רמת שלמה

רמת שלמה (מכונה גם רכס שועפט או "הרכס") היא שכונה יהודית בצפון ירושלים, הממוקמת בין שכונת רמות לשכונת שועפאט, בשטח שצורף לירושלים עם הרחבת גבולותיה לאחר מלחמת ששת הימים. השכונה קרויה על שמו של הרב שלמה זלמן אוירבך, והיא בעלת צביון חרדי. נכון לנובמבר 2017, מספר התושבים בשכונה הוא כ-17,000^[1].

רמת שלמה

רמת שלמה – מראה כללי
מידע
עיר	ירושלים
תאריך ייסוד	1998
על שם	הרב שלמה זלמן אוירבך
אוכלוסייה	16,736 (2017)
קואורדינטות	31°48′38″N 35°13′05″E
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים מוגדלת)   רמת שלמה (למפת ירושלים רגילה)   רמת שלמה (למפת הרי ירושלים רגילה)   רמת שלמה (למפת הרי ירושלים מוגדלת)   רמת שלמה

מיקום

רמת שלמה, במרכז התמונה – מרכז חב"ד

נחל צופים, מימין רמת שלמה, ברקע הר חוצבים ובשמאל גבעת המבתר, אוגוסט 2023

השכונה ממוקמת בין רמות ממערב, שועפאט במזרח וכביש 1 בדרום, ומכונה גם "רכס שועפאט", או "הרכס" מפני שנמצאת על הרכס עליו נמצאות שתי השכונות. השכונה ממוקמת בגובה של בין 690–810 מטרים מעל פני הים.

עקב מיקומה של רמת שלמה מעבר לקו הירוק^[2], הפלסטינים וכן רבות ממדינות העולם רואים בשכונה, כשאר השכונות היהודיות שנבנו מעבר לקו הירוק, התנחלות. ב-9 במרץ 2010 אושרה הרחבת השכונה והקמת 1,600 יחידות דיור חדשות^[3]. ההודעה על כך יצרה תקרית דיפלומטית, בעיקר משום שפורסמה בעיצומו של ביקור סגן נשיא ארצות הברית דאז, ג'ו ביידן, בישראל וברשות הפלסטינית במטרה להביא לחידוש שיחות השלום בין הצדדים. ביידן ומחלקת המדינה האמריקנית מחו על התוכנית^[4], כמו גם שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון^[5]. במאי 2010, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הבנייה בשכונה תיפסק למשך שנתיים^[6][7].

תשתיות ופיתוח

השכונה הוקמה כ"שכונה ללא מוצא", כשלה כניסה אחת, בצומת על כביש 1. במהלך העשור השני של המאה ה-21 קודמו שתי תוכניות לשיפור הכניסה לשכונה: כביש 21, שיצר כניסה נוספת לשכונה, לכיוון מחלף שער מזרח, כשתוכנית לחיבור הכביש לנקודה נוספת בצפון השכונה, נדחו על ידי התושבים בגלל היות הכניסה המוצעת ברחוב צר מכדי תנועה כבדה. בנוסף הוקם מחלף בכניסה לשכונה, כשהתוכנית היא לבנות כביש מקשר מן המחלף אל הר חוצבים (כביש 22).

היסטוריה

תוכנית להקמת האצטדיון העירוני ברכס שועפט

בטרם נבנתה השכונה, בראשית שנות ה-70, יזם ראש העירייה טדי קולק, תוכנית להקמת קריית ספורט לאומית שבמרכזה אצטדיון כדורגל על "רכס שועפט". תכנון הפרויקט השאפתני החל בשנת 1971^[8][9]. בשלב א', בנובמבר 1971, אושרה הקמתו של אצטדיון כדורגל בו 23,000 מקומות ישיבה, עם אפשרות הרחבה ל-50,000 מקומות^[10][11]. ב-1973 הוגשה תוכנית להקמת קריית ספורט לאומית המתאימה לסטנדרטים אולימפיים, כשבכללה אצטדיון כדורגל, היכל ספורט, 3 בריכות שחייה, ומגרשי אימונים^[12]. עבודות הסלילה של כביש הגישה לאצטדיון החלו ב-1976^[13], ולאחר השלמת התכנון וקבלת האישורים הכריז קולק, בשנת 1977, על תחילת עבודות ההקמה, כשבמקביל החל מאבק של הקהילה החרדית בירושלים נגד התוכנית^[14]. גיוס הכספים להקמת הפרויקט ארך מספר שנים ולבסוף סוכם שהממשלה תכסה מחצית מעלות ההקמה וקרן ירושלים את מחצית השנייה, באמצעות תרומות. עבודות התשתית באזור החלו בשנת 1979, כשאליהן מתלוות הפגנות חרדים נגד התוכנית. סיעת אגודת ישראל בעיריית ירושלים החלה להפעיל לחץ להפסקת העבודות, ואיימה לפרוש מהקואליציה העירונית^[15]. פעילי ארגון קש"ת גם חיבלו בכלים ההנדסיים שעבדו במקום. באותה תקופה עוד לא נסלל כביש בגין והגישה לאזור הייתה רק דרך שדרות גולדה מאיר ("כביש רמות"), החרדים נהגו לחסום אותו בהפגנות^[16]. החרדים התנגדו לבנייתו של מרכז הספורט בטענה שכדורגל הוא "עבודה זרה" ובטענה שהמכוניות הרבות שייסעו בכביש יפריעו למנוחת השבת^[17][18].

לאחר שהעבודות נמשכו פרשה סיעת אגודת ישראל מהקואליציה העירונית^[19], ובנוסף פנתה לראש הממשלה מנחם בגין שיתערב במשבר. בגין הסכים להקפיא את העבודות ולהפסיק את המימון הממשלתי לפרויקט^[20]. תחילה הוסכם על הפסקה של חודשיים כדי לדון שוב בתוכנית ולמצוא מיקום חלופי^[21][22]. מנכ"ל משרד הפנים, חיים קוברסקי, הציע שהאצטדיון יוקם באזור הר חומה^[23]. בינואר 1980, העבירה עיריית ירושלים החלטה שאתר שועפאט מועדף להקמת האצטדיון ושיש להמשיך בעבודות, אך סיעת הליכוד העירונית בראשות ראובן ריבלין הצטרפה למתנגדים לתוכנית והעבודות לא חודשו^[24][25].

בריאיון לאתר ynet סיפר האדריכל דוד קרויאנקר כי הקמת מרכז הספורט נועדה לחזק נוכחות של אוכלוסייה חילונית בצפון ירושלים.^[26]

"ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק, שהכיר את העיר טוב יותר מכל אדם אחר, הבין כבר בתחילת שנות השמונים שיש כאן בעיה שצריך לפתור. כך נולד הרעיון לבנות בצפון העיר מרכז ספורט ענקי ברכס שועפאט. התוכנית כללה במקור בניית אצטדיון, הקמת מגרשי טניס, אולם כדורסל, קאנטרי קלאב ושאר שירותי ספורט לתושבים – כל זאת במטרה למשוך את האוכלוסייה החילונית גם צפונה, דבר שלבסוף הועבר לשכונת מלחה, עם הקמת אצטדיון טדי."

יהודה משי זהב, בריאיון לאתר ynet, סיפר כיצד הוא וחבריו היו עולים על הרכס בחשאי כדי לזרוע חול ואבנים במנועי הטרקטורים שעבדו במקום, כדי לעכב ולסכל את העבודות^[26].

הקמת השכונה

לאחר ביטול פרויקט "אצטדיון שועפאט" הוחל בתכנון להקמת שכונה לציבור החרדי על גבי הרכס. כדי להוזיל עלויות ולזרז את בניית השכונה הוחלט לשווק ולפתח את כל המתחם במקשה אחת. ב-1989, פנה שר האוצר שמעון פרס ליזמי הנדל"ן קבוצת "האחים רייכמן" שייקחו על עצמם את הפרויקט^[27]. במאי 1990 חתמו על ההסכם עם מינהל מקרקעי ישראל להקמת 2,400 יחידות דיור בשכונה^[28]. קבלן הביצוע הראשי היה מתתיהו ליפשיץ והשיווק נעשה באמצעות שבע עמותות חרדיות, למשפחות נזקקות ולזכאים^[29].

הקמת השכונה החלה בסוף 1990^[30], אך בעלי קרקע ערבים ניסו למנוע את הקמתה, בטענה שהקרקעות בה הופקעו מהם לבניית אצטדיון ולא לשכונה יהודית, ודרשו את הקרקע בחזרה^[31]. בנוסף ביקשה קבוצה של פעילים שהדירות בשכונה יוקצו לפי קריטריוני זכאות אובייקטיביים של משרד השיכון, ולא לפי מפתח מפלגתי^[32].השכונה נבנתה על פי תוכנית של האדריכל יעקב יער. על פי דברי המתכנן הושם דגש על שילוב השכונה בנוף הירושלמי^[33].

בשנת 1997, עם תחילת אכלוס השכונה, נחשף כי העמותות המשכנות שלה החליפו רשימות זכאים בשמות של מקורבים^[34]. בין השאר השר אלי ישי, רכש דירת 4 חדרים שהייתה מיועדת לזכאי, תמורת 110 אלף דולר, ומכר אותה עם השלמת בנייתה תמורת 210 אלף דולר^[35]. במקרה אחר קרובי משפחה של סגן שר השיכון מאיר פרוש רכשו דירות מעמותת "שערי ציון" של "אגודת ישראל" שפרוש עצמו היה בין מייסדי העמותה. בנוסף נחשף כי במתחם בו נבנו קוטג'ים נעשו עבירות בנייה בהיקף נרחב^[36], שנחשפו בעקבות סכסוך עם הקבלן המבצע^[37][38]. המשטרה ומבקר המדינה פתחו בחקירה ולעמותה שבנתה את הקוטג'ים מונה מפרק^[39]. צו הפירוק ניתן על ידי השופטת איילה פרוקצ'יה מאחר שבכל הבתים בפרויקט נעשתה בנייה חריגה בהיקף גדול, על ידי יצירת "חללים" בצלע ההר, לעיתים בגודל של דירת מגורים שלמה^[40]. הבקשה לפירוק הוגשה על ידי חבר בעמותה לאחר שהפסיקה בפועל את בניית השכונה^[41]. בעקבות ממצאי בדיקה ראשוניים של משרד מבקר המדינה ורשם העמותות, נפתחה חקירה פלילית ובנובמבר 1998 המשטרה המליצה להעמיד לדין פעילים בעמותות הבנייה בשכונה^[42].

בשנת 2003 שווקו בשכונה לראשונה 76 מגרשים בשיטת בנה ביתך^[43].

אוכלוסייה

מימין לשמאל: הרב שמחה רבינוביץ, הרב ברוך סולובייצ'יק, הרב מתתיהו דייטש, הרב מרדכי פרידלנדר, הרב זונדל שטרן, מרבני השכונה

נכון לשנת 2017 מתגוררים בשכונה 16,736 תושבים ב-2,341 יחידות דיור^[44].

קהילת חב"ד

מרכז חב"ד בשכונה, שחזיתו היא העתק של מרכז חב"ד העולמי – 770

בשנת תשנ"ב נקרא יעקב שנור על ידי אגודת חסידי חב"ד בישראל להקים קריית ליובאוויטש עבור חסידי חב"ד, כמאה ועשרים משפחות מחסידות חב"ד מתגוררות בשכונת רמת שלמה^[45], בקהילה פעילה יחסית בירושלים. בהמשך פעל שנור לקריאת רחוב "האדמו"ר מלובביץ'", על שם רבי מנחם מנדל שניאורסון ובמרכזו שוכן בית הכנסת 770 כהעתק לבית מרכז חב"ד העולמי – 770 בברוקלין^[46], רב הקהילה הוא הרב יוסף יצחק הבלין.

הקהילה הדתית לאומית

בשכונה קיימת קהילה דתית לאומית, בת עשרות משפחות, שמרוכזת ברובה ברחוב הרב עוזי קלכהיים. לקהילה בית כנסת על שם אדמונד ספרא וסניף בני עקיבא שנסגר עקב צמצום אוכלוסייה לפני 4 שנים.

רחובות ומוסדות

רחובות השכונה

רחובות השכונה קרויים על-שם רבנים ואישי ציבור.

מוסדות בשכונה

• בית ההוראה יד הרמ"ה, בראשותו של הרב מתתיהו דייטש
• ישיבת לב אליהו בראשות הרב יעקב זכריה
• ישיבת תורת משה בראשות הרב איסר ליזרוק
• ישיבת אבני נזר בראשות הרב זמיר כהן
• מוסדות בנין אב בנשיאות הרב אליהו בקשי דורון
• סמינר מעלות בית יעקב
• סמינר בית בינה
• כפר ילדים דוד
• תלמוד תורה "חמדת התורה"
• תלמוד תורה "המסורה"
• תלמוד תורה "תורה ברמה" של רשת אל המעיין
• ישיבת מיר לצעירים
• קמפוס שיח סוד לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית

בתי כנסת מרכזיים בשכונה

• בית הכנסת "לב אליהו".
• בית כנסת "חזון איש".
• בית כנסת "משכנות יעקב", בית כנסת חסידי בראשות הרב שמחה רבינוביץ.
• בית כנסת ומרכז רוחני "נר יוסף", בית הכנסת הספרדי בראשות הרב ארי אברהם סמג'ה
• בית הכנסת חב"ד – של קהילת חב"ד ברמת שלמה, בראשות הרב יוסף יצחק הבלין. חזית הבניין היא העתק מדויק של בנין מרכז חב"ד העולמי – 770 בניו יורק.
• בית הכנסת "שומרי החומות", בית כנסת חסידי וליטאי בראשות הרב אברהם דוד ליווי. כרב בית הכנסת שימשו בעבר הרבנים אלתר אליהו רובינשטיין ומרדכי פרידלנדר
• בית כנסת "המרכזי" – זכרון שלמה, בית כנסת ליטאי.
• בית הכנסת "שערי דוד", בית כנסת ספרדי בראשות הרב אליהו דיין.
• בית הכנסת "פרושים" – בית מאור, בראשות הרב יצחק זונדל שטרן מרבני קהל פרושים.
• בית הכנסת "שיח אליעזר" של קהילת יוצאי ישיבת חברון.
• בית הכנסת "ערוך לנר".
• בית הכנסת "טשחויב", מרכזה של חסידות טשחויב בישראל.
• בית הכנסת הדתי לאומי על שם ספרא. במתחם בית הכנסת פועל גם סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.
• בית הכנסת "מנין אשכנז" של הקהילה הליטאית הצעירה.
• בית כנסת קהילת "דעת שמואל"
• בית כנסת "זיכרון ישעיה" קרעסטירר - בית כנסת חסידי
• בית כנסת "בית ישעיה" קרעסטירר - בית כנסת ליטאי בראשות הרב משה יונה רוזנגרטן
• בית כנסת "בעלזא"
• בית כנסת "אילת השחר", בית כנסת ליטאי
• בית כנסת "אהל ראובן", בית כנסת ספרדי בראשות הרב יעקב חנניה

עתיקות

במהלך חפירות שנערכו בשכונה נמצאה מחצבה עתיקה המשתרעת על שטח של כחמשה דונם וממצאי החפירה הוצגו לציבור בשנת 2007‏^[47]. ייחודה של המחצבה הוא בגודלן העצום של האבנים שנחצבו ממנה. אורכן הוא כחמישה–שישה מטרים, והן מזכירות בגודלן את אבני הכותל המערבי.

באתר אף נמצאה לראשונה יתד ביקוע שלמה שהושארה במקום על ידי החוצבים, וזאת לצד מטבעות ושברי כלי חרס מהמאה הראשונה לספירה.

בנוסף נמצא בשולי השכונה מול שכונת שועפאט גת עתיק ליצירת יין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רמת שלמה בוויקישיתוף

• רמת שלמה באתר עיריית ירושלים