Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בולי הדואר הראשונים של מדינת ישראל הונפקו ב-16 במאי 1948, כיומיים לאחר הכרזת העצמאות. להלן סקירה של בולי הדואר שהונפקו בישראל והיסטוריית הדואר של המדינה מאז הכרזת העצמאות[1]
בעבר הרחוק במהלך שלטון הממלוכים בשטחי הארץ, הופעל שירות דואר רכוב באזורי דיר אל בלח, לוד ועיירות אחרות בציר קהיר דמשק[2]. במהלך התקופה העות'מאנית, עשו שירותי הדואר המקומיים שימוש בבולים טורקיים. שגרירויות זרות הקימו אז את משרדי הדואר הראשונים[3] במהלך מלחמת העולם הראשונה, שלט באזור ארץ ישראל חיל המשלוח המצרי של בריטניה וב-1918 נהג השלטון לסמן בולי דואר בסימון E.E.F (ראשי תיבות של Egyptian Expeditionary Force).
בתקופת המנדט הבריטי סופקו בולים ושירותי דואר על ידי הרשויות הבריטיות. בין השנים 1933 ל-1948 כללו השירותים בולי דואר אוויר[4] בשנת 1948 הועברה הפעילות וכן חלק ממשרדי הדואר הבריטיים לבעלות ממשלת מדינת ישראל. במאי 1948, עם הנסיגה הבריטית שובשו שירותי הדואר. הממשלה הזמנית במדינת ישראל הנפיקה בולי קרן קיימת לישראל ושירותי דואר זמני הוקמו בנהריה ובצפת.
ערך מורחב – דואר ישראלבשנת 1948 הונפקו בולים על ידי "דואר ישראל". מאחר שהשבת היא יום שבתון, היה יום ראשון ב-16 במאי של אותה שנה, יום העסקים הראשון במהלכו ניתן היה לרכוש בולים לאחר הכרזת העצמאות[5]. על הבולים הראשונים נכתב "דאר עברי" מאחר ששמה של המדינה שזה עתה הוקמה עדיין לא נבחר[6] הסט הראשון של בולים מן המניין כלל בולים בעלי ערך של 3, 5, 10, 15, 20, 50, 250, 500, וכן 1000 מיל. הבולים הודפסו בדפוס בלט. קונטרסים של בולים הונפקו עבור בולי ה-5, 10, 15 וכן 20 מיל[7].
בולי "דאר עברי" עוצבו על ידי אוטה וליש והציגו מטבעות עתיקים מתקופת המרד הגדול וכן מטבעות בר כוכבא.
על גבי בולי ישראל מופיעים כיתובים ב-3 שפות: עברית, ערבית ואנגלית. הדבר הוא המשך של מנהג מתקופת המנדט הבריטי. כמו כן שימוש ב-3 שפות נדרש על ידי חבר הלאומים. דואר ישראל הנפיק לראשונה בולי דמי דואר, צמדים הפוכים וכן צמדים מופרדי פס ביניים בשנת 1948, בולי דואר אוויר ב-1950, בולי שירות למשרדי ממשלה בשנת 1951 וכן בולים זמניים בשנת 1960[8].
מראשית הדרך הנפיקה ישראל חותמות דואר ייחודיות, ביניהם חותמת דואר של היום הראשון עבור "דאר עברי" ב-16 במאי 1948. באותה שנה גם הונפקו חותמות דואר למשחקי המכביה ולערים הראשיות[9]. עד שנת 1960 עוצבו יותר מ-325 חותמות דואר[10]. כבר כשיצאו בולי "דאר עברי" ישראל הנפיקה מעטפות היום הראשון. למשל ב-5 ביולי 1967, מעט לאחר מלחמת ששת הימים הופיעה מעטפת היום הראשון ועליה דמותו של משה דיין[11].
לדואר ישראל היו 64 משרדי דואר בשנת 1950, 114 עד 1960 וכ-178 עד 1970[12]. בשנת 1955, החלו שתי התיישבויות בנגב להפעיל משרד דואר נייד בדמות משאית אדומה.
בשל היפר-אינפלציה, הנפיקה ישראל ב-1982 בול למכתב רגיל בארץ ללא ערך נקוב. בינואר ובאוגוסט 1984 הונפקו שני גיליונות צמדים הפוכים עם פס ביניים של בול זה, ובכל אחד מהם 32 בולים (ארבע קבוצות של שמונה בולים).
בשנות ה-90 ישראל ניסתה להכניס לשימוש מכונות ממכר לבולים. המכונות הוצאו משימוש בשנת 1999. עד אז הונפקו 22 עיצובים צבעוניים שהציגו בין השאר 12 אתרי תיירות. כיום מספק דואר ישראל שירותי דואר אקספרס בשיתוף 143 רשויות דואר אחרות[13].
צה"ל מספק שירות דואר עבור הצבא. בשנת 1973 בזמן מלחמת יום הכיפורים הנפיקה רשות הדואר הצה"לית סדרה של גלויות עם דמויות מצוירות על מנת להעלות את המוראל. על הגלויות דמות מצוירת הרוכנת מעל דמשק וברד ואש הניתזים על הפירמידות במצרים עם ציטוטים מספר שמות.
בראשית הדרך של המדינה הונפקו בישראל בולים שהנושאים שלהם היו חגי ישראל, ירושלים, פתח תקווה, הנגב, המכביה ואיגרות החוב של ישראל. בכל שנה הנפיקה ישראל בולי מועדים לשמחה לקראת ראש השנה. רשות הדואר גם הנפיקה גיליון חגיגי לזכר הבולים הראשונים. בשנת 1952 הנפיקה ישראל בול ראשון להנצחת אדם. היה זה חיים ויצמן. בהמשך שנות ה-50 זכו אישים נוספים לכבוד זה ביניהם הרצל, רוטשילד, איינשטיין, שלום עליכם, ביאליק ואליעזר בן-יהודה. האשה הראשונה שזכתה להופיע על בול היא הנרייטה סאלד (1960). הרב הראשון היה בעל שם טוב (1961). אלינור רוזוולט הייתה הלא יהודייה הראשונה שזכתה להופיע על גבי בול ישראלי (ב-1964).
בשנת 1998 הייתה ישראל המדינה הראשונה לכבד את זכרו של צ'יאונה סוגיהארה שמאז זכה לכבוד גם על בוליהן של המדינות גמביה, גרנדה, גינאה, יפן, ליבריה, ליטא וסיירה לאון[14] בשנת 2000, הונפקו בולים לזכר שני מנהיגים ערביים: חסן השני, מלך מרוקו וחוסיין, מלך ירדן.
חוקרים באוניברסיטת אמורי מצאו שבשנת 2005 עסקו 161 בולים ישראלים בנשים. בין הבולים 11 עסקו בדמויות תנ"כיות ושמונה עסקו בלוחמות: חביבה רייך, חנה סנש, רחל ינאית בן-צבי, רבקה גובר, רנה לוי, צביה לובטקין, שרה אהרנסון וכן חברה חסרת שם מהבריגדה היהודית[15]
בולי ישראל עוסקים בפילטליה (לדוגמה תערוכת הבולים בירושלים שנערכה ב-1954) וגם בנושאים טיפוסיים למדינה כגון יהדות והיסטוריה יהודית. לדוגמה, ב-40 השנים הראשונות למדינה קרוב ל-10% מבולי ישראל הכילו מוטיבים ארכאולוגיים מסיבות רוחניות ואידאולוגיות[16]
המדינה יצרה סך של 110 הנפקות חדשות בשנות ה-60 של המאה ה-20, 151 בשנות ה-70, 162 בשנות ה-80 ו-216 בשנות ה-90[17]. דואר ישראל מייצר כמה עשרות הנפקות חדשות כל שנה: 40 הנפקות חדשות בשנת 2000, 33 ב-2001, 46 ב-2003, 38 ב-2004, 42 ב-2006 ו-44 ב-2007. בשנת 2008 יצאו הנפקות חדשות המנציחות את ישראל רוקח, את עקיבא אריה וייס, שני אתרי מורשת עולמית ואת חברת "מקורות".
הנפקה ראשונה הייתה בשנת 1993 בשיתוף פולין לזכר 50 שנה למרד גטו ורשה[18] מאז אותה הנפקה בוצעו הנפקות משותפות נוספות של בולים בשיתוף רשויות דואר אחרות. בשנת 1996 הונפק בול חג לרגל חנוכה בשיתוף עם ארצות הברית בפורמט של גיליון המכיל 20 בולים (גיליון חריג). בישראל היה מחיר הבול 2.5 שקלים חדשים, ובארצות הברית היה מחיר הבול 32 סנט. זה היה הבול הנצמד הראשון של ישראל. ישראל לא המשיכה להנפיק בולים מאותה סדרה כמו זו של 1996, אך ארצות הברית המשיכה והנפיקה בשנים מאוחרות יותר בולים בערכים של 33, 34 ו-37 סנט.
ב-27 בינואר 2008 בוצעה הנפקה משותפת עם האומות המאוחדות לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הנפקות משותפות היו גם עם גרמניה בשנת 2005 לציון את היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, עם אוסטריה והונגריה (ב-2004 לזכר הרצל), עם איטליה ב-2004 לזכר בית הכנסת הגדול של רומא, עם גאורגיה ב-2001 לזכר שותא רוסתוולי ועם הונגריה ב-2001 לזכר בית הכנסת הגדול של בודפשט[19]
במסגרת ההנפקה המשותפת אין הכרח כי הבולים או גודל הגיליון שלהם יהיו זהים. לדוגמה, ב-2013 הנפיקו ישראל ואוסטרליה 2 בולים משותפים שנושאם היה הקרב על באר שבע וחיל הפרשים האוסטרלי. הגיליונות הישראליים היו בגודל תקני של 15 בולים, והאוסטרלים היו בגודל 40 בולים, המחולקים לשני חצאים שביניהם פס ביניים (Gutter Pairs). בהנפקה עם צרפת היה גודל שני הגיליונות הישראלים 9 בולים (גיליון חריג), והגיליונות הצרפתיים בני 30 בולים כל אחד. הבדל נוסף הוא היעדר השבלים במרבית הבולים הלא-ישראליים.
למרבית ההנפקות המשותפות נלווית גם הנפקה מיוחדת של דף מזכרת. כמו כן, סוחרי בולים בישראל ובמדינה המקבילה נוהגים גם לקחת את מעטפות יום ההופעה של מדינתם, להדביק עליה את בולי המדינה השנייה ולהחתימם בחותמת של המדינה השנייה (בדרך כלל המדינה הזרה שולחת את חותמות יום ההופעה למדינה השותפה להנפקה). אלו הן "מעטפות משותפות", ואין מדובר בפריטים רשמיים שמונפקים על ידי רשויות דואר. נהוג גם לקחת את בולי המדינה הזרה או אף את הגיליונות, להכין מעטפה באופן עצמאי עבורם, ולהחתימם בחותמת המדינה הזרה. פריטים אלו נחשבים מבחינה מעשית למעטפת יום ההופעה, והם מופיעים בקטלוגים נפוצים כגון "מוריה".
דואר ישראל אולץ במספר מקרים להוציא משימוש בולים שגרמו לדאגה במעגלים דתיים מסוימים. בנובמבר 2006 יצא משימוש בול שנשא את השם המפורש. בנוסף, יצאה משימוש גם סדרת בולים שעל גביה התנוססו פסוקי תלמוד[20]
החל משנת 1994-1995, ישראל חדלה לספק שירותי דואר לאזורים שלפי הסכמי אוסלו היו אמורים להיות תחת שלטון הרשות הפלסטינית. הרשות הקימה משרדי דואר, ופיתחה חותמות דואר ייחודיות[21].
איסוף הבולים היה ועודנו תחביב שכיח בקרב הישראלים. האגודה הישראלית לבולאות מכירה בכ-24 מועדוני בולים בישראל בלבד. כמו כן קיימים 15 עסקי בולאות. בישראל קיימים ירידי בולים, גליונות מתנה, תערוכות בולים, מגזינים לבולאות וקטלוגים. בשנת 1998 הקים דואר ישראל את מוזיאון הבולאות בתל אביב[22] אחד מגדולי איסוף הבולים וחקר יודאיקה-פוסטלית היה ד"ר עמנואל לפין (1906–1993) שנחשב גם לגדול אספני בולי קרן קיימת לישראל. העיר תל אביב גם נבחרה לארח את אליפות הבולים הבינלאומית בפיקוח האיגוד הבינלאומי לבולאות.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link){{cite book}}: (עזרה)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
