Loading AI tools
שלוחה לבנונית של ארגון הטרור הפלסטיני חמאס מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לארגון הטרור חמאס נוכחות קבועה ומבוססת בדרום לבנון. התבססות חמאס בלבנון מעוררת חששות בקרב תושבי לבנון לגבי ריבונותה ויציבותה של המדינה.[1][2]
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
.jpg)
במהלך החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל נהרג סאלח אל-עארורי, סגן מנהיג הלשכה המדינית של חמאס בתקיפה אווירית ברובע הדאחייה בביירות. אל-עארורי היה אחת מדמויות המפתח מאחורי טבח שבעה באוקטובר. יחד איתו נהרגו בכירים נוספים בחמאס בהם סמיר פינדי אבו עאמר ועזאם אל-אקראה אבו עמאר.[3] פתח שריף, ראש השלוחה הלבנונית של חמאס, נהרג בסיכול ממוקד במבצע חיצי הצפון.
שלוחת החמאס בלבנון פעילה בעיקר במחנות הפליטים הפלסטיניים אל־ברג' אל־שמאלי ואלבצ באזור צור, ויש לה נוכחות גם במחנה הפליטים ברג אל-בראג'נה בביירות ובמחנה הפליטים עין אל-חילווה ליד צידון. לפי הערכות יש לארגון כ־1,500 פעילים, שעברו הכשרות גם באיראן.[4]
מערכת היחסים בין חמאס וחזבאללה התפתחה עם השנים בעקבות שאיפות הדדיות לערעור מעמדו של אש"ף בעקבות שיתוף הפעולה שלו עם ישראל. מערכת היחסים בין הארגונים התדרדרה בעקבות הברית המדינית של חמאס עם טורקיה, מדינה שאיראן, תומכת חזבאללה, הייתה באי הסכמות איתה. מערכת היחסים ביניהם החמירה ב-2011, במהלך המלחמה בסוריה, כאשר חמאס תמך במורדים נגד הממשלה וחזבאללה נלחם עם ממשלת סוריה נגד המורדים הסורים שכללו פעילי חמאס שנכחו בסוריה.[5]
יחסי חמאס וחזבאללה החלו להשתפר בעקבות שיפור הקשר בין איראן לטורקיה. לחמאס היו פעילים לאורך השנים במחנות הפליטים בלבנון, השיפור ביחסי חמאס-חזבאללה-איראן הוביל להגברת הנוכחות והכוח של חמאס בלבנון, שדווח לא רק כפוליטי אלא כתמיכה צבאית.
מבחינה היסטורית, מעורבותו של חזבאללה בפוליטיקה הלבנונית הוגבלה לפעילות פרלמנטרית. עם זאת, נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000 ויציאת סוריה מלבנון בשנת 2005, שינו את הנוף המדיני והצבאי הן בחזית האזורית והן בחזית הפנים. חזבאללה הגביר את מעורבותו בפוליטיקה הלבנונית, והצטרף רשמית לממשלת לבנון ב-2005. בעוד שנסיגת ישראל בשנת 2000 הוכתרה כניצחון המכריע של ההתנגדות בלבנון, נוצר אתגר משמעותי בנוגע לפירוק הנשק של חזבאללה כפי שהוחלט בהחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהוביל את חזבאללה להתנגד לו בתוקף ודחף את חזבאללה ולבנון לסף סכסוך פנימי.[6]
בשנת 2004 התקבלה החלטה 1559 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהורתה לפרק את כל הכוחות החמושים בדרום לבנון מנשקם על מנת לאפשר למדינת לבנון לקחת אחריות על ריבונותה.
בשנת 2006 התקבלה החלטה נוספת במועצת הביטחון של האו"ם, בעקבות מלחמת לבנון השנייה. החלטה 1701 המורה על חזבאללה וישראל להפסיק את הלחימה ואת כל ההתקפות והפעולות זה נגד זה וכן הורתה על חזבאללה לסגת אל מעבר לנהר הליטני.[7] חזבאללה הפר את החלטת האו"ם בהזדמנויות שונות. במהלך השנים האחרונות דווח כי חזבאללה מקבל נשק מאיראן ובונה בסיסים לייצור נשק עצמאי בתוך לבנון.[8][9]
ב-Time of Israel נכתב כי צבא לבנון נמנע מלהתערב במחנות בדרום לבנון, הותיר אותם פגיעים ובכך אפשר למפלגות פלסטיניות, כולל חמאס להשתלט עליהם.[10][11]
בשנת 2017, יחיא סינואר נבחר למנהיג חמאס ברצועת עזה. סינוואר, בעל יחסים קרובים עם איראן תיקן את מערכת היחסים של חמאס עם הארגון הלבנוני חזבאללה ועם נשיא סוריה בשאר אל-אסד. מערכת היחסים המשוקמת יצרה "אחדות של שדות קרב" לא רשמית.[11]
בשנת 2020 דווח על ביקור מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה, במחנות הפליטים הפלסטינים של לבנון.[11]
בשנת 2022 חשף סינוואר הסכם בציר ההתנגדות (חזבאללה-חמאס-סוריה-איראן). יש שטוענים כי קיים חמ"ל משותף בלבנון. אף על פי שיתוף הפעולה של הארגונים, לדברי אחמד עבד אל-האדי, ראש הלשכה המדינית של חמאס בביירות, חמאס לא הודיע לחזבאללה לפני התקפתם ב-7 באוקטובר 2023 בישראל.[5]
החששות על שיתוף הפעולה בין חמאס לחזבאללה הועלו על ידי שגריר ישראל באו"ם לשעבר, דני דנון. במכתב שכתב במאי 2018 הוא הזהיר בנוגע להתחזקות היחסים בין חמאס לחזבאללה, והתייחס אליהם כאל "שני ארגוני הטרור המוכרים בינלאומית... הפרוקסי האיראני". במכתב התייחס דנון למכתב קודם ששלח ב-2017, בו הודיע לאו"ם כי חמאס קושר קשר עם חזבאללה וחסותו בטהראן במטרה להרחיב את פעילותו מעבר לגבולות עזה. לדברי דנון, שיתוף הפעולה בין חמאס, חזבאללה ואיראן מהווה איום בינלאומי.[10]
מאוקטובר 2023 ועד אוגוסט 2024 קיבל הארגון אחריות על 15 פעולות נגד ישראל. בהם נכללו שיגור רקטות לעבר הגליל המערבי ב־10 באוקטובר 2023 וניסיון חדירה ליד מרגליות ב־14 באוקטובר 2023.[4]
ב-4 בדצמבר 2023, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, הכריז חמאס על הקמתו הרשמית של הארגון בלבנון. היחידה שבסיסה בלבנון כונתה "יחידת משמרות מבול אל-אקצא".[12][13][14]
הודעת חמאס קראה ל"עם הפלסטיני" של לבנון ולכל לוחמי הג'יהאד להצטרף לארגון ו"לתרום להתנגדות נגד הכיבוש, תוך מסגרות כחלק מהמאבק הרחב לשחרור ירושלים ומסגד אל-אקצא".[14]
לפי גורם אמריקאי שדווח בסקיי ניוז, חזבאללה סיפק לאנשי חמאס בלבנון רקטות לשימוש נגד ישראל.[10]
ב-30 בספטמבר 2024 חוסל בסיכול ממוקד מפקד השלוחה, פתח שריף אבו אל-אמין.
הקמת "משמרות מבול אל-אקצא" הובילה לביקורת מצד דמויות פוליטיות ופלגים שונים בלבנון. רבים טענו שארגון כזה, בעל השלכות צבאיות פוטנציאליות, עלול לפגוע בריבונותה של לבנון ולהפר החלטות בינלאומיות, במיוחד את הסכם טאיף. מבקרים, כולל חברי מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצריים ואישים פוליטיים אחרים, הביעו דאגה לגבי הישנות פוטנציאלית של סוגיות היסטוריות הקשורות לארגוני טרור פלסטיניים הפועלים משטח לבנון.
בתגובה לביקורת הנרחבת ניסה נציג חמאס בלבנון, אחמד עבד אל-האדי, להפיג את החששות בקביעה שלארגון לא יהיה אופי צבאי. עם זאת, הצהרות סותרות של מקורות אחרים בחמאס הצביעו על כך שחלק מהחברים עשויים להיות מעורבים בהתנגדות מזוינת.
ראש ממשלת לבנון, נג'יב מיקאתי, דחה בתוקף את הקמת הארגון החדש, והדגיש כי "הדבר בלתי נתפס, וכי גורמים רלוונטיים הבהירו כי אינו מיועד לפעולה צבאית".[14]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
