שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

יוסף שלום אלישיב

רב, פוסק הלכה, הנהיג את הציבור החרדי - ליטאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוסף שלום אלישיב
Remove ads

הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע,[1] 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012) היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע. הנהיג את הציבור הליטאי לאחר פטירת הרב שך.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
Remove ads
Thumb
הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו
Thumb
הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ
Thumb
הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד
Thumb
הרב בעת תפילת שחרית ב"קרוואן". לימינו מקורביו: הרב יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק
Remove ads

תולדות חייו

סכם
פרספקטיבה
Thumb
הרב אלישיב בהקמת מפעל הש"ס העולמי. משמאל: הרב מאיר חדש. נואם: רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם.

נולד בעיר שאוול שבליטא כבן יחיד להוריו לאחר 17 שנות נישואין.[2] סבו מצד אימו, חיה מושא, היה המקובל רבי שלמה אלישיב (עליאשאוו), מחבר הספר הקבלי "לשם שבו ואחלמה". אביו היה הרב אברהם לוינסון, רבה של הומל, והם העתיקו את מגוריהם לשם משאוול כשהיה כבן שנה.[3] בילדותו שימש כסופר של סבו, לאחר שעיניו של הסב כהו.[4] בשנת תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל עם משפחתו אשר השתקעה בשכונת מאה שערים בירושלים. לצורך העלייה שונה שם המשפחה כנראה בעצת החפץ חיים[5], ל"אלישיב", כשם נעוריה של אימו, על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחד. הרב קוק סייע למשפחה בהשגת הסרטיפיקט.[6]

לאחר עלייתו לארץ ישראל למד תורה באופן עצמאי בבתי מדרש בירושלים. נהג להתייעץ בנושאים הלכתיים עם הרב קוק ולהשתתף בסעודה שלישית שנערכה בביתו.[7][8] בכ"ח באדר שנת תר"ץ (1930), בגיל 20, נישא לשיינה חיה, בתו של הרב אריה לוין (נפטרה בי' בתמוז תשנ"ד (19 ביוני 1994)).[9] הרב קוק שידך את בני הזוג ועודד את הרב לוין להסכים לשידוך. הוא אף סידר את חופתם.[10] הרב קוק גם היה הסנדק של בנם הבכור, משה. בשנת תרצ"ח (1938) הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב זליג ראובן בנגיס, ראב"ד העדה החרדית בירושלים.[11]

משנת ת"ש (1940) נמנה עם רבני בית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. הרב אלישיב כיהן במשך שנים רבות, מיום פטירת אביו, כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. הוא השתתף בתפילות בית הכנסת ומסר בו שיעור גמרא מדי יום. עם זאת, לא מילא את התפקידים המקובלים של רב בית כנסת, כגון נשיאת דרשות שבת הגדול ושבת שובה, מכירת חמץ של מתפללי בית הכנסת וכדומה. בעשור הראשון של המאה ה-21, עקב חולשתו של הרב אלישיב, עבר להתפלל בבית כנסת במבנה יביל שהוצב במיוחד בסמוך לביתו, ובו מסר את השיעור.[8]

בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב לרב העיר רמלה[8], אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בח' בכסלו ה'תשי"א (3 בדצמבר 1950) מונה בידי הרבנים הראשיים לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל[12] לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים לאחר שהגיש לרב הרצוג תשובה בהלכות עגונות, שהרשימה את הרב הרצוג.[13] בהמשך מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, תחילה במינוי זמני לתקופה של כחודשיים בתשט"ו,[14][15] בכ"ג בתמוז תשט"ו (18 באוגוסט 1955), ובמינוי קבוע החל מו' באייר ה'תשט"ז (17 באפריל 1956).[16] הוא כיהן במשרה זו עד ז' בחשוון ה'תשל"ג (15 באוקטובר 1972).[17][18] הרב אלישיב כיהן גם כיו"ר הוועדה הבוחנת של הרבנות הראשית לישראל לעניין מתן תעודות כושר לדיינות.[19]

בעקבות היבחרו של הרב שלמה גורן לרב הראשי לישראל ולנשיא בית הדין הרבני הגדול, ובעקבות פולמוס פסק דין האח והאחות, פרש הרב אלישיב מבית הדין. עם זאת, הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי בעיניו.

בשנות ה-80 וה-90 התבלט כפוסק הלכה, ולצד הרב שלמה זלמן אוירבך כונה "פוסק הדור".[20]

לאחר פטירת הרב שך היה למנהיג הרוחני של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת דגל התורה.[8]

שנותיו האחרונות ופטירתו

בשנת 2003 עבר ניתוח חירום לתיקון עורק ראשי לאחר שהיה נתון בסכנת חיים מיידית.[21] כדי להקל עליו נבנה בעבורו בית מדרש בקרוואן סמוך לביתו. משנת 2009 (ה'תשס"ט–ה'תש"ע) נחלש ואושפז מספר פעמים.[22] ביוני 2011 עבר ניתוח בעורק סמוך ללב.[23] בסמוך לכך נחלש והפסיק למסור את שיעורו היומי. בתחילת 2012 (שבט תשע"ב) הידרדר מצב בריאותו, והוא אושפז בבית החולים שערי צדק עד ליום רביעי, כ"ח בתמוז ה'תשע"ב (18 ביולי 2012), שבו נפטר בגיל 102.[8]

הלווייתו התקיימה בירושלים מספר שעות לאחר פטירתו, בליל יום פטירתו, אור לכ"ט בתמוז. במסע ההלוויה, שיצא מבית מדרשו במאה שערים להר המנוחות, השתתפו על פי ההערכות כ-250,000 אנשים.[24][25][8] על פי צוואתו לא נישאו הספדים בהלוויה, מלבד דברי פרידה של חתנו הרב יצחק זילברשטיין.

Remove ads

דרך לימודו

הרב אלישיב היה אוטודידקט שלא רכש את השכלתו בלימוד מסודר בישיבות, לא בחו"ל ולא בארץ ישראל, אלא בעיקר על ידי לימוד עצמי. את המסורת בפסיקת הלכה קיבל בעיקר אצל רבי שמשון אהרון פולנסקי מטפליק, אצל הרב זליג ראובן בנגיס ואצל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

הוא התייחד בהתמדתו, ועד שנותיו האחרונות נהג לישון שלוש שעות ביממה, מ-11 ועד 2 בלילה. שאר שעות היממה (מלבד תפילות וארוחות) הוקדשו ללימוד. הוא התרחק מפעילות ציבורית ואף לביתו כמעט ולא הקדיש זמן.[26]

הרב אלישיב לא עסק בפומבי בעניינים קבליים. כאשר נשאל הרב אלישיב האם הוא מבין את כתבי סבו בקבלה, השיב "כמו שהבנתי בגיל עשר".[27] עם זאת, בציבור הליטאי מקובל כי הבין בתחום זה והסתיר זאת.[28]

Remove ads

מנהיגותו

סכם
פרספקטיבה

סגנון התנהלותו של הרב אלישיב היה מסוגר: הוא לא הרבה להופיע בציבור, לא נאם באירועים שבהם הופיע ולא כתב ספרים.[8] בעת הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה התבקש הרב אלישיב להצטרף כחבר מן המנין אולם לאחר סירובו הורה הרב שך לצרפו כ"חבר בעל דעה", דהיינו כמי שיש להתחשב בעמדתו גם אם לא השתתף בישיבות, לצד חתנו הרב קניבסקי.[29] בפועל הוא עמד בראש אחת מישיבות מועצת גדולי התורה בשנת תשס"ג, שנערכה בבית חתנו הרב עזריאל אויערבך בעת ששהה שם למנוחה.[30]

הנהגתו הייתה שמרנית.[31] התנגד לשילוב לימודים אקדמיים בסמינרים לבנות ולהארכת שנות הלימודים בהם. התנגד להידברות בין חרדים לחילונים במסגרת אמנת כנרת.

בשנת תשנ"ט קיבלו מנהלי המרכז החרדי להכשרה מקצועית מקבוצת רבנים, לאחר שנועצו ברב אלישיב וברבנים נוספים, מכתב תמיכה להפעלת לימודים לגברים, לתואר באישור המל"ג למקצועות המחשב, חשבונאות ומינהל, בתנאי שלא ישולבו בהם תכנים של הגות ומחשבה "או כל לימוד שיש בו נגיעה לאפיקורסות".[32] אולם, בשנת תשע"ב פורסם ביתד נאמן מכתבו כנגד מוסדות להכשרה מקצועית ואקדמית, בנימוק שיש בכך החדרה של רוח ההשכלה לתוך הציבור החרדי:

על כן יש למחות ולהזהיר מפני כל מיני מגמות מבחוץ לשלוח יד בפך השמן הטהור, שמייסדים "מסגרות מיוחדות לחרדים" שיהיו תחת שליטתם המלאה ועל פי רוחם, ובכלל זה כל מיני מסגרות ומסלולים של שירות לאומי, אזרחי וצבאי... וכן מעודדים כל מיני מכונים ומכללות להכשרות ולימודים חיצוניים של תוארים ותעודות ושל לימודי אקדמיה וכדו', אשר יכניסו שאיפות זרות הקלוטות מבחוץ... שמטרתם בכל אלו לעשות שינוי הרוח והמהות של הציבור החרדי...

נאבק בשימוש בהיתר מכירה בשנת השמיטה, תוך עימות חריף עם הרב הראשי אליהו בקשי דורון.

בפרשת הקברים בפסגת זאב בירושלים פסק על פי תשובתו של בעל "חוות יאיר" שבמקרים מסוימים ניתן לפנות קברים לצורך דרך הרבים. הפסיקה הובילה למתיחות בין תומכי הרב אלישיב הליטאים לבין חוגי העדה החרדית ואתרא קדישא.

בזכות מעמדו, להסכמתו הייתה חשיבות רבה. בין השאר, הסכמתו לש"ס שוטנשטיין, הועילה לקבלתו ותפוצתו של ש"ס מבואר זה בקרב המגזר החרדי (זאת לעומת תלמוד שטיינזלץ, שלא התקבל בציבור החרדי). בשנותיו האחרונות מיעט במתן הסכמות לחיבורים תורניים.

בשנת 2011, בביקור של שרת החינוך לימור לבנת אצלו אמר כי יש לעצור תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידות ספרדיות.[33] במכתב למנהלי הסמינרים כתב: ”הנני שב להודיע דעת תורה כי מכיון שהסמינרים בית יעקב בעיה״ק הינם מוסדות שנתמכים על ידי הציבור, חייבים הם לשאת בעול הציבור בשיבוץ תלמידות המתאימות לסמינר מבחינה רוחנית ולמנוע דמעת העשוקים שאינן מתקבלות לסמינרים”.[34] לשם כך הוא הקים ועדת רבנים והורה למנהלי הסמינרים להישמע להם.[35]

בוויכוח על השליטה בישיבת פוניבז' עמד לצדו של הרב שמואל מרקוביץ.[36] בשנת 2010 פרסם מכתב תמיכה בישיבת גרודנא שפונתה ממקומה בצו בית המשפט, ויצא נגד הליכתם לערכאות של התובעים.[דרוש מקור]

השתתף במאבק בשבועונים החרדיים. בשנת 2011 פרסם קול קורא נגד השבועון משפחה, "המסלף ומטשטש השקפת התורה".[37]

Remove ads

עמדותיו הפוליטיות

סכם
פרספקטיבה
Thumb
בכנס הארצי הראשון של תנועת דגל התורה, בהיכל הספורט יד אליהו ב-1990. מימין לשמאל: הרב שך, הרב אלישיב, הרב חיים קניבסקי, הרב שלמה שמשון קרליץ

מעורבותו הראשונה בתחום הפוליטי הייתה ב-1988, כאשר תמך ברב שך בהקמת מפלגת "דגל התורה".[38] בשנים שבהן היה הרב שך מעורב בפוליטיקה, הייתה השפעתו של הרב אלישיב בפוליטיקה הארצית משנית. בפוליטיקה הירושלמית הייתה לו השפעה רבה, ובשנת 1993 עמד מאחורי הברית שכרתו החרדים עם אהוד אולמרט, בהתמודדותו מול טדי קולק על ראשות העיר ירושלים.

בשנת 1992, לאחר כינונה של הממשלה בראשות יצחק רבין ומינויה של שולמית אלוני לשרת החינוך והתרבות, חתם על קול קורא יחד עם הרב שך והרב שלמה זלמן אוירבך האוסר על כניסה לממשלה.

Thumb
מודעות אבל על פטירתו

בכמה מקרים נקט הרב אלישיב במדיניות של "שב ואל תעשה". כך למשל בעת שהוקם הנח"ל החרדי מחדש בסוף שנות ה-90 התנגד לו הרב אלישיב אך לא יצא בפומבי נגדו,[39] דברים ברוח זו פורסמו בתקופה זו בעיתון יתד נאמן,[40] כל זאת בדומה לעמדת הרב שטינמן ובניגוד לעמדת רבנים אחרים בעיקר מחוגי העדה החרדית ונטורי קרתא שסברו שיש להילחם בהקמת מסלול זה.[41]

כחלק מההסכמות מהסכם קואליציוני זה הוקמה ועדת טל שדנה בהמשך מתן שחרור משירות צבאי לבני הישיבות, לאחר פסק בג"ץ שביטל את ההסדר שהיה קיים עד אז. הרב אלישיב שלח את הרב ברוך מרדכי אזרחי לדבר בפני הוועדה[42] והורה לחברי הכנסת של יהדות התורה להצביע בעד החוק, בניגוד לרבנים אחרים שסברו כי אין לשתף כלל פעולה עם הוועדה ועם החוק.[43]

עם פטירתו של הרב שך, בשנת 2001, ירש הרב אלישיב את מקומו כמנהיג הציבור הליטאי ומפלגתו "דגל התורה", ולצדו בלט הרב אהרן לייב שטיינמן. על אף שכוחה האלקטורלי של "דגל התורה" לא עלה עד לפטירתו מעל שני מנדטים, השפעתו של הרב אלישיב אפשרה לו להיות בעל המילה האחרונה בכל הקשור לפוליטיקה החרדית ולהתנהלות החרדים מול החילונים.

כשהצטרפה המפד"ל לממשלת ישראל השלושים בראשות אריאל שרון ב-2003, שהייתה חברה בה גם מפלגת שינוי, הרב אלישיב הוציא הודעה חריפה כנגדה וכנגד מנהיגיה.[44]

בתחילת 2005 עמד במוקד תשומת הלב הציבורית, כאשר בידו היה להכריע האם דגל התורה תיכנס לממשלה המקדמת את תוכנית ההתנתקות. לאחר שהובטח לו שתוכנית הליבה לא תיושם בבתי ספר חרדיים, הוביל את ההסכמה לכניסה לממשלה בהתייעצות עם חברי מועצת גדולי התורה, על אף לחצים גדולים שהופעלו עליו מצד חוגי הימין.[45]

הרב אלישיב הביע את התנגדותו לתוכנית ההתנתקות והוא הורה לחברי הכנסת של "דגל התורה" להצביע נגד התוכנית. בתקשורת פורסם כי נימק זאת ברצון להעביר מסר לציבור כי "אנחנו לא בעד גירוש יהודים, אנחנו אוהבים את ארץ ישראל".[46] בהצבעה האחרונה בנושא בכנסת הוסיף גם כי "מדובר בפיקוח נפש".[47] הוא הורה לחבר הכנסת אברהם רביץ, נציגו בוועדת חוקה, חוק ומשפט, להצביע עם האופוזיציה בעד ההצעה למשאל עם על ההתנתקות,[48] למרות איומים מספסלי השמאל בכנסת, כי ינצלו את החוק התקדימי כדי לערוך משאלי עם גם בענייני דת ומדינה. עם זאת, הורה שלא לעזוב את הקואליציה בשל ביצוע התוכנית.

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2003 אישר לאורי לופוליאנסקי להתמודד על ראשות עיריית ירושלים. החלטה זו נחשבת תקדימית, לאור המדיניות שהייתה מקובלת קודם לכן בקרב החרדים האשכנזים שלא ליטול תפקידים פוליטיים בכירים בערים שאינן חרדיות.[49] בבחירות 2003 לראשות באותה מערכת בחירות הכריע הרב אלישיב כי בעיריית בני ברק, המחולקת ברוטציה, יש לקיים את ההסכם ולהפקיד את המשרה בידי מועמד אגודת ישראל, ישכר פרנקנטהל.

גם מינויו של הרב יונה מצגר כרב האשכנזי הראשי התאפשר בשל תמיכתו של הרב אלישיב. ההחלטה גררה ביקורת קשה מצד גורמים דתיים לאומיים שטענו כי שיעור הקומה התורני של הרב מצגר אינו מתאים לתפקיד. גורמים אלו טענו כי תמיכת הרב אלישיב במינוי נבעה מחשש לחידושים הלכתיים שהיה מנהיג המועמד האחר לתפקיד, הרב יעקב אריאל.[50] מניחים שהמניע העיקרי לפעילותו בנושא היה הרצון לביטול השימוש בהיתר המכירה בשנת השמיטה.[51]

בשנת 2006 הצטרף הרב אלישיב לעמדת הבד"ץ העדה החרדית שגרסה כי יש להפגין כנגד עריכת מצעד הגאווה בירושלים.[52] לעומתם סבר האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, שגרס שיש להימנע מכך, כדי שלא למשוך תשומת לב למצעד.

כאשר ועידת אנאפוליס יצאה לדרך, הביע את התנגדותו לאפשרות של חלוקת ירושלים, הצטרף לקריאה שכותרתה "על ירושלים ידו גורל" וקרא לציבור להצטרף לעצרת הפתיחה של המאבק נגד התוכניות המדיניות של הממשלה שהתקיימה בבית הכנסת הרמב"ן ברובע היהודי בירושלים.[53]

לקראת בחירות 2009 התגלעו חילוקי דעות בינו לבין הרב שטיינמן בשאלת זהות נציגה השלישי של דגל התורה ברשימת יהדות התורה לכנסת. הרב אלישיב תמך במנחם כרמל בעוד שהרב שטיינמן תמך ביעקב גוטרמן ראש עיריית מודיעין עילית. בסופו של דבר הרב שטיינמן קיבל את דעת הרב אלישיב, וכרמל שובץ במקום השביעי ואילו גוטרמן במקום השמיני ברשימה המשותפת.[54]

Remove ads

מפסיקותיו

סכם
פרספקטיבה

בעניין בתי הדין לערעורים, סבר הרב אלישיב כי הם מותרים ואף נצרכים, כל עוד מדובר בבירור הסבירות שבפסיקה הערכאה הקודמת. לאור זאת שימש בעצמו כדיין בבית הדין הרבני הגדול.[55]

בזמן כהונתו בבית הדין הרבני הוא התייחד ביכולת פסיקתו בנושאים סבוכים כמו עגונות וממזרות.

הרב אלישיב השיב במהלך חייו אלפי תשובות בכתב ובעל פה. בשנותיו האחרונות לא השיב בכתב אלא לעיתים נדירות.

דעתו הייתה שייתכן ואין דינם של החילונים כיום כדין תינוק שנשבה, משום שהם יושבים בין יהודים ויודעים שיש מי ששומרים שבת.[56] עם זאת, סירב לראות ביהודים שאינם שומרי תורה ומצוות גויים לכל דבר, כי אם יהודים חוטאים. לפיכך, אמנם הם אולי אינם תינוקות שנשבו, אך גם לא "מומרים" או "משומדים".[57]

בעניין המצוות התלויות בארץ הרב אלישיב ראה את החזון איש כ"מרא דשמעתתא" ("בעל השמועה" בארמית, דהיינו – הבקי ביותר בהלכות אלו), ו"מרא דארעא דישראל" ("בעל ארץ ישראל" בארמית, דהיינו – רבה של ארץ ישראל).

בשנת תשמ"ו פרסם יחד עם הרב שך והרב שלמה זלמן אוירבך פסק הלכה לפיו הפלאשים (עולי אתיופיה) הם ספק יהודים ועליהם לעבור גיור.

בשנת תשע"א יצא נגד פסקו של הרב עובדיה יוסף שקבע כי הגיורים הנערכים בצה"ל תקפים לפי ההלכה.[58] לאחר שפורסמו מודעות רחוב מטעמו ומטעם העדה החרדית לעצרת מחאה ומעמד קריעה על הפסיקה, חתם הרב יוסף על מכתב המבהיר כי התכוון להכשיר רק את מי שקיבלו על עצמם שמירת מצוות.[59]

דיני נפשות

כפוסק החשוב ביותר בציבור הליטאי הגיעו לפתחו של הרב אלישיב שאלות רבות העוסקות בחיי אדם, וקיימות פסיקות רבות שלו בנושא. אחת מפסיקותיו הידועות היא איסור על ניתוק ממכשירי החייאה של חולה שמת מוות מוחי. הרב אלישיב הגדיר ניתוק כזה כרצח.

Remove ads

חיים אישיים

סכם
פרספקטיבה

היה נשוי לשיינא חיה (לבית לוין) ולבני הזוג נולדו שנים עשר ילדים:

בתו רבקה נהרגה בגיל שנה וחצי בעת מלחמת העצמאות מפגיעת פגז ירדני, בן נוסף בשם יצחק נפטר בילדותו.

עם פטירתו הוערך מספר צאצאיו בכ-1,400[62] בהם שני נכדי נינים (דור שישי), מצאצאיה של בתו הרבנית בת שבע קניבסקי.[63]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אריה לוין
אריה לוין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 עץ משפחת פינקל
 
רשא
רשא
 
שמואל אהרן יודלביץ
שמואל אהרן יודלביץ
חיים יעקב לוין
חיים יעקב לוין
יוסף שלום אלישיב
יוסף שלום אלישיב
 
שיינא חיה
שיינא חיה
 
אליעזר פלצינסקי
אליעזר פלצינסקי
 
עטל
עטל
 
רפאל בנימין לוין
רפאל בנימין לוין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אריה פינקל
אריה פינקל
 
אסתר גיטל
אסתר גיטל
 
שבתי יודלביץ
שבתי יודלביץ
 
חיים קניבסקי
חיים קניבסקי
 
בת-שבע קניבסקי
בת-שבע קניבסקי
לאה
לאה
 
עזריאל אוירבך
עזריאל אוירבך
עליזה שושנה
עליזה שושנה
 
יצחק זילברשטיין
יצחק זילברשטיין
יוסף אליהו לוין
יוסף אליהו לוין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סער מַיְזֶל
סער מַיְזֶל
 
לֵאָה מַיְזֶל
לֵאָה מַיְזֶל
אליעזר קוגל
אליעזר קוגל
 
שרה עשקא
שרה עשקא
 
חנה
חנה
 
שרגא שטינמן
שרגא שטינמן
לאה קולדצקי
לאה קולדצקי
 
שלמה קניבסקי
שלמה קניבסקי
 
 עץ משפחת קוק
 
חיים אידלס
חיים אידלס
 
אסתר
אסתר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דב קוק
דב קוק
 
לאה קוק
לאה קוק
Remove ads

תלמידיו

לרב אלישיב היו תלמידים רבים, והמוכר שבהם הוא הרב יוסף אפרתי שגם שימש כנהגו ועוזרו האישי ("משמש", או "נאמן ביתו", בעגה החרדית).[64] בין תלמידיו: הרב בן ציון קוק, שהוציא ספרים עם פסקי הלכה שלו; הרב צבי ובר; הרב משה מרדכי קרפ – רב במודיעין עילית; הרב צבי וייספיש; הרב דוד אריה מורגנשטרן – רב בשכונת רמת שלמה בירושלים; הרב יצחק דרזי, מחבר הספרים "שבות יצחק".

הנצחה

בשנת תשע"ג נפתח סמינר ספרדי בשם "בנות אלישיב", בהנהלת יוכבד אלישיב, אלמנת בנו אברהם. בשנת תשע"ה נפתחה במסגרת מוסדות הר"ן בירושלים ישיבה קטנה בשם ישיבת הגרי"ש. הוקמה רשת ישיבות בין הזמנים בשם "ישיבת רבינו יוסף שלום". בנשיאותה עמד חתנו הרב חיים קניבסקי. בתשע"ח הנציחה עיריית ירושלים את שמו בקרית מוסדות חינוך בשכונת רמות.

ב-2016 הוקרן בערוץ הראשון הסרט "תורתו אומנותו" שביים עמי דרוזד. הסרט מלווה את בן בר שביט (בנו[65] של שלמה בר שביט שאימו הייתה בתו דודתו של הרב) במסעו להכיר את דמותו של הרב אלישיב לאחר פטירתו.[66]

רחובות על שמו נקראו בנתניה, בית שמש, לוד, שדרות, טבריה וביתר עילית.

Remove ads

פרסומים עם דברי תורתו

סכם
פרספקטיבה

כתביו של הרב אלישיב קובצו על ידי תלמידיו:

  • קובץ תשובות – שו"ת חמישה חלקים, ירושלים תש"ס–תשע"ו
  • הערות – סדרת ספרים המכילה סיכומים של שיעורים על כל מסכתות התלמוד הבבלי
  • שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות, (הוצאה מחודשת של כרך אחד מתוך 'הערות'), שזורים בפסקי הלכה והנהגות ששמע הרב בן ציון הכהן קוק, הוצאת פלדהיים, תשע"א
  • הגדה של פסח מבית רבינו הגרי"ש אלישיב, תשס"ו
  • כתבוני לדורות – למעלה מ-460 מכתבים ואגרות בענייני השקפה. מכון הוצאה לאור במשנתם של רבותינו, ירושלים, ה'תשע"ג
  • דברי אגדה – על פרשיות התורה ומועדים, מתוך כתב ידו יצא לאור בחייו, תשס"ה, שיחות שנאמרו ב"תפארת בחורים".
  • קונטרס קנין תורה – ליקוט מכתביו ומאגרותיו על לימוד התורה. תשס"ז. מהדורה שנייה תש"ע.
  • ישא ברכה – הגדה של פסח. בעריכת הרב שלום מאיר ולך, הוצאת "תבונה".
  • יבקשו מפיהו – פסקי הלכות בנושאים שונים (ארבעה כרכים נכון ל-2016), הרב זליג קוסובסקי.
  • גליונות הגרי”ש אלישיב- פנינים ממה שרשם בעצם כתי“ק על גליוני ספריו.

כמו כן, יצאו מספר ספרים שבהם מובאות תשובות שהשיב בעל פה:

  • ישא יוסף – שו"ת המכיל פסקי הלכות והוראות של הרב אלישיב בנושאים שונים, בעריכת הרב יוסף אפרתי, יצא בשנת תשע"א
  • ישיב משה – בעריכת הרב משה טורעצקי, ירושלים תשמ"ט
  • פניני תפילה, פניני שבע ברכות, פניני חנוכה וציוני הלכה – בעריכת הרב בן-ציון הכהן קוק
  • אשרי האיש – פסקי הלכה בנושאים של אורח חיים ויורה דעה, בעריכת הרב יחזקאל פיינהנדלר, חמישה כרכים, ירושלים תש"ע
  • וישמע משה – בעריכת הרב משה פריד, ירושלים, תשע"א
  • ידון משה – פסקי הלכה אקטואליים, על ידי השואל הרב יהודה משה קופילוביץ, ירושלים תשע"ב
  • קב ונקי – תשובות הלכתיות. יצא לאור על ידי חתנו הרב יצחק זילברשטיין.

על ידי "המכון להוצאת כתבי ופסקי מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל":

  • כתבי הגרי"ש – על פרקי אבות (שני כרכים), תשע"ג–תשע"ד, מכתב ידו
  • כתבי הגרי"ש – על ימים נוראים וסוכות, תשע"ג, מכתב ידו
  • כתבי הגרי"ש – על הלכות שבת, תשע"ה.
  • משנת הגרי"ש – על הלכות שביעית, תשע"ד; על הלכות פסח וספירת העומר, תשע"ז.
  • משנת הגרי"ש – על ענייני נישואין, תשע"ו.
  • פסקי הגרי"ש – על או"ח, תשע"ד. על יו"ד, חו"מ ואה"ע, תשע"ו.
  • הליכות האיש – הנהגות, מאת נינו הרב משה ישראלזון, תשע"ט.
  • מפי האיש – הדרכות בתורה, במידות, ועובדות מופלאות, תשע"ט.
  • עמודו של עולם – מסכת מידות זכות והנהגות צרופות מאורחותיו של מרן זצוקללה"ה, מאת נכדו הרב יו"ט ליפא ישראלזון, תשע"ו.

לקריאה נוספת

  • י' סג"ל,[67] השקדן, פרקי מופת אודות יגיעה ופירות משקידתו בתורה של רבינו רשכבה"ג מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א. ירושלים: הוצאת Tuvia's‏ (מונסי), חלק א: תרפ"ב–תש"ן, תש"ע (פרק א' מהספר); חלק ב: תשל"ג–תשס"ו, תשע"א (פרק מהספר); חלק ג: תשמ"א–תשע"ב
  • חיים א. לחובר, ריש"א דגלותא, דברי המספד שנישאו בשלושים של הרב אלישיב, בשילוב עם הנהגותיו, מכון הוצאה לאור במשנתם של רבותינו, ירושלים ה'תשע"ד, ארבעה כרכים
  • אפרים זייבלד, גדולה שמושה, מתוך רשימות תלמידו הרב צבי וייספיש, תשע"ג
  • משה ישראלזון (נינו), מפי האיש, אמרות ושמועות ששמע מהרב, מכון אהל בר"א שעל ידי כוללי תפארת בחורים, ירושלים, תשע"ד
  • י. הרשקוביץ', התעלות, הדרכות בנושאי חינוך במשנת הרב אלישיב, תשע"ג

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads