2012 בישראל

2012 בישראל (ה'תשע"ב – ה'תשע"ג) הייתה השנה בה מדינת ישראל ציינה 64 שנים להקמתה.

עובדות מהירות

««« 2011 2010 2009	דגל ישראל	2012 בישראל	»»» 2013 2014 2015
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-2012 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 2012

סגירה

הנהגה

נשיא המדינה – שמעון פרס
ראש ממשלת ישראל השלושים ושתיים – בנימין נתניהו
יושב ראש הכנסת השמונה עשרה – ראובן ריבלין
נשיא בית המשפט העליון – דורית ביניש עד 28 בפברואר, מאז אשר גרוניס
ראש המטה הכללי – בני גנץ
מפכ"ל המשטרה – יוחנן דנינו

אירועים בולטים

1 בינואר – אחרי 17 שנים בתפקיד הודיעה גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי, הבנק השני בגודלו בישראל, על פרישתה מהתפקיד.^[1]
2 בינואר – שלמה ינאי, מנכ"ל חברת טבע, חברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם, הודיע על פרישתו לאחר חמש שנים בתפקיד. לתפקיד יתמנה ג'רמי לוין.^[2]
2 בינואר – לאחר שבמשך חודשים עמדה שאלת שירת נשים במרכזו של דיון ציבורי, קבעה ראש אגף כוח אדם אלוף אורנה ברביבאי, כי באירועים רשמיים יידרשו כלל החיילים להיות נוכחים, גם אם תושמע בהם שירת נשים, ואילו ביתר האירועים יהיה הדבר נתון לשיקול דעת המפקדים.^[3]
2 בינואר – בכנסת התקבל תיקון לחוק בתי המשפט, שקובע שאין מגבלה על אורך כהונתו של נשיא בית המשפט העליון. עד לתיקון החוק, המצב המשפטי מ-2007 היה שלתפקיד הנשיא מתמנה רק מי שלו אופק כהונה של שלוש שנים לפחות.^[4]
5 בינואר – ועדה בראשות מאיר שמגר שבחנה את נושא חילופי השבויים קבעה, שבמשא ומתן עתידי על ישראל להקשיח את עמדותיה ולשחרר אסירים בודדים תמורת שחרור שבוי יחיד. את הדוח, שרובו חסוי, הגישה הוועדה לשר הביטחון אהוד ברק.^[5]
5 בינואר – פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום בפרשת הולילנד נגד שורה של נאשמים, ובהם ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט, ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי ויושב ראש דירקטוריון תעשיות מלח לישראל דני דנקנר. זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה בה ראש ממשלה לשעבר מואשם בלקיחת שוחד.^[6]
6 בינואר – לאחר שבמשך כחצי שנה היה הרכב בית המשפט העליון חסר, בחרה הוועדה לבחירת שופטים בארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון: שופטי בתי המשפט המחוזיים נעם סולברג, צבי זילברטל ואורי שהם ופרופסור דפנה ברק-ארז.^[7]
7 בינואר – הפגנות בת"א במחאה על החלטת עיריית ת"א לפנות את מאהל התקווה, שהוקם במסגרת המחאה החברתית בישראל 2011. בין העצורים בהפגנות גם סתיו שפיר.^[8]
31 בינואר – בבחירות לראשות הליכוד^[9] ניצח היושב ראש המכהן בנימין נתניהו את המתמודד היחידי מולו, משה פייגלין.^[10]
ינואר - פרשת ההאקר הסעודי
28 בפברואר – נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש פרשה מכהונתה לגמלאות ובמקומה התמנה לנשיא השופט אשר גרוניס.^[11]
מרץ – עליית ערוץ הטלוויזיה הלא TV המשדר בשפה הערבית בשידורי הכבלים והלוויין לרווחת תושבי ישראל הערבים, תושבי השטחים וכן העולם הערבי כולו.
26 במרץ – בשרפה ביחידת דיור ברחובות נספו אב וחמשת ילדיו.^[12]
27 במרץ – בבחירות הפנימיות במפלגת קדימה, ניצח שאול מופז את ציפי לבני.
8 במאי – הועברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק מטעם הממשלה לפיזור הכנסת, אך לאחר מכן, עוד באותו היום, נחתם הסכם בין הליכוד לקדימה על כניסת "קדימה" לממשלה, דבר שייתר את הצעת החוק לפיזור הכנסת. בהסכם נקבע בין השאר שהממשלה תיזום חוק לשינוי שיטת הממשל ויו"ר קדימה, שאול מופז, יתמנה לשר.^[13]
12 במאי – גל הפגנות ראשון של המחאה החברתית לשנת 2012.^[14]
19 במאי – קיצור זמן הנסיעה ברכבת ישראל מבאר שבע לתל אביב ל-52 דקות; פתיחת התחנות יבנה מערב ורמלה.^[15]
4 ביולי – מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס סיים את תפקידו.
4 ביולי – ארכאולוגים בישראל מגלים רצפת פסיפס המתאר את דמותו המקראית של שמשון לצד כיתוב בעברית בבית כנסת עתיק בחוקוק שבגליל.^[16]
10 ביולי – ארבע שנים אחרי שנאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות סדרת חקירות משטרה נגדו, בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד אולמרט, בעבירה של הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות וזיכה אותו מכל האישומים נגדו בפרשות מעטפות הכסף וראשונטורס.
14 ביולי – במלאת שנה למחאה החברתית של קיץ 2011, נערכה הפגנה בת"א שאורגנה בין היתר על ידי דפני ליף. במהלך ההפגנה הצית את עצמו הפעיל משה סילמן במחאה על יחס רשויות הרווחה אליו. הוא נפטר 6 ימים לאחר מכן.
17 ביולי – סיעת קדימה פורשת מהקואליציה עקב המחלוקת על גיוס חרדים לצה"ל.^[17]
18 ביולי – 7 הרוגים וכ-32 פצועים בפיגוע באוטובוס של תיירים מישראל שאירע בנמל התעופה בורגס שבבולגריה.
18 ביולי – מסע לווייתו של הרב יוסף שלום אלישיב בו השתתפו למעלה מ-350,000 בני אדם. הייתה לאחת ממסעות הלוויה ההומות ביותר שנערכו במדינת ישראל.
1 באוגוסט – פג חוק טל, אשר העניק פטור גורף משירות צבאי למרבית האוכלוסייה החרדית בישראל, ובעקבות כך על פי חוק שירות ביטחון חלה פורמלית חובת גיוס גם על האוכלוסייה החרדית.
13 באוקטובר – בתום ארבע שנים של מאבק משפטי מתוקשר, דחה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב את בקשתם של בנותיה של אסתר הופה, אשר הייתה מזכירתו של מקס ברוד, וקבע כי אוסף כתבי יד נדירים של פרנץ קפקא ומקס ברוד, אשר היה ברשותה של הופה, יישאר בישראל ויועבר לספרייה הלאומית של ישראל כפי שביקש ברוד בצוואתו.^[18]
16 באוקטובר – הצעת חוק לפיזורה המוקדם של הכנסת והקדמת הבחירות ל־22 בינואר 2013 מאושרת במליאת הכנסת ללא מתנגדים.
21 באוקטובר – צבאות ארצות הברית, ישראל, גרמניה ובריטניה מבצעות את תרגיל ההגנה המשותף "אוסטר צ'לנג' 12" אשר במסגרתו השתתפו בסביבות 3,500 חיילים אמריקנים ו-1,000 חיילי צה"ל.
25 באוקטובר – ראש הממשלה המכהן ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו, ושר החוץ המכהן ויו"ר מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, מכנסים מסיבת עיתונאים משותפת בה הם מכריזים על היוזמה להקמת רשימה משותפת של הליכוד וישראל ביתנו לקראת הבחירות לכנסת ה-19. הרשימה המשותפת תיקרא "הליכוד ביתנו" כאשר נתניהו יהיה מספר 1 ברשימה, וליברמן יהיה מספר 2 ברשימה.
26 בנובמבר – אהוד ברק מצהיר פרישתו מהחיים הפוליטיים ועל כך שלא יתמודד בבחירות לכנסת התשע עשרה.
13 בדצמבר – היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין מודיע על הגשת כתב אישום נגד אביגדור ליברמן, לצד סגירת תיק החקירה העיקרי נגדו. בעקבות כך, למחרת ליברמן מודיע על התפטרותו מתפקיד שר החוץ בממשלה היוצאת, אך כי הוא ימשיך להיות מועמד ברשימת הליכוד ישראל ביתנו.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

3 בינואר – אחרי 15 חודשים של נתק, מתקיימת פגישה ראשונה בעמאן שבירדן בין נציג ישראלי לנציג פלסטיני במשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית.^[19]^[20]
25 בינואר – כוחות צה"ל לוכדים את יו"ר הפרלמנט של החמאס עבד אל-עזיז דוויק סמוך לרמאללה בגין פעילותו וחברותו בארגון טרור. בעקבות כך בית דין צבאי בכלא עופר שולח אותו לשישה חודשי מאסר מנהלי.^[21]^[22]
9 במרץ – 16 במרץ - הסלמת מרץ 2012
- 9 במרץ - הסלמת מרץ 2012: מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית זוהיר אל-קייסי, חבר בכיר נוסף בוועדות ההתנגדות העממית ושני פלסטינים חמושים נוספים נהרגים בסיכול ממוקד שביצעו כוחות צה"ל ברצועת עזה באמצעות כלי טיס. הפלגים הפלסטינים ברצועה, ובראשם הג'יהאד האיסלאמי וועדות ההתנגדות העממית הגיבו בירי מאסיבי לעבר ערי הדרום, במשך 3 ימים ברציפות. זוהי ההסלמה החמורה ביותר ברצועת עזה מאז מבצע עופרת יצוקה.
- 13 במרץ - הסלמת מרץ 2012: דווח בכלי התקשורת על הסכם להפסקת אש שהושג בתיווך מצרים.
- 14 במרץ - הסלמת מרץ 2012: על אף הדיווחים על הסכמה לרגיעה, ירי טילי הגראד לעבר ערי הדרום נמשך. בעקבות הירי הוחלט במרבית ערי הדרום להשבית את הלימודים.
15 במרץ – בפיגוע דקירה ברכבת הקלה בשכונת פסגת זאב בירושלים צעיר פלסטיני פוצע באורח קשה חיילת בת 19. המחבל נלכד כעבור מספר שעות במחסום קלנדיה צפונית לירושלים בעת שניסה להימלט בחזרה לשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית.^[23]
5 באפריל – בחצות נורתה רקטת גראד מסיני שבמצרים ופגעה בשכונת השחמון שבעיר אילת. הרקטה לא גרמה לנפגעים או לנזק ברכוש.
1 ביוני – לוחם גולני נרצח באזור כיסופים על ידי מחבל שחדר מרצועת עזה.^[24]
15 ביוני – מסיני שבמצרים נורו לראשונה שתי רקטות גראד אל אזור עובדה ומצפה רמון.^[25]
18 ביוני – שלושה מחבלים חדרו דרך פרצה בגדר הגבול ישראל-מצרים, הניחו מטען צד וכאשר עברו רכבם של עובדי הקבלן המחבלים הפעילו את המטען החבלה ופתחו בירי RPG וירי מנשק קל. במהלך המתקפה נרצח עובד קבלן. כוח גולני שהיה באזור פתח באש על החוליה והרג שני מחבלים. המחבל הנותר הצליח לברוח חזרה לסיני.
5 באוגוסט – מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל-מצרים-רצועת עזה: מחבלים פלסטיניים מרצועת עזה וחוליית טרור מסיני הורגים 15 חיילים מצרים, גונבים מהם שני נגמ"שים ומנסים לפרוץ לישראל ליד מעבר כרם שלום בזמן שמטחי רקטות משוגרים לעבר חבל אשכול. הפיגוע נכשל, צה"ל הרג את המחבלים שפרצו, אין ישראלים הרוגים.
16 באוגוסט – בקבוק תבערה הושלך על מונית פלסטינית סמוך לבת עין. שישה בני משפחה נפצעו מהם שניים באורח קשה.^[26]
21 בספטמבר – חייל צה"ל נהרג וחייל נוסף נפצע בינוני בהיתקלות עם מחבלים בגדר הגבול ישראל-מצרים בסמוך לאזור הר חריף. כל שלושת המחבלים נהרגו מאש צה"ל.
10 בנובמבר – טיל נ"ט נורה לעבר ג'יפ של צה"ל בירי נפצעו 4 חיילי צה"ל אחד מהם אנוש. יום למחרת, התבצע ירי מתמשך לעבר יישובי הדרום. 3 נפגעים בעיר שדרות לאחר שרקטת קאסם פגעה פגיעה ישירה במפעל.
14 בנובמבר – מבצע עמוד ענן: חוסל אחמד ג'עברי והחל מבצע עמוד ענן.
15 בנובמבר – מבצע עמוד ענן: שלושה אזרחים ישראליים נהרגים בקריית מלאכי לאחר שמטח רקטות משוגר מרצועת עזה לעבר בנייני מגורים, בתי ספר ובתים פרטיים שונים ברחבי אזור הדרום.
15 בנובמבר – מבצע עמוד ענן: שתי רקטות נורו מרצועת עזה לעבר תל אביב, כאשר אחת מהרקטות נחתה לבסוף בים והשנייה פגעה באזור לא מיושב בפרברי העיר. ארגון הג'יהאד האיסלמי נטל אחריות למתקפה זו, אשר הייתה מתקפת הטילים הראשונה על העיר מאז 1991 במהלך מלחמת המפרץ.
16 בנובמבר – מבצע עמוד ענן] כוחות החמאס ברצועת עזה משגרים רקטות לעבר ירושלים.
21 בנובמבר – מבצע עמוד ענן: הפסקת האש בין ישראל לחמאס נכנסת לתוקף בשעה 07:00 זמן מקומי.
29 בנובמבר – העצרת הכללית של האומות המאוחדות את צירופה של הרשות הפלסטינית לארגון כמדינה משקיפה שאינה חברה מלאה. 138 מדינות מצביעות בעד המהלך, 9 מצביעות נגד ו-41 נמנעים.
8 בדצמבר – מנהיג החמאס חאלד משעל מגיע לראשונה בחייו לביקור ברצועת עזה לחגיגות ציון 25 שנים לייסוד ארגון החמאס. בנאום שמשעל נושא בעצרת המונית בהשתתפות מאה אלף תומכים פלסטינים, משעל מציין במפורש כי העם הפלסטיני לעולם לא יהיה מוכן להתפשר עם קיומה של מדינת ישראל וכי הארגון יפעל בנחישות לכיבוש הדרגתי והשגת שליטה מלאה על הטריטוריות שכוללות את מדינת ישראל, הגדה המערבית ורצועת עזה, על מנת להקים באזורים הללו מדינה אסלאמית.

העימות בין ישראל לציר איראן-סוריה-חזבאללה

13 בפברואר – הפיגועים נגד הדיפלומטים הישראלים בהודו ובגאורגיה: מטען חבלה מתפוצץ ברכב של השגרירות הישראלית בניו דלהי וגורם לפציעתה של אשת הנספח הצבאי הישראלי בשגרירות בניו דלהי. בנוסף, באותו היום התגלה ונוטרל מטען נפץ ברכב של השגרירות הישראלית בטביליסי שבגאורגיה. ישראל האשימה את איראן באחריות לתקיפות^[27].
25 בספטמבר – פצצות מרגמה משוגרות מסוריה לעבר רמת הגולן במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה. אין הרוגים או נזק.
11 בנובמבר – פצצת מרגמה התפוצצה בסמוך למוצב צה"ל ברמת הגולן. כוחות צה"ל יורים בתגובה טיל נגד טנקים לעבר מקור הירי בסוריה.
12 בנובמבר – פצצת מרגמה נוספת משוגרת מסוריה לעבר מוצב צה"ל ברמת הגולן. צה"ל פותח בירי טנקים לעבר מקור הירי בסוריה ופוגע מספר פגיעות ישירות ביחידת ארטילריה המשתייכת לצבא הסורי.