמים^[11]. ב-17 באוגוסט 1977 החליטה ועדה משותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית על הקמת צוות לבדיקת התכנית^[12] ובספטמבר 1977 אושרה התכנית תוך קביעה שהיישוב יהיה תחת ועד מקומי בתוך מועצת מעלות-תרשיחא^[13]. האישור נתקל בהתנגדות של מועצת מעלות כמו גם של חברי כנסת מימין כמו דב שילנסקי ומשמאל כמו יוסי שריד שהתנגדו להקמת שכונת וילות נפרדת ליד מעלות^[14].

בשנת 1979 קיבל ורטהיימר 7,000 דונם קרקע ממינהל מקרקעי ישראל עם הרשאה לתכנון, פיתוח והקמת יישוב קהילתי בהתאם לחזונו, כחלק מתוכנית רחבה יותר שכללה את אזור התעשייה תפן. במסגרת התוכנית נועד כפר ורדים להיות מקום מגורים איכותי שיפעיל מערכות חינוך ותרבות מפותחות, וימשוך אוכלוסייה אמידה מגוש דן והמרכז.

היישוב הוקם שנת 1984. המבנה הראשון שהוקם בו היה בית ספר יסודי, שבשנותיו הראשונות לא-קיבל "סמל מוסד" ממשרד החינוך.תבנית:דרוש הבהרה בית הספר הוקם ביישוב כדי להפחית את התלות של תושבי היישוב החדש ביישובי הסביבה הנוכחיים ואף במועצות אזוריות לעתיד.

כפר ורדים נבחר מתוך הסכמה בקרב תושביה לקרוא את שם היישוב וכן את רחובותיו על הטבע, ולא על שם אישים. שם היישוב המיועד היה תחילה "עיר הוורדים", מתוך חזון שברבות הימים, יגדל היישוב ויהיה לעיר^[15], אך ראש המועצה המקומית דאז של מעלות-תרשיחא, שלמה בוחבוט התנגד להקמה של "עיר" ליד מעלות-תרשיחא.^[^{דרוש מקור]} כפשרה, החליט סטף ורטהיימר לעשות שימוש בשם "כפר ורדים".

המועצה המקומית הוקמה בשנת 1993, לאחר שעד אז, נוהל היישוב על ידי ועד מקומי, והיה כפוף מוניציפלית למועצה אזורית מעלה יוסף.

הבחירות הראשונות למועצה המקומית נערכו בשנת 1998.

בשנת 2008 הוחלט לאחד את כפר ורדים עם מעלות תרשיחא, כחלק ממהלך לאיחוד רשויות מקומיות^[16]. בסופו של דבר, המהלך לא יצא לפועל.

בדצמבר 2015 פורסם כי המועצה מתכננת להקים אזור תעסוקה משותף ביחד עם עיריית מעלות-תרשיחא. האזור עתיד להיות בגודל של כ־460 דונם ויכלול בין היתר כ-67.5 אלף מ"ר לתעסוקה, כ-122 אלף מ"ר לתעשייה ואף כ-22 אלף מ"ר למסחר. על פי התכנון, ההכנסות מאזור התעסוקה יחולקו באופן שווה בין שני היישובים, כ-50% לכל יישוב^[17]. בתחילת 2017 אושר הפרויקט במסגרת הסכם הגג של עיריית מעלות-תרשיחא^[18].

בנובמבר 2018 החלו עבודות ההקמה של פרויקט ורד הכפר. בפרויקט ייבנו כ-150 יחידות דיור^[19].

Remove ads

חינוך

בשנת 1991 הוקם בכפר ורדים שבט של תנועת הצופים העבריים. שמו של שבט הצופים בהקמתו היה "שבט אורן", לאור ריבוי עצי אורן ברחבי היישוב. בהמשך הוחלף ונקרא על-שמו של עפר כהן המנוח, שבט עפר. לצד הצופים פועלות תנועות נוער נוספות, כגון נוע"ם וסיירות.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מרץ 2025 (אומדן), מתגוררים בכפר ורדים 5,597 תושבים, מתוכם 5,560 תושבי ישראל (מקום 228 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.1% בשנה^[2]‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 87.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 17,176 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[20]

חפירות ארכאולוגיות

בשנת 2009 בעת ההיערכות ל"שלב ג'" בפיתוח כפר ורדים, נתגלתה מערכת קבורה ממערב ליישוב. תוצאות סקר התושבים שנערך הביאו לשתי עונות של חפירה ארכאולוגית (של רשות העתיקות) בין השנים 2018–2016. מתחם הקבורה מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה, כשבין הממצאים שהתגלו בחפירות היו כ-30 קברי פיר ששימשו לקבורה משפחתית.