חיים אלכסנדר

חיים (היינץ) אלכסנדר (9 באוגוסט 1915, ברלין – 18 במרץ 2012, ירושלים) היה מלחין ישראלי.

חיים אלכסנדר
Haim Alexander

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	9 באוגוסט 1915 ברלין, הקיסרות הגרמנית
פטירה	18 במרץ 2012 (בגיל 96) ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות
מוקד פעילות	גרמניה
מקום לימודים	קונסרבטוריון שטרן
שפה מועדפת	גרמנית
כלי נגינה	פסנתר
פרסים והוקרה	פרס אקו"ם

קורות חיים

אלכסנדר נולד ב-1915 בברלין בירת גרמניה למשפחה מוזיקלית. התייתם מאביו בגיל שבע ומאז "אומץ" על ידי בית היתומים היהודי ברוך אאורבך ששכן בדרך שנהאוזר 162 בברלין. החל את דרכו לעולם המוזיקה בלימודי פסנתר, תאוריה וזמרה אצל מורים פרטיים ובמסגרת קונסרבטוריון שטרן בברלין. בבית הכנסת הסמוך לבית היתומים הוא ליווה בהרמוניום בערבי שבת ובשבתות וחגים יצירות חזנות מאת סלומון זולצר, לואיס לבנדובסקי מלחינים יהודים אחרים.^[1] הוא היה הילד היהודי היחידי במקהלת הילדים של בית הספר הגבוה למוזיקה בברלין (Hochschule für Musik), שם אף שר לעיתים כסולן. הפסנתרן ויליבלד צ'ירש היה מורו לפסנתר והוא הרחיב את תחומי העיסוק בשיעורים להוראת ספרות המוזיקה כולה. צ'ירש הנחה אותו אל עולם האופרה; יחד קראו וניתחו יצירות מאת ואגנר, מוצארט ובטהובן ואת האופרות של אלברט לורצינג.

עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 החלה חקיקה נגד היהודים בתחומים שונים, בהם בתחום המוזיקה. ב-1934 הורחק אלכסנדר מאיגוד המוזיקאים, ובהמשך הורחק גם מן הקונסרבטוריון יחד עם סטודנטים יהודים אחרים. בשנת 1936 עלה אלכסנדר לארץ ישראל בעקבות שליחותו של הכנר אמיל האוזר להענקת סרטיפיקטים לארץ ישראל למוזיקאים יהודים צעירים באירופה, שהוזמנו לקורס בן שנתיים באקדמיה בירושלים שפתח האוזר באותה עת. עם תום לימודיו השתקע אלכסנדר בארץ ישראל והמשיך את לימודיו עם אירמה ושטפאן וולפה. הוא השתלם בנגינה בפסנתר אצל אילונה וינצה-קראוס ולמד את תורתו של פאול הינדמית אצל חנוך יעקבי. שטפאן וולפה היה תלמידו של ארנולד שנברג וחסיד שיטת שנים-עשר הטונים, שאותה ראה כיחידה לכתיבת מוזיקה מודרנית. יעקבי, לעומתו, שלל שיטה זו לחלוטין ודגל בתורת הינדמית. בהיותו סטודנט צעיר התבטא אלכסנדר בסגנון מודאלי ורק בהמשך החל להגשים מקצת מרעיונותיו של וולפה.

ב-1945 סיים אלכסנדר את לימודיו והחל ללמד פסנתר, תאוריה וקומפוזיציה באקדמיה ע"ש רובין למוזיקה ולמחול בירושלים עד ליציאתו לגמלאות ב-1981.

חייו הפרטיים

לאלכסנדר נולדו שלושה בנים. בנו רון נפל בפעולת פשיטה בגבול לבנון ב-28 בדצמבר 1970.

מיצירותיו

• 1950 "שישה מחולות ישראליים" לפסנתר.
• 1952 "וקיבצתי אתכם", מוטט למקהלה א-קאפלה (פרס ה"זמריה" הראשונה). (מילים מספר יחזקאל ומספר תהילים)
• 1952 ריקוד הצברים לפסנתר
• 1952 ששה מחולות ישראליים לפסנתר
• 1955 "למען ציון לא אחשה" למקהלה מעורבת (פרס הנשיא).(מילים מספר ישעיהו)
• 1957 "מגש הכסף" למקהלה מעורבת למילים של המשורר נתן אלתרמן
• 1957 "ראי אדמה" למקהלה מעורבת למילים של המשורר שאול טשרניחובסקי
• 1960 אדם בטבע : קנטטה (מילים לוי בן אמיתי בעקבות א.ד. גורדון)
• 1966 "יהללו שמו במחול" לתזמורת, "סונטה קצרה לשני פסנתרים", "בנות קול" לפסנתר (פרס המכון למוזיקה ישראלית).
• 1968 בנות קול לפסנתר
• 1963 "מרובעים" לתזמורת קאמרית, למילים של המשורר הפרסי עומר ח'יאם.
• 1969 "שור- דודי" לטרומבון ופסנתר.
• 1971 "נבוט" מוזיקה לבלט, שירים וקטעים לפסנתר.
• 1974 אלתור על שיר פרסי לפסנתר או צ׳מבלו.
• 1976 שירים מאת נתן יונתן : לקול (מצו-סופרן) וקלרנית
• 1977 תבניות לפסנתר
• 1977 "שולמית שובי" למקהלה מעורבת (מילים רבי שלמה בן מזל טוב (מאה-16))
• 1977 "שוכנת בשדה" למקהלה מעורבת (מילים מאת שלמה אבן גבירול)
• 1977 שיר חתונה מתוניס לשני חלילים
• 1978 מטמורפוזות לכנור סולו
• 1978 "שיר אמונה למקהלה ולתזמורת (מילים אמיר גלבוע)
• 1980 דואטים לסופרן, מצו-סופרן ופסנתר (מילים יהונתן גפן)
• 1982 קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת קאמרית
• 1982 שירי דרווישים לשני אבובים
• 1982 וריציות על שיר בוכרי לאבוב סולו
• 1984 שלושה שירי צפרים למקהלת ילדים (מילים: רינה ליטוין, אהרון זאב ואברהם ברוידס)
• 1987 מצבי רוח ל3 חליליות
• 1989-1990 "Mein Blaues Klavier für Frauenstimmen und Schlagzeug" לקולות נשיים ולפסנתר למילים של אלזה לסקר-שילר .

כמו כן, חיים אלכסנדר הלחין גם מספר שירים עבריים, כמו: רומיה ויואל, תמרה, הסמלת ובעולם.^[2] כמו כן ערך מספר עיבודים. הוא השתתף בעריכת האנציקלופדיה העברית.

פרסים

• 1956 – פרס אנגל
• 1973 – פרס רובינשטיין
• 1996 – פרס אקו"ם
• 2001 – פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים

קישורים חיצוניים

• חיים אלכסנדר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• חיים אלכסנדר, באתר Discogs (באנגלית)
• חיים אלכסנדר, דף שער בספרייה הלאומית
• ביוגרפיה, מסמכים, תמונות ופרטים על ארכיונו האישי של חיים אלכסנדר במרכז המוזיקה של הספרייה הלאומית

• 'Haim Alexander,' in: Robert Fleisher, Twenty Israeli Composers: Voices of a Culture; foreword by Shulamit Ran, Detroit, MI: Wayne State University Press, 1997, pp. 81-93

• עדי כץ, חיים אלכסנדר: 95 שנות מוזיקה(הקישור אינו פעיל), 10 בדצמבר 2009
• המלחין חיים אלכסנדר הלך לעולמו, באתר רשת ב', 18 במרץ 2012

הערות שוליים

1. R.Fleisher עמ' 82
2. חיים אלכסנדר באתר שירונט