אריה לוין
רב ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אריה לייב לוין (ו' בניסן ה'תרמ"ה – ט' בניסן ה'תשכ"ט; 22 במרץ 1885 – 28 במרץ 1969) היה משגיח ירושלמי שנודע כאיש חסד. כונה אבי האסירים או רב האסירים. בירושלים היה ידוע בשם ר' אריה.
 | |
| הרב אריה לוין על גבי בול ישראלי | |
| לידה |
22 במרץ 1885 ו' בניסן ה'תרמ"ה אורלא, האימפריה הרוסית (כיום בפולין) |
|---|---|
| פטירה |
28 במרץ 1969 (בגיל 84) ט' בניסן ה'תשכ"ט ירושלים, ישראל |
| כינוי | אבי האסירים |
| מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה |
| תאריך עלייה | אדר ה'תרס"ה (1905) |
| מדינה | ישראל |
| השכלה | ישיבת וולוז'ין, ישיבת תורת חיים |
| מקום מגורים | ירושלים |
| מקום פעילות | משכנות ישראל |
| תקופת הפעילות | ? – 28 במרץ 1969 |
| רבותיו |
|
| חיבוריו | רבי אריה היה אומר, משנת אריה |
| בת זוג | צפורה חנה לוין |
| אב | בנימין ביינוש לוין |
| אם | עטיל לוין |
| צאצאים | ראו ילדיו |
| פרסים והוקרה | עיטור לוחמי המדינה |
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
נולד באורלא שליד ביאליסטוק, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בפולין) לבנימין ביינוש שעבד לפרנסתו כיערן, ולעטיל. הוא למד בסלוצק, בסלונים, בבריסק ובפינסק. בגלל גילו הצעיר לא התקבל בהתחלה ללמוד בישיבת וולוז'ין. הוא פנה ללמוד בישיבה בהלוסק ולאחר כשנה התקבל לוולוז'ין, שם למד תורה מהרב רפאל שפירא. עלה לארץ ישראל באדר ה'תרס"ה (1905) עם המלצה לעבודה כפקיד בבנק אפ"ק.[1] התגורר זמן מה ביפו אצל משה-בצלאל טודרוסוביץ.[2] אחר כך עלה לירושלים, שבה למד בישיבת תורת חיים. הוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין, הרב שמואל סלנט והראי"ה קוק.
סמוך להגעתו לירושלים (ח' בתמוז ה'תרס"ה) נשא את צפורה חנה,[3] בתו של הרב דוד שפירא, רב בקובנה, ובנו של הרב חיים יעקב שפירא (נפטרה בתשי"ב).[4] הרב דוד שפירא היה גם חותנו של הרב צבי פסח פרנק. נולדו לרב שתי בנות. כמו רבים מבני היישוב, עברו שנות מלחמת העולם הראשונה על בני הזוג ברעב. שתיים מבנותיהם נפטרו בשל התנאים הקשים.
החל משנת ה'תרע"ז (1917) היה משגיח בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים. לאחר עלותו של רבי שלמה אלישיב בעל ה"לשם" לארץ ישראל היה לתלמידו.[5]
עם קום מדינת ישראל הקים את הישיבה הנקראת על שמו "בית אריה" והעמיד בראשה את חתנו הרב אליעזר פלצינסקי, נכדו של הרב נתן צבי פינקל. כיום עומד בראשות המוסד הרב שלמה יהודה פלצינסקי.
הרב לוין נפטר בערב שבת הגדול ה'תשכ"ט במרכז רפואי הדסה, ונטמן באותו היום אחרי חצות היום בבית הקברות סנהדריה, ובכך נתמלאה צוואתו שלא להספידו (הן בשל קדושת השבת והן בשל חודש ניסן שאין מספידין בו).
על פי צוואתו נרשם במצבתו שהוא מבקש ממי שעולה לקברו שיאמר "אני מאמין באמונה שלמה שתהא תחיית המתים בעת שתעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים".[6] סמוך לפטירתו עוטר הרב לוין בעיטור לוחמי המדינה על פועלו בתקופת המחתרות.
הרב לוין התגורר במשך שנים רבות ברחוב הר גריזים שבשכונת משכנות ישראל. לאחר מותו נקרא הרחוב על שמו. רחובות נוספים נקראו על שמו בבני ברק, נתניה, בית שמש, פתח תקווה וקריית שמואל. ביולי 2005 הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות מדליה לזכרו.
בשנת תשס"ה (2005) הוקם "מרכז מורשת הרב אריה לוין" להנצחת מורשתו.[7]
הנהגותיו
היה ידוע כבעל חסד, חי בצנעה,[8] וברח מהכבוד והשררה. ביקש שלא יעניקו לו תואר אזרח כבוד של ירושלים.[9] עסק רבות בצדקה וחסד, ואסף לביתו ילדים עזובים.[10] ידועים דבריו לד"ר נחום קוק: "רגלה של אישתי כואבת לי".[11] לא חס על כבודו, והיה מקפיד להקדים בברכת שלום כל אחד שנקלע בדרכו, ואף לבקש ברכה מתלמיד.[12]
נודע בכינויו "רב האסירים" מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה, כבר בתקופת המנדט הבריטי, ללכת רגלית בכל שבת לבקר את האסירים בבתי הכלא, לעודד את רוחם ולכתוב להם מכתבים. בפרט נודעו ביקוריו אצל אסירי ואסירות המחתרות ועולי הגרדום בירושלים, בלטרון, בעכו ובבית לחם וכן אסירים פליליים. בביקוריו סייע לשמירת הקשר בין ארגוני המחתרות לבין אסיריהם.[13] הוא המשיך במנהגו גם לאחר קום המדינה.[14] ביקר בקביעות גם בבית החולים למצורעים,[15] והלין בביתו חולי שחפת וטיפוס.[16]
לאחר מלחמת העצמאות, כאשר הוחזרו לישראל גופות אנשי מחלקת הל"ה, ערך את גורל הגר"א על מנת לזהות את גופות החללים.[17]
השקפתו
נהג לבקר בבית הראי"ה קוק בקביעות וראה בו רבו. בשל תמיכתו ברב קוק הותקף באלימות בידי קנאים.[18] אחרי שחרור ירושלים, האמין שפעמי משיח כבר הגיעו והמשיח מהלך בנינו.[19]
נמנה עם בני הישוב הישן, אולם עם זאת הגדיר עצמו "כחבר משתתף" במאבק הצבאי לאומי להקמת מדינת ישראל. ביחס לכך התבטא: "משתייך אני למפלגת אומרי תהלים, לומדי משניות, לומדי דף יומי. אולם מה אעשה וליבי נמשך אחר יהודים המוכנים למסור נפשם למען אידיאלים שהם מאמינים בהם, ולמען עמם וארצם".[1] סייע ללוחמי מחתרות בבריחתם מהבריטים, וכן סייע בהסוואת עולים בעלייה בלתי חוקית.[20]
לאחר הקמת המדינה, נהג לבקר פצועי צה"ל בבתי חולים, והחשיבם כצדיקים וכמלאכים ש"איש מאתנו אינו יודע להעריכם כראוי". כן ערך ביקורי תנחומים בבתי חללי צה"ל.[21] ראה במשלחות ההצלה של מדינת ישראל לאסונות במדינות אחרות כקידוש השם.[22] הוקיר וכיבד את מנהיגי המדינה והשתתף בהלוויות שונות.[23] היה רוקד ושמח ביום עצמאות עם בני הנוער בחוצות העיר. לא פעם השכין שלום בין מפלגות.[24]
ילדיו
- רשא - אשת הרב שמואל אהרן יודלביץ - מחבר הספרים "מעיל שמואל" ו"החשמל לאור ההלכה"
- שפרה - אשת הרב אהרן יעקובוביץ - שימש במשך שנים כראש מערכת אוצר הפוסקים
- שיינא חיה - אשת הרב יוסף שלום אלישיב
- הרב חיים יעקב לוין - הרב של פרדס חנה-כרכור
- עטל - אשת הרב אליעזר פלצינסקי
- הרב רפאל בנימין לוין - רב ודיין בירושלים ומנהל רוחני של ישיבת בית אריה
- הרב שמחה שלמה לוין[25] - ראש כולל בירושלים
בנוסף שניים מבניו ושתים מבנותיו נפטרו בילדותם.[26]
נינו, הרב אריה לוין מכהן כרבה של צפון תל אביב.[27]
חיבוריו
מרבית כתביו יצאו לאור לאחר פטירתו.
- משנת אריה - פירוש על המשנה, הוועד להוצאת כתבי רבי אריה לוין, א-ב, ירושלים תשע"א. - על סדרי: מועד, נשים, נזיקין, קדשים.
- ר’ אריה היה אומר: מסכת אבות מבוארת בידי רבי אריה לוין; מפי השמועה: דברי תורה שנאמרו על ידו, בעריכת שמחה רז, הוצאת קול מבשר, ירושלים תשנ"ז
- הקדמה לספר הקבלי, גליונות לשם שבו ואחלמה. מאת ר' שלמה עליאשאוו. ההקדמה מאת מחותנו של המחבר ר' ארי' לוין.
לקריאה נוספת
עליו
- שמחה רז, איש צדיק היה, הוצאת לינא, ירושלים תשל"ג (מהדורות מאוחרות יצאו בהוצאת ש. זק). יצא גם בעיבוד לעברית קלה[28] ובתרגום לאנגלית שיצא אף הוא במספר מהדורות.[29] - בספר זה, מעמ' 21 ואילך, קטעי אוטוביוגרפיה מכתב ידו
- שמחה רז, צדיק יסוד עולם, הוצאת יריד הספרים, 1996. ספר המשך ל"איש צדיק היה".[30]
- יחיאל שטרנברג, דרך אבות - אורחות חיים לאור דמותו ומורשתו של הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל ומשפחתו, ירושלים תשע"ט
- גאולה כהן, ר' אריה לוין – אבי האסירים, בית מורשת אורי צבי גרינברג, ירושלים, תשע"ג, 2012
ספרות ילדים ונוער
- עדי דוד,[31] אריה ברחובות ירושלים, ירושלים: הוצאת בית המלמדים - ספר קומיקס.
- צירה קרלנשטיין,[32] ר’ אריה: ספורי מופת על רבי אריה לוין, ירוחם: אורה, שלוחת מכון אור הספר, תשמ"ח.
קישורים חיצוניים
אריה לוין (1885-1969), דף שער בספרייה הלאומית- איש צדיק היה: שיר על רב אריה לוין - אהרן רזאל, בערוץ youtube
- 'לוין, ר' אריה ב"ר בנימין־ביינוש', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 60 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק(הקישור אינו פעיל, 6.6.2021), תמונה 1258).
- הרה"צ ר' אריה לוין זצ"ל, הפרדס מג ז, אייר תשכ"ט, באתר Hebrewbooks
- הקשר בין ר' אריה לוין והראי"ה קוק - מתוך עלון שבת הראי"ה.
- ישי פרידמן, נקיי הדעת שבירושלים - ריאיון עם נכדו של הרב אריה לוין באתר מים מעייני הישועה
- מידע על אריה לוין בקטלוג הספרייה הלאומית
- חיפוש אריה לוין בעיתונות יהודית היסטורית
- אלידע בר שאול, בעקבות רבי אריה לוין זצ"ל, באתר "ערוץ מאיר"
בנג'י לוין, סנדלים תנ"כיים: בעקבות רבי אריה לוין זצ"ל, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית"- אריה לוין, מכתב ראשון לגיס לעתיד - מכתב, המעין ניסן תשע"א
- דוד תדהר (עורך), "אריה לוין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1492
- דוד תדהר (עורך), "פרטי פטירתו", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5491
- צוואת הרב אריה, באתר דרכי נועם
- הרב ר' אריה לוין זצ"ל, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 16, ניסן ה'תשס"א, עמ' 4
- ארי במסתרים - 'המשגיח' של ת"ת 'עץ חיים', באתר ישיבת עץ חיים
- ר' אריה לוין באתר mytzadik
שילה פריד, נמצא "פנקס החלומות" של ר' אריה לוין, רב אסירי המחתרות, בעיתון מקור ראשון, 12 באוגוסט 2021- כל הכתבות על הרב אריה לוין, באתר ערוץ 7
- רב האסירים אריה לוין בן שבעים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1955
- אברהם ריבלין, לדמותו של ר' אריה לוין, מעריב, 10 בנובמבר 1972
- אשר קרימולובסקי, סוכריה על בית הכנסת המיוחד זהרי חמה שסמוך לשוק מחנה יהודה, יוטיוב, 13 בנובמבר 2024
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.