Loading AI tools
האדמו"ר מגור מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יעקב אריה אלתר (נולד בכ"ט באייר ה'תרצ"ט, 18 במאי 1939) הוא אדמו"ר בשושלת חסידות גור, המכהן משנת ה'תשנ"ו (1996). חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
![Thumb](#/media/קובץ:האדמו"ר_מגור.jpeg) | |||||
| רבי יעקב אריה אלתר, מאי 2006 | |||||
| לידה |
18 במאי 1939 (בן 85) כ"ט באייר ה'תרצ"ט לודז', רפובליקת פולין  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל | ||||
| מקום מגורים | בני ברק, ירושלים | ||||
| בת זוג | שושנה | ||||
| אב |
שמחה בונים אלתר | ||||
| צאצאים |
אלתר, ישראל מנחם | ||||
| |||||
  | |||||
נולד בלודז' שבפולין, לרבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה" וליוטא הענא, בת רבי נחמיה אלתר, אחי סבו, ונקרא על שם סבו רבי יעקב אריה מראדזימין, אמו נכדת רבי מנחם מנדל מקוצק.[1] בשנת ה'ת"ש עלה עם אביו וסבו האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר לארץ ישראל. למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת, שם היה חבר בקבוצת ה"ברוינריסטים".[2] כאשר שהה אביו רבי שמחה בונים אלתר בשנת ה'תש"ט בקארלסבאד לימדו פרקי משנה הרב יחזקאל גרובנר, מפליטי השואה, לימים רב בדטרויט שבארצות הברית. בחודש כסלו ה'תש"ט הגיע אביו עם משפחתו לאנטוורפן, ובגין ילדיו בחר להתגורר סמוך למרכזי החינוך התורתי 'יסודי התורה' ו'בית יעקב' ושם למדו בנו ובתו.[3] בתקופה זו למד שם עם רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מנארול.
בתחילת חודש אלול ה'תש"ט 1949 הפליג עם אביו חזרה לארץ ישראל.[4] בכ"א בכסלו ה'תש"ך 1960 נישא רבי יעקב לשושנה, בת הרב מנחם וייץ,[5] ר"מ בישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב. למד בכולל בית תלמוד להוראה בבני ברק ועשה שימוש אצל האדמו"ר רבי נחמן כהנא מספינקא.
בצעירותו התפלל הרב אלתר בשטיבל שד"ל. לאחר מכן פתח עם חבריו הקרובים שטיבל ברחוב רש"י בבני ברק לימות השבוע,[6] ובשבתות התקיים השטיבל בבית תלמוד להוראה ברחוב הרב מלצר. גם לאחר התמנותו לאדמו"ר המשיך להתפלל שם בשבתות בהן שהה בבני ברק. בתקופה זו קבלת הקהל ובריתות היו נערכים בשטיבל ברחוב משה יוסף. פעילות זו נמשכה עד לשנת ה'תשע"ב שעבר להתגורר בירושלים.
עוד בצעירותו הועידו והדריכו האדמו"ר הבית ישראל מגור להיות ממשיך השושלת.[1] כבר בחיי אביו, רבי שמחה בונים, היה הרב יעקב אלתר מעורב בצורה פעילה בפוליטיקה הפנים-חרדית, ומשנחלש אביו בחודש אלול ה'תשמ"ה אוקטובר 1985 הוביל בפועל את החסידות יחד עם דודו רבי פינחס מנחם אלתר.[7] הוא הוביל את ההתנגדות למאבקו של הרב שך להחרמת חסידות חב"ד ליובאוויטש, שהביא לתמיכתה של חסידות חב"ד באגודת ישראל בבחירות לכנסת השתים עשרה בשנת ה'תשמ"ט 1989 ולהקמתה של תנועת דגל התורה. עם פטירת אביו בחודש תמוז ה'תשנ"ב 1992 הועברה האדמו"רות לדודו רבי פינחס מנחם אלתר. לאחר פטירת דודו בחודש אדר ה'תשנ"ו (1996) מונה רבי יעקב אריה לאדמו"ר הנוכחי.[8][9][10]
הרב אלתר נחשב לאיש החזק באגודת ישראל. בצוותא עם דגל התורה הליטאית מרכיבות שתי המפלגות את סיעת יהדות התורה והשבת בכנסת. באופן מסורתי הוצב נציג חסידות גור בראש הרשימה (ובאופן חריג בתחילת הנהגתו יצג מאיר פרוש את גור במקום הראשון). ובראשות הסיעה בכנסת של יהדות התורה, עד לכנסת השש עשרה, שבה מונה נציג חסידות בעלז לעמוד בראשות הסיעה. נציגו הפוליטי הבולט של הרב אלתר, החל מהכנסת החמש עשרה הוא יעקב ליצמן. לקראת הכנסת העשרים וחמש התמנה לעמוד בראש סיעת יהדות התורה מטעם הסיעה המרכזית באגודת ישראל הרב יצחק גולדקנופף המשמש כחזן בתפילות השבתות ימים טובים וימים הנוראים בחסידות גור ומשמש גם כמזכיר ועדת הרבנים למען קדושת השבת והיה חבר מועצת עיריית ירושלים ומנכ"ל רשת גני ילדים ומעונות יום של בית יעקב ובית פתחיה.
הרב יעקב אלתר יחד עם הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן הקימו את רשת "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו לארצות הברית ולאירופה להתרמת הקהילות המקומיות המתגוררות שם עבור מוסד זה ועבור מוסד "החינוך העצמאי" ורשת "שובו", בשנים ה'תשנ"ח 1998,[11] ה'תשס"ו 2006 ו-ה'תשס"ז 2007,[12] וכן לחיזוק ועידוד הקהילות היהודיות במקום. לאחר נסיעותיהם המשותפות שררה מתיחות בין חצרות הרבנים שהובילה לשורה של מהלכים מנוגדים בין אגודת ישראל ודגל התורה. בבחירות לראשות עיריית ירושלים תמכו שני הציבורים במועמדים שונים ודגל התורה הקימה עמותה חדשה לחינוך העצמאי בשיתוף פעולה עם סיעת שלומי אמונים. באלול תשע"ו הופיע הרב שטינמן בחתונתו של נכדו של הרב אלתר, צעד שהתפרש כקריאה לפיוס ולשלום.[13] שבועיים לאחר מכן נפגש הרב אלתר עם הרב שטיינמן, הרב אלתר ביקש שהפגישה תיערך ללא תמונות, ללא מכשירי הקלטה ולאפשר פגישה אישית בינו לבין הרב שטיינמן - ללא הנוכחים.[14]
הרב אלתר עמד בקשרי ידידות עם הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, פעמיים טס לארצות הברית ונפגש עם הרבי לשיחה אישית ממושכת בנושאים תורניים ועסקנות ציבורית.[15][16][17]
בשנת ה'תשמ"ה, כאשר התאפשר ליהודים להגיע לפולין, יצא מספר פעמים בראש משלחת לטפל ולשקם ציוני אדמו"רים שנחרבו במלחמה.[18][19]
בשנת ה'תשנ"ט 1999 היה היוזם של ההפגנה הגדולה ביותר כנגד בית המשפט העליון בנושאי דת ומדינה[דרוש מקור].
בעשורים הראשונים להנהגתו הרב אלתר ערך טיש בסעודה שלישית בכל שבת בה שהה בירושלים, אך בעשור האחרון הוא עורך טיש רק בעת שמחה במעונו, ובחלק מהחגים והשבתות המיוחדות.
הרב אלתר נמנע בקיצוניות מכל גינונים חיצוניים הנהוגים בחסידויות, אין לו מקל וגולת כסף, ולא עטרה לטלית כפי שהיה נהוג אצל האדמו"רים בגור.[1] הוא מקפיד שלא להיפגש עם מחללי שבת, למעט פגישה מתוקשרת עם מפכ"ל המשטרה[20] ופגישות עם עורכי דין, רופאים ומומחים שונים הנדרשים לו לצורך עסקיו או הנהגת חצרו. הוא נמנע מראיונות ונאומים פומביים ובעבר גם העדיף שתמונותיו לא תתפרסמנה. ממעט להתבטא בציבור ובדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים.
בשנים ה'תש"ס - ה'תש"ע הוביל שינויים בחסידות, ובהם: שינוי שיטת הלימוד בישיבות גור מעיון לבקיאות והוביל את מהפכת לימוד הגמרא בשיטת 'מזומנים' לידיעת התלמוד בעל פה.[21] לימוד יומי בן שעה של הלכה לידיעת דיני ה"שולחן ערוך" מתוך הספר משנה ברורה.[22] ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים. הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת.[23] צימצום משמעותי של חופשת בין הזמנים לכשבוע בלבד. הארכת תקופת הלימודים בתלמודי תורה עד כיתה י"א, הקמת רשת מתיבתות לבחורים לאחר סיום התלמוד תורה, העברת הבחורים מגיל 20 בערך ומעלה לישיבות מיוחדות עבורם. פתיחת רשת כוללים 'חדוותא' ו'חבבין' לאברכים שעובדים כל היום המונה מעל 1,600 לומדים.[24][25] נכון ל-ה'תשפ"ד-2024 בהנהגתו יש 32 ישיבות.
הוא ידוע בזהירותו המופלגת בכל הקשור לחיי אדם,[26] בשל כך חסידיו אינם מתגוררים מעבר לקו הירוק, ואף המליץ לחסידיו הגרים בחיפה לעזוב את העיר בשל זיהום האוויר במפרץ חיפה[27]. במלחמת חרבות ברזל, הורה לחסידיו להתפנות מהעיר חצור הגלילית עד אשר יבנו ממדי"ם.[28]
הרב אלתר מתנגד לשימוש בטלפונים חכמים בשל חששו מ"הנזק הרוחני שיתרחש מהשימוש בהם" ולכן יזם ופעל לשימוש בטלפונים כשרים,[29] חסידיו הזקוקים לסמארטפון משתמשים במכשיר עם סינון ייחודי של חסידות גור על ידי חברת דלתא מובייל.[30]
הרב אלתר מדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון ש"ח (נכון לשנת 2012).[31] עושרו בא לו בירושה מאביו שהשקיע טרם קום המדינה בנדל"ן. בין היתר, הוא מחזיק בבעלות על רבע מהקרקעות ביישוב ארסוף. למרות עושרו המופלג היה מתגורר בבניין מגורים רגיל רחוב רשב"ם בבני ברק. בשנת ה'תשע"ב עבר להתגורר בדירה בבניין בית המדרש של החסידות ברחוב ירמיהו בירושלים.
חסידות גור בהנהגתו מונה נכון לתחילת תשפ"ג כ-15,000 משפחות שמונות למעלה מ-80,000 נפש.
בתקופת הנהגתו התפצלה החסידות ופלג ממנה פרש בראשות בן דודו רבי שאול אלתר והקים את קהילת פני מנחם.
מתפלל שחרית בימי חול בשעה מוקדמת וביחידות, כשבדרך כלל משתדל להספיק קריאת שמע בברכותיה לפני סוף זמן קריאת שמע לפי שיטת המגן אברהם.[32]
אינו אומר תחנון, כיוון שבדרך כלל הוא מכהן כסנדק בברית מילה באותו היום. גם בימים שאין אצלו ברית, הוא לא אומר תחנון בנימוק שבמשך רוב ימי השנה הוא פטור מתחנון, וממילא גם בשאר הימים הוא פטור.[33]
תפילת מנחה בימי חול ותפילת ראש חודש הם התפילות שמתפלל בציבור[34] ואליה מגיעים מדי יום אלפי חסידים.[35]
הרב אלתר נשוי למרת שושנה,[36] לזוג תשעה ילדים:
אלי ביתאן, המושך בחוטים: האדמו"ר שפתח במשבר ממשלת הימין, בעיתון מקור ראשון, 12 במרץ 2018 חן ארצי סרור, פוסק, נקודה, באתר "ידיעות אחרונות", 30 במאי 2019
יעקב אריה בן שמחה בונם אלתר (1939-), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
