Loading AI tools
הרב חיים יעקב לוין (כ"ה באב תרע"א, 19 באוגוסט 1911 - כ"ב באב תשנ"ג, 9 באוגוסט 1993) היה רב בסיאטל וג'רזי סיטי, ארצות הברית, ולאחר מכן רבה של פרדס חנה. חתן פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תש"ד-תש"ה.
 | |
| לידה |
1911 כ"ה באב תרע"א  |
|---|---|
| פטירה | כ"ב באב תשנ"ג (בגיל 82 בערך) |
| מקום קבורה | בית העלמין סנהדריה בירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות | רבני ישראל, רבני ארצות הברית |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, קבלה |
| רבותיו | הרב קוק, הרב ברוך דוב ליבוביץ, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב איסר זלמן מלצר |
| חיבוריו | "חיל המקדש" על סדר קדשים שבתלמוד, חיבורים על חלקי היד החזקה של הרמב"ם שמהם הוציא לאור רק את "חיל המלך", פירוש לספר ראש מילין של הרב קוק |
  | |
נולד בירושלים לרב אריה לוין ולציפורה-חנה (לבית שפירא). למד בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים בירושלים,[1] ובבחרותו למד בחברותא עם הרב שלמה זלמן אוירבך. בשנת תרצ"א נסע ללמוד בישיבת כנסת בית יצחק אצל הרב ברוך דב ליבוביץ בהמלצת הרב איסר זלמן מלצר ובעידוד הרב קוק. ראש הישיבה שלח אותו לבריסק ללמוד גם אצל הרב יצחק זאב סולובייצ'יק.
בשנת תרצ"ג, לאחר שחזר לארץ מישיבת קמניץ, נסמך לרבנות על ידי רבותיו, הרב קוק והרב מלצר, וכן על ידי הרב צבי פסח פרנק והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בשנת תרצ"ה נישא לשלומית, בת הרב יהודה לייב לוין, רב בלונדון. בשנת תרצ"ז, בהיותו בן 26, הוציא לאור את ספרו "חיל המקדש" על סדר קדשים.[2]
בשנת תרצ"ח עבר לארצות הברית וכיהן ברבנות בסיאטל במדינת וושינגטון. הרב אהרן קוטלר התאכסן בביתו תקופה ארוכה עם הגעתו לארצות הברית, וביקש ממנו לפתוח עמו ישיבה. הרב לוין סירב במשך זמן מליטול על עצמו משרה כזו, אך סייע לרב קוטלר במשימה זו. בסופו של דבר ייסד הרב לוין את "ישיבת רבי חיים עוזר" על שם הרב חיים עוזר גרודזנסקי.
בשנת תש"ד הוציא לאור את החלק הראשון של ספרו "חיל המלך" על ספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליו זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ד-תש"ה.[3]
בשנת תש"ט מונה לכהונת רבה של קהילת "אגודת שלום" בג'רזי סיטי בניו ג'רזי. במשך השנים הוצע לו לכהן ברבנות של ערים גדולות בישראל, כולל ירושלים,[4] אך הוא סירב. הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג ביקש לצרף את הרב לוין לדייני בית הדין הרבני הגדול, ולאחר פטירת הרב הרצוג בשנת תשי"ט אף עלה שמו כמועמד לתפקיד הרב הראשי.[5] הרב לוין סירב להצעות אלה.
הוא נענה להצעת הרבנות של פרדס חנה-כרכור, לאחר פרישת הרב האשכנזי הקודם הרב יהושע זליג דיסקין,[6] והחל לכהן במשרה זו חודשים מספר לאחר פטירת אביו הרב אריה לוין, משנת תשכ"ט (1969) עד פטירתו.
בניו הם הרב בנימין בנג'י לוין, רב בית הכנסת אחדות ישראל בירושלים, הרב אברהם יצחק לוין, ששימש שנים רבות רב קהילה בפילדלפיה, ודוד, ששימש ראש מועצת פרדס חנה.[7]
- חיל המקדש - על מסכתות מסדר קדשים שבתלמוד הבבלי, ירושלים תרצ"ז. הכרך כולל ביאורים במסכתות זבחים, מנחות, חולין, בכורות, ערכין ותמורה. יצא לאור בשנית על ידי משפחתו ביום השנה לפטירתו[דרושה הבהרה].
- חיל המלך על משנה תורה של הרמב"ם. החלק הראשון (סיאטל תש"ד) עוסק בהלכות ערכין וחרמים, והחלק השני (ג'רזי סיטי, תשי"ג) בהלכות שבועות, שניהם מספר ה"הפלאה". הכרכים יצאו בציווי אביו, לעילוי נשמת אמו.
- פירוש על הספר ראש מילין של הרב קוק - נמצא בכתב יד[8]
- הרב יחיאל שטרנברג, 'דרכי חי"ל: קוים לדמותו של הגאון הגדול רבי חיים יעקב לוין זצ"ל', ישורון ל, תשע"ד, עמ' קצג-רכו
- הרב משה צבי נריה, 'הרב חיים יעקב לוין ז"ל', ליקוטי הראי"ה, כרך ג, כפר הרואה תשנ"ה, עמ' 439-430; ירושלים תשע"ה, עמ' 312-317
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' חיים יעקב לעווין שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 78, באתר היברובוקס
- דברים עליו בהפרדס לאחר פטירתו, ב־hebrewbooks
- על הקשר של הגרח"י לוין לרב קוק בעלון שבת הראי"ה (באתר "ישיבה")
- הרב חיים יעקב לוין, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 20, אב תשס"א, עמ' 4
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
