שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

בנה ביתך

מדיניות ממשלתית בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בנה ביתך
Remove ads

בנה ביתך היא מדיניות ממשלתית בישראל שבבסיסה הקצאת קרקעות לבנייה של בתים פרטיים צמודי-קרקע, לפי תכנון פרטי של המשתכן.

עובדות מהירות מדינה, מידע כללי ...
Thumb
קטע משכונת רמות ד' בבאר שבע

היסטוריה

במהלך שנות ה-50 הייתה עיקר הבנייה הציבורית בישראל בנייה אחידה. במושבים נבנו עבור המשתכנים בתים אחידים, וכך גם בשכונות צמודי קרקע של הערים, דוגמת שכונת קפלן בכפר סבא. בעת הקמת ערד, הוחלט על שיטה חדשה על פיה הובטחו מגרשים תמורת דמי פיתוח בלבד וניתן למתיישבים לבנות את בתיהם כראות עיניהם. לתוכנית זאת של משרד השיכון הודבק הכינוי "בנה ביתך"[1]. בשנת 1967 שווקו מגרשים נוספים בערד על פי אותה תוכנית[2]. בשנת 1968 הונהגה תוכנית דומה בשכונת גבעת המבתר שבירושלים[3].

ביוני 1974 התמנה אברהם עופר לשר השיכון והוא אימץ את שיטת "בנה ביתך" באופן נרחב[4]. תוכניות לשיווק מגרשים בשיטת בנה ביתך עלו לגבי עיירות הפיתוח[5] בדרום[6], בבית שאן[7], ביבנה[8][9][10][11], בקצרין[12][13], באופירה[14], בפוריה עילית[15], במעלות[16] ובאשקלון[17].

לאחר המהפך, התגבר השימוש בתוכניות "בנה ביתך", במיוחד בגליל, במסגרת הניסיון למשוך אוכלוסייה יהודית לגליל[18]. בסוף 1977 עלה רעיון של "מגרש בחיסכון", תוכנית חיסכון לרכישת מגרש, במטרה לעודד את מכירת המגרשים[19]. השר גדעון פת הצהיר בשנת 1978 שבכוונת משרד השיכון לשווק 1840 מגרשים בשיטת בנה ביתך כדי להאבק בעליית מחירי הדיור[20]. מגרשים לבנה ביתך שווקו גם בלוד[21].

Remove ads

פרויקט "בנה ביתך"

מטרת הפרויקט הוגדרה בשלושה מישורים: מניעת עזיבת אוכלוסייה חזקה מעיירות פיתוח, משיכת אוכלוסייה חזקה ומבוססת אליהן ועידוד הפרטת הבנייה בארץ. הביצוע כלל הקצאת מגרשים זולים לבנייה פרטית, על ידי קבלן בניין פרטי ולפי תוכנית אישית של המשתכן. אחוז מסוים מן המגרשים הוקצה לתושבי היישוב או שהוגדרה להם עדיפות ברכישת מגרשים ובקבלת מענקים והלוואות.

מעלות וחסרונות

בניית "בנה ביתך" היא השיטה המועדפת על הישראלים ושימשה את משרד השיכון ואת רשות מקרקעי ישראל בעיקר במקרים בהם אף שיטת שיווק אחרת לא הצליחה[22][23].

בשכונות בנה ביתך עיצבו המשתכנים את הבית כאוות נפשם, בעזרת קבלני משנה ואדריכלים. על התוצאה עלתה ביקורת שהבנייה סבלה מיצירת עיצוב-יתר, ומבנים מצועצעים ושונים מאוד זה מזה, דבר שהקנה תחושה של "קקפוניה" ואקלקטיות.

המתנגדים העדיפו על כן שכונות שלמות שהוקמו באופן אחיד על ידי קבלנים או למצער שכונות בהם הקבלנים הציעו לרוכשים לבחור מתוך מספר מצומצם של דגמי-מעטפת (אשר עיצוב הפנים בתוכן ניתן לשינוי באמצעות קירות בנויים או קירות גבס) שיצרו תמונה סטנדרטית יותר לשכונה.

לקריאה נוספת

  • עוז אלמוג, פרידה משרוליק - שינוי ערכים באליטה הישראלית, אוניברסיטת חיפה/כנרת, זמורה ביתן, דביר, 2004.
  • יוסי מלמן, הישראלים החדשים - מבט אישי על חברה בשינוי, שוקן, 1993
  • משה רביד, הרהורים אדריכלים על נושא 'בנה ביתך", "בבניה" 52, אפריל 1986
  • מיכאל קון, סגנון ישראלי באדריכלות?, "מבנים" 45, 1986, 58
  • נתי רותם, בית ישראלי, גיבוב דימויים, חלומות ומיתוסים, "בית" 25, 1986
  • ציונה שמשי, הלוק והטרנד - בתים או אדריכלות של קופירייטרים, "אדריכלות ישראלית" 42, אוגוסט 2000
  • אסתר זנדברג, כל ברוש לימוני הוא מלך, הארץ, מוסף יום העצמאות, 20 באפריל 1999
Remove ads

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads