דאר עברי

סדרת בולי דואר עברי (או "דאר עברי", כפי שנכתב עליהם בכתיב חסר שהיה נהוג בעת הנפקתם) היא סדרת הבולים הראשונה שהנפיקה מדינת ישראל, במבצע שנשמר בסודיות מוחלטת, ערב הכרזת העצמאות. הסדרה הוכנה בפעילות קדחתנית בתנאי מחתרת, בבית נטוש במושבה שרונה על ידי אנשי דפוס, והיא בת תשעה בולים שונים בעריכים שונים ובשני גדלים שונים. מאחר שבזמן הדפסת הבולים עדיין לא נקבע שמה של מדינת ישראל, הוחלט שהם יישאו את הכיתוב "דאר עברי".^[1] את הבולים עיצב אוטה וליש.

Thumb — בול "דאר עברי" בערך נקוב של 50 מיל. בבול השתמשו ב-16 במאי 1948, ז' באייר ה'תש"ח (לפי החותמת שעליו), שעות ספורות לאחר קום המדינה

נושא הסדרה הוא מטבעות יהודיים שנטבעו בעת העתיקה, בין השנים 129 לפנה"ס-135 לספירה, מתקופת ממלכת החשמונאים עד דיכוי מרד בר כוכבא. מטבעות אלו מסמלים את הלחימה של העם היהודי למען אוטונומיה לאומית, למען ריבונות בארץ ישראל ולמען חופש של עם ישראל. נושא זה של הבולים מהווה סגירת מעגל, שכן בעיני רבים אותה לחימה הגיעה אל סופה עם הקמת מדינת ישראל - בית לאומי בארץ ישראל לעם היהודי, 1900 שנה מאז שלילת החופש והריבונות.

כיוון שהכיתוב על גבי המטבעות הוטבע בטיפוגרפיה עתיקה שהייתה בשימוש בתקופת בית המקדש הראשון, אשר אינה מובנת לרוב הציבור, הוחלט בדואר שזה עתה קם, כי יש לצרף הבהרה לכיתוב זה. לפיכך סוכם כי לכל בול תצורף בתחתיתו פיסת נייר שבה יצוין תרגום בעברית בת-זמננו של הכיתוב על המטבע. פיסת נייר נוספת זו, המכונה שובל, הפכה למסורת, ומהווה תוספת קבועה בכל בולי ישראל. ישראל היא המדינה היחידה ששירותי הדואר שלה מנפיקים לאורך כל השנים את בוליהם עם שבלים (מדינות אחרות נוהגות לצרף שבלים מדי פעם, אולם הדבר אינו הכרח כבישראל).

את בולי הדואר העברי הקדימו בולי קק"ל, ששימשו בולים זמניים בין 2 במאי ל-14 במאי.

כ-2.5 מיליון בולים נמכרו ביום הראשון לפתיחת הדואר העברי, כמחצית הבולים העבריים מהסדרה הראשונה. תורים ארוכים השתרכו ליד סניפי הדואר, וטקס קצר וחגיגי התקיים לרגל פתיחת משרדי "הדואר העברי".

בולי "דואר עברי" נמכרו עד שנת 1950. כיום סדרת בולי "דואר עברי" שלמה, ללא החתמות, היא הסדרה היקרה ביותר בישראל. מחירו של חומר בולאי מאותה תקופה עשוי להגיע למאות אלפי שקלים.

צמודות הגלופה של בולי המטבע מסדרת "דואר עברי" שהודפסו בשנים 1948–1949 הם בין צמודות הגלופה היקרות בבולי ישראל. הגם שהסדרה מונה רק 9 ערכים (3, 5,10, 15, 20, 50, 250, 500 ו-1,000 מיל) בקטלוגים ובספרות הבולאית נמנו יותר ממאתיים סוגים שונים של צמודות גלופה, למשל קטלוג Bale מאבחן בין 155 קבוצות עיקריות שונות (מקוטלגות במספרים 1–157 אך תוך דילוג על מספרים 17 ו-19 כך שבפועל ישנן רק 155 קבוצות עיקריות) וכן 70 קבוצות משנה, כך שלפי קטלוג זה אוסף מושלם של צמודות הגלופה של סדרת דואר עברי מונה לכל הפחות 225 פריטים שונים וזאת לפני שמוסיפים פריטים מיוחדים דוגמת צמודות הכוללות שגיאות בהדפסה, בחיתוך או בניקוב.

צמודות הגלופה של דואר עברי מזוהות בעזרת 3 סימנים עיקריים, הראשון הוא מספר הגלופה מספר המודפס בתוך משולש בשוליים העליונים של הצמדה. מספרי הגלופה בדואר עברי הם 1,2 ו-3 בלבד. השני הוא סימן הספרן, כאשר קיימים בסדרות אלו 4 סימני ספרן והם כוכב לימין (SR) כוכב לשמאל (SL), ריבוע (SLUG) ו-.NO (סימן הקיים רק בערך של 15 מיל). הסימן השלישי הוא מספר הגיליון המסמן את כמות ההדפסה המסוימת. בנוסף קיימים הבדלים הנובעים מסוגים שונים של ניר ומסוגים שונים של ניקוב. איסופם של צמודות הגלופה של בולי דואר עברי הוא מרתק, יקר ואתגרי במיוחד.